טס לרבי לחנוכה? ומה בקשר לנר חנוכה? ● הלכה ומנהג
הרב חיים-הלל רסקין
"נר איש וביתו" – מצוות הדלקת נר חנוכה חלה על כל איש ואישה בביתם. גם כאשר אדם מתאכסן מחוץ לביתו הוא מחויב במצוות הדלקת נר חנוכה. באפשרותו לקיים את המצווה שלו באחד משלושה אופנים:
א. ע"י הדלקת חנוכייה של עצמו בבית בו הוא מתאכסן או מתארח.[1]
ב. ע"י שישתתף כספית בנר ובשמן של בעל הבית או שיעשה קנין הלכתי (ע"י שירים את השמן ואת הפתילות). באופן כזה חלק מהשמן והפתילות נעשה שייך לו, וממילא כאשר בעל הבית מדליק יש לו חלק בהדלקה שלו.
ג. ע"י אשתו שמדליקה עבורו בביתם (או בעל עבור אשתו). באפשרות זו קיימים כמה תנאים:
1. יש פוסקי הלכה שסוברים שזה חל על בעל ואישה או על ילדים שסמוכים על שולחן ההורים, אך כאשר הילד כבר לא סמוך על שולחן ההורים זה לא יועיל לו (כמו בנות בגיל סמינר שממנות את עצמן).[2] יש להעיר שיש הסוברים שרעיון זה מועיל דווקא לבן זוג ולא לילדים.[3]
2. כאשר נמצאים באזור זמן אחר, למשל כאשר הבעל נמצא בישראל ומדליק נר חנוכה בשעה חמש, ובארה"ב השעה רק עשר בבוקר - יוצא שמדובר בכלל בשני ימים שונים של חנוכה. ישנו דיון גדול בין הפוסקים האם אפשר לומר שההדלקה של הבעל בבית תתפוס בשביל האישה: מצד אחד יש לומר שחובת ההדלקה היא חובת הבית, ובמילא כאשר מדליקים בבית – כל דרי הבית יוצאים ידי חובה. מצד שני, עבור מי שנמצא באזור זמן אחר, באותו זמן כלל לא חל זמן חיוב ההדלקה.[4]
3. אף שמדליקים עבורו בביתו, יש פוסקים הסוברים שעל האדם עדיין לברך את שתי הברכות האחרונות – 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'. למעשה, ניתן לעשות זאת כאשר הוא נוכח בהדלקת נרות ע"י מישהו אחר. במצב כזה, הוא יוצא ידי חובת הברכות ע"י המדליק במקום בו הוא נמצא, שאומר את הברכות גם עבורו.[5]
לכן למעשה, לא מסתמכים על האפשרות של להדליק עבורו בבית כאשר יש הבדל גדול בין השעות וכן בילדים שאינם סמוכים על שולחן הוריהם.
האם אורח בבית חייב להדליק בעצמו או שנכלל בהדלקה של בעל הבית?
בין פוסקי הלכה ישנו דיון, האם אורח שאוכל וישן בבית אוטומטית נחשב כבן בית והאם ונכלל בהדלקה של בעל הבית. מדברי האדמו"ר הזקן יוצא שהאורח אכן נכלל ונחשב כמו בן בית.[6]
נשאלת השאלה - למשך כמה זמן צריך האורח להתאכסן בבית כדי שיחשב כמו אחד מבני הבית וממילא יוצא בהדלקה של בעל הבית?
יש אחרונים שסבורים שצריך להיות זמן ממושך של יותר מחודש (על דרך משך הזמן בעבר שבחורי ישיבה שהו אצל משפחות בלמדם בישיבה). לעומתם יש שסוברים שהזמן הנצרך הוא אורך ימי החנוכה (שמונה ימים), ויש סוברים שמספיק להתארח גם ללילה אחד על מנת להחשב כבן בית.[7]
לכתחילה יש לסמוך על הדעה השניה, אבל בדיעבד אפשר להקל כדעה השלישית.[8]
לכן למעשה, מי שטס לארה"ב, אם מדובר באיש, ידליק בבית בו הוא מתאכסן. אם הוא נשוי ואשתו נשארה בארץ - היא תדליק בביתה ותכוון שאינה מוציאה אותו ידי חובה.
אם מדובר באישה שטסה, מנהגנו הוא שלכתחילה נשים לא מדליקות נר חנוכה[9]. ממילא, היא תצא ידי חובתה בהדלקה של בעל הבית אצלו היא מתאכסנת.
אם היא סמוכה על שולחנם כל ימי החנוכה, היא אינה צריכה להשתתף כספית בנרות, אך אם היא אינה סמוכה על שולחנם - אינה אוכלת שם או שהיא סמוכה על שולחנם רק לכמה ימים – עליה להשתתף ב'פרוטה', (היינו שתיתן סכום כסף קטן או תעשה קנין כנ"ל) על מנת להיות חלק בהדלקה של בעל הבית. אם לא עשתה כך, בדיעבד ניתן להחשיב אותה סמוכה על שולחנו בזה שהיא ישנה ואוכלת אצלם כמה ימים. דין זה מצוי גם בארץ ישראל לגבי בנות סמינר מחו"ל שמתאכסנות בשבת חנוכה אצל משפחות.
הדלקה מרכזית ב770
איש או אישה ששכרו בייסמנט או דירה לעצמם, חייבים להדליק נר חנוכה בעצמם ואינם יוצאים ידי חובה בהדלקה המרכזית ב770[10].
אם כמה נשים שכרו ביחד דירה, כולן ישתתפו ביחד בכסף ויקנו יחד חנוכייה נרות, ואישה אחת תדליק לכולן.
במטוס
אנשים רבים מפסידים לילה אחד של הדלקה בטיסה חזור מארה"ב לארה"ק.
ראשית כל, יש לציין את שכתבו הפוסקים, שכמו שיש מצוה לעני לאסוף כסף בכדי להדליק נר חנוכה, כך יש מצווה לשלם יותר עבור כרטיס טיסה באופן שלא יפסידו נר חנוכה.[11]
אם לא יספיקו להגיע הביתה בזמן שאפשר להדליק יש להדליק בטרמינל, שם אפשר להדליק גם בברכה.[12]
אפשר להדליק בברכה כבר מפלג המנחה, אך יש לוודא שיהיה מספיק שמן שיכול לדלוק עד חצי שעה אחרי השקיעה.[13]
זמן פלג המנחה הן בניו יורק והן בתל אביב בחנוכה זה הוא בין השעה 3:35 עד 3:40.
פוסקים לפני כמה עשרות שנים הציעו להדליק נר אחד במטוס ולהשאירו דולק למשך חצי שעה או עד שהצוות יכבה אותו, ואם בטוח שיכבו אותו אחרי פחות מחצי שעה ידליק בלי ברכה. בפועל, פתרון זה לא רלוונטי, מי שמקבל אישור עבור כך - תבוא עליו הברכה.
לכן בדיעבד: אם האישה (או הבעל) בבית, בדיעבד ניתן להסתמך על ההדלקה שלהם ובנוסף להדליק נר חשמלי (לדוגמה, פנס) בלי ברכה – לא לומר שם ה' באמירת הברכה אלא רק לחשוב עליו.[14]
פתרון זה מסתמך על השיטות לפיהן יוצאים ידי חובה בנר חשמלי.[15] יש להדליק נר עם להט ולא נר לד או פלורוסנט, שאין בהם דין של אש. גם הנר החשמלי צריך לדלוק במשך חצי שעה לפחות. אם יש לו שמונה נרות כאלו - מה טוב, אבל ניתן להסתפק באחד, שהרי מעיקר הדין חיוב ההדלקה הוא להדליק נר אחד בלבד.
[1] במקרה שמדליקים בעצמם יש לכוון שלא יוצאים יד"ח ע"י ההדלקה שמדליקים בבית (וכן אלו שבבית יכוונו שלא מוציאים אותו יד"ח וראה או"ח סי' תרע"ז סקט"ו.
[2] וראה שו”ת אז נדברו חי”א סל”ד. וראה שו”ת מקדש ישראל חנוכה סי’ רל”ז שפוסק להקל, אלא שדעת שוע”ר או״ח סי’ רס״ג ס״ט משמע שהשמן שמדליקים בשבילו בביתו צ”ל שלו, ויל”ע האם זה שייך בילד שנסע מביתו לתקופה. (ולהעיר ששם הוא מחלק בן נשוי לבחור בישיבה.) וצ”ע.
[3] ראה ספר ימי הלל והודאה עמ’ רע”ו-ז’, אלא שדעת שוע”ר או״ח סי’ רס״ג ס״ט משמע שהשמן שמדליקים בשבילו בביתו צ”ל שלו, ויל”ע האם זה שייך בילד שנסע מביתו לתקופה. (ולהעיר ששם הוא מחלק בן נשוי לבחור בישיבה.) וצ”ע.
[4] מנח”י ח”ז סי’ מ”ו וכן נט”ג פ”י ס”ד וראה שו”ת מקדש ישראל חנוכה סימן ל”ח מחלוקת בזה ויל”ע.
[5] וראה שו"ע או"ח סימן תרע"ו ס"ג ובמ"ב סק"ו, ובסי' תרע"ז ס"ג ובמ"ב סי' תרע"ז סקי"ד.
[6] מג”א ריש סימן תרע”ז. תשו’ רש”ל סי’ פ”ה שוע"ר או״ח סי’ רס״ג ס״ט.
[7] פרמ”ג סי’ תרע”ז א”א סק”ג, משנ”ב שם ס”ק ד’.תשובות והנהגות ח”ב סי’ קנ”ז. וראה בס’ חובת הדר (ס”ק ל”ט).גינת ורדים גן המלך סימן מ”א ובנוגע שיטת רבינו הזקן יש לעיין שבסי’ רס”ג ס”ט בנש”ק כתב אדה”ז שמספיק אורח שסמוך על שולחנו לשבת, ויל”ע האם להשוות לעניין נ”ח ובפרט שכמה אחרונים חילקו , וראה לב השבת סי’ י”ב.
[8] גינת ורדים גן המלך סימן מ”א, וכן יש מקום ללמוד בדעת שוע”ר כנ”ל
[9] ספר המנהגים עמ’ 69. וראה ספה”ש תש”ן עמ’ 194.
[10] תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז ח"ב ע'98.
[11] ראה דיון ארוך בזה בס' רץ כצבי חנוכה סי' א'. ושם מהרב מנחם גנק שליט"א שאם עני צריך למכר כסותו לקיים מצוות נ"ח (סי' תרע"א ס"א), בוודאי שיש לוותר על טיסה זולה כדי לקיים המצוה.
[12] עניין זה מסתמך על כך שמי שטס שוכר מקום בטרמינל מרשות שדה התעופה, וכן צירוף הדעות שנר חנוכה הוא מצוה אינדיבידואלית על בן אדם – חובת גברא בכל מקום שיהיה. יש גם לצרף הרעיון שהוא יכול להדליק ולברך ע"ד הרואה נר חנוכה(ראה או"ח סימן תרע"ז ברמ"א. וראה ערוה"ש סי' תרע"ז ס"ה (וראה סי' תרע"א סכ"ו) .שו"ת צי"א חט"ו סי' כ"ט. וראה ב"ח או"ח סי' תרע"ו.)
[13] שו"ע או"ח סי' תרע"ב ס"א.
[14] וראה שוע”ר סי’ קפ”ה ס”ג.
[15] הליכות שלמה חנוכה פי"ג אות ג' ובארחות הלכה שם. ולהעיר מאג"ק ח"י ע' רכח וע' שלה אודות נ"ח בנר חשמלי.