1.
אחד ממצויני ה"תמימים" הגיע בשנת תשי"ט מארץ ישראל ל 770. הוא ביקש להתקבל לישיבת "תומכי תמימים" שליד 770, אך הנהלת הישיבה דחתה אותו ולא רצו לקבלו כתלמיד מן המניין. באותן שנים היה נוהג הרבי לחלק דמי חנוכה לתלמידי הישיבה שהיו נכנסים אליו במאורגן באחד מימות החנוכה. אותה שנה, בטרם נכנסו תלמידי הישיבה לרבי לקבל את דמי החנוכה, קיבל אותו בחור הוראה מהנהלת הישיבה כי אין הוא רשאי להיכנס, שהרי אינו נמנה עם תלמידי "תומכי תמימים", אך הלה הערים ושמט את כובעו עד עיניו, כדי שלא יכירוהו. כשעבר הלה ליד הרבי, הרים הרבי את כובעו למעלה בחזרה ואמר: בחור מ"תומכי תמימים" אינו רק מי שרשום בדרכונו, כי הוא תלמיד ב"תומכי תמימים"! אם הוא מתנהג כפי שדורשים ב'תומכי תמימים' להתנהג, אזי גם הוא נקרא 'תמים'...

2.
שמירת הסדרים
שילכו לרבי לוי יצחק מברדיטשוב
(נרשם עפ"י מה שסיפר הרב יהודה לייב גרונר, קראון הייטס)
בכל שנה, בנר חמישי של חנוכה, הרבי היה מחלק דמי חנוכה לתמימים שהיו מגיעים לסדרי הלימוד בזמן. בתקופה שלפני חנוכה, הרבי היה נכנס בבוקר ל'זאל' כדי לראות מי התמימים שנמצאים בסדר חסידות.
פעם אחת הביאה הנהלת הישיבה לרבי רשימה של המשתתפים בסדר חסידות, והרבי ראה שהוסיפו גם שמותיהם של תמימים אותם לא ראה בסדרים. על כך אמר לי הרבי: "אם ההנהלה עשתה זאת מצד אהבת ישראל שילכו לרבי לוי יצחק מברדיטשוב שהוא אוהב ישראל, והוא יתן להם". ואז אמר לי שיעשו רשימה חדשה ואמיתית.
כאשר הקריאו את הרשימה החדשה, נותרו חלק מהתמימים בחוץ ולא קיבלו את הדמי חנוכה. הרבי ידע שהם שם ומתביישים, ובכל זאת לא הכניסם.

3.
(נרשם עפ"י מה שסיפר הרב יוסף הכט, אילת)
בשנת תשכ"ט, ראש חודש טבת חל בשבת חנוכה. לפי הכתוב במנהגים, יש לקרוא הפטרת חנוכה ולהוסיף פסוקים מ'הפטרת ראש חודש' ו'מחר חודש'.
באותה שבת אמר הרבי את ההפטרה 'רני ושמחי', אך לא הוסיף את הפסוקים של 'מחר חודש' ולא 'השמים כסאי'.
כשירד להתוועדות באחת וחצי, אמר הרבי כי יש לתקן את מה שהיה, ונכנס לפלפול בסברות המנהגים בזה ובטעמי הנמנעים מלומר את הפסוקים כי אין מדלגין מנביא לנביא, והדעות בזה לכאן ולכאן.
אך – המשיך הרבי – בסופו של דבר ב'לוח כולל חב"ד' הודפס שצריך להגיד, ולאחרונה 'קאך איך זיך אין ירושלים', שיש לשמור על ירושלים וליישב אותה וכו', ויש לציית לכתוב בלוח כולל חב"ד הנדפס בירושלים.
ביום חמישי שלאחר מכן, נכנס חברי הנהלת ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית אל הרבי כדי לדווח על מצב התלמידים. הפעם, לפני שהתחילו לדבר בעניין שלשמו באו, שאלם הרבי 'מדוע אף אחד מכם לא תיקן אותי, ולא אמר לי להגיד את הפסוקים הנוספים בהפטרה?'
כולם שתקו, ורק הרב ישראל יעקבסאהן העז וענה: "מה זאת אומרת, לומר לרבי מה לעשות?!"
אמר הרבי: "הרי מצינו שאלעזר הכהן תיקן את משה רבנו. היה משהו שמשה רבנו לא אמר ואלעזר הכהן הזכיר, וכך סודרו הלכות – גיעולי נכרים".
הרב יעקבסאהן לא איבד את עשתונותיו וענה מיד: "מה הדמיון?! שם, אומרים חז"ל, משה רבנו 'בא לכלל כעס, בא לכלל טעות' אבל כאן אצלנו ב"ה הרבי לא וכו'".
והרבי חייך...

*

(תודת המערכת לשולח הסיפורים, המובאים כאן כפי שהגיעו למערכת. אין המערכת אחראית באם נפלו אי-דיוקים בסיפורים או בציטוטים שנרשמו ע"י השולח)