"יודעי תרועה": כיצד לבחור שופר, ואיך 'להתאמן' על התקיעות
"אשרי העם יודעי תרועה..."
קניית 'שופר טוב' היא משאלה של הרבה בחורים ואברכים מאנ"ש. אחרי שתקענו כמה 'סטים' של תקיעות ליהודים ב'מבצעים', אנו חשים שלמרות שהתקיעות הן 'קול פשוט', נדרש מאמץ לא-פשוט כדי להשמיעם בלא חריקות. אנו מאחלים לעצמנו לשנה הבאה להשיג שופר קל ונוח לתקיעה. עבר החורף וכמעט כלה הקיץ, ולקראת ראש השנה נכנסים לחנות תשמישי קדושה הקרובה אלינו, מביטים ב'קופסת המציאות' המוצבת בכניסה ומנסים לנחש איזה שופר 'יתלבש' טוב על הפה.
האם מחירו הגבוה של השופר משקף בהכרח את טיבו? בהחלט לא! ב'קופסת המציאות' נקבע מחירו של השופר בעיקר לפי גודלו ויופיו החיצוני, ולאו דווקא בהתאם לקלות התקיעה בו. שופר יקר לא בהכרח מפיק תקיעות 'חלקות'.
עוד כדאי לזכור, שהקושי הגדול הוא דווקא ב'זמן אמת' של התקיעות בבית הכנסת, אז, פעמים שהמתח גורם לשפתיים להתכווץ ואיכות התקיעה נפגעת.
בחירת שופר טוב 'בשבילך' דורשת בדיקה בנחת וביישוב הדעת, על כן כדאי לעשות זאת במתינות ובלי לחץ של זמן.
להלן מוגשים כמה כללים חשובים[1] שיוכלו להנחות אתכם כיצד לבחור את השופר 'שלכם', איך 'להתאמן' על התקיעות, ועוד טיפים מועילים:
בחירת השופר
1. כשרות: יש לקנות שופר ממקום מושגח הלכתית (ללא פיקוח – יתכן שהיה בשופר סדק או נקב שסתמו אותו באופן הפוגע בכשרותו, דבר שלא תמיד ניתן לזיהוי בעין רגילה).
2. מיון: כשעומדים בפני ערימת שופרות, כדאי לתקוע תקיעה קלה בכל אחד מהם, וכל שופר שנראה לנו 'קל' יחסית – להניח בצד לבדיקה נוספת.
[לתשומת לב: לא כדאי לתקוע הרבה 'תקיעות-ניסיון' בכל שופר, כי אחרי עשר דקות מתעייפים ושוב הבדיקה אינה תועלתית].
3. לאחר המיון הראשון נחזור ונבדוק את השופרות שהנחנו בצד, ועכשיו – באמצעות תקיעת תשר"ת. נבחן האם התקיעות קלות ו'חלקות'. לא הרבה שופרות 'יעברו' בדיקה זו.
[שימו לב: בנסיון זה לא להתמקד רק ב'תקיעה', יש לוודא שהשופר קל גם ב'שברים' ו'תרועה'].
4. תוך כדי תקיעה, כדאי להטות את השופר לצדדים שונים ולראות האם כל הטיה קטנה משנה את קולו באופן קריטי, אם כן – כנראה לא יהיה 'קל' לתקוע בו שלושים קולות ברציפות.
5. שופר עם קול צלול וטוב, אך אני מתקשה לעשות בו 'תקיעה גדולה' במשך כ-10 שניות – אינו מוגדר 'שופר קל' בשבילי.
6. שופר קטן – בדרך כלל אינו קל לתקיעה, וגם קולו חלש ולא מתאים לקהל גדול.
7. שופר עם פייה קטנה מאוד קשה לתקיעה.
8. שופר עם קול חזק (בדרך כלל עם פייה רחבה) – דורש נשיפה מאומצת. מי שצריך לתקוע הרבה תקיעות (כגון ב'מבצעים') כדאי שיעדיף שופר עם פייה בינונית וקול עדין.
9. טיפ: כדאי להימנע משטיפת השופר בנוזל. הדבר גורם להיווצרות סדקים.
אימונים על התקיעות
1. במהלך חודש אלול מומלץ להקדיש 10 דקות ביום לאימון (כדאי גם להתייעץ עם בעל-תקיעה מנוסה על אופן אחיזת השופר ומיקומו על השפתיים).
2. שיפור מיומנות התקיעה בא על ידי אימון על 'תקיעה' פשוטה באורך 8-10 שניות לפחות (כדי שבראש השנה נוכל לתקוע 4-5 שניות בקלות).
3. 'תקיעה ארוכה' נעשית על ידי נשימה עמוקה והוצאת האוויר באיטיות (מהבטן, לא מהחזה). כדאי להתאמן כמה פעמים ביום על החזקת האוויר כ-4 שניות והוצאתו בצורה אחידה במשך 10-20 שניות.
4. יש כאלה שמסוגלים לתקוע בשופר 'שלהם' רק בזווית מסוימת. להם מומלץ להתאמן בחודש אלול גם על ניתוק השופר מהפה בין התקיעות ומציאת הזווית 'הנכונה' במהירות.
5. טיפ: לפעמים הקושי בזמן התקיעות נובע בעיקר מ'פחד קהל'. אפשר ומומלץ להתאמן גם על 'לא להתפעל מהעולם'.
בזמן התקיעות
1. תקיעות 'חזקות' מעייפות מהר. אם יש צורך דווקא בתקיעות חזקות, כדאי לא להאריך בהן. אם רוצים דווקא תקיעות ארוכות, מומלץ לתקוע 'חלש'.
2. כדאי להימנע מלחיצת השופר אל השפתיים, הדבר עלול לגרום לדימומים. מומלץ לאחוז את השופר באחיזה קלה.
3. כדאי לא להאריך בתקיעות יותר מהדין (למעט 'תרועה' שמנהגנו להרבות בה), כדי לא להתעייף מהר וגם שהקול לא ישתנה.
ויהי רצון שתיכף ומיד נזכה ל"יתקע בשופר גדול" בגאולה האמיתית והשלימה!
[1] הכללים מבוססים על נסיונם של 'בעלי-תקיעה' שונים, ראה ספר 'שופרא דשופר' של הרב שמעון בוקסר.
מאפשרים לכם לקבל
