מערכת COL
|
יום כ"ב אלול ה׳תשע״ז
13.09.2017
התחנה האחרונה של מענדי גרוזמן בעולם הישיבות
התחנה האחרונה שלי בעולם הישיבות הייתה חולון. לא אחרונה חלילה, שהרי במחוזותינו עד שאתה נושא אשה ומקים בית אתה תמים, גם אם אתה בן שישים ● בן שישים אני לא, ולכן את האווירה הייחודית ששררה בישיבת תומכי תמימים בחולון בראשות הרב שלמה חיים פלדמן, אני זוכר היטב. לא למדתי שם, שימשתי כמדריך פנימייה ● מי האמין שהבעיה המרכזית של מדריכי פנימייה לדורותיהם תהפוך יום אחד למדריך פנימייה בעצמה, אבל המציאות חזקה על כל דמיון ● מענדי גרוזמן חוזר לתחנה האחרונה שלו בעולם הישיבות החב"די לרגל יום ההתרמה של ישיבת חב"ד בחולון ● לטור המלא
מנדי גרוזמן על רקע תמונת הישיבה (צילום: שלומי כהן, ארכיון COL)
מענדי גרוזמן
התחנה האחרונה שלי בעולם הישיבות הייתה חולון. לא אחרונה חלילה, שהרי במחוזותינו עד שאתה נושא אשה ומקים בית אתה תמים, גם אם אתה בן שישים. בן שישים אני לא, ולכן את האווירה הייחודית ששררה בישיבת תומכי תמימים בחולון בראשות הרב שלמה חיים פלדמן, אני זוכר היטב. לא למדתי שם, שימשתי כמדריך פנימייה. מי האמין שהבעיה המרכזית של מדריכי פנימייה לדורותיהם תהפוך יום אחד למדריך פנימייה בעצמה, אבל המציאות חזקה על כל דמיון.
בכל ערב הייתי דואג שאחרוני בעלי הדברים בטלים יילכו לישון, ובשעות הבוקר המאוחרות הייתי מתעורר בדירה הסמוכה לישיבה וממהר למטבח על יד הזאל למפגש הקבוע שלי עם הראש ישיבה.
הרב פלדמן היה מתחיל את השיעור שלו באחת עשרה בבוקר. ברבע לאחת עשרה הייתה לנו פגישה קבועה. אני עם עיניים טרוטות וכוס קפה ביד, הוא עם הגמרא, סוגר קצוות אחרונים. הראש ישיבה והמדריך, הדרג העליון ביותר עם תחתית שרשרת המזון. הוא היה מקבל עדכונים על ליל אמש, אבל השיחה תמיד גלשה מעבר.
איש חכם הוא הרב פלדמן, חכם עד מאוד. הוא גז'ע, במובן הטוב של המילה. מרבית אנשי הגז'ע חושבים ששמש הייחוס זורחת מעליהם, ומתחפרים בצמצום אחר צמצום בתוך עולם צר שאין כמותו. הרב פלדמן נטוע שני רגליו בקרקע, מכיר את סביבתו, אבל התודעה ההיסטורית שניחן בה מאפשרת לדורות של חסידים שמעליו להפוך חלק מחייו כיום. לא רק אני מצאתי איתו שיחה.
מכיר עוד שניים שלושה חברים, שהרב פלדמן הוא אחד היחידים בעולם הישיבות שהם מצאו בו רב וחבר אמיתי. בין מושפעיו ניתן למצוא את חשובי התמימים והאברכים היום, בעלי נגלה, משכילים ועובדי השם, וגם, נעבעך, מדריכי פנימייה שהפכו לעיתונאים. החיוך הסקרני שלו מאפשר לך להיפתח בפניו באמת בלי לחשוש מהתגובה. אבל אז, אחרי שסיפרת לו את כל מחשבותיך הכמוסות, הוא עוצר ומבקש לחזור בפניך על פתגם חסידי נוקב שמסביר הכול.
הרב פלדמן אף פעם לא יחזור על וורט שקרא הבוקר כדי שיהיה לו מה לחזור. תמיד יהיה זה משהו שהוא עצמו שמע, או שקרא לפני שנים וחוזר על זה בכל עת. השפה החסידית כוללת מגוון תארים. לא הרי משכיל כהרי עובד ולא שניהם כבעל חסד.
על הרב פלדמן מתאים לומר שהוא בר דעת. בר דעת איננו רק אדם חכם, אלא אדם שכל מהותו מלאה בדעת. יכולת להכיל שנובעת דווקא מהידיעה ברורה שלו מה נכון ומה לא. הישיבה שבנה בעשר אצבעותיו ממש היא מהייחודיות ביותר בנוף הישיבות החב"די. ניחוח של פעם מלווה אותה, אבל לא ניחוח מעושה, של אנשים שנתקעים בעבר רק כדי להוכיח משהו למישהו מההווה. עומק אמיתי ומהותי של יהודים חסידיים מדורות עברו, שהיום כמעט ואינו קיים.
לתרומה מקוונת
לא לחינם הוא משך לסביבתו לאורך השנים את טובי המוחות הליובאוויטשים של ימינו. העובדה שראש ישיבה ובעל מוחין כזה נאלץ לדאוג היום בשל שריפה שפרצה במבנה הישיבה וכילתה ממון רב היא אות נוספת לבעייתיות המובנית של עולמנו החומרי. אבל ירדה נשמה לעולם, וכסף הוא תמיד חלק מהסיפור. תנו לו ביד רחבה, כל שקל יגיע לייעודו האמיתי.
התחנה האחרונה שלי בעולם הישיבות הייתה חולון. לא אחרונה חלילה, שהרי במחוזותינו עד שאתה נושא אשה ומקים בית אתה תמים, גם אם אתה בן שישים. בן שישים אני לא, ולכן את האווירה הייחודית ששררה בישיבת תומכי תמימים בחולון בראשות הרב שלמה חיים פלדמן, אני זוכר היטב. לא למדתי שם, שימשתי כמדריך פנימייה. מי האמין שהבעיה המרכזית של מדריכי פנימייה לדורותיהם תהפוך יום אחד למדריך פנימייה בעצמה, אבל המציאות חזקה על כל דמיון.
בכל ערב הייתי דואג שאחרוני בעלי הדברים בטלים יילכו לישון, ובשעות הבוקר המאוחרות הייתי מתעורר בדירה הסמוכה לישיבה וממהר למטבח על יד הזאל למפגש הקבוע שלי עם הראש ישיבה.
הרב פלדמן היה מתחיל את השיעור שלו באחת עשרה בבוקר. ברבע לאחת עשרה הייתה לנו פגישה קבועה. אני עם עיניים טרוטות וכוס קפה ביד, הוא עם הגמרא, סוגר קצוות אחרונים. הראש ישיבה והמדריך, הדרג העליון ביותר עם תחתית שרשרת המזון. הוא היה מקבל עדכונים על ליל אמש, אבל השיחה תמיד גלשה מעבר.
איש חכם הוא הרב פלדמן, חכם עד מאוד. הוא גז'ע, במובן הטוב של המילה. מרבית אנשי הגז'ע חושבים ששמש הייחוס זורחת מעליהם, ומתחפרים בצמצום אחר צמצום בתוך עולם צר שאין כמותו. הרב פלדמן נטוע שני רגליו בקרקע, מכיר את סביבתו, אבל התודעה ההיסטורית שניחן בה מאפשרת לדורות של חסידים שמעליו להפוך חלק מחייו כיום. לא רק אני מצאתי איתו שיחה.
מכיר עוד שניים שלושה חברים, שהרב פלדמן הוא אחד היחידים בעולם הישיבות שהם מצאו בו רב וחבר אמיתי. בין מושפעיו ניתן למצוא את חשובי התמימים והאברכים היום, בעלי נגלה, משכילים ועובדי השם, וגם, נעבעך, מדריכי פנימייה שהפכו לעיתונאים. החיוך הסקרני שלו מאפשר לך להיפתח בפניו באמת בלי לחשוש מהתגובה. אבל אז, אחרי שסיפרת לו את כל מחשבותיך הכמוסות, הוא עוצר ומבקש לחזור בפניך על פתגם חסידי נוקב שמסביר הכול.
הרב פלדמן אף פעם לא יחזור על וורט שקרא הבוקר כדי שיהיה לו מה לחזור. תמיד יהיה זה משהו שהוא עצמו שמע, או שקרא לפני שנים וחוזר על זה בכל עת. השפה החסידית כוללת מגוון תארים. לא הרי משכיל כהרי עובד ולא שניהם כבעל חסד.
על הרב פלדמן מתאים לומר שהוא בר דעת. בר דעת איננו רק אדם חכם, אלא אדם שכל מהותו מלאה בדעת. יכולת להכיל שנובעת דווקא מהידיעה ברורה שלו מה נכון ומה לא. הישיבה שבנה בעשר אצבעותיו ממש היא מהייחודיות ביותר בנוף הישיבות החב"די. ניחוח של פעם מלווה אותה, אבל לא ניחוח מעושה, של אנשים שנתקעים בעבר רק כדי להוכיח משהו למישהו מההווה. עומק אמיתי ומהותי של יהודים חסידיים מדורות עברו, שהיום כמעט ואינו קיים.
לתרומה מקוונת
לא לחינם הוא משך לסביבתו לאורך השנים את טובי המוחות הליובאוויטשים של ימינו. העובדה שראש ישיבה ובעל מוחין כזה נאלץ לדאוג היום בשל שריפה שפרצה במבנה הישיבה וכילתה ממון רב היא אות נוספת לבעייתיות המובנית של עולמנו החומרי. אבל ירדה נשמה לעולם, וכסף הוא תמיד חלק מהסיפור. תנו לו ביד רחבה, כל שקל יגיע לייעודו האמיתי.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
