מערכת COL
|
יום י"ט אלול ה׳תשע״ז
10.09.2017
כשהרב אשכנזי היה מעורב במניעת הקמת ממשלת שמאל
בספר החדש: "הרב אשכנזי", נחשפת פרשייה מרתקת מתקופת הבחירות לכנסת בשנת תשמ"ט, בהן התערבה חסידות חב"ד לטובת אגודת-ישראל • COL מתכבד לחשוף את הדברים בפרסום ראשון מתוך הספר • בלעדי • לסיפור המלא
משמאל: שמעון פרס בכנסת (צילום: חנניה הרמן, לע"מ)
בספר החדש: "הרב אשכנזי", נחשפת פרשייה מרתקת מתקופת הבחירות לכנסת בשנת תשמ"ט, בהן התערבה חסידות חב"ד לטובת אגודת-ישראל. COL מתכבד לחשוף את הדברים בפרסום ראשון מתוך הספר:
במוצאי הבחירות לכנסת שהתקיימו בשנת תשמ"ט, התקבצו אנ"ש וחברי הכנסת של אגודת-ישראל באולם שבבניין צא"ח, והרב אשכנזי צעק בנאומו דברים שכוונו לאוזניהם של חברי הכנסת: "כל אחד ואחד אשר ישנו פה היום, ואשר איננו פה היום, חייב לזכור ולשנן לעצמו יומם ולילה, מה השקיע כאן האדמו"ר מליובאוויטש!" היינו, שהרבי ויתר על כבודו הקדוש ועל הקפדתה של חב"ד שלא להתערב בפוליטיקה, למען ניצחונם של החסידים.
השר אריאל שרון ביקר אצל הרב אשכנזי באותם ימים - כדי לנסות למנוע את תמיכתה של אגודת-ישראל בהקמתה של ממשלת מערך, ולצד שבחיו לאפקטיביות החב"דית ("חשנו את חב"ד בשטח והיא נשפה בעורפנו"), תמה באוזני הרב: "מערכה זו אינה לכבודו של הרבי, ומדוע נכנסתם אליה?!"
הרב אשכנזי השיב תשובה שאינה נכונה, כדי להגן על כבודו הקדוש של הרבי: "על מנת לתקן את חוק מיהו-יהודי".
בד בבד, הרב אשכנזי, שוועד רבני חב"ד מינהו באותם ימים לייצג מטעמו את חב"ד כלפי חוץ, אכן החליט עם הרבנים, כי יש לדרוש את תיקון החוק. הרב אשכנזי וראשי הוועד למען שלמות העם: הרה"ח ר' שמואל חפר והרה"ח ר' יצחק הולצמן (שממנו ביקש שרון את הפגישה שהתקיימה אצל הרב אשכנזי), הבהירו לשרון בעת הפגישה המדוברת, כי על שמיר לחתום שהחוק יתוקן.
שרון הבטיח לשוחח עם שמיר בעניין, והוא אף העניק לשלושה את מספר הטלפון הסודי שלו, בו יעמוד עימהם בקשר הדוק. ואכן, למחרת, טלפן שרון אל הרב הולצמן ומסר לו את הסכמתו של שמיר לחתום על הנוסח שחב"ד הגישה. "אחתים את ראש הממשלה, ולאחר-מכן תגיעו ללשכתי במשרד התעשייה והמסחר, ותיטלו את המכתב", אמר שרון.
ואכן, הרב חפר והרב הולצמן נטלו את המכתב משרון והתחבקו עימו. אולם, שמיר רימה את שרון ואת חסידי חב"ד כאחד. הפרשה כולה סוכמה במכתבו של עורך-הדין אמנון גולדנברג אל הרב חפר מאותם ימים:
נתבקשתי על-ידך לחוות דעתי בשאלת תוקפן של התחייבויות שונות, שניתנו על-ידי מפלגת הליכוד למפלגת אגודת-ישראל, לאחר הבחירות לכנסת ה-12 ובמהלך המשא ומתן להקמת קואליציה משותפת בראשות הליכוד. טרם אפנה לניתוח המצב המשפטי, אסקור בקצרה את הרקע העובדתי כפי שנמסר לי על-ידך, ושעליו נסמכת חוות דעתי:
1. בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת ה-12, נתקיים משא ומתן לקראת הקמת קואליציה בכנסת וממשלה משותפת, בין מפלגת הליכוד לבין מפלגת אגודת-ישראל.
2. בשלב ראשוני של המשא ומתן, נתבקשה אגודת-ישראל על-ידי הליכוד, להמליץ בפני נשיא המדינה, להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מר יצחק שמיר, שהוא מועמד הליכוד לראשות הממשלה.
3. בתמורה להסכמת אגודת-ישראל להמליץ על מר יצחק שמיר כאמור, הוציא מר שמיר, בשם הליכוד, מכתב המופנה אל ראשי אגודת-ישראל מיום 13 בנובמבר 1988 (ד' כסלו ה'תשמ"ט), המצורף לחוות דעת זו כנספח "א". במכתב זה, התחייב מר שמיר, כי בתוך שישה שבועות מיום הקמת ממשלה בראשותו, יוחק התיקון לחוק מיהו-יהודי (חוק השבות), על-ידי הוספת המילה "כהלכה" אחרי המילה "נתגייר".
4. בעקבות מכתב זה, ובהסתמך עליו, המליצה אגודת-ישראל בפני נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מר שמיר, והוא אומנם עשה כן.
5. המשא ומתן הקואליציוני בין אגודת-ישראל לבין הליכוד נמשך. במקביל, נתקיים משא ומתן גם בין אגודת-ישראל לבין המערך. לקראת תום 21 הימים שהוקצבו למר שמיר להקמת הממשלה, ביקש הליכוד את המלצת אגודת-ישראל למתן ארכה של 21 ימים נוספים למר שמיר, מאת נשיא המדינה.
כנגד המלצה זו, הוציא הליכוד מסמך התחייבות מפורט, בחתימת שריו הבכירים, בו מפורטות התחייבויות הליכוד כלפי אגודת-ישראל במישורי החקיקה הדתית, תקציבי החינוך ועוד. מכתב זה נושא תאריך ה-4 בדצמבר 1988 (כ"ה כסלו תשמ"ט), ומצורף לחוות דעת זו כנספח "ב".
יצוין, כי במסמך זה נקבע, כי ההסכם יהא תקף אם אגודת-ישראל תצטרף לממשלה או לקואליציה או שתתמוך בקואליציה בראשות הליכוד. עוד נקבע בהסכם זה, כי "גם אם תוקם ממשלה רחבה יותר, תישמרנה לגביכם כל ההתחייבויות הכלולות במכתב זה".
6. בעקבות ובהסתמך על מכתב זה, המליצה אגודת-ישראל פעם נוספת בפני נשיא המדינה על מתן ארכה נוספת של 21 ימים למר שמיר, לצורך הרכבת ממשלה. מר שמיר קיבל ארכה נוספת זו מנשיא המדינה, בין היתר בעקבות המלצה זו של אגודת-ישראל.
7. במקביל, גובש בין הליכוד לבין אגודת-ישראל הסכם קואליציוני מפורט. הקטע בהסכם זה הנוגע, בין היתר, לחוק השבות ותיקונו, מצורף לחוות דעת זו כנספח "ג". יצוין, כי בהסכם זה גובש אף נוסח הצעת החוק לתיקון חוק השבות, שיועבר בכנסת עם הקמת הממשלה בתמיכת אגודת-ישראל.
8. בפועל, לקראת תום תקופת 21 הימים הנוספים, נקשר הסכם קואליציוני לממשלת אחדות לאומית בשיתוף הליכוד, המערך ומפלגות נוספות [בהן אגודת-ישראל].. מנוסח קווי היסוד של ממשלת האחדות הלאומית עולה, כי אין כל כוונה מצד הליכוד לקיים כלפי אגודת-ישראל את ההתחייבויות שנטל על עצמו במכתבי ההתחייבות או בהסכם הקואליציוני, כולן או מקצתן.
עורך-הדין גולדנברג סקר במכתבו את המצב המשפטי, והעריך, כי סיכוייה של עתירה לבג"ץ נגד שמיר נמוכים.
הרבי, שבמהלך המגעים המדוברים בעניין מיהו-יהודי הורה לרב הולצמן להמשיכם - ודחה את חשש השווא שהועלה, לפיו, משמע מדבריו באחת מהתוועדויותיו הקדושות באותם ימים כי יש להפסיקם - לא שלל עקרונית את העתירה לבג"ץ. אולם, לפועל, אמר לרב חפר בשיחה טלפונית, אודות בקשתו של עורך-דין מסוים לקבל עשרת אלפים דולר תמורת הייצוג בבג"ץ: "דבר אחד בטוח: שאתה תשלם את עשרת אלפים הדולרים, אך האם הוא יפעל משהו, זהו ספק". העתירה אם כן לא הוגשה.
קודם לכן, הבהירו הרב חפר והרב הולצמן לשמיר, כי בכוונתם לתבוע אותו. הוא ביקשם להימנע מכך, והתבטא בפשטות פוליטיקאית: "מ'דארף נעמען אלץ קאלט בלוטיק" (יש לקחת הכול בדם קר). היינו, שעליהם לקבל בקלות את הפרת הבטחתו...
עם זאת, יודגש, כי הרב אשכנזי וראשי הוועד למען שלמות העם שמחו מאוד על פעולתם. שכן, לבד מהעובדה שפעלו בשליחותו של הרבי, הרי שרק הודות לפגישותיהם עם ראשי אגודת-ישראל (בחלק מהפגישות נכחו אף הרב ירוסלבסקי והרב חנזין) - בהן הציגו את מכתבו של שמיר, המליצה המפלגה על שמיר ומנעה הקמת ממשלת מערך.
הייתה זו הפעם השנייה מתוך שלוש, שהרב אשכנזי היה מעורב במניעת הקמת ממשלת שמאל.
במוצאי הבחירות לכנסת שהתקיימו בשנת תשמ"ט, התקבצו אנ"ש וחברי הכנסת של אגודת-ישראל באולם שבבניין צא"ח, והרב אשכנזי צעק בנאומו דברים שכוונו לאוזניהם של חברי הכנסת: "כל אחד ואחד אשר ישנו פה היום, ואשר איננו פה היום, חייב לזכור ולשנן לעצמו יומם ולילה, מה השקיע כאן האדמו"ר מליובאוויטש!" היינו, שהרבי ויתר על כבודו הקדוש ועל הקפדתה של חב"ד שלא להתערב בפוליטיקה, למען ניצחונם של החסידים.
השר אריאל שרון ביקר אצל הרב אשכנזי באותם ימים - כדי לנסות למנוע את תמיכתה של אגודת-ישראל בהקמתה של ממשלת מערך, ולצד שבחיו לאפקטיביות החב"דית ("חשנו את חב"ד בשטח והיא נשפה בעורפנו"), תמה באוזני הרב: "מערכה זו אינה לכבודו של הרבי, ומדוע נכנסתם אליה?!"
הרב אשכנזי השיב תשובה שאינה נכונה, כדי להגן על כבודו הקדוש של הרבי: "על מנת לתקן את חוק מיהו-יהודי".
בד בבד, הרב אשכנזי, שוועד רבני חב"ד מינהו באותם ימים לייצג מטעמו את חב"ד כלפי חוץ, אכן החליט עם הרבנים, כי יש לדרוש את תיקון החוק. הרב אשכנזי וראשי הוועד למען שלמות העם: הרה"ח ר' שמואל חפר והרה"ח ר' יצחק הולצמן (שממנו ביקש שרון את הפגישה שהתקיימה אצל הרב אשכנזי), הבהירו לשרון בעת הפגישה המדוברת, כי על שמיר לחתום שהחוק יתוקן.
שרון הבטיח לשוחח עם שמיר בעניין, והוא אף העניק לשלושה את מספר הטלפון הסודי שלו, בו יעמוד עימהם בקשר הדוק. ואכן, למחרת, טלפן שרון אל הרב הולצמן ומסר לו את הסכמתו של שמיר לחתום על הנוסח שחב"ד הגישה. "אחתים את ראש הממשלה, ולאחר-מכן תגיעו ללשכתי במשרד התעשייה והמסחר, ותיטלו את המכתב", אמר שרון.
ואכן, הרב חפר והרב הולצמן נטלו את המכתב משרון והתחבקו עימו. אולם, שמיר רימה את שרון ואת חסידי חב"ד כאחד. הפרשה כולה סוכמה במכתבו של עורך-הדין אמנון גולדנברג אל הרב חפר מאותם ימים:
נתבקשתי על-ידך לחוות דעתי בשאלת תוקפן של התחייבויות שונות, שניתנו על-ידי מפלגת הליכוד למפלגת אגודת-ישראל, לאחר הבחירות לכנסת ה-12 ובמהלך המשא ומתן להקמת קואליציה משותפת בראשות הליכוד. טרם אפנה לניתוח המצב המשפטי, אסקור בקצרה את הרקע העובדתי כפי שנמסר לי על-ידך, ושעליו נסמכת חוות דעתי:
1. בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת ה-12, נתקיים משא ומתן לקראת הקמת קואליציה בכנסת וממשלה משותפת, בין מפלגת הליכוד לבין מפלגת אגודת-ישראל.
2. בשלב ראשוני של המשא ומתן, נתבקשה אגודת-ישראל על-ידי הליכוד, להמליץ בפני נשיא המדינה, להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מר יצחק שמיר, שהוא מועמד הליכוד לראשות הממשלה.
3. בתמורה להסכמת אגודת-ישראל להמליץ על מר יצחק שמיר כאמור, הוציא מר שמיר, בשם הליכוד, מכתב המופנה אל ראשי אגודת-ישראל מיום 13 בנובמבר 1988 (ד' כסלו ה'תשמ"ט), המצורף לחוות דעת זו כנספח "א". במכתב זה, התחייב מר שמיר, כי בתוך שישה שבועות מיום הקמת ממשלה בראשותו, יוחק התיקון לחוק מיהו-יהודי (חוק השבות), על-ידי הוספת המילה "כהלכה" אחרי המילה "נתגייר".
4. בעקבות מכתב זה, ובהסתמך עליו, המליצה אגודת-ישראל בפני נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מר שמיר, והוא אומנם עשה כן.
5. המשא ומתן הקואליציוני בין אגודת-ישראל לבין הליכוד נמשך. במקביל, נתקיים משא ומתן גם בין אגודת-ישראל לבין המערך. לקראת תום 21 הימים שהוקצבו למר שמיר להקמת הממשלה, ביקש הליכוד את המלצת אגודת-ישראל למתן ארכה של 21 ימים נוספים למר שמיר, מאת נשיא המדינה.
כנגד המלצה זו, הוציא הליכוד מסמך התחייבות מפורט, בחתימת שריו הבכירים, בו מפורטות התחייבויות הליכוד כלפי אגודת-ישראל במישורי החקיקה הדתית, תקציבי החינוך ועוד. מכתב זה נושא תאריך ה-4 בדצמבר 1988 (כ"ה כסלו תשמ"ט), ומצורף לחוות דעת זו כנספח "ב".
יצוין, כי במסמך זה נקבע, כי ההסכם יהא תקף אם אגודת-ישראל תצטרף לממשלה או לקואליציה או שתתמוך בקואליציה בראשות הליכוד. עוד נקבע בהסכם זה, כי "גם אם תוקם ממשלה רחבה יותר, תישמרנה לגביכם כל ההתחייבויות הכלולות במכתב זה".
6. בעקבות ובהסתמך על מכתב זה, המליצה אגודת-ישראל פעם נוספת בפני נשיא המדינה על מתן ארכה נוספת של 21 ימים למר שמיר, לצורך הרכבת ממשלה. מר שמיר קיבל ארכה נוספת זו מנשיא המדינה, בין היתר בעקבות המלצה זו של אגודת-ישראל.
7. במקביל, גובש בין הליכוד לבין אגודת-ישראל הסכם קואליציוני מפורט. הקטע בהסכם זה הנוגע, בין היתר, לחוק השבות ותיקונו, מצורף לחוות דעת זו כנספח "ג". יצוין, כי בהסכם זה גובש אף נוסח הצעת החוק לתיקון חוק השבות, שיועבר בכנסת עם הקמת הממשלה בתמיכת אגודת-ישראל.
8. בפועל, לקראת תום תקופת 21 הימים הנוספים, נקשר הסכם קואליציוני לממשלת אחדות לאומית בשיתוף הליכוד, המערך ומפלגות נוספות [בהן אגודת-ישראל].. מנוסח קווי היסוד של ממשלת האחדות הלאומית עולה, כי אין כל כוונה מצד הליכוד לקיים כלפי אגודת-ישראל את ההתחייבויות שנטל על עצמו במכתבי ההתחייבות או בהסכם הקואליציוני, כולן או מקצתן.
עורך-הדין גולדנברג סקר במכתבו את המצב המשפטי, והעריך, כי סיכוייה של עתירה לבג"ץ נגד שמיר נמוכים.
הרבי, שבמהלך המגעים המדוברים בעניין מיהו-יהודי הורה לרב הולצמן להמשיכם - ודחה את חשש השווא שהועלה, לפיו, משמע מדבריו באחת מהתוועדויותיו הקדושות באותם ימים כי יש להפסיקם - לא שלל עקרונית את העתירה לבג"ץ. אולם, לפועל, אמר לרב חפר בשיחה טלפונית, אודות בקשתו של עורך-דין מסוים לקבל עשרת אלפים דולר תמורת הייצוג בבג"ץ: "דבר אחד בטוח: שאתה תשלם את עשרת אלפים הדולרים, אך האם הוא יפעל משהו, זהו ספק". העתירה אם כן לא הוגשה.
קודם לכן, הבהירו הרב חפר והרב הולצמן לשמיר, כי בכוונתם לתבוע אותו. הוא ביקשם להימנע מכך, והתבטא בפשטות פוליטיקאית: "מ'דארף נעמען אלץ קאלט בלוטיק" (יש לקחת הכול בדם קר). היינו, שעליהם לקבל בקלות את הפרת הבטחתו...
עם זאת, יודגש, כי הרב אשכנזי וראשי הוועד למען שלמות העם שמחו מאוד על פעולתם. שכן, לבד מהעובדה שפעלו בשליחותו של הרבי, הרי שרק הודות לפגישותיהם עם ראשי אגודת-ישראל (בחלק מהפגישות נכחו אף הרב ירוסלבסקי והרב חנזין) - בהן הציגו את מכתבו של שמיר, המליצה המפלגה על שמיר ומנעה הקמת ממשלת מערך.
הייתה זו הפעם השנייה מתוך שלוש, שהרב אשכנזי היה מעורב במניעת הקמת ממשלת שמאל.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
