מערכת COL
|
יום ג' אדר ב ה׳תשס״ה
14.03.2005
בירור הלכה ומנהג: קריאת המגילה בירושלים
האם ירושלמי, שהשנה קורא את המגילה ביום י"ד בגלל פורים משולש, יכול להוציא ידי חובה מי שגר מחוץ לירושלים? שאלה זו נוגעת למבצעים בכל הבתי חב"ד הפועלים באיזור ירושלים.נשמח לפרסם את תשובות הגולשים. ניתן לשלוח תגובות באמצעות מערכת התגובות שבאתר. באם יש לכם שאלות וענינים נוספים לבירור - אתם מוזמנים לשלוח אותם באמצעות העידכון, ואנו נפרסם אי"ה, באתר.
(אילוסטרציה)
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
3 תגובות
1.
מה נשתנה
ג' אדר ב ה׳תשס״ה
מה שונה שנה זו מהשנים האחרות, לגבי זיכוי יהודים במקרא מגילה?
איני רואה שום הבדל באם הקורא את המגילה במבצעים הוא בן ירושלים או כפר חב"ד, כי ממילא בזמן הקריאה, הוא אינו יוצא ידי חובה, או מפני שכבר שמע בביהכנ"ס, או מפני שהוא חוגג ביום אחר.
והשנה, הרי כולם חייבים במקרא מגילה באותו יום, אז מה השאלה בדיוק?
איני רואה שום הבדל באם הקורא את המגילה במבצעים הוא בן ירושלים או כפר חב"ד, כי ממילא בזמן הקריאה, הוא אינו יוצא ידי חובה, או מפני שכבר שמע בביהכנ"ס, או מפני שהוא חוגג ביום אחר.
והשנה, הרי כולם חייבים במקרא מגילה באותו יום, אז מה השאלה בדיוק?
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
לכאורה, הוא יכול, אבל:
ד' אדר ב ה׳תשס״ה
השאלה, עקרונית, מאד מעניינת. לפי עניות דעתי, עומק השאלה הוא כזה:
אדם שמחויב לקרוא המגילה בט"ו, לכאורה, יש מקום לבעיה שיוציא ביום י"ד אדם המחויב לקרוא המגילה בי"ד.
והנה, אם נניח שאכן קיימת בעיה כזו, יש להמשיך ולדון:
אדם שמחויב - בעצם - לקרוא המגילה בט"ו, אלא ש"טכנית" הוא יכול לצאת ידי חובה גם בי"ד (כמו השנה, אשר עקב חלות טו בשבת, בני ירושלים מקדימים קריאת המגילה לטו), האם אדם זה נכלל עם היושבים בערים הרגילות (כיון שלשניהם חיוב קריאת המגילה הוא באותויום), ובמילא מוציא אותם י"ח. או שמא, אשר כיון שב"עצם", עקרונית, הוא חיב במקרא מגילה רק בט"ו, אזי במילא חיובו כעת בקריאת המגילה בי"ד הוא חיוב מסוג אחר (רק בתורת "השלמה" וכיו"ב, אך לא חיוב "בעצם"), ואזי אפשר שלא יוציא י"ח מי שמחויב בעצם לקרוא בי"ד את המגילה.
האמת היא, שאיני יודע בפירוש מהי ההלכה לגבי בן ירושלים הקורא מגילה (בסתם שנה) בי"ד, האם מוציא י"ח.
ובנוגע לעצם השאלה, זכור לי שאם כבר י"ח את המגילה - לא יברך הברכות בקריאה נוספת. ולכן, העצה הפשוטה היא: שבמבצעים במצב זה - יברך הברכות מישהו אחר, והוא עצמו יצא בקריאה אחרת של בני ירושלים.
אבל הקריאה עצמה - הוא יכול לקרוא. ובעניין זה, ידועה הסברת הרגאצ'ובי בדין קריאת עשרת בני המן, שזה שכל הציבור צריך לקוראו בפני עצמו. ולכאורה, מדוע אין הם יוצאים מדין שומע כעונה? אלא ההסבר הוא, מפני שיש חיוב נפרד - של "נשימה אחת", וזהו חיוב מעשי על כאו"א, ודין "שומע כעונה" אינו מועיל לו.
אשר עפי"ז אפשר לבאר בזה, דלכאורה, יש להקשות: כיון שגדר שומע כעונה הוא כמעין שליחות, היינו, שהשומע נעשה כמותו דהקורא, אם כן, בנדו"ד שהוקורא הוא בן ירושלים - שוב צצה הבעיה (הגם שאינו מברך הברכות, השומע מברכם) - דאיך ייעשה כמותו דהקורא - והלוא לכל אחד חיוב אחר במקרא מגילה.
אלא שעפ"י ביאור הרגאצ'ובי - אתי שפיר:
שומע כעונה הוא אכן ,כמעין שהשומע נעשה כמותו דהקורא. אבל זהו אך ורק לעניין הקריאה בלבד. ועד כדי כך, אשר אפילו ענינים הצמודים למגילה (כגון דין נשימה אחת דעשרת בני המן), גם זה, הקורא אינו מוציא.
ואם כן, לסיכום הנלע"ד: אשר גם אם נניח שיש בעיה לבן ירושלים להוציא י"ח מי שאינו בן ירושלים בש"ז (היינו בפורים משולש), כל זה הוא רק באם הקורא מברך הברכות (שאז מוציאו מדין חיובו הוא), אבל אם הוא נעשה רק כשליח לקריאה להוציא מדין שומע כעונה למעשה הקריאה - שוב אין בעיה.
ולמעשה, כמובן יש לשאול רב מורה הוראה.
אדם שמחויב לקרוא המגילה בט"ו, לכאורה, יש מקום לבעיה שיוציא ביום י"ד אדם המחויב לקרוא המגילה בי"ד.
והנה, אם נניח שאכן קיימת בעיה כזו, יש להמשיך ולדון:
אדם שמחויב - בעצם - לקרוא המגילה בט"ו, אלא ש"טכנית" הוא יכול לצאת ידי חובה גם בי"ד (כמו השנה, אשר עקב חלות טו בשבת, בני ירושלים מקדימים קריאת המגילה לטו), האם אדם זה נכלל עם היושבים בערים הרגילות (כיון שלשניהם חיוב קריאת המגילה הוא באותויום), ובמילא מוציא אותם י"ח. או שמא, אשר כיון שב"עצם", עקרונית, הוא חיב במקרא מגילה רק בט"ו, אזי במילא חיובו כעת בקריאת המגילה בי"ד הוא חיוב מסוג אחר (רק בתורת "השלמה" וכיו"ב, אך לא חיוב "בעצם"), ואזי אפשר שלא יוציא י"ח מי שמחויב בעצם לקרוא בי"ד את המגילה.
האמת היא, שאיני יודע בפירוש מהי ההלכה לגבי בן ירושלים הקורא מגילה (בסתם שנה) בי"ד, האם מוציא י"ח.
ובנוגע לעצם השאלה, זכור לי שאם כבר י"ח את המגילה - לא יברך הברכות בקריאה נוספת. ולכן, העצה הפשוטה היא: שבמבצעים במצב זה - יברך הברכות מישהו אחר, והוא עצמו יצא בקריאה אחרת של בני ירושלים.
אבל הקריאה עצמה - הוא יכול לקרוא. ובעניין זה, ידועה הסברת הרגאצ'ובי בדין קריאת עשרת בני המן, שזה שכל הציבור צריך לקוראו בפני עצמו. ולכאורה, מדוע אין הם יוצאים מדין שומע כעונה? אלא ההסבר הוא, מפני שיש חיוב נפרד - של "נשימה אחת", וזהו חיוב מעשי על כאו"א, ודין "שומע כעונה" אינו מועיל לו.
אשר עפי"ז אפשר לבאר בזה, דלכאורה, יש להקשות: כיון שגדר שומע כעונה הוא כמעין שליחות, היינו, שהשומע נעשה כמותו דהקורא, אם כן, בנדו"ד שהוקורא הוא בן ירושלים - שוב צצה הבעיה (הגם שאינו מברך הברכות, השומע מברכם) - דאיך ייעשה כמותו דהקורא - והלוא לכל אחד חיוב אחר במקרא מגילה.
אלא שעפ"י ביאור הרגאצ'ובי - אתי שפיר:
שומע כעונה הוא אכן ,כמעין שהשומע נעשה כמותו דהקורא. אבל זהו אך ורק לעניין הקריאה בלבד. ועד כדי כך, אשר אפילו ענינים הצמודים למגילה (כגון דין נשימה אחת דעשרת בני המן), גם זה, הקורא אינו מוציא.
ואם כן, לסיכום הנלע"ד: אשר גם אם נניח שיש בעיה לבן ירושלים להוציא י"ח מי שאינו בן ירושלים בש"ז (היינו בפורים משולש), כל זה הוא רק באם הקורא מברך הברכות (שאז מוציאו מדין חיובו הוא), אבל אם הוא נעשה רק כשליח לקריאה להוציא מדין שומע כעונה למעשה הקריאה - שוב אין בעיה.
ולמעשה, כמובן יש לשאול רב מורה הוראה.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
3.
שאלה
ד' אדר ב ה׳תשס״ה
ומה בנוגע לכל שנה האם כפרי יכול להוציא ירושלמי בט"ו??
לפי תשובה זו כנראה אפשר להגיע לשאלה הנדונה
המשך יבא
לפי תשובה זו כנראה אפשר להגיע לשאלה הנדונה
המשך יבא
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
