עו"ד שרון גושן

רשת האינטרנט סוערת בימים האחרונים, בעקבות שליחת הודעות סמס מטרידים בשם חב"ד, וחילול ה' עצום שהדבר גורם. שלוחי חב"ד בכל רחבי הארץ עומדים מתוסכלים ואובדי עצות לנוכח המצב, ואין בידיהם לעשות דבר. בעקבות כך, פורסם מאמר בדף הפייסבוק של חב"ד המופעל ע"י צעירי חב"ד, שעושה סדר בדברים.

רבים מהשלוחים ואנ"ש תוהים כיצד "כל הרוצה ליטול יבוא ויטול", וכיצד כל אחד יכול לשלוח הודעות בשם חב"ד ולהטריד בכך אנשים. בהחלט שאלה טובה, וכדי להתגבר על העניין, הוגשה לפני כשבע שנים, בקשה למחלקה לרישום סמלים מסחריים במשרד המשפטים, לרישום המילים "חב"ד" ו"ליובאוויטש", כסימן רשום השייך ל'אגודת חסידי חב"ד' ול'צעירי אגודת חב"ד'.

בקשת הרישום הוגשה לאור המצב שבו אנשים לא מורשים משתמשים בשם חב"ד, על ידי מתחזים שונים, ולא אחת נאלצה חב"ד להסביר כי גורמים כאלה אינם פועלים בשם חב"ד ואינם מוסמכים לשאת את שם חב"ד.

באגודת חסידי חב"ד ציינו בשעתו, כי הרישום לא נועד לגרוע משום מוסד חב"די מורשה לשאת בגאון את שם חב"ד, אבל מטרתו היתה למנוע ממי שאינם מורשה על ידי המוסדות המרכזיים של חב"ד בישראל ובית דין רבני חב"ד להשתמש בשם חב"ד. אכן, אף אחד לא אוהב את העובדה שהוא צריך אישור ממישהו להיקרא בשם חב"ד, אך כשרואים את התוצאות היום, מבינים מדוע הדבר חשוב.

עוד הזכירו, כי הרבי בעצמו הטיל סייגים על השימוש בשם חב"ד, וכאשר גורם בלתי רשמי פרסם דברים בשם חב"ד באחד העיתונים בארץ, שלח הרבי איגרת בהולה לאגודת חסידי חב"ד והורה לה לשכור עורך דין מומחה כדי שידרוש התנצלות של העיתון ולהבטיח שהדבר לא יישנה.

הרישום רק נועד לבסס את הוראות הרבי

הרישום היה ועודנו, אינטרס של כל חסיד חב"ד ושל כל מוסד חב"די, והוא בא להגן על חסידי חב"ד ועל מוסדות חב"ד מצד אחד, ומן הצד האחר הדבר נועד למנוע את הונאת הציבור הרחב מפני מתחזים. הרבי ביצר בישראל את מעמדה של אגודת-חסידי-חב"ד כמוסד העליון המתאם בין כל מוסדות חב"ד והמוסמך לייצגם, ואת צעירי-אגודת-חב"ד לגוף העליון שתחתיו פועלים בתי-חב"ד.

כל מי שרצה להקים מוסד חב"די הופנה על-ידי הרבי לאגודת-חסידי-חב"ד, ומי שרצה לפתוח בית-חב"ד הוכפף למרותה של צעירי-אגודת-חב"ד. מטרת הרישום במשרד המשפטים, נועדה לבסס את הוראות הרבי, ולתת בידי המוסדות הראשיים כלים חוקיים כדי להבטיח את הסדרים שהרבי קבע.

אך, לא כולם אהבו את הרעיון, פנו למשרד המשפטים, והצליחו לטרפד את המהלך המתבקש מאליו.

כיצד עוצרים את ההטרדות כיום?

במועצה הישראלית מודעים לתופעת שליחת המסרונים המתחזים בשם "חב"ד", אך מציינים, כי החוק שזכה לכינוי 'חוק הספאם' המאפשר לצרכנים לתבוע, ללא צורך בהוכחת כל נזק כלכלי, לא חל על פניות מסוג זה, שכן החוק אוסר על משלוח 'דבר פרסומת' ומשלוח הודעות שאינן נופלות תחת הגדרת פרסומת אינה ניתנת לאכיפה בדרך זו. החוק מגדיר דבר פרסומת כ'מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.

כוונת המחוקק היתה למנוע שימושים מסחריים באמצעות משלוח הודעות, אך בקשת תרומות או הצעה לקבל ברכה אינם נופלים לגדר זה, אך, יחד עם זאת, מאחר ומדובר בהודעות שלעיתים מטרידות את המקבלים, יש לבחון כיצד ניתן להתמודד עם התופעה.

סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) עוסק בשאלת ההטרדה, וקובע: ''המשתמש באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים'. הפרת החוק מקנה לנפגע עילה לתביעת פיצוי בגין הנזק שנגרם לו. כמו בכל תביעה בנזיקין, על התובע להוכיח את ההפרה – ההטרדה והיקפה – ואת היקף הפגיעה".

בית משפט העליון הגדיר את המונח "הטרדה" וקבע כי יש לבחון את תוכני המסרים ואת תכיפותם: לפעמים יהיה התוכן בולט, ואזי תהא חשיבות מועטה יותר למספר הפעמים שבהן נעשית ההטרדה, ופעמים תהא הצורה בולטת, וכמותה תגבר על תוכן שאיננו מטריד כשלעצמו. במילים אחרות, לאור הלשון הרחבה של הסעיף לעתים הדבר יחשב כהטרדה בשל התוכן המטריד, והדבר יחשב כהטרדה בשל כמות הפניות הטלפוניות.

במקרה שלפנינו, בית המשפט יבחן את נסיבות העניין: במקרה ונשלחות הודעות רבות, תוך זמן קצר, מבלי שניתנת אפשרות למקבל להסיר את פרטיו מהמאגר יכול להוות פגיעה בפרטיותו ובשלוות נפשו של האזרח, והדבר עלול להיחשב כהטרדה אסורה על פי החוק, ובית המשפט יקבע את גובה הפיצוי בין היתר בהתאם לנזק שנגרם, להיקף ההטרדה, ולהתנהלות המטריד.

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.