משה בן-חיים

הערב רביעי ט' ניסן יתקיים סיום והכנסת ספר תורה לע"נ המשפיע הבלתי-נשכח מישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד הרב אברהם משה נפרסטק ע"ה, וספר-התורה יוכנס לבתי הכנסת "בית מרדכי שמואל" במעון עולים בכפר חב"ד, שם נהג להתפלל ולהתוועד בשנותיו האחרונות.

רבים מבוגרי הישיבה המרכזית בכפר חב"ד, זוכרים את המשפיע הרב משה נפרסטק ע"ה, לא רק כמשפיע, אלא גם כדמות אבהית ואיכפתית באופן מיוחד, גם בעניינים 'גשמיים' לגמרי.

לרגל היארצייט הראשון, שוחחנו עם שני בניו , שהגיעו לארץ: הרב יוסק'ה נפרסטק שליח חב"ד במירטל ביץ' דרום קרוליינה, והרב שניאור נפרסטק מיוהנסבורג דרום אפריקה. תוך כדי השיחה, שמענו גם על קשר מיוחד שהיה לתלמידו של המשפיע ע"ה, יבדלח"ט ר' יגאל עובדיה, שניהל קשר רציף עם הרב נפרסטק במשך 35 שנה(!), מאז התקרב יגאל ליהדות וחסידות חב"ד כחייל בחיל האוויר.

*
בראשית הדברים, רקע כללי על סיום והכנסת ספר התורה שיערך הערב בכפר חב"ד ויוכנס לבית הכנסת "בית מרדכי שמואל" בכפר חב"ד. איך נוצר הקשר של אביכם ע"ה לבית הכנסת?

הרב שניאור נפרסטק: "אבא ע"ה בשנים האחרונות התחיל להתפלל בבית הכנסת שבמעון עולים, שהיה אז בראשית דרכו. במשך כל השנים הוא התפלל בשבתות בישיבה. אך בשנים האחרונות היה לו קשה ללכת עד לישיבה, ובמעון עולים – קרוב לביתו - נפתח בית כנסת חדש. בהתחלה בקושי היה מניין, ומאז שאבא שלי התחיל להתפלל ולהתוועד שם התחילו להגיע אנ"ש מרחבי הכפר והמניין התחזק מאוד. אבא שלי הפך למשפיע בית הכנסת וההגעה שלו הכניסה 'חיות', ועשרות מתפללים החלו להגיע בכל שבת.

הרב יוסף נפרסטק: "התפתחות בית הכנסת היתה במקביל להגעתו: הוא מאוד חיבב את המניין, ואם היה צריך לנסוע לשבת דאג שלא יפסיד את השיעור והתפילות שלו."

הגרמ"ש אשכנזי ע"ה המד"א של כפר חב"ד, שביתו סמוך ונראה למעון עולים בכפר, התפלל גם הוא מעת לעת בבית הכנסת החדש, ולאחר פטירתו החליטו המתפללים לקרוא לבית הכנסת על שמו: "בית מרדכי שמואל".

הרב יוסף נפרסטק: "גבאי בית הכנסת בנו ארון קודש חדש. זה מה שאבא שלי רצה, שבית הכנסת במעון יהיה בית כנסת קבוע לכל דבר ועניין."

על יוזמת כתיבת ספר התורה, הם מספרים:

"אבינו ע"ה שלי מסר שיעור חסידות כל שבת בבוקר בבית הכנסת, ובכל שבת אחרי התפילה היה מתוועד עם המתפללים.

מיד תוך כדי ה'שבעה' כבר הגיעה יוזמה מגבאי בית הכנסת שחייבים לעשות משהו לע"נ אבא. הוחלט במשפחה לכתוב ספר תורה ובציון יום ה'שלושים' כבר החלו לכתוב ספר תורה. את ספר התורה כתב הסופר הרב מנדי פליישמן."




למעלה: הרב יוסף נפרסטק, ולמטה מימין הרב שניאור נפרסטק (לצד מקורבים)בתחילת כתיבת ספר התורה

'דמות האבא' בישיבה

הרב שניאור: "מה ששמענו ב'שבעה' שהוא היה הדמות של האבא בישיבה. בחורים שהיו להם בעיות פתר להם בעיות אישיות ובעיות בבית. ידעו שהוא הכתובת, יעץ ודאג להם. המון בוגרים שלמדו בישיבה המשיכו להתייעץ איתו לאחר שעזבו את הישיבה, היה ה'עשה לך רב' שלהם.

הרב יוסף: "שמעתי ממישהו שסיפר ב'שבעה': כולם מדברים שהיה איש חסד וקירב בדרך ימין, אך מצד שני שהיה צריך לעמוד בתוקף עמד כמה שצריך וידע מקומו גם בזה. ר' בנימין כהן מועד כפר חב"ד, סיפר שלפני שנים עבדו פועלים מאחורי המעון עולים, ובטעות פגעו בעירוב. אחר כך תיקנו, אבל היו עדיין היו בעיות, כנראה שהתיקון לא כ"כ הועיל, והיה בעניין שאלה הלכתית. אבא שלי פעם אחת לא יכל לסבול יותר ו'עשה רעש' שזה לא יתכן, וזה הרי הכפר של הרבי! ומיד תיקנו את זה..."

החסיד מהאתרוגים

לאחר פטירתו של חמיו ר' אברהם שמואל גורליק שהיה בעליו של פרדס האתרוגים בכפר חב"ד, ירש את הפרדס יחד עם גיסו יבדלח"ט ר' אלעזר גורליק. בשנת אראנו נפלאות קיבל מהרבי שני אתרוגים שהרבי ברך עליהם מזן קלבריה הבלתי מורכב, ובמשך השנים כל העצים מהפרדס גדלו מזן זה.

סביב האתרוגים יש סיפורים רבים על יהודים מכל קצוות הקשת שהגיעו בקביעות לקנות דווקא אצלו אתרוגים, וגם לשמוע מילה טובה וארט חסידי, שהיו זוכרים במשך זמן רב.

על כך מספרים לנו בניו:
הרב שניאור: "חסידים, ליטאים, חסידי סטמאר ואחרים סיפרו שהיו מגיעים לקנות אצלו אתרוגים, וקודם כל רצו לשמוע 'א חסידישע ווראט', האתרוגים היו הדבר המשני עבורם...




הרב משה נפרסטק והאתרוגים (ארכיון COL)

אחד, חסיד סטמאר סיפר שהוא סוחר אתרוגים שנים רבות, ואצל כל מי שניהל עסקי מסחר, אף אחד לא שאל לשלומו. אבא, דבר ראשון שאל מה שלום המשפחה והילדים, ורק אחר כך התפנה לעסוק בענייני האתרוגים.

אתרוג לא למכירה

"פעם הוא ישב ומיין אתרוגים. הגיע יהודי, וראה שהוא אוחז באתרוג בעל מראה יפה. היהודי פנה אליו: "אני רוצה את האתרוג הזה, כמה שתרצה אשלם". אבא אמר: יש לאתרוג הזה בעיה הלכתית". אך האיש בשלו: "מה אכפת לך אני רוצה אותו!"... אבא לקח ושבר את הפיטם... האיש הזדעק: "מה אתה עושה???" אמר לו אבא: אתה אמרת לי 'אני רוצה את האתרוג', למרות שיש בו בעיה. אני לא מוכן שיצא מתחת ידי אתרוג כזה בשום מחיר בעולם..." הסיפור הזה מאוד 'תפס' את היהודי, הוא לא נרגע מהמקרה הזה..."

הרב יוסף: "הרבי היה מעודד אותם, את אבי ז"ל ואת יבדלח"ט ר' אלעזר גורליק כל הזמן לפתח את הפרדס. אבא שלי שאל פעם, האם לשמור על הקיים או לפתח עוד, והרבי אמר לפתח עוד. בסוף ראו גם בשנים קשות שהיבול באופן כללי לא הצליח, ודווקא המקום החדש החזיק את העסק. הרבי אמר שעוד יבוא זמן ויחפשו את האתרוגים האלו. כיום, כל הפרדס הוא מזרעי האתרוגים של הרבי מתשנ"א, שנת אראנו נפלאות."

שנה בלי אבא

הרב שניאור: "בנוסף לאובדן של אבא וסבא לנכדים, החסר גדול שאי אפשר לתאר. תמיד ידעו שרוצים עצה טובה, שיש למי לפנות. ידעת תמיד שתשמע מחשבה ישרה. שומעים את זה מהמון אנשים שהוא מאוד מאוד חסר להם. היה לו שיעור 18 שנה בבית הכנסת המרכזי של אברכים בחסידות בכל יום שני ורביעי. זה משך רבים, והלך וגדל. הגיעו גם אברכים מהסביבה ולא רק מהכפר ורבים מספרים על החלל הגדול שנותר."

הרב יוסף:
"גדלתי בילדותי סביב הישיבה בכפר חב"ד, הייתי 'נסחב' אחרי אבא שלי. כיום אני מתגורר במרטל ביץ' בדרום קרוליינה, נמצא בשליחות מזה 27 שנה מתשמ"ט. אבא ייקר את השליחות והרבה בא מזה, מהחינוך שקיבלנו. מה שסיפרתי לו משדה השליחות, שמעתי אחר כך שסיפר על זה בהתוועדויות בכפר."

לאחר פטירתו של הרב משה נפרסטק, בנו הרב יוסק'ה מצא מכתב שריגש אותו מאוד: דו"ח מפורט שכתב אביו הרב משה ע"ה לרבי, לאחר שחזר מביקור אצלו: " כבחור הייתי בשליחות בלוס אנגלס, ב'אור אלחנן'. אבא ע"ה נסע לרבי לקראת שבועות תשד"מ, ומניו יורק נסע ללוס אנג'לס לבקר אותי. הוא כתב לרבי שנוסע, וכשחזר כתב דו"ח לרבי על הנסיעה. בדו"ח הוא כתב לרבי על הישיבה, על השליחות, על הבחורים, ועל התוועדות שלו עם בוגרי הישיבה בלוס אנג'לס, בנקודת הראות של מישהו שמתבונן מהצד. מצאתי את זה לאחר פטירתו".

"הייתי שואל אותו הרבה בענייני הפרט ובענייני השליחות. עד כמה שהיה מונח בזה, כמה שהיה אכפת לו. לא יאומן, זה כאילו קרה אתמול".

***

לאחר ששמענו מהבנים על הקשר המיוחד של ר' יגאל עובדיה מכפר חב"ד עם אביהם המשפיע הרב משה נפרסטק ע"ה, פנינו אליו לשמוע כמה אנקדוטות. וזה מה ששמענו:

ר' יגאל עובדיה: "35 שנה יש לי קשר עם היהודי המיוחד הזה, ר' מיישק'ע. הוא ליווה אותי לאורך כל הדרך, כמו אבא שלי. הרבה דברים הוא אמר וייעץ לי במהלך השנים, והם התממשו אחד לאחד. תמיד הייתי מופתע מחדש, אוכל לומר שחלק מהמקרים הייתי אפילו קורה להם 'שמיימיים'.


"לאורך כל הדרך, כמו אבא": ר' יגאל עובדיה (שני מימין) במעמד תחילת כתיבת ספר התורה (ארכיון COL)

"או ש.ג. או רוח הקודש"

כשר' יגאל עובדיה התקרב ליהדות וחב"ד, הוא שירת בחיל האוויר בצריפין הסמוכה לכפר חב"ד, ואת נפשו שהיתה צמאה לאידישקייט, הוא הרווה באמצעות גיחות קצרות לכפר חב"ד, ולישיבה המרכזית, שם היה יושב ולומד, ומקשיב לשיעורים מזדמנים. באחד הימים הוא נתקל בבעיה בשירותו הצבאי, וחיפש מישהו להתייעץ איתו.

"ביקשתי מאחד הבחורים עזרה, והוא הצביע לי על מישהו שעמד בכניסה ל'זאל'. 'לך אליו' אמר לי. ראיתי שהוא עומד ליד הכניסה, וחשבתי שזה כמו בצבא: סוג של ש.ג. ששומר על הבחורים... אמרתי לבחור: "תן לי רב רציני..." והוא ענה לי: 'לך אליו, אתה לא תצטער'. ומאז, הכל היסטוריה..."


המשפיע הרב משה נפרסטק בהתוועדות בישיבה (ארכיון COL)

מה שהפתיע את יגאל במיוחד, זו הפסקנות שהרב נפרסטק ע"ה אמר את דבריו. "חשבתי לעצמי: או ש.ג., או רוח הקודש... הוא יעץ לי משהו לגבי מפקד קשוח ש'מירר לי את החיים' בצבא, ולא נתן לי מספיק זמן לתפילות וכדו'. אחרי שקיימתי מה שהרב נפרסטק אמר לי, והכל התקיים אחד לאחד, באתי אליו ושאלתי: "איך ידעת שכך בדיוק יהיה?" והוא הסביר לי בסבלנות: "זה מאוד פשוט: ברגע שנתת לו את ההרגשה שהוא המפקד, קיבלת כל מה שרצית..."

"תאכל טוב ותישן טוב, יום זה יום ולילה זה לילה"

מאז אותם ימים, 'נפשו נקשרה בנפשו' ויגאל עובדיה הרבה להתייעץ עם המשפיע שלו. לפני שנסע לשנת לימודים ב'קבוצה', פנה אליו לברכת הדרך ולהצלחה בשנה הקרובה. "תאכל טוב ותישן טוב", אמר לו הרב משה בפסקנות. "יום זה יום, ולילה זה לילה". סתם ולא פירש. הת' יגאל לא נשא חייב ומיד הקשה: "מילא שהרב יאמר לי להתחזק בלימוד חסידות וכדומה, אני יכול להבין. אבל לאכול טוב ולישון טוב? אתמהה?" הרב משה לא נשאר חייב, וענה לו קצרות: "והלוואי..." כלומר, הלוואי שתעמוד במה שאמרתי לך...

יגאל מיודעינו, לא הספיק לנחות ב-770, והמציאות טפחה על פניו מיד והוכיחה לו עד כמה התחזית של המשפיע הרב מיישק'ע היתה מדוייקת. וכך הוא מתאר:

"אני מגיע ל-770 ביום הראשון, ולומד משהו. מימיני יושבים שני בחורים, ומשוחחים: "מתי הלכת אמש לישון", שואל האחד. "בארבע לפנות בוקר". עונה לו רעהו. "למה כל כך מוקדם?" ממשיך להקשות הראשון. "הייתי עייף..." מאז שמרתי את הדברים קרוב לליבי, שמרתי על הסדרים וראיתי ברכה", מסכם ר' יגאל את סיפורו.

ואכן הברכה מיהרה לבוא: יום אחד קורא לו הרב מרדכי מנטליק ראש הישיבה באמצע ה'סדרים'. "התפלאתי מאוד, הרב מענטליק בעצמו קורא לי לחדרו באמצע הסדרים? כמובן שהתייצבתי מיד. "אני רואה שאתה בחור טוב", אמר לי . "תרשום לי כאן בבקשה איזה בגדים חסר לך, ותלך לחנות של הרב כץ לקחת אותם..." יגאל בתחילה סרב להצעה. אך כשראש הישיבה התעקש, הוא רשם מספר דברים בודדים. הרב מענטליק סימן ליד כל פריט, בכפולות של עשר לערך, ושלח אותו מיד לחנות לקבל אותם... "מה ששכנע אותי להסכים, הוא סיפור שקרא זמן קצר קודם לכן", מספר לנו ר' יגאל סיפור בתוך סיפור:

"בסביבות ט"ו בשבט, זמן קצר קודם למקרה הזה, הרב מענטליק קורא לי למשרדו ומוציא לי צימוקים מהרבי. "מה?" נדהמתי לגמרי. כמובן ברכתי בכוונה רבה, שלא זוכר כמותה קודם לכן. ממקרה זה הבנתי שגם את ההוראה לרב מענטליק לרכוש עבורי בגדים – הגיעה ישירות מהרבי, ולכן לא יכלתי לסרב...

"ראיתי ברכה מכך ששמעתי בקולו של המשפיע הרב משה נפרסטק, והמילים שלו הדהדו באוזניי היטב: "תאכל טוב ותישן טוב. יום זה יום, ולילה זה לילה..."

אגב, המפקד הקשוח אודותיו סופר בתחילה ש'מירר את החיים' לחייל יגאל עובדיה, מגיע מידי שנה לקבל לפני פסח מצה שמורה ויין מר' עובדיה בכפר חב"ד. "יום אחד, שאלתי אותו: "תגיד, בזכות מה שרדתי אצלך כל השנים"? והוא ענה בדיוק את המילים של המשפיע: "עשית מה שאמרתי לך..."