"כך פנינה הייתה רוצה שיציינו את יום הולדתה" • מרגש
חדוה רומנו
משפחה חברות ושליחות התכנסו ביום שני השבוע כ"ב אדר, לציין לשליחה פנינה קוצר ז"ל יום הולדת 41 (החל היום כ"ו אדר), חודשיים אחרי כ"ו בטבת יום הסתלקותה, במטרה להתחזק להתחבר ולהתאחד ולתת לפנינה מתנת יומולדת.
"יעניק לנו מתנה"
יום הולדתה של פנינה יעניק לנו מתנה. הרבה חסידים בתקופה הזו בין פורים לפסח מתכוננים בהכנת מתנה רוחנית ליום הולדתו של הרבי. הרבה שאלו את הרבי 'איזו מתנה אפשר לתת לך?' ענה הרבי: 'נותנים מתנה שתשמח את המקבל'. אם אני אוהבת עוזרת בית, שתוריד ממני עומס, אז זו המתנה שהייתי רוצה לקבל. הרבי ביקש שיתנו לו מתנה רוחנית, ילמדו יתחזקו בקיום תורה ומצוות יוסיפו בהפצת המעיינות. פנינה כל השנים ביקשה שמחה, והערב הוקדש לשמחה שמחזקת.
סמיכות יום ההולדת של פנינה ליום הולדת הרבנית חיה מושקא כל כך מתבקש, הרבי התיחס ליום-הולדת הרבנית, ופנינה היא חלק ממשפחת השלוחים.
בתשמ"ח, לאחר הסתלקות הרבנית יצא הרבי במבצע יום הולדת. מיום פרטי יומולדת הפך ליום כללי, ליום של החלטות טובות, יום של נתינת כח. יום בו אדם מבצע שתי פעולות: מתכנס בתוך עצמו ומחליט החלטה טובה ומשתף את הסביבה בהחלטה הטובה. והסביבה צריכה להתכנס ולעשות לו מסיבה, להרים כוסית 'לחיים' ולתת לו כח לעשות את השינוי.
בעלה השליח יחיאל קוצר חלק מילים ודיבר על פנינה.
אחיה יבדלח"ט, השליח לצורן:
"כל הזכרונות שהועלו הם טובים ומבורכים על שמחת החיים, שלה הנתינה ללא גבולות, האנרגיות החיוביות שהפיצה סביבה, אנרגיה לא הולכת לאיבוד, היא זזה ממקום למקום ובפונטיציאל זה רק יכל לגדול, היא אומנם כבר לא כאן, אך האנרגיות שהשאירה הן כאן."
דבריה של ליבי גולדשטיין - שההכרות שלה עם פנינה היא בכמה מישורים: נשואה לבן הדוד של פנינה – קשר משפחתי, המישור השני – הוא נסיבתי, גם ליבי כמו פנינה נלחמה במחלה. והמישור השלישי הוא החלק האנרגטי.
ליבי: "מה שאני לקחתי מפנינה זה את האנרגיות שלה וזה משהו שהולך איתי וילך איתי תמיד בע"ה".
יום הולדתה ה- 40 של פנינה ז"ל, חל בדיוק ביום בו הייתה בבית הרפואה לצורך טיפולים, יחד איתה המתינה בתור, בחורה צעירה.
פנינה חגגה יומולדת 40 ובאותו היום הגיעה להדסה לצורך טיפול. היא מבחינה כי בצד יושבת בחורה צעירה שנכנסה לה ישר ללב. היא ביקשה מבעלה יחיאל סכום כסף, ניגשת לבחורה שואלת בשלומה ומציגה את עצמה: "אני פנינה והיום זה יום ההולדת שלי ומאוד מאוד ישמח אותי אם את תקני בכסף הזה מתנה בשבילך בכסף שאני אתן לך". והבחורה, מופתעת ונרגשת לוקחת את הכסף.
וביום למחרת שוב טיפול, והפעם הבחורה ניגשת לפנינה ז"ל ושואלת אותה: "אתמול אמרת שזה יום ההולדת שלך? אז פנינה אומרת לה 'כן זה התאריך'.
הבחורה: 'תראי, כשהבאת לי את הכסף ביד כל כך התבלבלתי ולא כל כך הספקתי להבין, אבל אתמול גם היה תאריך יום ההולדת שלי..."
וכך הנשמות של שתיהן התחברו, ונולד רעיון חדש ומקסים שנבע מטוב הלב של פנינה, למרות כל ההוצאות והנסיעות לחו"ל עקב המחלה, ביום ההולדת שלה חשבה לשמח מי שהיא אחרת, היא העבירה הלאה מתנה ביום ההולדת שלה.
כמה עוצמות כמה כח יש לנתינה, מעגלי חסד נפתחים ועוברים מלב אל לב אחת בשביל מי שהיא אחרת. לא מחייב שצריך להחזיר לאותו בנאדם, ניתן להעביר למישהו אחר, להעביר את זה הלאה. כל הזמן לתת.
בעיני זה רעיון מקסים, והנהגה כל כך ייחודית, שאני בע"ה ביום ההולדת שלי אאמץ אותו וגם כן אעביר הלאה, וגם את מוזמנות לעשות כך ביום הולדתכן...
"חייכן שמצפצף על העולם"
לפנינה היה חייכן שמצפצף על העולם. אפשר לראות את הדמעות, אבל הפנים שלו מחייכות."
כך פנינה הייתה רוצה שיחגגו ביום הולדתה...
***
מכתב לאמא
כמעט חודשיים בלעדייך אמא. אומרים שאנחנו מסתדרים יפה. את יודעת, מסדרים את הבית, מנקים, מבשלים אוכל כמו שרק את ידעת לבשל. אבל קשה לנו אמא.
ואת יודעת את זה. את עדה לכריות רטובות לפני השינה, לגולה בגרון במהלך היממה, לרגעים שנזכרים במשהו כיף שעשינו יחד, להדלקת נרות עם דמעות שחונקות ואחר כך חיוך כי בכל זאת שבת, ואת לימדת אותנו שבשבת לא בוכים. אנחנו משתדלים.
כי את לימדת אותנו אמא להמשיך הלאה, לא לשקוע בים של רחמים עצמיים. להיות שמחים גם כשכואב. לחייך גם כשעצוב בלב.
את היית לוחמת חיים. בהלוויה הרב גולוכבסקי אמר שאת חיה דרכנו. האמת שזה די הלחיץ אותי אמא.
ובאחד הלילות של השבעה אחרי יום עמוס מנחמים וכשהבית עבר כבר למצב שינה הרהרתי בדברים. איך אפשר? איך אנחנו יכולים להכנס לנעליים הגדולות שלך. לאהבה, השמחה והאור שהשפעת לסביבה.
והרי כל יום שעבר בשבעה הבנו עד כמה היית גדולה. כמה אוהבים אותך כמה התפללו עלייך בכמה לבבות נגעת. ואז באמצע המחשבות ורגע לפני שנרדמתי נזכרתי בסיפור שכל כך אפיין אותך ושבעצם סיפרתי אותו כמה שעות קודם לקבוצה של חברות שלך..
מסופר על האחים הקדושים ר' זושא ורבי אלימלך. שפעם נזרקו לכלא הרוסי על לא עוול בכפם. בעודם יושבים בפינת הכלא מתחיל ר' אלימלך לבכות וכשנשאל על ידי ר' זושא למה הוא בוכה הוא מצביע על דלי מטונף שעומד במרכז החדר בו עושים השיכורים את צרכיהם ומסביר לו שבמקום כזה אסור להתפלל.
ר' זושא מחייך ועונה לו שאותו הקב"ה שציווה להתפלל ציווה לא להתפלל במקום לא נקי. ובעצם עכשיו הם מקיימים את רצון ה' ולכן צריכים להיות בשמחה. אז פורצים שני האחים בריקוד חסידי מסביב הדלי. השיכורים שהיו מסביב נהנו מהעניין והצטרפו אל החגיגה. לפתע נכנס הסוהר ושואל על מה החגיגה? השיכורים מצביעים על הדלי המצחין ומסבירים שבגללו רוקדים.
הסוהר המופתע מכריז אם ככה אין יותר דלי!! ויוצא עם הדלי מהחדר. אז יכלו האחים הקדושים בשמחה והודיה להתפלל...
הסיפור הזה היה הקו שהנחה אותך אמא.
ואנחנו יכולות לדקלם אותו מתוך שינה. כשהתגלו קשיים במהלך 4 השנים האחרונות הפעלנו מוזיקה ורקדנו מסביב לדלי.
כשהשארתם את מירי הקטנה בת כמה חודשים אצל חברים באילת ונסעתם לטיפול רקדנו מסביב לדלי.
וכשהרופאה בישרה לך אמא שהמחלה חזרה אחרי כמה חודשים של שקט רקדנו מסביב לדלי.
וכשסבלת אמא מכאבים איומים לא שקעת במירמור ורחמים עצמיים בחרת לרקוד מסביב לדלי. כשנסעתם את ואבא לטיפולים בגרמניה ונשארנו בבית עם הקטנות לכמה ימים רקדנו מסביב לדלי.
וכששכבתי במיטה אחרי חצות בשבעה וחשבתי עליך אמא החלטתי שאנחנו נעשה הכל כדי להמשיך ולרקוד מסביב הדלי.
הבנו אמא שאותו הקב''ה שנתן לנו את הדלי נתן לנו גם את הכוח לעמוד מנגד הדלי לזקוף כתפיים להמשיך לחיות
וכן! לשמוח ועל ידי השמחה והחיים שלנו להחיות אותך.
היום כשאנחנו עומדות כאן עם כל כך הרבה נשים שזוכרות ומוקירות אותך לכבוד יום ההולדת ה41 אמא. אנחנו מבטיחות בלי נדר להמשיך ולהשתדל לחיות ולשמוח .
אני רוצה לאחל לך אמא בשם כל המשפחה יום הולדת שמח. אני בטוחה שיש לך עונג ושמחה לראות אותנו ואת חברותייך היום.
הלוואי והקב"ה יראה כמה אנחנו משתדלות לעמוד בניסיון הזה וישלח לנו בקרוב את הגאולה האמיתית והשלימה.
מתגעגעת המון אימוש שלי ומצפה לראותך
חני שלך
לצפיה בוידאו
מאפשרים לכם לקבל
