מגיש: משה בן-חיים

אין ילד חב"די שלא מכיר את השם מ"ם הרשקוביץ, החתום בצד סיפורי המתח, והעלילה בשבועוני הילדים. סיפוריו מתאפיינים בדמיון ותעוזה, עלילה והרפתקאה, והעיקר: מסר מנצח שכל ילד חסידי מפנים תוך כדי קריאה מרתקת. עד היום חיבר – במסגרת הוצאות ספרים שונות – למעלה משלושים ספרים ועוד עשרות חוברות, כולם על טהרת הקודש והחינוך, לילדי ישראל.

בכובעו השני, - או בכובעו העיקרי נכון יותר, הוא איש חינוך וותיק ומוערך. רכז לימודים בחיידר אידיש "אהלי מנחם" בביתר עילית, המשלב בתבונה ידע מעמיק, וגישה חינוכית מאירת פנים לילדי החמד.

בין הספרים המיוחדים שהוציא הרב הרשקוביץ, בסדרת הרבניות, הוא הספר על הרבנית חיה מושקא ע"ה, שבשבת קודש מציינים את יום הסתלקותה.

בראיון מיוחד למגזין שישי של COL, חושף הרב מנדי הרשקוביץ קווים מרתקים לדמותה המיוחדת של הרבנית, וגם על השילוב המרתק כאיש חינוך וכסופר ילדים מוערך.

כתבת בשנים האחרונות ספר על הרבנית חיה מושקא ע"ה. מה יש בספר, ומדוע החלטת לכתוב על דמותה של הרבנית?
הרב מנדי הרשקוביץ: "הספר על הרבנית חיה מושקא יצא לקראת כ"ב שבט תשע"ה, ונאספו בו 135 סיפורים על הרבנית. בהקשר זה אציין שהמטרה מלכתחילה הייתה שבספר יהיו מספר סיפורים בהתאם לשנות הרבנית בשנת הוצאת הספר, אך זרם הסיפורים היה חזק יותר מרעיון זה...

"ייחודיותו של הספר היא בכך שמעבר לעיבוד של הסיפורים לילדים, תוכנית ולשונית – הסיפורים גם משולבים בתוך "סיפור מסגרת", ובו ילדי משפחת חב"די שומעים את הסיפורים מהוריהם בסיטואציות שונות הקרובות למסרים הנלמדים מהסיפורים, וביחד הם דנים בסיפורים ומפנימים אותם.

"ספר זה הוא חלק מפרויקט שאפתני של ספרי ילדים על כל רבניות חב"ד. יצאו בסדרה כבר הספרים על הרבנית רבקה, הרבניות סטערנא שיינא וחיה מושקא אשת הצ"צ, הרבנית חנה, הרבנית חיה מושקא, הרבניות שטערנא שרה ונחמה דינה, ובימים אלו יוצא הספר האחרון בסדרה על הרבניות דבורה לאה ומנוחה רחל.

 


למטה: הסדרה על הרבניות, ולמעלה הספר על הרבנית חיה מושקא ע"ה

"היזם והמו"ל ר' דודי סלאווין מספר כי במידה מסוימת ניתן לראות קשר בין כמות המכירות של כל ספר, לבין פופולריות השם בקרב אנ"ש, שכן כל משפחה רוכשת לבנותיה את הספר הנושא את שמן... לאור יחס זה, הספר על הרבנית חיה מושקא הוא הנמכר ביותר בסדרה...

ספר על דמותה המסתורית של הרבנית, כיצד שמרה בקנאות על פרטיותה, ואיך התקבל השינוי כשהרבי החל לדבר עליה – לראשונה ברבים - לאחר פטירתה?
"אכן, ניתן לומר שהענווה הקיצונית בדמותה של הרבנית הוא המאפיין הבולט ביותר באישיותה.

"ברוח פרשת השבוע, אנו קוראים על משה רבינו מקבל את התורה מאת הקדוש ברוך הוא, כאשר הוא לבדו על פסגת ההר. לאחר אירוע כזה, איך משה רבינו יכול להיות העניו הגדול ביותר על פני האדמה? וכי הוא לא ידע מי הוא? וכפי שהדבר מבואר בחסידות. כמו כן אתה קורא על עוד מגדולי ישראל שהיו ענווים במיוחד, ואתה מתפלא כיצד ייתכן הדבר? האם הם חיו בהכחשה? היו מנותקים מהמציאות?

"בסיפורי הרבנית ניתן לראות את דבר זה. היא הדמות הקרובה ביותר לרבי מליובאוויטש האדיר... היא נמצאת על פסגת ההר לבדה, כמשה רבינו. באותן שנים כבר נעשו אירועי נשים גדולים בקראון הייטס ובמקומות אחרים, ואם רק הייתה מסכימה – הייתה יושבת בראש כל אירוע כזה ומקבלת כבוד מלכים כיאה לה. אך הרבנית ברחה מכל כבוד כי הרגישה באמת פשטות וענווה מיוחדת ונדירה. כפי שהתבטאה:
"יש לנו מגש, טס כסף מהצמח צדק. מעולם לא השתמשתי בו להניחו מתחת לפמוטים. שכן, כיצד ראויה אני, אישה פשוטה, להשתמש בדברים שכאלו? אני רק מסתכלת על המגש ואז אני מרגישה קשורה למשפחה!"...

"רוב החסידים לא הכירו כלל את דמותה"

"דבר זה גרם לכך שלאחר הסתלקותה, וגם לאחר שהרבי דיבר עליה בשיחות, רוב החסידים לא הכירו כלל את דמותה. בעקבות השיחות החלו החסידים להתחיל לחפש אצל המקורבים פרטים על דמותה, ואט-אט התפרסמו עוד ועוד סיפורים על הרבנית. עד היום נחשפים מזמן לזמן גילויים חדשים שטרם פורסמו.

לקוראינו: סיפור מיוחד על הרבנית מתוך הספר.
"בשנותיה האחרונות סבלה הרבנית ממחלה בעיניה, ועשתה כל שביכולתה על מנת להסתיר זאת מהרבי. כששאלו אותה: "יהודים מכל קצווי תבל מאחלים לעצמם כי שמם יוזכר לברכה על ידי הרבי, ואת נמנעת מלספר לו"? השיבה בפשטות: "חשוב לי שלא לגרום לו עגמת-נפש".

"בפעם אחרת, שברה הרבנית את רגלה ולא יכלה ללכת. היא עשתה כל שביכולתה על מנת שהרבי לא יבחין בכך, ובליל שבת חיכתה לרבי כשהיא כבר יושבת ליד השולחן.


השולחן בבית הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט (ארכיון COL)

"כאשר הגיע הזמן להגיש את המרק לשולחן, חששה הרבנית שהרבי יבחין שהיא לא מגישה את האוכל לשלחן. אולם בדיוק באותם רגעים החל הרבי לנגן "אזמר בשבחין" בדביקות נפלאה ובעיניים עצומות, ה'משמש-בקודש' מיהר להגיש את המרק, וכשהרבי סיים את הניגון – הצלחות כבר היו על השולחן...

***

שמות הספרים שהוצאת, והסבר קצר בכמה מילים לכל ספר?
"ב"ה מאז שהתחלתי לכתוב יצאו לאור מעל שלושים ספרים שכתבתי ועוד עשרות ספרונים. רובם של הכותרים הם ספרים ייעודיים לילד החב"די.

"בין ההפקות החב"דיות הבולטות ניתן למנות את סדרת הרבניות המפורטת לעיל ובה ששה ספרים; ספר "האח שלי" המעבד את סיפורי גיליון "האח" לילדי זמננו; סדרת "משלים בחסידות" המלקטת משלים מתוך תורת כל רבותינו נשיאינו ומנגישה את ההוראות מהם בסיפור ובחרוז; ספרי הרפתקאה ועלילה בניחוח חב"די כמו "תעלומה בשדה", "המהפך" ו"ארז בשלהבת"; "טועמים גאולה" על ייעודי ימות המשיח; קומיקס לימודי על כל ספר המצוות של הרמב"ם; נרות להאיר - ספר ובו מעל 300 אגרות קודש של הרבי מעובדות לילדים; "הפרשה שלי" ובו שיחה מעובדת, סיפור, קטע גאולה וסיכום הפרשה – לכל אחת מפרשיות השנה; ספרי קומיקס חסידיים ועוד."

הרב מנדי הרשקוביץ עוסק בכתיבת סיפורי ילדים מזה 12 שנים, והחל את דרכו בעיתון 'תורתך שעשועי' הזכור לטוב, שנערך אז ע"י איש החינוך הדגול הרב נפתלי הכהן רוט. כיום הוא כותב בעיתוני הילדים החב"דיים המפורסמים 'ממתק לשבת', 'קינדערלאך' ו'פנסאים צעירים'.



כאמור במקביל, בשנים האחרונות הוא משמש בקודש כרכז לימודים בחיידר אידיש "אוהלי מנחם" בביתר עילית.

האם השילוב של איש חינוך וסופר ילדים עובד? שתף אותנו.
"גדולים וטובים כבר עמדו על הקשר בן חינוך והוראה לבין ספרי קריאה.
הביבליותרפיה היא שיטה טיפולית שלמה המנווטת באמצעות ספרי קריאה בכל התחומים. בעניין זה לספרי הקריאה החב"דיים יש ערך כפול ומשולש, כאשר הם גם מלמדים את דרכי החסידות והוראות הרבי באמצעות הסיפורים.

"בפועל אני נתקל גם בהשפעה טכנית דו-סטרית. החינוך מסייע לכתיבה - בכתיבת הסיפורים אני משתמש בסיטואציות מעולמם של הילדים בהן אני נתקל בחיי היום יום. הילדים מזהים את המצבים המוכרים מחייהם ומזדהים איתם.

"זה עובד גם לכיוון ההפוך – הכתיבה מסייעת לחינוך. הילדים מודעים לתפקיד הנוסף ומשום מה יש לו בעיניהם ערך מוסף, המסייע למשמעת והקבלה.

"הבונוס הנוסף הוא שאני מקבל פידבק מידי לסיפורים המתפרסמים. ילדים מציינים סיפורים מסוימים לטובה, ובסיפורים בהמשכים המתפרסמים מידי שבוע, לאחר כל פרק מותח יש את הילדים המנסים לחלץ "נו, מה קרה אחר כך?"... בדרך כלל אני לא יכול לעזור להם מהסיבה הפשוטה שאני בעצמי עדיין לא יודע מה יקרה בפרק הבא... בסיפור מהעבר אני יכול לפחות לנחם אותם ש"בסוף כולם מתו"... ומסיימים בטוב.

***

שאלה לסיום: בשני הכובעים כאיש חינוך וכסופר ילדים, מה לדעתך על ילדינו ללמוד בפועל מהתנהגותה המיוחדת של הרבנית?
"כמעט בכל פרט חסידי או כללי הנדרש ללימוד למעשה, יוכלו הילדים ללמוד מדמותה של הרבנית. אם מדובר בהתקשרות לרבי – שהרבנית הייתה "החסיד האחד" של הרבי... אם מדובר על מידות טובות, צניעות, כל כבודה בת מלך פנימה, ענווה, אהבת ישראל מופלאה, הידור בכשרות ועוד. על כל אחד מנושאים אלו יש כמה וכמה סיפורים שניתן ללמוד ולאמץ.

"אפילו בפרטים טכניים לכאורה ניתן ללמוד. למשל, מכמה סיפורים בספר עולה כי הרבנית עודדה מאוד את לימוד שפת האידיש.
וכמו שאמר הרבי נשיא דורנו:
"והעיקר הוא שכל אחד ואחד יעשה כמיטב יכולתו ללכת בעקבותיה, דבר שיגרום נחת רוח לנשמתה, ותועלת מרובה לכל אלו שימשיכו את אורח חייהם בדרכה".

"אתה שואל על ילדינו, אך למעשה הרבי מדבר על "כל אחד ואחד". גם אנחנו לא פטורים מללמוד את כל אלו...

"יה"ר שנזכה לקרוא ולהפנים, לשמור ולעשות, ובכך לגרום נח"ר לרבינו עד ביאת גואל צדק בקרוב ממש."

***