שבת קודש ו' שבט ה'תשי”א

כשאמר “כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד”, היו בכיות נוראות

לאור הוראת כ”ק אדמו”ר שליט”א במכתבו שיעלו לתורה בשבת שלפני יום ההילולא, התקיימו ב”770” מניינים רבים, בהם עלו כל אנ”ש והת' שיחיו. לקריאת התורה נכנס כ”ק אדמו”ר שליט”א לבית המדרש, ועמו כל אנ”ש והת' שיחיו.

כ”ק אדמו”ר שליט”א עלה ל”מפטיר”, ובעת אמירת ההפטרה בכה מאוד, ובמיוחד בסיום ההפטרה באמירת הפסוק “אל תירא עבדי יעקב”, וכן בעת הברכות באמירת התיבות “המדבר ומקיים”, “כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד”. היו בכיות נוראות.

לתפילת מנחה נכנס כ”ק אדמו”ר שליט”א בשעה 4:15, בעת קריאת התורה הביט בחומש. במוצאי שבת התקיים הכינוס השנתי של “ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר”.

את האסיפה פתח הרב י.י. העכט - מנהל המוסד - בקריאת מכתבו של כ”ק אדמו”ר שליט”א המדבר בגודל ערך מוסד זה שזוהי הצלת נפשות ממש, ובמיוחד ה”שעה ללימוד הדת” (של”ה) שעל-ידי-זה הסירו את הזרות ואת העם-הארצות המביישת של אלפי ילדים יהודיים ליהדות ולתורה ולמצוות. הכנס התנהל בהצלחה רבה, והשתתפו בו הרבה אנשים.

ש"ק ו' שבט תשי”ב

החסרון דה”קידוש” הוא לא רק להגבאי אלא לכל הקהל, שכולם סובלים מזה...

(לאחרי התפילה, פנה כ”ק אדמו”ר שליט”א אל הקהל, ואמר:) מן הראוי הי' להכין “קידוש” ביום ש”ק זה - יום ש”ק שלפני יום ההילולא.

ומהמעלות שביום ש”ק זה: בנוגע לעליית הנשמה לאחר י”ב חודש, ש”עולה ושוב אינה יורדת” (דלא כמו במשך כל י”ב חודש ש”עולה ויורדת”)  - איתא בכתבי האריז”ל  ש”בשבוע האחרונה של הי”ב חודש, אע”פ שהאדם נפטר באמצע השבוע בימי החול, ואז הוא תשלום הי”ב חודש, עכ”ז בשבת שלפני אותה השבוע, אז עולה ואינה יורדת עוד, ואעפ”י שעדיין חסרים כמה ימים מהשבוע להשלים הי”ב חודש, לפי שביום השבת כל הנשמות עולות בג”ע העליון כנודע, אפילו בתוך הי”ב, וכיון שעלה, שוב לא ירד בשביל אותם הג' או הד' ימים החסרים מחשבון הי”ב חודש”.

ומזה מובן גם מעלת יום השבת שלפני יום ההילולא לגבי כל שאר השבתות - שעליות הנשמה שבכל שאר השבתות הם באופן שלאחרי השבת יורדת הנשמה ושבה למקומה, משא”כ העלי' ביום השבת שלפני יום ההילולא, כיון שבסמיכות זמן באה העלי' המיוחדת שביום ההילולא, נשארת כבר הנשמה בדרגת העלי' דיום הש”ק (ואינה חוזרת למקומה) עד בוא העלי' דיום ההילולא.

וזהו גם טעם המנהג לעלות לתורה בשבת שלפני יום ההילולא - בהתאם למעלה המיוחדת בעליית הנשמה שביום ש”ק זה. ולכן, צריכים גם לעשות קידוש כו'.

ויש להוסיף, שהשייכות דיום ש”ק שלפני יום ההילולא ליום ההילולא היא בהדגשה יתירה בנדו”ד שההסתלקות עצמה היתה ביום הש”ק פרשת בא.

לא' המתפללים שהעיר שזוהי אשמתו של הגבאי - אמר כ”ק אדמו”ר שליט”א: החסרון דה”קידוש” הוא לא רק להגבאי אלא לכל הקהל, שכולם סובלים מזה.


ו' שבט תשי”ג

הוראות מיוחדות ליום ההילולא

ב”ה, ו' שבט, תשי”ג

ברוקלין.

הרה”ח הוו”ח אי”א נו”נ עוסק בצ”צ וכו' מוה”ר צבי שי' (חיטריק)

וזוגתו הרבנית תחי'

שלום וברכה!

...ד) מוסג”פ הצעתי (שזוהי דאשתקד) להנהגות ביום ההילולא של כ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע, וכן הקונטרס שהו”ל זה לא כבר, ובמעטפה מיוחדה נשלח להם ג”כ ה'בית רבי' שהדפיסו כאן לא כבר באידיש, אשר בטח ישתמש בכ”ז לתועלת עבודתם נוסף על התועלת לעצמם.

ה) מהנכון הי' לברר אם אפשר שמי מכם ידפיס בזמנים קבועים מאמרים קצרים או סיפורים וכיו”ב בעיתונים המופיעים במדינתם עתה א[ו] גם בעירם, ומובן שיכול להיות זה בשפת המדינה ויעתיק אחר את מה שיכתבו הם, ובלבד שיהי' בטוח שההעתקה מתאימה להנקודה הפנימית. והכוונה בשתים בזה, א) פרסום שמם שבמילא מתחזקת על-ידי-זה ג”כ עמדתם בכל הענינים. ב) פרסום רעיונות המתאימים, אם ביראת שמים בכלל או בנוגע לחסידות בפרט.

ו) מהנכון הי' לברר ולמצוא מעתיק המתאים שיוכל להעתיק גם את השמועסין והטאקס או משאר הוצאות המל”ח לשפת המדינה, ויתייעצו ביניהם לאיזה חוברות וסיפורים דין הקדימה בזה, ויודיעוני ג”כ ההוצאות הכרוכות בזה והתועלת הצפוי', ואז אפשר יהי' להחליט סופית בזה...

בודאי כשידפיסו במכ”ע ע”ד הנ”ל, או כשיהי' בכלל איזה ענינים נדפסים שייכים להנ”ל, ישלחו לכאן קטע זה.

כן מטובו להתעניין אשר אפשר נמצאים בבתכ”נ או גם אצל יחידים, ספרים בלתי מצוים, או גם כתבי יד ובפרט מספרי הספרדים שאין משתמשים בהם, ואז כדאי שישלחום לכאן, ואם ידרשו יש להחליפם על איזה מהוצאות קה”ת הידועים לכם. אגרות קודש אדמו”ר זי”ע, כרך ז, ע' א'תתקצט

ו' שבט תש”כ

1 למה נכתב בתאריך “ששי (בשבט)”, ולא “ו'“?

היום יצא מכתב-כללי ל”כל אחד ואחת מאנ”ש ה' עליהם יחיו”, במכתב נכתב התאריך “ששי בשבט, ה'תש”כ, שנת המאתיים להסתלקות הבעש”ט ז”ל”.

המכתב פותח בהקשר לכך שהשנה ימלאו עשר שנים להסתלקות כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ נבג”מ. במכתב גם דורש כ”ק אדמו”ר שליט”א מאנ”ש: “לעשות חשבון צדק מהנעשה בעשר השנים, להשוות להאפשר ושצריך היה להיעשות, ולהחליט באופן פנימי למלאות ולהוסיף הלוך ואור”.

בהערות המכתב, הביא כ”ק אדמו”ר שליט”א קטע ממכתב כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ נ”ע על השנה העשירית להסתלקות אביו.

הנה המכתב המלא, עם שיחת הרבי על השאלה מדוע “ששי בשבט”, ומה עניינו:

ב”ה, ששי בשבט, ה'תש”כ,

שנת המאתים להסתלקות הבעש”ט ז”ל.

ברוקלין, נ.י.

לכל אחד ואחת מאנ”ש

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בטח יום והתועדות ההילולא של כ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקללה”ה לגנזי מרומים, בארצות חיי החיים, הילולא העשירי יהי' קודש (מכל מקום. ועוד יותר ובעיקר – על ידי ובעניני עבודה מלמטה למעלה) ולהמשיך הקודש (על ידי ובעניני עבודה מלמעלה למטה) בכל עשר הכחות דשתי הנפשות ובעולם שנברא בעשרה מאמרות – על ידי עשר סוגי פעולות האדם,

לעשות חשבון צדק מהנעשה בעשר השנים, להשוות להאפשר ושצריך הי' להעשות ולהחליט באופן פנימי למלאות ולהוסיף הלוך ואור.

וזכות בעל ההילולא יגן ויַרבה ההצלחה בכל הנ”ל, להפיץ, מתוך מנוחה שמחה וטוב לבב, התורה והמצוה, ופנימיותם – המעינות, עדי יגיעו חוצה, וייתי מלכא משיחא, ויקוים היעוד ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

בברכה לבשורות-טובות בכל האמור,

מ. שניאורסאהן

ובהערה מתחת למכתב: הילולא העשירי: וזה לשון בעל ההילולא במכתבו משנת ת”ר צדיק:... השנה הזאת היא השנה העשירית לעלות הוד כ”ק אאמו”ר הרה”ק זצוקללה”ה לגנזי מרומים בארצות חיי החיים. עלמא עילאה כגוונא דעלמא תתאה. כל אחד לפי מעלתו בחכמה וידיעה וביותר ברגש פנימי (טיעפען געפיהל) בין יבין עילוי מעלת עלמא עילאה על עלמא תתאה. בעלמא תתאה מספר העשר הוא מספר מקודש, ומה גם בעלמא עילאה, שקדושתו קדושה עצמית ועילויו עילוי עצמי, מספר העשר הוא מקודש נעלה ונשגב אף מרומם (בקונטרס ח, ניו יארק, ת”ר צדיק). 

* * *

בהתוועדות יו”ד שבט התייחס הרבי לתאריך המכתב “ששי בשבט”:

כאן המקום לבאר מה ששאלו בנוגע להמכתב בקשר ליום ההילולא– למה נכתב בתאריך “ששי (בשבט)”, ולא “ו'“?

ויש לבאר תחילה החילוק שבין ו' לששי: 

באות ו' יש ב' פירושים-אופנים– אם מורה על ספירת התפארת, או על ספירת היסוד, שזהו החילוק בין ו' רבתי (תפארת) לו' זעירא (יסוד); אבל ו' בינונית – הנה “ו' דא אקרי אות אמת”, ומורה בעיקר על ספירת התפארת, שכוללת כל הששה מדות.

משא”כ ששי – מורה בעיקר על ספירת היסוד, שכוללת כל המדות כולם (ששה מדות).

והנה, אף שמזה גופא שאות ו' יכולה להורות על ב' הענינים (תפארת או יסוד) מוכח שיש קשר ושייכות ביניהם, מ”מ, כיון שששי מורה דוקא על א' מהם (יסוד), מובן, שיש גם ענינים שהם בנפרד זמ”ז, ולכן יש להדגיש מה ששייך לענין זה דוקא.

(המשך הדברים בתורת מנחם כרך כז - תש”כ ח”א, ע' 335).

* * *

מספר השליח הרב שמואל לו: בשנת תש"כ, כשמלאו עשר שנים מאז י' שבט ה'שי"ת, הייתי עדיין תלמיד בישיבה במאנטריאל. לקראת י' שבט "העשירי יהי' קודש", שלח הרבי מכתב לאנ"ש.

זכורני שכשהגיע המכתב הזה, חיל ורעדה אחזתנו! המכתב הגיע ממש לפני שעזבנו את מאנטריאל. אנו נהגנו לנסוע ברכבת – קבוצה של חמישים בחורים בצירוף כו"כ מאנ"ש – בדרך כלל היינו ממלאים קרון שלם ברכבת.

כמובן, שבהתאם לזה, היתה הנסיעה כשלעצמה חווי' מיוחדת שהשאירה עלי רושם רב.

ואכן באותה שנה, כשהגיע אלינו המכתב מהרבי, התרגשנו מאוד. הרבי מבהיר במכתב זה את ההכנות הראויות ליום ההילולא העשירי – "העשירי יהי' קודש". כולנו הרגשנו שמדובר בענין מיוחד ונעלה. יש לזכור שבאותן שנים, תורת הרבי לא היתה בדפוס כהיום, בידינו הי' רק החוברות של ה'תוכן הענינים' מהשיחות שי"ל מידי שבוע בשנים תשח"י-תשי"ט (אח"כ נדפסו שיחות אלו בכרכים א-ב ד'לקוטי שיחות').

מעבר לשיחות אלו כמעט ולא היה כלום בדפוס. מובנת מאליה ההתרגשות שאחזה בכולם כשהגיע מכתב מיוחד מהרבי, שמחה עצומה היתה אוחזת כל אשר נשמה בקרבו.

ו' שבט תשכ”ד

"מובן שאין נראה לי כלל"

היום יצא מענה לאחד ששאל האם ללמד תנ”ך כשהשומעים יושבים בגילוי ראש? “... שילמד תנ”ך וכיו”ב לשומעים שישבו בגילוי ראש וכו' - מובן שאין נ”ל כלל. ובפרט שכו”כ מהם ישבו כהנ”ל לא מתוך אונס וכיו”ב. וד”ל”.

ו' שבט תשכ”ה

"כי אני הכבדתי את לבו" - מה זה נוגע למשה?

בשעה 9:58 בא הרבי מביתו ל-770. נכנס לתפילה בשעה 10:05, אמר קדיש דרבנן, ואח”ז הסתכל על השעון. החזן הי' ר' זלמן דוכמאן. הרבי אמר משניות אחרי הודו, ולפני ברוך שאמר אמר תהילים. באמצע התפילה גם הסתכל בחומש.  בבקר השכם קיבלו כל הקהל עליות, מפני שהשבת הוא לפני י' שבט. במוסף שרו ב"הוא אלוקינו" הרבי עשה עם היד, התפילה נגמרה בשעה 12:15.

בשעה 1:33 נכנס הרבי להתוועדות, ואחריו הרב חדקוב. בזמן שנכנס הרבי למטה, ניגש אליו יהודי אחד ואמר לו לחיים ונתן לרבי יד, והרבי גם נתן לו יד והרבי עוד וו (?) על ברכת לחיים. שרו ואח”ז התחיל הרבי בשיחה. עמד על רש”י האומר על פסוק בא אל פרעה והתרה בו, ולמה לא אמר והעד בו, וגם מה שהפסוק אומר כי אני הכבדתי את לבו, מה זה נוגע למשה. הרבי אמר מה שנוגע להוראה מזה, שאפילו אם עשה כ”כ עבירות, אחר-כך יכולים לעשות תשובה.

ו' שבט תש”מ

 “א פרייליכען שבת און א פרייליכען המשך”

הרבי הגיע מביתו בשעה 10:20. יצא לקריאת התורה והשתתפו בה קהל גדול של אורחים אשר מילאו את ה”זאל”, ועשרות אנשים בירכו ברכת “הגומל”, ביניהם קבוצה גדולה מברזיל.

בשעה 11:20 יצא הרבי לנסוע למקוה, ובדרכו פגש בכניסה של 770 את מר רוזן מברזיל (חבר עירי' בפאולו), ושאל הרבי לשלומו ולשלום משפחתו, וכן ע”ד ענינים בעירו.

בשעה 2:30 נסע הרבי לאוהל, חזר בשעה 6:10, נכנס לחדרו ויצא מיד לתפלת מנחה. אחרי תפלת מנחה נכנסו לג”ע התחתון הר' ח. גליצנשטיין והר' א. ש”ט, ומסרו לרבי מתנה – 11 ספרים כתי”ק מאדמו”ר הצ”צ ואדמו”ר המהר”ש שהוציאו מהספרי' הלאומית בירושלים.

בשעה 6:50 יצא הרבי לתפלת ערבית. אחרי התפילה, נכנסו לרבי רח”ג וראש”ט עם משפחותיהם והרבי בירכם: כמו שזה הי' ענין של פדיון שבויים, כן נזכה בקרוב לפדיון שבויים של הפרט והכלל בגאולה האמיתית והשלימה. אחר-כך אמר: “א פרייליכען שבת און א פרייליכען המשך”. הרבי נתן לכ”א מהם $5 ו-5 לירות ישראליות, וכן $5 עבור העו”ד שעסק בזה.

ו' שבט תשמ”בֻ

הרבי עשה בידו הק' כמה סיבובים להגברת השירה

הרבי הגיע מהספרי' בשעה 9:05. ירד לתפילת שחרית בשעה 10:00, במוסף לאחרי שהתחילו לשיר “הוא אלוקינו” הורה בידו הק' להגברת השירה (ע”י שהכה על הסטענדער) וכן כשהש”ץ שר.

הלך לספרי' בשעה 3:15 וחזר בשעה 4:20. יצא למנחה ב-4:45; עלה לתורה. יצא למעריב ב-6:00. אחר-כך נסע לביתו. כשיצא שרו “ווי וואנט”, והרבי עשה בידו הק' כמה סיבובים להגברת השירה, וכן בדרכו ומהמכונית.

ו' שבט תשד”מ

הרבי מוסיף הערה אודות איסור הדפסת התניא ע”י גורם כלשהו – מלבד הנהלת קה”ת

היום הופיע קונטרס (בן עשרה עמודים) ובו קטעים משיחות הרבי בשבת “בעניין ההשתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים”. הרבי הגיה את השיחה, והוסיף כמה הערות. ביניהן – הערה אודות איסור הדפסת התניא ע”י גורם כלשהו – מלבד הנהלת קה”ת. הערה זו הודפסה באותיות גדולות. גם בפתח הקונטרס (ההערה כלשונה נדפסה להלן בסוף החודש).

ו' שבט תשמ”ו

ספרים חדשים

היום הכניסו לרבי ספרים חדשים: ספר המאמרים לאדמו”ר הריי”צ (תר”פ-פ”א, תרפ”ב-ג), וספר תמונות מהדלקות נרות החנוכה על ידי השלוחים ברחבי העולם. הספר נקרא “יהי אור”. שלושת הספרים הללו הודפסו בעקבות הוראת הרבי בחודשים האחרונים.

לפני הדלקת הנרות, הלך הרבי לבניין הסיפריה, ובדרכו עודד בחזקה את השירה בידו הק', וביד השניה החזיק ספר שנראה כמו ספר התמונות הנ”ל.

ו' שבט תשמ”ז

נפטר הרה”ח אי”א המשפיע ר' שלום דובער קסלמן ע”ה

בשעה 2:00 נסע הרבי לאוהל. לפני הנסיעה הוכנסו 2 חבילות של פני”ם לרכב, והרבי יצא לבד בלי החבילות. בשעה 6:40 חזר מהאוהל.

בלילה הגיעה הידיעה המעציבה על פטירתו של הרה”ח אי”א המשפיע ר' שלום דובער קסלמן ע”ה, יהי זכרו ברוך. ובעיקר בקרב תלמידיו שי' הרבים ובחלקם השוהים בחצר הרבי. ובמהרה הקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם/

ו' שבט תש”נ

להתכונן כראוי לשבת הקרובה שהיא מברכת את יו"ד שבט של 'שנת הארבעים'

לתפילת שחרית הגיעו עוד אורחים. כשכ”ק אדמו”ר שליט”א עלה לחדרו, שרו את השיר החדש, אבל הפעם לא עודד את השירה בידו. כ”ק אדמו”ר שליט”א נסע לאוהל מביתו לערך בשעה 1:30, וחזר לערך בשעה 6:30 ואחר כ-10 דקות נכנס לתפילה.

היום בערב הגיעו מאות אורחים, ואי לכך, לא הכניסו את כולם לבית מחמת אפס מקום, רק שלוחים ורבנים. אחר תפילת מעריב, הסתובב כ”ק אדמו”ר שליט”א לאמירת שיחה, אלא שהפעם הכינו את השולחן והרמקול מראש. השיחה ארכה מספר דקות.

בשיחה זו הורה כ”ק אדמו”ר שליט”א להתכונן כראוי לשבת הקרובה שהיא מברכת את יו"ד שבט של 'שנת הארבעים' “נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואזניים לשמוע”. ויה”ר – המשיך כ”ק אדמו”ר שליט”א – שזה יהיה בהצלחה רבה ומופלגה, וההצלחה האמיתית בזה היא כשתבוא הגאולה האמיתית והשלימה שאז תהיה השלימות של “לב לדעת” וגו'.

בסיום השיחה חילק כ”ק אדמו”ר שליט”א לכ”א שטר של דולר א' לצדקה, לאנשים נשים וטף. במשך החלוקה חייך כ”ק אדמו”ר שליט”א לעבר כמה מהאורחים שהגיעו היום.

הלילה התקיימה החגיגה השנתית של סיום 'משנה תורה' להרמב”ם של תלמידי התמימים. החגיגה התקיימה ב'זאל' של “חובבי תורה” והשתתפו מאות מהת'.

הנחה את החגיגה הר' יקותיאל שי' ראפ. ב”פותחין בדבר מלכות” כובד א' התמימים שחזר על ה”הדרן” של כ”ק אדמו”ר שליט”א שנאמר בשנה זו. אחר-כך כובד הרה”ג הרב קלמן שי' מרלאוו, חבר הבד”ץ, שקישר את עניין הרמב”ם ל”שנת הארבעים”

אחריו הוזמן ראש הישיבה הרה”ג הר' ש.ז. לאבקובסקי שי', שעשה את ה'הדרן' וסיים בפלפול עמוק בא' מהלכות הרמב”ם. אחר-כך הוזמן המשפיע הרה”ח ר' שלמה זרחי, שעורר בקשר ל'שנת הארבעים'. אחריו ר' שלום שי' ברוכשטט הנעים לקהל בשיר החדש שהוא בעצמו הלחין לכבוד 'שנת הארבעים'.

אחר-כך דיבר מנהל הישיבה הר”ר דוד ראסקין שי' על כך שהיות וזכינו להיות ב'שנת הארבעים' במחיצתו של כ”ק אדמו”ר שליט”א וזוהי זכות גדולה – צריך לנצל זאת ולעשות “כלים” לקבל את כל ההשפעות. אחר-כך אמר א' התמימים פלפול עמוק ברמב”ם. בסיום החגיגה הרשמית, התיישבו התמימים להתוועדות חסידית עם המשפיעים, הר' ש. זרחי והר' יצחק שי' שפרינגער.