תחקיר וכתיבה: תמר זיגמן, מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל הלאומ, אתר הספרייה הלאמית

לפני חמישים שנה, בתאריך י"ט בכסלו תשכ"ז, ה-1.12.1966, יצאו כמה מחוקרי ארכיון הצליל הלאומי (אז "הפונותיקה הלאומית") לכפר חב"ד לתעד, להקליט ולשמר את חגיגות 'חג הגאולה י"ט בכסלו'. התיעוד שנשתמר מן העת ההיא בדמות הקלטות שמע, תיק חוקר ואף תמונות סטילס בודדות כמו מחייה מחדש זמן ודמויות שהיו ואינם.

'פדה בשלום נפשי'

 1966. ברקע קולות החוגגים, ההמולה והרעש הנלווה נשמע קולו של פרופ' ישראל אדלר, מייסד ארכיון הצליל, "זו הפעם הראשונה שהאוניברסיטה, הפונותיקה הלאומית שלנו מקליטה את חג הגאולה בכפר חב"ד".

אל המיקרופון ניגש חסיד צעיר, יצחק גנזבורג שמו. גנזבורג מספר מעט על עצמו ומעיד על עצמו שהוא עוסק "בהפצת המעיינות" ושהחידוש של יום זה הוא ש"צריך לדעת איך להסתכל על יהודי". "האם יש ניגון שהוא מיוחד לחג הגאולה" שואל אדלר, וגנזבורג משיב "בהחלט, זהו הניגון שהחסידים חברו על המילים "פדה בשלום". על פי המסורת החסידית התבשר רבי שניאור זלמן על שחרורו בעודו קורא פסוקים ממזמור נ"ה בתהלים. כפי שכתב רבי שניאור זלמן במכתב "ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה ה' לנו יום יט כסלו, יום ג' שהכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של רבנו הקדשו נשמתו עדן, וכשקריתי בספר תהלים בפסוק 'פדה בשלום נפשי' קדם שהתחלתי פסוק שלאחריו יצאת בשלום מד' שלום". פסוקים אלו זכו ללחן חסידי והפכו "ניגון פדה בשלום", ניגון נ"ה בספר הניגונים של חסידי חב"ד. ההתוועדות נמשכת, חסיד נוסף ניגש אל המיקרופון. "אתה משתתף בחג גאולת הרב?" שואל אדלר, והחסיד משיב "זה כבר כמה שנים שאנחנו משתתפים, אנחנו עורכים חגיגות, שרים מעודדים ומשמחים את הקהל ברוב שמחה ופאר". "מה שם אדוני?" שואל אדלר והלה משיב "זלמן לוין". "אתה מכפר חב"ד?", "אני יליד רוסיה מעיר לנינגרד, לוחם בצבא הרוסי... הייתי גם בצבא הגנה לישראל.. והייתי גם במבצע סיני...". החסיד זלמן לוין נודע כ'בעל מנגן'. 'בעל מנגן" הוא חסיד המצטיין בחושים מוזיקליים חדים ומכיר היטב את הניגונים השונים.

אדלר מבקש מר' זלמן לוין סיוע בהתמצאות המוזיקלית בערב זה "תגיד לי בבקשה, הניגונים השונים, אני מבין שיש להם שמות לניגונים השונים, אז אני מבקש ממך להגיד לי מדי פעם...". בין לבין נשמעים קולות השמחה "את הוודקה אתה רוצה לראות? אה, לא היא לא חשובה.... הוא רוצה לראות את המיקרופון... אה, את המיקרופון".

ונסיים במילותיו של בעל השמחה עצמו "מי שישמח בשמחתי (שמחת גאולת י"ט כסלו) אוציאנו מן המיצר אל המרחב".