מערכת COL
|
יום ט"ו כסלו ה׳תשע״ז
15.12.2016
יש חיסון למחלות העכשוויות ● עמדה שבועית
כאשר מתפרצת מחלה חדשה, מחפשים תרופות חדשות. אין מתבצרים מאחורי התפיסה שמה שהיה טוב בימי קדם טוב גם היום ● המאמר השבועי מאת הרב מנחם ברוד המתפרסם ב"שיחת השבוע" למאמר המלא
ציור: יחיאל אופנר
הרב מנחם ברוד
כשאנחנו שומעים את סיפוריהם של הזקנים שבתוכנו, על הניסיונות הקשים שעברו עליהם בארצות הגולה, נדמה לנו שהתמודדות זו היא נחלת העבר. פעם, בימי הקומוניזם ברוסיה והשואה באירופה, הייתה שמירת התורה והמצוות כרוכה בעמידה בניסיונות לא-פשוטים. כיום, ברוך השם, אפשר להיות יהודי שומר תורה ומצוות בלי קשיים ובלי רדיפות.
זו אשליה, כי במידה מסוימת הניסיונות בימינו קשים ומאַתגרים יותר מהניסיונות שאיתם התמודדו אבותינו. אכן, לא פשוט לשמור שבת כאשר השלטון מחייב אותך להתייצב לעבודה. לא קל להקפיד על כשרות כשמרק הטרֵפה הוא המזון היחיד שיכול להחזיק אותך בחיים. ואולם הרדיפות האלה מעוררות באדם כוחות מיוחדים לעמוד כנגדן.
קשה הרבה יותר לעמוד מול הניסיונות של ימינו, כשכל פיתויי העולם זמינים בקצה האצבע. כאן אין אויב חיצוני וחלוקה ברורה של טובים ורעים. במציאות ימינו האדם נדרש להיות בעל חוט שדרה חזק הרבה יותר, כדי לדבוק באמונתו ובערכיו לנוכח שפע האפשרויות הקורץ אליו מכל פינה.
כוח לעמוד באתגרים
בעולם הרפואה, כאשר מתפרצת מחלה חדשה, מחפשים תרופות חדשות. אין מתבצרים מאחורי התפיסה שמה שהיה טוב בימי קדם טוב גם היום, אלא מנסים לקדם את פני המחלה העכשווית בתרופה המתאימה לה.
בדיוק כך יש לנהוג ב'מחלות' הרוחניות המתחדשות בימינו. מול המחלות החדשות יש להציב תרופות חדשות. את החיידקים החדשים יש לקדם בחיסונים חדשים. מי שלא יעשה כן עלול למצוא את עצמו חלוש וחסר כוח מול ה'מחלה' האלימה והקשה שתתקוף אותו.
התרופה החדשה והחיסון החדש העומד לרשותנו זוהי תורת החסידות. תורה זו, שהייתה נסתרת במשך דורות רבים, נתגלתה בדורות האחרונים דווקא, כדי להעניק לעם ישראל כוח לעמוד באתגרים הקשים של תקופת 'עקבתא דמשיחא'. יהודי הלומד את תורת החסידות ומפנים את תפיסת עולמה מחסן את עצמו אל מול פיתויי העולם בזמן הזה.
היו זמנים שהיה נדמה כי תורה זו שייכת לציבור מסוים ולקהילה מסוימת, והדבר מנוגד לדברי רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא, עצמו. הוא הצהיר כי לא בא להקים 'מפלגה', אלא לגלות אור לעם ישראל כולו. כל יהודי, יהיה מוצאו אשר יהיה ותהיה השתייכותו הקהילתית אשר תהיה, יכול לשאוב מלוא חופניים כוח ועוצמה מתורת החסידות.
ההכרה מחלחלת
ואכן, בשנים האחרונות נראֶה כי ההכרה בכוחה של החסידות חלחלה לכל קשת העולם היהודי. יהודים מכל הגוונים לומדים כיום את תורת החסידות ורואים כי טוב. הם מגלים את התשובות הבהירות שהיא מספקת, את העומק שהיא מעניקה לחיי התורה והמצוות, את הטעם הרענן שהיא נותנת לכל פרט בחיינו.
שפע הספרים שהופיע – ועדיין מופיע – בשנים האחרונות מאפשר לכל יהודי לטעום מאוצרותיה של החסידות. מאמרי החסידות מוגשים עם הסבר וביאור שווה לכל נפש, וכבר אין שום דבר שחוסם ומעכב מלהתענג על כל הטוב שבתורת החסידות. נאחל אפוא לכולנו: "חג שמח! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותיחתמו".
כשאנחנו שומעים את סיפוריהם של הזקנים שבתוכנו, על הניסיונות הקשים שעברו עליהם בארצות הגולה, נדמה לנו שהתמודדות זו היא נחלת העבר. פעם, בימי הקומוניזם ברוסיה והשואה באירופה, הייתה שמירת התורה והמצוות כרוכה בעמידה בניסיונות לא-פשוטים. כיום, ברוך השם, אפשר להיות יהודי שומר תורה ומצוות בלי קשיים ובלי רדיפות.
זו אשליה, כי במידה מסוימת הניסיונות בימינו קשים ומאַתגרים יותר מהניסיונות שאיתם התמודדו אבותינו. אכן, לא פשוט לשמור שבת כאשר השלטון מחייב אותך להתייצב לעבודה. לא קל להקפיד על כשרות כשמרק הטרֵפה הוא המזון היחיד שיכול להחזיק אותך בחיים. ואולם הרדיפות האלה מעוררות באדם כוחות מיוחדים לעמוד כנגדן.
קשה הרבה יותר לעמוד מול הניסיונות של ימינו, כשכל פיתויי העולם זמינים בקצה האצבע. כאן אין אויב חיצוני וחלוקה ברורה של טובים ורעים. במציאות ימינו האדם נדרש להיות בעל חוט שדרה חזק הרבה יותר, כדי לדבוק באמונתו ובערכיו לנוכח שפע האפשרויות הקורץ אליו מכל פינה.
כוח לעמוד באתגרים
בעולם הרפואה, כאשר מתפרצת מחלה חדשה, מחפשים תרופות חדשות. אין מתבצרים מאחורי התפיסה שמה שהיה טוב בימי קדם טוב גם היום, אלא מנסים לקדם את פני המחלה העכשווית בתרופה המתאימה לה.
בדיוק כך יש לנהוג ב'מחלות' הרוחניות המתחדשות בימינו. מול המחלות החדשות יש להציב תרופות חדשות. את החיידקים החדשים יש לקדם בחיסונים חדשים. מי שלא יעשה כן עלול למצוא את עצמו חלוש וחסר כוח מול ה'מחלה' האלימה והקשה שתתקוף אותו.
התרופה החדשה והחיסון החדש העומד לרשותנו זוהי תורת החסידות. תורה זו, שהייתה נסתרת במשך דורות רבים, נתגלתה בדורות האחרונים דווקא, כדי להעניק לעם ישראל כוח לעמוד באתגרים הקשים של תקופת 'עקבתא דמשיחא'. יהודי הלומד את תורת החסידות ומפנים את תפיסת עולמה מחסן את עצמו אל מול פיתויי העולם בזמן הזה.
היו זמנים שהיה נדמה כי תורה זו שייכת לציבור מסוים ולקהילה מסוימת, והדבר מנוגד לדברי רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא, עצמו. הוא הצהיר כי לא בא להקים 'מפלגה', אלא לגלות אור לעם ישראל כולו. כל יהודי, יהיה מוצאו אשר יהיה ותהיה השתייכותו הקהילתית אשר תהיה, יכול לשאוב מלוא חופניים כוח ועוצמה מתורת החסידות.
ההכרה מחלחלת
ואכן, בשנים האחרונות נראֶה כי ההכרה בכוחה של החסידות חלחלה לכל קשת העולם היהודי. יהודים מכל הגוונים לומדים כיום את תורת החסידות ורואים כי טוב. הם מגלים את התשובות הבהירות שהיא מספקת, את העומק שהיא מעניקה לחיי התורה והמצוות, את הטעם הרענן שהיא נותנת לכל פרט בחיינו.
שפע הספרים שהופיע – ועדיין מופיע – בשנים האחרונות מאפשר לכל יהודי לטעום מאוצרותיה של החסידות. מאמרי החסידות מוגשים עם הסבר וביאור שווה לכל נפש, וכבר אין שום דבר שחוסם ומעכב מלהתענג על כל הטוב שבתורת החסידות. נאחל אפוא לכולנו: "חג שמח! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותיחתמו".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
