מלחמת ששת הימים נמשכה שישה ימים בלבד, אך המתיחות החלה עוד טרם פרצה האש הגדולה. כאשר פעמוני המלחמה החלו לצלצל בגבולות ישראל, עמדת השלטונות והאזרחים בעד מדינות ערב עשתה את שלה והאווירה ברחובות היתה כבדה. למרות זאת התקיימו בל"ג בעומר נסיעות לקברי צדיקים כמנהג יהודי מרוקו, אולם בפעילות החב"דית חלו שינויים, כפי שכותב הרב מטוסוב:

וגם אצלנו הרי עמדו להוציא הבנים והבנות ליער מחוץ לעיר, אבל אתמול התערבו אצלנו איזה אישים מספירות חשובות [השלטונות], שלא כדאי במצב ההוה לסדר זה, ועל הבנים בוטל הדבר הזה, ועל הבנות יאספו אותם בחצר הסמינר [...] והרוח משתנה כמובן לפי הידיעות בעיתונות וכפי השמועות. והעיקר ה' ירחם.

בימים הבאים כותב הרב מטוסוב על חששות מהמלחמה הקרבה ובאה, אך מציין כי בדרך כלל המצב שקט. כידוע, המלחמה החלה בכ"ו אייר והמתיחות במרוקו הגיעה לשיא, אך השלטונות נהגו בקפדנות כלפי כל תסיסה או מחאה. ביום בו פרצה המלחמה היו רק הפגנות סמליות בהשתתפות עשרות מפגינים תחת שמירת המשטרה. החששות של השלוחים כמו גם של היהודים המקומיים, הלכו וגדלו, ובשל כך נעשו שינויים במוסדות כפי שסיפר הרב מטוסוב במכתבו מכ"ז אייר, יום לאחר שפרצה המלחמה:

[במוסדות הבנים:] סגרנו אחר הצהרים... רק בסמינר השארנו הכל כרגיל... אחר הצהרים תהיינה הפגנות גדולות כאן, אבל זה כבר חמש בערב ות"ל שורר שקט, אין שום דבר.

לענין מחנה קיץ בכאן, כמובן שקשה לחשוב על זה במצב ההוה...
כאן בעיתונות מהפכים כל הדברים [מסלפים את העובדות לטובת צד הערבים], אבל הרי ב"ה יש לנו ידיעות גם מחוץ לעיתונות והרי שחסדי ה' כי לא תמנו [...] ויברך את עמו בשלום עד לגאולה שלימה ואמיתית במהרה בימינו אמן.

בעיצומה של המלחמה כתב הרב מטוסוב לרבי:

בנוגע למצב המדינה עכשיו בכאן, הרי ת"ל שורר שקט מוחלט, והכל נוהג בסדר הרגיל ב"ה. הממשלה השמיעה לאחינו בני ישראל, שיהיו בטוחים שיעמדו על המשמר, ולא יפחדו משום דבר. וה' יגן על כל עמו ישראל בכל מקום שהם, ויצליח בכל הענינים.

שישה ימים חלפו ובחסדי שמים כוחות צה"ל נחלו ניצחונות גדולים ומדינות ערב הוכו מכה קשה, אך במרוקו המתיחות היתה גדולה ואירעו מקרי אלימות נגד יהודים. בליל שבת, מספר ימים לאחר המלחמה, הוצתה באש מכונית ליד בית משפחת מטוסוב. השלוחים בקזבלנקה הפסיקו לצאת בלילות מהבית, וגם ביום יצאו תוך כדי הבטה לצדדים כל העת.

הנה מכתבו של הרב מטוסוב, מספר ימים לאחר המלחמה:

ברכות והודאות למלך קל חי וקיים על חסדו הגדול שהפליא לעשות וכו', ואנו גם תפילה ותקוה שיגמור הכל בכי טוב גמור ממש, ועל כולם בגאולה האמיתית על ידי גואל צדק במהרה בימינו אמן.

בדרך כלל ידועים לנו כל הענינים וזה על ידי אנשים ששומעים ידיעות מהרדיו. עיתונות החוץ לא מגיעים לכאן כלל, כי לא מניחים, והמקומיים בימים הראשונים שיקרו לגמרי ואחר כך הוכרחו להודות, ואפילו להגזים יתר על המידה (מטעם תעמולה לצד השני) [...]. המצב כמובן מתוח למדי, דמם רותח בקרבם. אבל הממשלה עומדת על המשמר, והעיקר הקב"ה צריך שישמור, מה שכן ברור אצלנו, הוא שבמקנס ירו באקדח על שני צעירים [כנראה יהודים] במוצאי שבת קודש בחצות, ובבוקר נגמרו [נפטרו] ר"ל, וזה בשכונת הרב מיכאל ליפסקר.

לאחר המלחמה עלתה מחשבה לבטל את הקייטנות מחוץ לעיר. לאור זאת כתב הרבי מכתב מיוחד, בו הורה לערוך פעילות קיץ גדולה בין כותלי בית הספר:

ישתדלו ביותר בהפצת שיעורי קיץ ופעולות בדומה להם אשר בכותלי בית הספר. ואפילו אם קשור זה בהוצאות כספיות, מובן שכדאי להקציב לזה סכומים ככל הדרוש, ובלבד שיהיה הנ"ל גדול בכמות ובאיכות.

הרבי מסביר במכתבו את המטרה הכפולה הפעם: ראשית, הילדים יהיו במסגרת דתית, ושנית, כך ייווצר אמון כלפי השלטונות המבקשים להשקיט את הרוחות:

התועלת מובנה, לכל לראש, מצד עצם הענין שיימצאו הילדים והילדות במסגרת דתית. ועוד – שהתקוה שיעשה רושם מתאים בחוגי הממשלה שם, כיון שכנראה מעוניינת שיהיה שקט ויאמינו בהם.

בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים התעוררה דאגה אודות יחס השלטונות למוסדות חב"ד. הרב רסקין שטח את לבטיו בנושא במכתב אל מזכיר הרבי הרב חדקוב וקיבל מענה במכתב קצר:

על פי מה שזכיתי לשמוע מכ"ק אדמו"ר שליט"א אין לדאוג מהמצב אלא לאידך גיסא להתחזק ולהתאמץ בעבודה הקדושה ויגדיל תורה ויאדיר. בברכת כל טוב סלה. הרב ח.מ.א. חדקוב.

בחודשי הקיץ עודד הרבי את הרחבת שיעורי הקיץ. הנה דברים שהרבי הוסיף בכתב יד קודשו באגרת אל הרב מטוסוב:

ובודאי עוד ישתדלו ככל האפשרי בהוספת תלמידים־ות כ"י בהשיעורי קיץ ומחנות קיץ.

• התוועדות ובר מצווה

מלחמת ששת הימים הסתיימה בתחילת חודש סיון, והיה צורך להתכונן להתוועדות י"ב תמוז וגם לבר מצווה של הת' אליהו בן הרב מטוסוב שנכנס בעול המצוות בח' תמוז. על החששות לקראת אירועים אלו כתב הרב מטוסוב לרבי:

עניני התוועדויות הרי מצד מצב המדינה נמנעים עכשיו מזה, כי אנשים חוששים מלהתאסף, ופשוט לא באים. וגם שמחות פרטיות, אלו התלויים בזמן, מסדרים באופן צנוע ככל האפשרי, ושאינם דחופים דוחים אותם לאחר זמן והרי שבננו (השלישי) אלי' שי' עומד להיכנס לעול מצות בשעטומ"צ, בח' לחודש תמוז. היתה המחשבה לסדר את זה בחגיגיות כרגיל, וכלאחיו הגדולים, אבל אין הזמן גרמא לזה עכשיו, ויצא לסדר את זה אי"ה באופן צנוע, ואולי בקישור יחד עם חגיגת חג הגאולה י"ב תמוז.

לבסוף, למרות הכל, סודרה התוועדות חג הגאולה ולה צורפה חגיגת בר המצווה. הרב מטוסוב דיווח על כך לרבי:

בכלל סידרנו התוועדות בחג הגאולה וצרפנו לזה גם ענין הבר מצווה של בננו אלי' שי' השתתפו בזה הרבנים ועוד כמה אנשים, אבל גם חסרו הרבה, הן מצד שנסעו – מי לחלוטין ומי באופן זמני, [...] ועכשיו ת"ל הוטב המצב הרבה ושורר שקט במידה מרובה, ונקוה לה' שיתר על כן יוסיף לימים יבואו. ויחד עם זה גם כן התחילו לנסוע [לארץ הקודש], נסעו רבנים ומורים וגם מן ההמונים, ועוד עומדים לנסוע, מאתנו נסעו מורים־מורות לקודש ממוסד הסמינר, ואיזה מורות מבית רבקה.

מספר חודשים חלפו והמתח כמעט והתפוגג לחלוטין, כפי שמדווח הרב מטוסוב לרבי:
על המתרחש בכאן הרי מצב הרוח במדינה ת"ל נסתדר כמעט כבתחילה, רק שהשאיפה [של היהודים המקומיים] לצאת מכאן היא בתקפה וכן נוסעים הרבה לפועל... במוסדותינו זה עוד לא ניכר כ"כ.

הספר נמכר בימים אלו בחנויות בקראון הייטס, ובשבוע הבא אי"ה יגיע גם לחנויות המובחרות בארץ הקודש. ובכל עת ובכל זמן ניתן לרכוש את הספר בהוצאת 'חזק': https://chazak.co.il/shop/

להורדת תוכן העניינים של הספר: לחצו כאן