מערכת COL
|
יום ד' תשרי ה׳תשע״ז
06.10.2016
הרבנית חנה ונחלת הר חב"ד ● מיוחד
השבת - ו׳ תשרי - יציינו חסידי חב״ד ברחבי העולם את יום פטירתה של אם הרבי, הרבנית הצדקנית מרת חנה שניאורסון ע"ה ● בין הדברים והפעולות הטובות שהרבי זקף לזכרה של אמו, היא הקמת שכונת חב״ד בקרית-מלאכי - שכונה שהרבי נלחם על קיומה רבות - לזכרה ולעילוי-נשמתה של הרבנית חנה ● סקירה מיוחדת ● מגזין שישי הרבנית חנה ונחל'ה
למעלה: הרבי לצד אמו, הרבנית חנה. למטה: נחלת-הר-חב"ד
מענדי זאיינץ, COL
השבת - ו׳ תשרי - יציינו חסידי חב״ד ברחבי העולם את יום פטירתה של אם הרבי, הרבנית הצדקנית מרת חנה שניאורסון ע"ה.
הרבה נאמר, סופר ונכתב על כיבוד-האם המיוחד של הרבי כלפי אמו. הרבי דאג באופנים שונים להנעים ולהמתיק את שנותיה הטובות של הרבנית, שידעה לפני-כן בחייה סבל ואבדן ותלאות רבות ל״ע, בימי מגוריה בקראון-הייטס לצידו של בנה הדגול - האדמו״ר מליובאוויטש.
הרבי דאג לבקרה מידי יום ביומו, ואף כשנפטר אחיו הצעיר - ר׳ ישראל ארי׳ לייב - הרבי דאג במשך למעלה מעשור (!) לשלוח מכתבים לאמו כביכול בשם אחיו, על-מנת שלא לצערה וכדי שלא יוודע לה ע״ד פטירת בנה השלישי (לאחר שגם בנה השני - דובער הי״ד - נרצח ע״י הנאצים ימ״ש).
וכבחייה - כן אף בפטירתה, שורה של פעולות ומנהגים נקט הרבי כדי לכבד את זכר אמו. מהמפורסמים שבהם: המנהג ההיסטורי לבאר בכל התוועדות של ש״ק פירוש רש״י מוקשה עה״ת, מנהג שהנחיל לנו את שיטתו המקורית והמיוחדת של הרבי בביאור פירושי רש״י ושינה לחלוטין את ההבנה וההתסכלות על פירושים אלו עד שפנים חדשות לגמרי, מאירות באור טוב, באו לכאן…
הקשר של נחלת-הר-חב"ד לאם המלכות
עובדה ידועה פחות היא, כי בין הדברים והפעולות הטובות שהרבי זקף לזכרה של אמו, נזקפת אף שכונת חב״ד בקרית-מלאכי - שכונה שהרבי נלחם על קיומה רבות, כדלהלן - לזכרה ולעילוי-נשמתה של הרבנית חנה. כי על כן נקבע שם השכונה להיות קרואה: נ׳חלת ה׳ר ח׳ב״ד, נה׳ח ר״ת חנה כשם הרבנית אם המלכות.
תמונה נדירה של הרבנית מארכיון הרב בנימין אליהו גראדצקי, 'בא כח' הרבי לאירופה. התמונה צולמה בחתונת אחד מאנ"ש שנערכה בשנות היודי"ם.
לכבוד ו׳ תשרי הקרוב, אנו מתכבדים להגיש בפניכם סקירה קצרה וממצה על ייסודה של השכונה ועל החשיבות הרבה שהרבי ייחס לקיומה ולהתבססותה של הקהילה בה. הסקירה נשענת על תשורה שנערכה בידי הרה״ח ר׳ זושא וולף שיחי' בתשס״ח - מבוססת על מכתביו של הרבי לרב אפרים וולף ע"ה ולעסקני חב״ד שנטלו חלק בהקמת השכונה, ואילו אנו רק התאמנו את הדברים למסגרת הנוכחית וקיצרנו במקום הצורך.
שנת הקמתה והצורך בשכונה חב״דית נוספת
שכונת נחלת הר חב״ד הוקמה בחורף ה׳תשכ״ט בדרומה של העיר קרית מלאכי לצורך קליטת עולים חדשים מרוסיה, בוכרה וגרוזיה. ייסוד השכונה היווה המשך ישיר לפעולותיו של הרבי בשנים הקודמות עם הרחבתו של כפר חב״ד וייסודה של שכונה חב״דית בלוד.
התכנית לייסוד שכונה חב״דית נוספת נתקלה בקשיים שונים מצד השלטונות. היות והעליה מברה״מ המשיכה ואילו השכונות החב״דיות הקיימות כבר היו בתפוסה מלאה, השלטונות החליטו בהתחלה להפסיק את שיתוף הפעולה עם חב״ד ולפזר את העולים בערים שונות לפני צרכי הדיור ושיקולים שונים אחרים.
הרבי, רועם של ישראל, ראה בעובדה זו סכנה לעתידם הרוחני של חלק מהעולים, שעלולים להתערות בקרב החברה הישראלית ולגרום נזקים לנשמתם באם לא ישוכנו בסביבת אנשים יראי-אלקים, ולכן דרש מהשלטונות להקים שכונה חדשה במיוחד עבור העולים ולא לפזרם בין ערים שונות. לשם-כך אף נשלח לארץ העסקן החסידי הנוגע ר׳ בנימין גורודצקי שניהל מגעים עם השלטונות עד שהשיג מהם את האישור להקים שכונה חב״דית חדשה בקרית מלאכי, בה היו באותה עת דירות ריקות שנבו ע״י משרד הקליטה. הוסכם שהדירות יועברו לעולים החדשים שיתיישבו במקום.
באשר להקלת הקליטה ולהתאקלמות בסביבה חב״דית הגיע הרב גורודצקי להסכם עם השלטונות בנוגע לעשרה אברכים מכפר חב״ד שיעברו להתגורר בשכונה החדשה בקרית מלאכי, יקבלו ממשרד-הדתות דמי תמיכה וילמדו ב׳כולל׳ שייפתח במקום.
הרב גורודצקי דיווח על-כך לרבי שהביע הסכמתו במברק מכ״ג שבט תשכ״ט, בזה״ל: ״נכונה ההצעה דקרית מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב״ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר טוב בהנ״ל״.
ההתוועדות הראשונה
בז׳ אדר תשכ״ט הביעו כמה אברכים מכפר חב״ד את נכונותם לעבור להתגורר בשכונה החדשה והרב אפרים וולף ארגן משאיות שיעבירו את חפציהם לשם. בעש״ק זכור, י׳ אדר, מסר הרב גורודצקי את הוראת הרבי למתיישבים החדשים לערוך בנחל׳ה התוועדות ראשונה בשבת. הרבי אף ביקש מהמשפיע רש״ח קסלמן ומרבני חב״ד נוספים שיגיעו לשכונה החדשה באותה השבת ויתוועדו שם עם האברכים. ואכן כך הוה - רש״ח ועוד רבנים חשובים הגיעו לשבת למקום לשמח, לעודד ולהתוועד באהבת-רעים עם תושבי השכונה החדשה, וכך נקבעה ש״פ זכור תשכ״ט כיום הייסוד של נחלת הר חב״ד.
בהתוועדות פורים תשכ״ט הרבי ביאר את משמעות השם נחלת הר חב״ד, והסביר שמכיוון שהמתיישבים (העולים החדשים) בהיותם ברוסיה התנהגו באותו האופן כמו אברהם-אבינו שדבק בה׳ באופן של הר, בתקיפות ותוך מסירות נפש, לכן דבר זה נפעל גם למטה בעולם והם זוכים להתיישב ב״הר״.
התרחבות השכונה בפועל החלה עם קליטתן של כ-40 משפחות שעלו מגרוזיה והתיישבו במקום.
ספרי תורה מיוחדים
פרשה ידועה ומיוחדת בפני עצמה, שצר המקום מלסוקרה כאן בהרחבה, היא פרשת שליחתם של שני ספרי-תורה מ770 לשכונה נחל׳ה החדשה. לפני חג הפסח של אותה שנה, כשהרבי לבוש בבגדי משי, הוא ניגש לארון-הקודש ב770 ומסר לרב בנימין גורודצקי שני ספרי תורה ע״מ שיביא אותם לשכונה החדשה, כשלמשלוח הוא מצרף מכתב מיוחד המיועד לתושבים. במכתב צוטטו קטעים מתוך מכתבו המפורסם של הרבי הריי״ץ בעת ששלח ספר תורה למתיישבים הראשון בכפר חב״ד.
בחוה״מ פסח נחגגה הכנסת ספרי התורה בנחל׳ה ברוב עם.
קשיים בהמשך התבססות השכונה, והתערבותו התקיפה של הרבי
בקיץ תשכ״ט החלו קשיים נערמים על המשך קיומה של השכונה החדשה. רוסיה החליטה להפסיק לאשר את עליית היהודים מארצם, והעליה מגרוזיה - אז עדיין רפובליקה סובייטית - נפסקה לחלוטין.
מצב זה העמיד את השכונה בקשיים. באותה עת התגוררו בה כ-50 משפחות בלבד - מספר שווה-ערך למספר התושבים בשיכון חב״ד בלוד, אך בשכונה עמדו בתים ריקים רבים נוספים שלא אוכלסו.
ההסכם עם משרד הקליטה קבע שהדירות ישמשו לקליטת עולים חדשים, כאמור, אך עמידתן של הדירות ריקה, ללא עולים חדשים, פתחה מאבד נגד חב״ד.
המועצה המקומית בקרית-מלאכי רצתה להתשמש בדירות לצורך מטרות אחרות, בעיקר לקליטת מפוני מעברות, אך הרבי הורה לר׳ אפרים וולף שיעמוד בתקיפות על-כך שהשכונה תישאר בבעלות חב״דית.
ובינתיים, הלכו ונערמו עוד קשיים…
במבנה בית-הספר הריק של נחלה למדו רק ילדים בודדים. קרובי משפחתם של העולים מגרוזיה נשאר בינתיים ״שם״, ובנוסף העולים החדשים מגרוזיה ידעו שעמיתהתם בלוד מתגוררים בדירות הרבה יותר מרווחות שנמצאות במרכז הארץ וזוכים להצעות עבודה טובות יותר מאלו המוצעות להם בקרית מלאכי…
צירוף הנתונים הנ״ל הכביד, משפחות האברכים שהגיעו מה׳כפר׳ התקשו לשמור על אווירה טובה בקרב העולים, משפחות שהתיישבו תחילה ב״נחלה״ החלו לעבור לשיכון בלוד, ועתידה של הנחלה היה לא ברור.
המאבק על הדירות וה״משבר״ שפקד את העולים בנחלה המשיכו גם בתש״ל, עד שחב״ד הגיעה להסכם עם משרד הקליטה, לפיכך יעברו עוד משפחות חב״דיות - שאינן נמנות על העולים החדשים - להתגורר בשכונה החדשה, עד לבואן של משפחות עולים חדשות אם יבואו.
הרעיון הוצע לרשויות על-דעתו של הרבי, ולאחר שאושר החלה חב״ד במימושו.
כעשרה אברכים חדשים עברו להתגורר בשכונה, ולאחר תקופה מסויימת הגיעו עוד 15 משפחות חב״דיות להתגורר שם. כך תפסה חב״ד עוד דירות במקום.
לקראת שבועות תש״ל כבר מנו תושבי ״נחלה״ כמאה משפחות, ומאז ועד היום ממשיכה השכונה להתפתח ולגדול בגשמיות וברוחניות.
כחסידי חב״ד יודעים ומאמינים אנו כי פעולות שהרבי מתחיל בהם מוכרחות להתממש, ״כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד״. יה״ר ונזכה אנו לראות במוחש בקרוב בהממשות חזיונו הגדול והעיקרי של הרבי, בביאת משיח צדקנו והבאת השכינה לתחתונים במהרה בימינו.
*
(הערת המערכת: סקירה זו אינה ממצה את כל התהליכים ההיסטוריים שעברו ברבות השנים על השכונה החב"דית. אם בידכם פרטים נוספים, הערות או הארות, ניתן להגיב במערכת התגובות)
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
