יומן חב״ד כ"ה כסלו ה׳תשפ״א

כסלו ה׳תשפ״א
תש״פ
תשע״ט
תשע״ח
תשע״ז
תשע״ו
תשע״ה
תשע״ד
תשע״ג
תשע״ב
תשע״א
תש״ע
תשס״ט
תשס״ח
תשס״ז
תשס״ו
היום
דברי ימי חב״ד
+
x

הוספת שורה ימי שנה » ימי חב"ד

  • שנה
    סוג: תאריך עברי - שנה
  • תאריך
    סוג: תאריך יום וחודש
  • המאורע
    סוג: שדה טקסט
  • הרחבה
    סוג: תיבת טקסט
  • קישור תמונה 1
    סוג: תמונה
  • כיתוב תמונה 1
    סוג: שדה טקסט
  • קישור תמונה 2
    סוג: תמונה
  • כיתוב תמונה 2
    סוג: שדה טקסט
  • קישור קובץ 1
    סוג: שדה טקסט
  • כיתוב קובץ 1
    סוג: שדה טקסט
  • קישור קובץ 2
    סוג: שדה טקסט
  • כיתוב קובץ 2
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה ימי שנה » זכרון להולכים

  • תואר
    סוג: שדה טקסט
  • שם הנפטר
    סוג: תיבת טקסט
  • משפחת הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך פטירה
    סוג: תאריך יום וחודש
  • שנת הפטירה
    סוג: שדה טקסט
  • עיר
    סוג: שדה טקסט
  • תמונה
    סוג: תמונה
  • פרטים אודותיו
    סוג: תיבת טקסט
  • תולדות חייו
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
אירועי היום
+
x

הוספת שורה ברוך דיין האמת » ברוך דיין האמת

  • תמונת הנפטר
    סוג: תמונה
  • תואר
    סוג: שדה טקסט
  • שם הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך פטירה
    סוג: תאריך עברי
  • תאריך לוויה
    סוג: תאריך עברי
  • שדה תוכן
    סוג: תיבת טקסט
  • גיל הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • עיר מגורים
    סוג: שדה טקסט
  • כתובת ההלוויה
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה חתונות » חתונה

  • שם החתן
    סוג: שדה טקסט
  • משפחת החתן
    סוג: שדה טקסט
  • מ (עיר/מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • קישור
    סוג: תיבת בחירה
  • שם הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • משפחת הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • מ (עיר מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • הורי החתןi
    סוג: שדה טקסט
  • הורי הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • שם האולם
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • כתובת האולם
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » אירוע

  • שם האירוע
    סוג: תיבת טקסט
  • פרטים נוספים
    סוג: תיבת טקסט
  • תאריך האירוע
    סוג: תאריך עברי
  • שעת האירוע
    סוג: שדה טקסט
  • מקום האירוע
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » בר מצוה

  • שדה קישור שם התמים
    סוג: שדה טקסט
  • שם התמים
    סוג: שדה טקסט
  • שם משפחה
    סוג: שדה טקסט
  • שדה קישור הורים
    סוג: תיבת טקסט
  • הורי הבר מצוה
    סוג: שדה טקסט
  • מ(עיר מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • שם האולם
    סוג: תיבת טקסט
  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • כתובת האולם
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה ברוך דיין האמת » ניחום אבלים

  • פרטי הנפטר
    סוג: תיבת טקסט
  • מודעת שבעה
    סוג: תיבת טקסט
  • תמונת מודעת אבל
    סוג: תמונה
  • תאריך קימה
    סוג: תאריך עברי
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » התוועדות בזום

  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • תיאור האירוע
    סוג: תיבת טקסט
  • שעת השידור
    סוג: שדה טקסט
  • כתובת קישור לזום
    סוג: תיבת טקסט
  • סיסמה לשידור בזום
    סוג: שדה טקסט
  • תמונה (של מודעה)
    סוג: תמונה
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
לוח מנהגים
יום א' דחנוכה - כ"ה כסלו
תפילת שחרית: נוהגים להדליק נר חנוכה בבית-הכנסת (מקומו כבליל אמש) בלי ברכה, לפחות עד אחר התפילה. גם כעת מדליקים על-ידי שמש.

בחנוכה יורד האָבֵל לפני התיבה, חוץ מאמירת הלל. [בכל זמן שמתפללים בבית-הכנסת, מדליקים נרות בעמוד הש"ץ]. לאחר הלל חוזר האָבֵל לעמוד, לאמירת חצי קדיש.

אחרי חזרת הש"ץ: הלל שלם (כל ימי החנוכה), חצי קדיש. שלושה עולים לתורה מכסים את ספר-התורה ואומרים חצי קדיש. הגבהה וגלילה. וממשיכים כסדר: אשרי, ובא לציון, קדיש תתקבל, בית יעקב וכו' עד סיום התפילה.

אין מתענים בחנוכה, אפילו חתן ביום חופתו.

הדלקת נר חנוכה:

בבית הכנסת:

החנוכייה בכותל דרום, והנרות מסודרים ממזרח למערב (מדליקים אותה גם בבוקר, מיום המחרת והלאה). מקומם גבוה, למעלה מעשרה טפחים. מדליקים במנחה לפני עלינו, ואין ממתינים לשקיעה אלא ל"פלג המנחה". מתחילים להדליק מצד ימין. אחר-כך שרים 'הנרות הללו' בניגון הידוע.

אין אדם יוצא ידי-חובתו בנרות בית-הכנסת, ואפילו שליח-ציבור שהדליקם צריך לחזור ולהדליק בביתו, אך לא יברך 'שהחיינו' בביתו, אלא אם-כן מדליק להוציא גם את בני-ביתו ידי חובתם.

"כדי להוסיף בהתעוררות דנר חנוכה, כדאי לחץ להמשך...
תפילת שחרית: נוהגים להדליק נר חנוכה בבית-הכנסת (מקומו כבליל אמש) בלי ברכה, לפחות עד אחר התפילה. גם כעת מדליקים על-ידי שמש.

בחנוכה יורד האָבֵל לפני התיבה, חוץ מאמירת הלל. [בכל זמן שמתפללים בבית-הכנסת, מדליקים נרות בעמוד הש"ץ]. לאחר הלל חוזר האָבֵל לעמוד, לאמירת חצי קדיש.

אחרי חזרת הש"ץ: הלל שלם (כל ימי החנוכה), חצי קדיש. שלושה עולים לתורה מכסים את ספר-התורה ואומרים חצי קדיש. הגבהה וגלילה. וממשיכים כסדר: אשרי, ובא לציון, קדיש תתקבל, בית יעקב וכו' עד סיום התפילה.

אין מתענים בחנוכה, אפילו חתן ביום חופתו.

הדלקת נר חנוכה:

בבית הכנסת:

החנוכייה בכותל דרום, והנרות מסודרים ממזרח למערב (מדליקים אותה גם בבוקר, מיום המחרת והלאה). מקומם גבוה, למעלה מעשרה טפחים. מדליקים במנחה לפני עלינו, ואין ממתינים לשקיעה אלא ל"פלג המנחה". מתחילים להדליק מצד ימין. אחר-כך שרים 'הנרות הללו' בניגון הידוע.

אין אדם יוצא ידי-חובתו בנרות בית-הכנסת, ואפילו שליח-ציבור שהדליקם צריך לחזור ולהדליק בביתו, אך לא יברך 'שהחיינו' בביתו, אלא אם-כן מדליק להוציא גם את בני-ביתו ידי חובתם.

"כדי להוסיף בהתעוררות דנר חנוכה, כדאי שתהיה מנורה דלוקה בבית-הכנסת (שכולם מתכנסים שם) במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות".

"מהנכון להחזיר עטרה ליושנה – לצייר את מנורת המשכן והמקדש כשקניה באלכסון, כדעת רש"י והרמב"ם, ועל-פי-זה יש מקום לומר שגם החנוכיות כדאי לעשות קניהן באלכסון. ולמה לשנות בגוף המנורה שקניה היו ביושר ולא כחצי עיגול".

* יש לזכור להדליק נר-חנוכה גם במקומות ציבוריים בברכה, כפי שהנהיג הרבי, ובימים הבאים יש לעשות זאת אחרי פלג המנחה.

הדלקה בבית:

בין מנחה למעריב, אחר התחלת השקיעה, מדליקים נר חנוכה. הנשואים – בחגירת אבנט אבל בכובע ובלבושים הרגילים, לא באלו של שבת ויום-טוב.

לשאלת רבים: בכל ערב, אם האב נמצא מחוץ לבית ויחזור בשעה שבני הבית ניעורים, ימתינו לו. אם רואה שיגיע כשהם ישנים, יבקש מאשתו או מאחד הילדים להדליק עבור הבית, ובבואו רשאי להדליק לעצמו אם כיוון שלא לצאת בהדלקתם. אם יודעים הילדים בבירור שהאב אינו מקפיד ומדליקים תוך חצי שעה מצאת-הכוכבים, ידליקו אז. לא הדליקו, מדליק כל הלילה, אם בני-ביתו ניעורים. ואם כולם ישנים, נכון להקיצם ולברך.

"הציווי 'זה א-לי ואנווהו – התנאה לפניו במצוות', כולל בנוגע לחנוכה – מנורת חנוכה נאה.

בבית הרב לא היתה ההדלקה ברוב עם, ואדרבה.

בימינו מחנכים את הבנים להדליק נרות חנוכה מגיל רך ביותר.

הנהגת בית הרב שהנשים והבנות (בכל גיל) לא הדליקו נרות חנוכה, אלא יצאו בזה על-ידי אביהן, ואחר כך – בעליהן.

כאשר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב היה עוזב את ביתו לפני חנוכה, היה מצווה לזוגתו הרבנית שתדליק את החנוכייה בעצמה (אף שאת הברכות היתה שומעת מאחד הגברים).

מעמידים את החנוכייה על כיסא, מעל שלושה טפחים (24 ס"מ) – ואין מדייקים שיהיה למעלה משבעה טפחים או סמוך לשלושה טפחים, אך לא מעל עשרה טפחים (80 ס"מ). ה'שמש' קצת למעלה מן הנרות.

"קרה וצריך היה לטלטל את המנורה טפח וטפחיים לקרבה לאדמו"ר כדי שיוכל להדליק הנרות, ואחר-כך היו מעמידים אותה במקומה. ובכל זאת בירך בעצמו והדליק".

אין מדליקים נר חנוכה מנר חנוכה אחר, אלא מהשמש או מנר של חול.

מנהג רבותינו נשיאינו שהיו מדליקים נר חנוכה על פתח אחד החדרים ולא על החלון, משמאל הנכנס, דהיינו מול המזוזה, לקיים "כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, ונמצא שהוא מסובב במצוות".

צריך להדליק את הנרות בבית שבו האדם אוכל בקביעות, ויש להעדיף את מקום האכילה על מקום השינה. ההולך לאכול באקראי בבית חברו, צריך לחזור לביתו ולהדליק שם.

מניחים את החנוכייה סמוך לעובי מזוזת-הפתח, בחלל פתח החדר, ואין מדייקים אם הנרות מונחים ממזרח למערב או מצפון לדרום.

כדאי ונכון שהילדים ידליקו נר-חנוכה בפתח חדרם הפרטי [אם תנאי המקום וכללי הבטיחות מאפשרים זאת], ויש בזה גם מעין חינוך 'מקדש-מעט' שלהם בחנוכה.

הנרות יעמדו בשורה ישרה ולא בעיגול. כמו-כן לא יהיה נר יוצא ונר נכנס, ולא אחד גבוה ואחד נמוך (הקובע לעניין זה הוא גובה השלהבת). חייב להיות הפסק בין נר לנר, כדי שלא יתקרבו השלהבות זו לזו וייראו כמדורה. כמו-כן יש להרחיק את החנוכיות של בני הבית זו מזו, כדי שיהיה היכר לכל אחת מהן לחוד.

מדליקים כשהחנוכייה מונחת במקומה, ומשאירים אותה במקומה כל משך הזמן שעליה לדלוק.

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לא הקפיד להחליף את הפתילות בכל יום.

התחלת ההדלקה היא לאחר סיום כל הברכות. מדליקים בשמן זית, וה'שמש' הוא נר שעווה. מתחילים להניח את הנרות בקצה הימני של המנורה. ומוסיפים ומדליקים בכל יום מהנר הנוסף – משמאל לימין.

אמירת 'הנרות הללו' – לאחר גמר כל ההדלקה.

מתעכבים סמוך לנרות כחצי שעה.

מדייקים שידלקו הנרות חמישים דקות לכל הפחות.

נר שכבה בתוך שיעור זמן דליקתו – חוזרים ומדליקים אותו, בלי ברכה.

אחר שיעור זה – רשאים לטלטל את החנוכייה גם אם הנרות עדיין דולקים.

אחר שיעור זה – רשאים לעשות מלאכה שלא כנגד הנרות, וגם ביום הראשון והשמיני.

* בימי החנוכה צריכה להיות הוספה מיוחדת גם בלימוד התורה. כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע היה יושב אחרי הדלקת נר חנוכה בסמיכות לנרות, ולומד תורה.

* יש אומרים שיש לאכול בחנוכה מאכלי חלב וגבינה, זכר לנס שהיה על-ידי יהודית, בתו של יוחנן כהן גדול.

* מנהג ישראל (תורה היא) לאכול מאכלים שעשויים בשמן, לזכר נס השמן.

התוועדות:

מלבד ההתוועדות עם בני הבית והקרובים ביותר (כנהוג אצל רבותינו נשיאינו), כדאי ונכון שבמשך ימי חנוכה [בכל יום ויום] יערכו בכל מקום ומקום – בחוג המשפחה, וכן בבתי-ספר, מקומות עבודה וכו', לפי תנאי המקום והזמן – התוועדויות ומסיבות של שמחה בענייני דיומא, הן לאנשים, הן לנשים והן לטף, בנים ובנות [בכל המוסדות יש להתוועד עם התלמידים לפחות פעם אחת, ובמוסדות שלומדים בהם בחנוכה – להתוועד כמה פעמים. ההתוועדות – בזמן הדלקת הנרות, לומר דבר תורה מעניינא דיומא, ואחר-כך שאחד הילדים ידליק נר חנוכה לכולם. וכן יחלקו אז דמי חנוכה לתלמידים]. ולספר בהן אודות נס חנוכה והלקחים שיש ללמוד ממנו. תחילה לערוך מסיבה כללית לכל הסוגים, בהשתתפות המשפיע, הרב וכיו"ב, ואחר-כך מסיבה פרטית לכל סוג בנפרד, במירב המקומות, כדי שיוכלו הכול להשתתף. וכן בקשר לילדים. נוסף על ההשתדלות בפרסומי ניסא בשטורעם הכי גדול, ובהוספה שכשם שבחנוכה "עד דכליא ריגלא דתרמודאי", היינו שכולל גם ההתעוררות בהענין דז' מצוות בני נח.

דמי חנוכה:

הרבי הורה להשתדל לתת מעות-חנוכה לילדים [בנים ובנות, הן קטנים והן גדולים. וכן היה אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע נותן לבנותיו, גם אחרי הנישואין, וגם לחתניו] על-כל-פנים פעמיים במשך ימי חנוכה, ומה טוב – מצד התגברות חושך הגלות, כולל ובמיוחד בנוגע להידרדרות מצב החינוך – להוסיף ולהרבות באור וקדושה, ולתת דמי חנוכה גם בכל יום, חוץ מבשבת (גם לא בדבר המותר – גזירה כו') והוספה מיוחדת – כפליים, או ג' פעמים ככה – בליל הרביעי או החמישי.

הנשואים – יבקשו האיש מהאישה, והאישה מהאיש, וכיוצא בזה בנוגע לזקנים וזקנות, לסייע להם כ"מעות חנוכה" לעשות מביתם 'בית חב"ד'. אלה שלא קיימו מנהג זה בשלמות, ישתדלו להשלים בימים הסמוכים לחנוכה, וכל המקדים הרי זה משובח.

יש לחלק דמי-חנוכה לכל התלמידים, ואפילו למי שספק אם הוא בגדר תלמיד – ולו על-שם העתיד. ואולי זה גופא יסייע שיתקרבו בהקדם.

חינוך:

מנהג ישראל לשחק ב'סביבון', וידוע מנהג בני-ישראל לכתוב על ה'סביבון' את האותיות נ-ג-ה-ש, ראשי-תיבות: "נס גדול היה שם", ובכמה מקומות עורכים 'הצגות' הקשורות עם סיפור פרשת ימי חנוכה, מתחפשים ל'חשמונאים' וכו' [כמובן – ובפרט בקשר לבנות – הכול באופן של צניעות ועל-פי הוראת חכם], וכן ימי החנוכה מסוגלים ביותר לארגון כנסים לילדי-ישראל – צבאות ה'.

צדקה:

נוהגים להרבות בצדקה בימי חנוכה, ו"אנו מחוייבים בימי חנוכה... גמ"ח בממון וגוף". עורכים מגבית של צדקה, וזה הזמן המתאים להשלים את מגביות הצדקה של כל חודש כסלו, ובפרט ב'זאת חנוכה'.

(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)

סגור
לוח מנהגים
לימוד יומי מתורת רבותינו נשיאנו - כ"ה כסלו
חודש כסלו: חודש כסלו הרי בכלל מוצלח יותר מאשר החודש שלפניו ושלאחריו.

מצד ריבוי הימים-טובים שבו נעשה כל החודש כמו יום-טוב, ועד שפועל גם בחודש מרחשוון שלפניו (שאין בו אפילו יום-טוב אחד) שנחשב כמו ערב-יום-טוב.

"נחיצות גדולה לנצל את חודש כסלו להפצת שיטת חסידות חב"ד. ובפרט החל מהימים י' בכסלו, י"ט בכסלו ואילך, וסידור הדברים בפרסום המתאים. ולא רק בהנוער החרדי בלבד, אלא גם זה שלעת-עתה עדיין אינו חרדי, הנמצא לעת-עתה 'חוצה'".

שתי הצעות שהציע כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לחודש זה:

א) בהתאם לזה שחודש כסלו הוא "חודש חסידי", לבטא זאת בכך שבמשך החודש יערכו התוועדויות חסידיות בכל מקום ומקום, הן לאנשים והן לנשים (כמובן, בנפרד), וכדאי גם לצרף את הטף. בהתוועדויות אלה ידברו דברי תורה ויעודדו להוסיף בלימוד התורה, נגלה וחסידות, ובהפצת היהדות והמעיינות חוצה. ובמיוחד – בימים-טובים החסידיים דחודש זה, החל מי' כסלו ואילך בכל יום, בכל מקום וחוג לפי עניינו, עד להתוועדות הכי גדולה ביום י"ט כסלו, ראש-השנה לחסידות, וכפעולה נמשכת – גם בימים שלאחרי זה, ובפרט בימי חנוכה, סיום החודש.

ב) בכל יום בחודש כסלו ילמדו כל אחד מהא לחץ להמשך...
חודש כסלו: חודש כסלו הרי בכלל מוצלח יותר מאשר החודש שלפניו ושלאחריו.

מצד ריבוי הימים-טובים שבו נעשה כל החודש כמו יום-טוב, ועד שפועל גם בחודש מרחשוון שלפניו (שאין בו אפילו יום-טוב אחד) שנחשב כמו ערב-יום-טוב.

"נחיצות גדולה לנצל את חודש כסלו להפצת שיטת חסידות חב"ד. ובפרט החל מהימים י' בכסלו, י"ט בכסלו ואילך, וסידור הדברים בפרסום המתאים. ולא רק בהנוער החרדי בלבד, אלא גם זה שלעת-עתה עדיין אינו חרדי, הנמצא לעת-עתה 'חוצה'".

שתי הצעות שהציע כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לחודש זה:

א) בהתאם לזה שחודש כסלו הוא "חודש חסידי", לבטא זאת בכך שבמשך החודש יערכו התוועדויות חסידיות בכל מקום ומקום, הן לאנשים והן לנשים (כמובן, בנפרד), וכדאי גם לצרף את הטף. בהתוועדויות אלה ידברו דברי תורה ויעודדו להוסיף בלימוד התורה, נגלה וחסידות, ובהפצת היהדות והמעיינות חוצה. ובמיוחד – בימים-טובים החסידיים דחודש זה, החל מי' כסלו ואילך בכל יום, בכל מקום וחוג לפי עניינו, עד להתוועדות הכי גדולה ביום י"ט כסלו, ראש-השנה לחסידות, וכפעולה נמשכת – גם בימים שלאחרי זה, ובפרט בימי חנוכה, סיום החודש.

ב) בכל יום בחודש כסלו ילמדו כל אחד מהאנשים הנשים והטף (ומה טוב – ברבים, בעת ההתוועדויות הנ"ל וכיוצא בהן) עניין (נוסף) בתורת החסידות, מתורתם של כל אחד מרבותינו נשיאינו [הן של כל אחד מהם בנפרד, והן כפי שהם קשורים יחד ומהווים המשך זה לזה], ומה טוב – מתורתם של שלושת אבות החסידות: הבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן, ומה-טוב – שבכל יום יוסיפו בלימוד, הן בכמות והן באיכות, החל מהעניין שהזמן גרמא – תורתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, שהיא באופן ד"רחובות הנהר" כולל ובמיוחד – בספרים החדשים שנדפסו לאחרונה, ומצווה גוררת מצווה – מתורתם של כל הנשיאים, ועד לתורתו של נשיא דורנו. ונוסף על הלימוד עצמו – ישתדלו כל אחד ואחת בהפצת המעיינות חוצה, לפעול על עוד יהודים שיעשו כן.

(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
ימי חב"ד
יום היארצייט של החסיד הרב דוד צבי הירש (רד"ץ) חן
נולד בתר"ו לאביו הרב פרץ חן. נודע כגאון עצום בנגלה ובחסידות ושימש כרבה של העיר צ'רניגוב. בערוב ימיו עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. נטמן בהר הזיתים. הרבי הזכירו כמה פעמים בהתוועדויות ואף חזר על פתגמיו.
קברו של הרד קברו של הרד"צ
הרד הרד"צ חן
זכרון להולכים
הרה"ח חיים יעקב שמעון גאגרויסקי ע״ה תשס"ד, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח חיים יעקב שמעון גאגרויסקי ע״ה תשס"ד, מונטיפיורי, ניו יורק
בן הרב אהרן משה גאגרויסקי ממקושרי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מסור ונתון בעניני חינוך שימש ברבנות בכאסאייק נוא דזשערסי
נפטר בשנת התשס"ד מונטיפיורי, ניו יורק
מרת רחל שטיינבאך ע״ה תשס"ו,
x
מרת רחל שטיינבאך ע״ה תשס"ו,
התגוררה בכפר-חב"ד במשך עשרות שנים. הותירה אחריה צאצאים רבים דור ישרים מבורך.
הרה"ח דוד קונין ע״ה תשמ"ח, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח דוד קונין ע״ה תשמ"ח, מונטיפיורי, ניו יורק
בן הרב מנחם מענדל קונין זכה להעמיד בנים ובני בנים עוסקים בצ"צ ושלוחים של רבותינו נשיאנו
נפטר בשנת התשמ"ח מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח שמואל סגל ע״ה תשע"ו,
x
הרה"ח שמואל סגל ע״ה תשע"ו,
הותיר אחריו את רעייתו הגב פרידה סגל, ר' אלחנן סגל, והגב חני היצחקי. , הינו בנו של הק' הרב פנחס סגלוב ע"ה שנהרג על קדושת השבת בירושלים. הרב סגל ע"ה היה מתלמידיו המובהקים של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן ע"ה.
מרת עטל לואיס ע״ה תשע"ד, הר הזיתים
x
מרת עטל לואיס ע״ה תשע"ד, הר הזיתים
הותירה אחריה דור ישרים מבורך ההולכים בדרכי התורה והחסידות, ר' יונתן לואיס מקראון הייטס והגב חיה רפפורט מירושלים
מרת שיינדל מרוזוב ע״ה תשנ"ח, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת שיינדל מרוזוב ע״ה תשנ"ח, מונטיפיורי, ניו יורק
בת הרב משה מאניא מרוזוב זכתה לשמש אם המלך הרבנית הצדקנית מרת חנה שניאורסאהן ע"ה
נולדה בשנת תרע"ב באוקראינה ונפטרה בשנת התשנ"ח מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח ישראל מאיר רוזמינסקי (ראזן) ע״ה תשמ"ז, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח ישראל מאיר רוזמינסקי (ראזן) ע״ה תשמ"ז, מונטיפיורי, ניו יורק
בן הרב חיים יצחק רוזמינסקי (ראזן)
נפטר בשנת התשמ"ז מונטיפיורי, ניו יורק
מרת מרים שטרן ע״ה תש"ך,
x
מרת מרים שטרן ע״ה תש"ך,
בת הרב חיים ע''ה שטרן נולדה בירושלים ט סיון התש"ה הצטיינה ביראת שמים ובצניעות.
נפטרה לאחר מחלה קשה בשנת התש"ך
הרה"ח שמואל סגל ע״ה תש"פ,
x
הרה"ח שמואל סגל ע״ה תש"פ,
מרת העניא חאשא מאצקין ע״ה תשל"ח, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת העניא חאשא מאצקין ע״ה תשל"ח, מונטיפיורי, ניו יורק
בת הרב נחמן מאצקין הכניסה אורחים במדה מרובה עניים היו בני ביתה בשנות בצורת אנ"ש ותמימים בביתה התגוררו.
נפטרה בשנת התשל"ח מונטיפיורי, ניו יורק
המשפיע הרה"ח דוד צבי חן ע״ה תרפ"ו, הר הזיתים
x
המשפיע הרה"ח דוד צבי חן ע״ה תרפ"ו, הר הזיתים
בן הרב פרץ חן היה אחד משלשה שנסמכו לרבנות ע"י כ"ק אדמו"ר המהר"ש לאחר שבחנם בעצמו היה גאון עצום בנגלה ובחסידות ושימש ברבנות בעיר טשרניגוב
נולד בשנת תר"ו ונפטר בשנת תרפ"ו הר הזיתים בירושלים
הפעוטה נאווה רות חן ע״ה תשע"ג, הר הזיתים
x
הפעוטה נאווה רות חן ע״ה תשע"ג, הר הזיתים
בתם של ר' יוסי והדסה חן מירושלים ונכדה של ר' שמריהו ושולה חן מכפר-חב"ד, ומשפחת מינקוביץ' ממילאנו

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.