יומן חב״ד י"ג אדר ה׳תש״פ

אדר ה׳תש״פ
תשע״ט
תשע״ח
תשע״ז
תשע״ו
תשע״ה
תשע״ד
תשע״ג
תשע״ב
תשע״א
תש״ע
תשס״ט
תשס״ח
תשס״ז
תשס״ו
תשס״ה
היום
דברי ימי חב״ד
+
x

הוספת שורה ימי שנה » ימי חב"ד

  • שנה
    סוג: תאריך עברי - שנה
  • תאריך
    סוג: תאריך יום וחודש
  • המאורע
    סוג: שדה טקסט
  • הרחבה
    סוג: תיבת טקסט
  • קישור תמונה 1
    סוג: תמונה
  • כיתוב תמונה 1
    סוג: שדה טקסט
  • קישור תמונה 2
    סוג: תמונה
  • כיתוב תמונה 2
    סוג: שדה טקסט
  • קישור קובץ 1
    סוג: שדה טקסט
  • כיתוב קובץ 1
    סוג: שדה טקסט
  • קישור קובץ 2
    סוג: שדה טקסט
  • כיתוב קובץ 2
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה ימי שנה » זכרון להולכים

  • תואר
    סוג: שדה טקסט
  • שם הנפטר
    סוג: תיבת טקסט
  • משפחת הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך פטירה
    סוג: תאריך יום וחודש
  • שנת הפטירה
    סוג: שדה טקסט
  • עיר
    סוג: שדה טקסט
  • תמונה
    סוג: תמונה
  • פרטים אודותיו
    סוג: תיבת טקסט
  • תולדות חייו
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
אירועי היום
+
x

הוספת שורה ברוך דיין האמת » ברוך דיין האמת

  • תמונת הנפטר
    סוג: תמונה
  • תואר
    סוג: שדה טקסט
  • שם הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך פטירה
    סוג: תאריך עברי
  • תאריך לוויה
    סוג: תאריך עברי
  • שדה תוכן
    סוג: תיבת טקסט
  • גיל הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • עיר מגורים
    סוג: שדה טקסט
  • כתובת ההלוויה
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה חתונות » חתונה

  • שם החתן
    סוג: שדה טקסט
  • משפחת החתן
    סוג: שדה טקסט
  • מ (עיר/מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • קישור
    סוג: תיבת בחירה
  • שם הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • משפחת הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • מ (עיר מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • הורי החתןi
    סוג: שדה טקסט
  • הורי הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • שם האולם
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • כתובת האולם
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » אירוע

  • שם האירוע
    סוג: תיבת טקסט
  • פרטים נוספים
    סוג: תיבת טקסט
  • תאריך האירוע
    סוג: תאריך עברי
  • שעת האירוע
    סוג: שדה טקסט
  • מקום האירוע
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » בר מצוה

  • שדה קישור שם התמים
    סוג: שדה טקסט
  • שם התמים
    סוג: שדה טקסט
  • שם משפחה
    סוג: שדה טקסט
  • שדה קישור הורים
    סוג: תיבת טקסט
  • הורי הבר מצוה
    סוג: שדה טקסט
  • מ(עיר מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • שם האולם
    סוג: תיבת טקסט
  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • כתובת האולם
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה ברוך דיין האמת » ניחום אבלים

  • פרטי הנפטר
    סוג: תיבת טקסט
  • מודעת שבעה
    סוג: תיבת טקסט
  • תמונת מודעת אבל
    סוג: תמונה
  • תאריך קימה
    סוג: תאריך עברי
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » התוועדות בזום

  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • תיאור האירוע
    סוג: תיבת טקסט
  • שעת השידור
    סוג: שדה טקסט
  • כתובת קישור לזום
    סוג: תיבת טקסט
  • סיסמה לשידור בזום
    סוג: שדה טקסט
  • תמונה (של מודעה)
    סוג: תמונה
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
לוח מנהגים
ליל פורים - י"ג אדר
קריאת המגילה ב'מבצעים':

בשעת הדחק, ניתן להתחיל את הקריאה בברכה מתחילת השקיעה. ובשעת הדחק גדול – אפילו מ'פלג המנחה'.

טעימה: גם לאחר צאת-הכוכבים, אין לאכול קודם קריאת המגילה. אדם חלש מותר לטעום פירות וכדומה ומשקאות קלים בלי הגבלה, ומיני מזונות עד כביצה (ומי שצריך לקרוא מגילה וקשה לו בגלל התענית, ודאי יכול להקל בזה), וחולה מותר אפילו לאכול ממש, אך יבקש מאדם אחר שיזכירנו לשמוע מגילה אחר-כך.

מנהגנו ללבוש בגדי יום-טוב מבערב.

גם בפורים יורד האָבֵל (רח"ל) לפני התיבה.

אָבֵל תוך שבעה הולך לבית-הכנסת להתפלל ערבית ולשמוע קריאת המגילה. אם אין בעל-קורא מובהק כמוהו, יקרא הוא את המגילה לפני הציבור וגם יברך. ואין לו לראות מיני שמחה. פורים נחשב כשבת לעניין אבלות, היינו שנחשב במניין שבעה, ונוהג רק אבלות שבצינעא. אינו יושב על הקרקע ונועל נעליו. לעניין משלוח-מנות, ראה להלן.

בערבית – 'ועל הניסים', ואין להפסיק להכריז 'על הניסים' קודם תפילת שמונה-עשרה, אלא יש לציין זאת בטפיחה על השולחן, ורצוי שאחד הגבאים, כשיגיע לשם, יתחיל זאת בקול (מי ששכח ועל הניסים – אם נזכר קודם "ה'" של סיום הברכה, חוזר ומתחיל "ועל לחץ להמשך...
קריאת המגילה ב'מבצעים':

בשעת הדחק, ניתן להתחיל את הקריאה בברכה מתחילת השקיעה. ובשעת הדחק גדול – אפילו מ'פלג המנחה'.

טעימה: גם לאחר צאת-הכוכבים, אין לאכול קודם קריאת המגילה. אדם חלש מותר לטעום פירות וכדומה ומשקאות קלים בלי הגבלה, ומיני מזונות עד כביצה (ומי שצריך לקרוא מגילה וקשה לו בגלל התענית, ודאי יכול להקל בזה), וחולה מותר אפילו לאכול ממש, אך יבקש מאדם אחר שיזכירנו לשמוע מגילה אחר-כך.

מנהגנו ללבוש בגדי יום-טוב מבערב.

גם בפורים יורד האָבֵל (רח"ל) לפני התיבה.

אָבֵל תוך שבעה הולך לבית-הכנסת להתפלל ערבית ולשמוע קריאת המגילה. אם אין בעל-קורא מובהק כמוהו, יקרא הוא את המגילה לפני הציבור וגם יברך. ואין לו לראות מיני שמחה. פורים נחשב כשבת לעניין אבלות, היינו שנחשב במניין שבעה, ונוהג רק אבלות שבצינעא. אינו יושב על הקרקע ונועל נעליו. לעניין משלוח-מנות, ראה להלן.

בערבית – 'ועל הניסים', ואין להפסיק להכריז 'על הניסים' קודם תפילת שמונה-עשרה, אלא יש לציין זאת בטפיחה על השולחן, ורצוי שאחד הגבאים, כשיגיע לשם, יתחיל זאת בקול (מי ששכח ועל הניסים – אם נזכר קודם "ה'" של סיום הברכה, חוזר ומתחיל "ועל הניסים", ואם כבר אמר "ה'" אינו חוזר. אך קודם "יהיו לרצון" האחרון יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי..."). לאחר שמונה-עשרה, אומרים קדיש-תתקבל וניגשים לקריאת המגילה.

קריאת המגילה:

מי שטרם נתן 'מחצית השקל' כנהוג, יתננה עתה לפני קריאת המגילה.

"אין מקום לשמיעת קריאת מגילה וכו' על-ידי [רמקול], טלפון ורדיו וכיוצא-בהם [=גם לא בשידור חי] – כי אין זה קול אדם כלל".

הרבי היה שומע את המגילה מעומד. בשעת הקריאה עומדים מימינו ומשמאלו של הבעל-קורא. הבעל-קורא ו"גם השומעים את המגילה כופלים אותה כאיגרת, והכפילה היא לשלושה חלקים". הרבי היה מברך את הברכות לפניה ולאחריה עם הבעל-קורא, הן בלילה והן ביום. הקפיד שהמגילה תישאר 'כאיגרת' עד סיום הקריאה.

הבעל-קורא יכוון להוציא ידי-חובה את כל השומעים והם יכוונו לצאת. אסור להפסיק עד לאחר שיסיים הש"ץ ברכת "הרב את ריבנו".

מי שלא הצליח לשמוע תיבה או פסוק, יקרא זאת מיד, וגם אם אינו יכול לעשות זאת מתוך מגילה כשרה – יקרא מיד בעצמו (עדיף מתוך חומש או מגילה מנוקדת, כדי שלא יטעה) עד מקום שהקורא אוחז בו, כדי שלא יצטרך לחפש קריאה אחרת כשרה החל מתיבה זו ואילך.

"מכים 'המן' במקום שנזכר 'המן' בתואר כלשהו: 'האגגי', 'הרע' וכיוצא בזה".

בקריאת המגילה קוראים כשתי המסורות: "להרוג ולאבד / ולהרוג ולאבד" (ח,יא); "ואיש לא עמד בפניהם / ואיש לא עמד לפניהם" (ט,ב).

נוהגים לומר ארבעה פסוקים בקול רם: 'איש יהודי' (ב,א), 'ומרדכי יצא' (ח,טו), 'ליהודים' (ח,טז), 'כי מרדכי' (י,ג). והבעל-קורא חוזר וקורא אותם. עשרת בני המן צריך לקרוא בנשימה אחת, מהמילים 'חמש מאות איש' (ט,ו) עד לאחר תיבת 'עשרת' (ט,י). הציבור קורא אותם תחילה, והתינוקות מכין אז [ולא כשהבעל-קורא קורא אותם!] כמו בהזכרת המן.

"מנענעים את המגילה באמירת 'האיגרת הזאת' (ט,כו) ו'איגרת הפורים הזאת השנית' (ט,כט)".

אחר-כך כורכים הש"ץ והציבור את המגילה (וכן ביום). ואתה קדוש. הש"ץ אומר קדיש (יהא-שלמא). עלינו. קדיש-יתום. אל תירא. אך צדיקים.

הקורא מגילה לנשים (בלבד) – מברכות לעצמן (מעומד). ואם לאו – יברך הקורא.

הרמ"א פסק שאין לברך אחר קריאת המגילה אלא בציבור, וכן היא ההוראה לרבים.

"גם בלילה ישמח, וירבה קצת בסעודה", ויאמר 'ועל הניסים' בברכת-המזון. אם שכח, וכבר אמר את השם של חתימת הברכה, אינו חוזר. אבל במקום 'הרחמן' דיום-טוב, יאמר: הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מרדכי...".

(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)

סגור
לוח מנהגים
תענית אסתר - י"ג אדר
חולה (אפילו שאין בו סכנה), מעוברת ומניקה, ויולדת כל ל' יום – פטורים מהתענית.

מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר. השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני השינה שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה.

הציבור אומר 'עננו' רק במנחה. הש"ץ אומר (בחזרת הש"ץ) 'עננו' בברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים". ואם אין, אומרו ב'שומע תפילה'.

סליחות:

רגילים לאומרן בעמידה, ובמיוחד: אשמנו, י"ג מידות, שמע קולנו, וכן אבינו מלכנו.

מנהגנו לאומרן אחרי נפילת-אפיים, כסדר המופיע בסידור בהוצאה מעודכנת.

קריאת התורה:

מי שאינו מתענה, לא יקראוהו לעלות לתורה. ואם קראוהו, וצר לו להודיע זאת מפני חילול השם – יעלה.

מחצית השקל:

נותנים 'מחצית-השקל' לצדקה [ובפרט לבית-הכנסת ובית-המדרש, שהם בדוגמת המשכן והמקדש] ביום התענית לפני מנחה, זכר למחצית-השקל שקשורה לנס פורים, "הקדים שקליהן לשקליו".

כל אחד נותן שלושה מטבעות של "מחצית" מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן [בארה"ק ת"ו בימינו: שלושה חצאי שקלים], ומנהג זה כ לחץ להמשך...
חולה (אפילו שאין בו סכנה), מעוברת ומניקה, ויולדת כל ל' יום – פטורים מהתענית.

מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר. השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני השינה שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה.

הציבור אומר 'עננו' רק במנחה. הש"ץ אומר (בחזרת הש"ץ) 'עננו' בברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים". ואם אין, אומרו ב'שומע תפילה'.

סליחות:

רגילים לאומרן בעמידה, ובמיוחד: אשמנו, י"ג מידות, שמע קולנו, וכן אבינו מלכנו.

מנהגנו לאומרן אחרי נפילת-אפיים, כסדר המופיע בסידור בהוצאה מעודכנת.

קריאת התורה:

מי שאינו מתענה, לא יקראוהו לעלות לתורה. ואם קראוהו, וצר לו להודיע זאת מפני חילול השם – יעלה.

מחצית השקל:

נותנים 'מחצית-השקל' לצדקה [ובפרט לבית-הכנסת ובית-המדרש, שהם בדוגמת המשכן והמקדש] ביום התענית לפני מנחה, זכר למחצית-השקל שקשורה לנס פורים, "הקדים שקליהן לשקליו".

כל אחד נותן שלושה מטבעות של "מחצית" מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן [בארה"ק ת"ו בימינו: שלושה חצאי שקלים], ומנהג זה כולל את כל ישראל, ועל-כל-פנים – כל אחד מבן עשרים שנה ומעלה, או החל מי"ג שנה. ומה טוב ומה נעים – שיחנכו גם קטנים לתת ג' מחצית השקל מכספם [ו"מפורסם המנהג לתת גם עבור כל בני הבית", ובאופן שההורים עוזרים להם, שיוכלו לתת זאת מתוך הרחבה, ושיישאר להם עוד מספיק כסף לצורכיהם, כך שלא יחסר להם כלום.

מנחה:

התפילה – "בשעה מאוחרת".
גם היחיד אומר 'עננו' בשומע תפילה, ללא חתימה, ומסיים "כי אתה שומע", ואם שכח (וכבר אמר שם ה' דסיום הברכה) אומרו בלא חתימה אחרי 'אלוקי נצור' קודם 'יהיו לרצון' האחרון, והש"ץ אומרו כבשחרית בין 'גואל ישראל' ל'רפאנו'. הנוהגים נשיאת-כפיים בכל יום, נושאים כפיים בתפילה זו, וכשאין נושאים כפיים אומר הש"ץ ברכת כוהנים.

אין אומרים תחנון, ולא 'אבינו מלכנו' (מלבד כשחל בתענית מוקדם).

הרבי חידש את המנהג הישן (שמקורו במשנה) לומר "דברי כיבושין" אחרי מנחה דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי מנחה (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור תהילים המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי אפשר לפעול זאת – על-כל פנים יהרהרו במחשבה עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' – ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש'עיקר התשובה בלב' – הרי 'מחשבה טובה, הקדוש-ברוך-הוא מצרפה למעשה'".

(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
זכרון להולכים
הרה"ח חנוך הענדל ליבערמאן (פוטערפאס) ע״ה תשל"ו, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח חנוך הענדל ליבערמאן (פוטערפאס) ע״ה תשל"ו, מונטיפיורי, ניו יורק
הרב תמים ר' חנון הענדל בן הרב מנחם מענדל ליבערמאן (פוטערפאס) למד בתת"ל ע"ג-ו. ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו הי צייר. נולד ביון יד ניסן תרס"א בעיר פולוצק שברוסיה ונפטר בשנת התשל"ו מונטיפיורי, ניו יורק
מרת חנה מרים שפוטץ ע״ה תשנ"ז, מונטריאול
x
מרת חנה מרים שפוטץ ע״ה תשנ"ז, מונטריאול
מרת חנה מרים בת הרב משה שפוטץ. קשורה ומסורה לכ"ק רבותנו הק' במשך עשרות שנים נטעה אהבת ה ומדות טובות בתשב"ר. אשת חבר הרב יהודה. נפטרה בשנת התשנ"ז מונטריאול
הרה"ח אליעזר נאנעס ע״ה תשנ"ז, הר הזיתים
x
הרה"ח אליעזר נאנעס ע״ה תשנ"ז, הר הזיתים
הרב התמים ר' אליעזר בן הרב מרדכי אריה לייב נאנעס למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש וזכה לפעול במסירות נפש בשליחות רבותינו הקדושים כ"ק אדמו"ר הרש"ב וכ"ק אדמו"ר הריי"צ וכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו עסק בהפצת תוה"ק ברוסיא הסובייטית וע"כ ישב במחנות סיביר כעשרים שנה ובגבורת נפש עילאית שמר שם על כשרות ושבת ויו"ט העמיד הרבה תלמידים בדרך התורה והחסידות נולד בשבת קודש ה סיון התרנ"ז בעיר חרסון ברוסיא ונפטר בשנת התשנ"ז הר הזיתים
מרת גאשא ראדיס ע״ה תרנ"א, הר הזיתים
x
מרת גאשא ראדיס ע״ה תרנ"א, הר הזיתים
מרת גאשא בת הרב יוסף ראדיס נפטרה בשנת תרנ"א הר הזיתים
הרה"ח הלל כצמן ע״ה תשע"ט, מונטיפיורי
x
הרה"ח הלל כצמן ע״ה תשע"ט, מונטיפיורי
נולד במלאחווקה, פרבר בפאתי מוסקבה. הפך ליתום בגיל צעיר ועלה לסמרקנד יחד עם אחיו, שם הפכו לתלמידים הראשונים בישיבת 'תמכי תמימים'. בשנת תשי"ב עלה לארצות הברית ונישא לזוגתו מרת מאטיל (לבית זילבר). הרבי היה מעורב בשידוכו. היה ידוע כתלמיד חכם וחסיד מסור לרבי נשיא דורנו. הותיר אחריו את רעייתו מרת מאטיל, בנו ר' משה-זלמן מקראון-הייטס, ובנותיו: גב' אסתר כ"ץ מקראון-הייטס, גב' פעסי גאנזבורג מברזיל, גב' חנה איידלקופ מקראון-הייטס, גב' דינה גרונר ממונסי, גב' רבקה טייכמן מקראון-הייטס, גב' רייזל כהן מלייקווד, נכדים ונינים שיחיו.
מרת שינידל שאולזון ע״ה תרפ"ט, הר הזיתים
x
מרת שינידל שאולזון ע״ה תרפ"ט, הר הזיתים
מרת שינדיל בת הרב אברהם יצחק שאולזון. נפטרה בשנת התרפ"ט הר הזיתים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.