היה אחראי על הקידושים בבית כנסת פר"י בתקופה האחרונה בעלמא הדין. ר' משה ע"ה ישב במאסר על החזקת החסידות ברוסיה הקומוניסטית, והותיר אחריו אישה ושני בני

אביו ר' אברהם זאב שרפשטיין ע"ה היה השוחט של אדמו"ר הריי"צ נ"ע, שסמך על שחיטתו בביקורו בארה"ב בשנת תרפ"ט, וכן מאוחר יותר.ר' מוטל היה אחד מהתלמידים הראשונים בישיבת "תומכי תמימים" בניו יורק כאשר נפתחה בשנת תשי"א. ר' מוטל היה תלמיד חכם עצום, בעל זיכרון פנומנלי, והיה לו ידע רב בהיסטוריה חסידית ויהודית. היה ידוע בהתנהגותו הצנועה, ובחוש הומור.הותיר אחריו את רעייתו הגב' חנה שרפשטיין, ילדיהם: הגב' שטערנא מאלינה, ר' שרולי שרפשטיין, הגב' סימה גרסטן, והגב' רייזל פדר. בתו הגב' זלטה אסתר נפטרה לפני כשנה וחצי

הרב התמים ר' רפאל דובער בן הרב חיים גורביץ. מסר נפשו על חינוך ילדי ישראל ועל טהרת הקודש ברוסי סוביטית ורבים השיב מעוון וע"ז נכלא והוגלה ע"י הק.ג.ב לעשר שנים זכה לעלות לאה"ק בשנת התשכו ופעל בנאמנות למען קיום המוסד של ילדי הבוכרים בכפר חב"ד. נפטר בשנת התשמ"ז הר הזיתים

הרב יצחק בן הרב אהרן פלאהר מזקני אנ"ש היה תלמיד מתומכי ישיבת ליובאוויטש דבראנקס נפטר בשנת התשמ"ו מונטיפיורי, ניו יורק

תמים יונתן רובין-כליפי מצרפת שטבע ונפטר בדמי ימיו בהיותו מדריך בקעמפ בזנובה

הניח אחריו דור ישרים מבורך, הגב' בתיה קופמן, ר' נפתלי רובשקין, הגב' ציפורה ארנטרוי, הגב' בלה הלפרין

הרב זלמן משה בן הרב יהודה לייב קיונזון. נפטר בשנת התשל"ב הר הזיתים

מרת רבקה ש''ץ בת הרב הרה"ג המשפיע הנודע ר' חיים-שאול ברוק ואשת הרה"ג ר' יעקב ש"ץ היד ממיסדי ישיבת תותו"ל ברדיצוב היתה אלמנה הגונה עד יום מותה עלתה לארץ בהתשנ"א ונפ' בהתש"ס ומנ"כ בית העלמין החדש שיכון גורדון ראשון לציון בסמיכות לאביה הרח"ש

הרבנית אסתר בת הרב מנחם גנענדל נפטרה בשנת התשכז מונטיפיורי, ניו יורק

הרב יואל הכהן כהן ע"ה, נולד לאביו ר' רפאל נחמן כהן, ביום ט"ז בשבט תר"ץ. באותם השנים שהתה משפחתו עוד ברוסיה הסובייטית. למרות הקשיים, העניק לו אביו חינוך חסידי מסור שניכר בו עוד בהיותו עול לימים. בהגיעו לגיל חמש, הצליחו הוריו להשיג את האישורים הנדרשים לצאת את המדינה הקומוניסטית, וכך בשנת תרצ"ה עלו לארץ הקודש. בדרכה, עברה המשפחה בריגא, שם ישב אדמו"ר הריי"ץ באותה התקופה.
יואל הצעיר, זכה להכנס ליחידות יחד עם אביו ובני משפחתו בחדרו של הרבי הריי"ץ. בצאתם, פגשו את הרבי נשיא דורנו.  הרבי שרצה לבחון את חכמתו של הילד הצעיר, שאלו "מה ההבדל בין הרבי הזה, לרבי שלך בחיידר?", בתשובה, ענה הילד בשנינות "הרבי הזה – הוא הרבי של כל הרביים..". הרבי, שתשובתו החביבה של הילד מצאה חן בעיניו, אמר לאביו "יש לך ילד מיוחד, שמור עליו..".
בארץ הקודש, בחרה המשפחה להתגורר ברמת גן הסמוכה לתל אביב בה התקיימה קהילה חסידית מפוארת. את שנות ילדותו עשה יואל הצעיר, כשהוא מסתופף בצילם של חסידים מפורסמים, עובדים ומשכילים, מהם למד דעת ודרך בהנהגה חסידית.

כאשר בגר, נכנס ללמוד בישיבת "אחי תמימים" המפורסמת שהתקיימה אז בתל-אביב. בישיבה שימש אז כמשפיע הרב שאול ברוק ע"ה, שנודע בפיקחותו הרבה ובחריפותו העצומה. דמותו של ר' שאול השפיעה רבות על יואל הצעיר, והדרכותיו סייעו רבות לעיצוב דמותו המיוחדת.

תקופת לימודיו בישיבת "אחי תמימים" הסתיימה בשנת תש"י. באותה השנה, לאחר בקשות חוזרות ונשנות שנענו בשלילה, קיבל סוף-סוף הנער הצעיר את אישורו של הרבי לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבניו יורק.

ההפלגה מניו יורק לארץ הקודש, יצאה ביום הנמהר י"א שבט תש"י. ליואל הצעיר טרם נודעו הבשורות הקשות, וההפלגה עברה עליו בתחושה מרוממת. מה רבה הייתה הפתעתו כאשר הגיע ליעדו והתבשר על הסתלקותו של אדמו"ר הריי"ץ. לימים, יהיו מי שיאמרו שאישור הנסיעה דווקא בזמן זה לא היה מקרי; כך כאשר זרח שמשו של הדור השביעי, הגיע זמנו של ר' יואל לשמש בתפקידו העיקרי.

בניו יורק התגלו עד מהרה כשרונותיו המיוחדים של הנער הצעיר. בתוך זמן קצר הפך ר' יואל לאחד המיוחד שבין תלמידי הישיבה. חושיו החסידיים ניכרו לכל, הבנתו העמוקה ואבחנתו החדה בלימוד החסידות העניקו לו מעמד ייחודי בין חבריו. גם זכרונו הפנומנלי עמד לו לעזר, ובעתיד הלא־רחוק יסלול את דרכו לתפקיד ה'חוזר'.

מאז בואו, ועד ג' תמוז תשנ"ד, עמד ר' יואל על משמרת הקודש בחזרת שיחות ומאמרי הקודש של רבינו נשיאנו. הרבי נטה לו חיבה מיוחדת, ומאז ומקדם הועידו לתפקידו החשוב. יעיד על כך הסיפור הבא: בליל חג השבועות תשי"ג התוועד הרבי, וביקש לומר מאמר חסידות, אך כאשר נודע שר' יואל עודנו נמצא במקווה, בחר הרבי להמתין על-מנת שיהיה נוכח בשעת אמירתו. והלא דבר הוא!

בט"ו אלול תשי"ד, בהיותו בן 25, התקיימה חתונתו של ר' יואל עם מרת לאה למשפחת בוטמן. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי. מאז חתונתו ועד פטירתו, במשך כל ימיו, עמדה לצידו זוגתו שתחי', בהתמסרות ובנתינה על מנת להיות לו לעזר במלאכת הקודש.

במשך תקופה קצרה שימש ר' יואל כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ברחוב בדפורד, הסמוך ל770. לא ארכו הימים, והוא עבר לשמש בתפקיד אליו היה מסור ובו שימש עד יומו האחרון – משפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770.

 

הרב ברך בן הרב ידידי האלפרין נפטר בשנת התשכז מונטיפיורי, ניו יורק

הרב זצ"ל, בן 80, התגורר בשכונת ארזי הבירה בירושלים סמוך למוסדותיו. הרב משה בן טוב זצ"ל נולד בעיר ווארזאזאת שבמרוקו, אשר בהרי האטלס, בשנת תר"צ, ונקרא ע"ש הצדיק רבי דוד ומשה זי"ע. שם זה ניתן לו בגלל חלום שחלמה אמו ע"ה, כשבחלומה נגלה אליה הצדיק רבי דוד ומשה זיע"א, והורה לה שהבן שייוולד לה ייקרא על שמו – משה. בגיל 4-5 שנים עברו הוריו ובני משפחתו להתגורר בקזבלנקה ושם הושיבוהו הוריו בין ברכי תלמידי חכמים להתחנך בתורה ויראת שמים בתלמוד תורה, ולאחר מכן בישיבת 'אוצר התורה. עלה ונתעלה בלימוד התורה, ושקד על לימודיו, אך בגיל 18 בערך נדרש לעזור לאביו במפעל שהעסיק כ-500 פועלים בשיווק בסיטונאות של אריזות. כבר בגיל צעיר התחבבה עליו מלאכת ראיית המזוזות. בחודש אלול תשטז עלה הרב לארץ והתגורר בקריית שמונה. לאחר תקופה העתיק את מקום מגוריו לעיר הדרומית באר שבע, ושם נולדו לו בניו ובנותיו שיחיו - 5 בנים ו-3 בנות - אשר גידלם וחנכם בת"ת ובבית יעקב. כמו כן פעל לחיזוק היהדות בבאר-שבע והיה מקורבו של הבבא סאלי זיע"א. הראשל"צ הגר"ש עמאר מבקר אצל הרב משה בן טוב זצ"ל בבאר שבע עוצבה דמותו כדמות דומיננטית ופעילה לזיכוי הרבים, שהתבטאה במסירת שיעורי תורה למבוגרים בבן איש חי, ארגון סעודה שלישית ציבורית, שיעורים לילדים ולנוער, בעזרתו של הרב קליין, שריכזו כ-200-300 ילדים מידי יום, במשך 3 שעות, לחנכם לתורה ולמצוות, תוך שמעודדם במיני מתיקה ופרסים שנרכשו מכספו הפרטי. פעילותו הרבה בעיר הובילה לכך שהפך לאיש המרכזי בעיר מבחינת יהדות, וראשי הציבור החרדי בארץ נעזרו בו, כמו גם מוסדות וארגונים. עם השנים התפרסם שמו כרואה מזוזות וכפועל ישועות, והמונים החלו נוהרים לפתחו. בשנת תשמ"ו הקימו הרב ובניו את 'מוסדות דור ודור', הפועלים בכל רחבי הארץ להרבות טהרתה בעם ישראל, להגדיל תורה ולאדירה ולסייע לנזקקים. אל הרב פנו יהודים מכל קצוות העם, דתיים ושאינם דתיים, ספרדים ואשכנזים, אח"מים ועמך ישראל, כולם, מוצאים ברב כתובת לברכה, ישועה והצלחה. עוד בטרם נשא את זוגתו הרבנית מרת רוזה לאישה, בגיל 24, כבר החל הרב בגיל 18 בבדיקת מזוזות. תחילה כתחביב, וכשליחות של האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל, ולאחר מכן כעיסוק שגזל שעות, שכן, אם ראה פסול במזוזה דאג להחליפה באחרת, וזאת מהונו הפרטי, מבלי שבעל המזוזה ישלם פרוטה תמורת המזוזה החדשה, כאשר לצורך כך רכש הרב עורות ושילם לסופרי סת"ם. פרסומו כרב 'רואה המזוזות' החל עם ביקורה של אישה שלא נפקדה, וכשהביאה מזוזותיה לרב ותינתה את צרתה, ברכה בו במקום שתזכה עוד השנה לזרע קודש בר קיימא. הברכה אכן נתקיימה וסיפורה של האישה 'התגלגל בעיר והחלה נהירה המונית. בתחילה עדיין יכל הרב לקבל בחנותו את הבאים, אך כשהדבר גרם לסתימת' החנות, חיסל הרב את עסקיו והחל לקבל את הפונים אליו לעצה וברכה בביתו, שהפך לתלפיות לפונים רבים מכל רחבי הארץ.