יומן חב״ד כ"ח כסלו ה׳תשפ״א
דברי ימי חב״ד
+
+
אירועי היום
+
יום ד' דחנוכה - כ"ח כסלו
תפילת שחרית: נוהגים להדליק נר חנוכה בבית-הכנסת (מקומו כבליל אמש) בלי ברכה, לפחות עד אחר התפילה. גם כעת מדליקים על-ידי שמש.
בחנוכה יורד האָבֵל לפני התיבה, חוץ מאמירת הלל. [בכל זמן שמתפללים בבית-הכנסת, מדליקים נרות בעמוד הש"ץ]. לאחר הלל חוזר האָבֵל לעמוד, לאמירת חצי קדיש.
אחרי חזרת הש"ץ: הלל שלם (כל ימי החנוכה), חצי קדיש. שלושה עולים לתורה מכסים את ספר-התורה ואומרים חצי קדיש. הגבהה וגלילה. וממשיכים כסדר: אשרי, ובא לציון, קדיש תתקבל, בית יעקב וכו' עד סיום התפילה.
אין מתענים בחנוכה, אפילו חתן ביום חופתו.
הדלקת נר חנוכה:
בבית הכנסת:
החנוכייה בכותל דרום, והנרות מסודרים ממזרח למערב (מדליקים אותה גם בבוקר, מיום המחרת והלאה). מקומם גבוה, למעלה מעשרה טפחים. מדליקים במנחה לפני עלינו, ואין ממתינים לשקיעה אלא ל"פלג המנחה". מתחילים להדליק מצד ימין. אחר-כך שרים 'הנרות הללו' בניגון הידוע.
אין אדם יוצא ידי-חובתו בנרות בית-הכנסת, ואפילו שליח-ציבור שהדליקם צריך לחזור ולהדליק בביתו, אך לא יברך 'שהחיינו' בביתו, אלא אם-כן מדליק להוציא גם את בני-ביתו ידי חובתם.
"כדי להוסיף בהתעוררות דנר חנוכה, כדאי לחץ להמשך...
בחנוכה יורד האָבֵל לפני התיבה, חוץ מאמירת הלל. [בכל זמן שמתפללים בבית-הכנסת, מדליקים נרות בעמוד הש"ץ]. לאחר הלל חוזר האָבֵל לעמוד, לאמירת חצי קדיש.
אחרי חזרת הש"ץ: הלל שלם (כל ימי החנוכה), חצי קדיש. שלושה עולים לתורה מכסים את ספר-התורה ואומרים חצי קדיש. הגבהה וגלילה. וממשיכים כסדר: אשרי, ובא לציון, קדיש תתקבל, בית יעקב וכו' עד סיום התפילה.
אין מתענים בחנוכה, אפילו חתן ביום חופתו.
הדלקת נר חנוכה:
בבית הכנסת:
החנוכייה בכותל דרום, והנרות מסודרים ממזרח למערב (מדליקים אותה גם בבוקר, מיום המחרת והלאה). מקומם גבוה, למעלה מעשרה טפחים. מדליקים במנחה לפני עלינו, ואין ממתינים לשקיעה אלא ל"פלג המנחה". מתחילים להדליק מצד ימין. אחר-כך שרים 'הנרות הללו' בניגון הידוע.
אין אדם יוצא ידי-חובתו בנרות בית-הכנסת, ואפילו שליח-ציבור שהדליקם צריך לחזור ולהדליק בביתו, אך לא יברך 'שהחיינו' בביתו, אלא אם-כן מדליק להוציא גם את בני-ביתו ידי חובתם.
"כדי להוסיף בהתעוררות דנר חנוכה, כדאי לחץ להמשך...
תפילת שחרית: נוהגים להדליק נר חנוכה בבית-הכנסת (מקומו כבליל אמש) בלי ברכה, לפחות עד אחר התפילה. גם כעת מדליקים על-ידי שמש.
בחנוכה יורד האָבֵל לפני התיבה, חוץ מאמירת הלל. [בכל זמן שמתפללים בבית-הכנסת, מדליקים נרות בעמוד הש"ץ]. לאחר הלל חוזר האָבֵל לעמוד, לאמירת חצי קדיש.
אחרי חזרת הש"ץ: הלל שלם (כל ימי החנוכה), חצי קדיש. שלושה עולים לתורה מכסים את ספר-התורה ואומרים חצי קדיש. הגבהה וגלילה. וממשיכים כסדר: אשרי, ובא לציון, קדיש תתקבל, בית יעקב וכו' עד סיום התפילה.
אין מתענים בחנוכה, אפילו חתן ביום חופתו.
הדלקת נר חנוכה:
בבית הכנסת:
החנוכייה בכותל דרום, והנרות מסודרים ממזרח למערב (מדליקים אותה גם בבוקר, מיום המחרת והלאה). מקומם גבוה, למעלה מעשרה טפחים. מדליקים במנחה לפני עלינו, ואין ממתינים לשקיעה אלא ל"פלג המנחה". מתחילים להדליק מצד ימין. אחר-כך שרים 'הנרות הללו' בניגון הידוע.
אין אדם יוצא ידי-חובתו בנרות בית-הכנסת, ואפילו שליח-ציבור שהדליקם צריך לחזור ולהדליק בביתו, אך לא יברך 'שהחיינו' בביתו, אלא אם-כן מדליק להוציא גם את בני-ביתו ידי חובתם.
"כדי להוסיף בהתעוררות דנר חנוכה, כדאי שתהיה מנורה דלוקה בבית-הכנסת (שכולם מתכנסים שם) במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות".
"מהנכון להחזיר עטרה ליושנה – לצייר את מנורת המשכן והמקדש כשקניה באלכסון, כדעת רש"י והרמב"ם, ועל-פי-זה יש מקום לומר שגם החנוכיות כדאי לעשות קניהן באלכסון. ולמה לשנות בגוף המנורה שקניה היו ביושר ולא כחצי עיגול".
* יש לזכור להדליק נר-חנוכה גם במקומות ציבוריים בברכה, כפי שהנהיג הרבי, ובימים הבאים יש לעשות זאת אחרי פלג המנחה.
הדלקה בבית:
בין מנחה למעריב, אחר התחלת השקיעה, מדליקים נר חנוכה. הנשואים – בחגירת אבנט אבל בכובע ובלבושים הרגילים, לא באלו של שבת ויום-טוב.
לשאלת רבים: בכל ערב, אם האב נמצא מחוץ לבית ויחזור בשעה שבני הבית ניעורים, ימתינו לו. אם רואה שיגיע כשהם ישנים, יבקש מאשתו או מאחד הילדים להדליק עבור הבית, ובבואו רשאי להדליק לעצמו אם כיוון שלא לצאת בהדלקתם. אם יודעים הילדים בבירור שהאב אינו מקפיד ומדליקים תוך חצי שעה מצאת-הכוכבים, ידליקו אז. לא הדליקו, מדליק כל הלילה, אם בני-ביתו ניעורים. ואם כולם ישנים, נכון להקיצם ולברך.
"הציווי 'זה א-לי ואנווהו – התנאה לפניו במצוות', כולל בנוגע לחנוכה – מנורת חנוכה נאה.
בבית הרב לא היתה ההדלקה ברוב עם, ואדרבה.
בימינו מחנכים את הבנים להדליק נרות חנוכה מגיל רך ביותר.
הנהגת בית הרב שהנשים והבנות (בכל גיל) לא הדליקו נרות חנוכה, אלא יצאו בזה על-ידי אביהן, ואחר כך – בעליהן.
כאשר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב היה עוזב את ביתו לפני חנוכה, היה מצווה לזוגתו הרבנית שתדליק את החנוכייה בעצמה (אף שאת הברכות היתה שומעת מאחד הגברים).
מעמידים את החנוכייה על כיסא, מעל שלושה טפחים (24 ס"מ) – ואין מדייקים שיהיה למעלה משבעה טפחים או סמוך לשלושה טפחים, אך לא מעל עשרה טפחים (80 ס"מ). ה'שמש' קצת למעלה מן הנרות.
"קרה וצריך היה לטלטל את המנורה טפח וטפחיים לקרבה לאדמו"ר כדי שיוכל להדליק הנרות, ואחר-כך היו מעמידים אותה במקומה. ובכל זאת בירך בעצמו והדליק".
אין מדליקים נר חנוכה מנר חנוכה אחר, אלא מהשמש או מנר של חול.
מנהג רבותינו נשיאינו שהיו מדליקים נר חנוכה על פתח אחד החדרים ולא על החלון, משמאל הנכנס, דהיינו מול המזוזה, לקיים "כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, ונמצא שהוא מסובב במצוות".
צריך להדליק את הנרות בבית שבו האדם אוכל בקביעות, ויש להעדיף את מקום האכילה על מקום השינה. ההולך לאכול באקראי בבית חברו, צריך לחזור לביתו ולהדליק שם.
מניחים את החנוכייה סמוך לעובי מזוזת-הפתח, בחלל פתח החדר, ואין מדייקים אם הנרות מונחים ממזרח למערב או מצפון לדרום.
כדאי ונכון שהילדים ידליקו נר-חנוכה בפתח חדרם הפרטי [אם תנאי המקום וכללי הבטיחות מאפשרים זאת], ויש בזה גם מעין חינוך 'מקדש-מעט' שלהם בחנוכה.
הנרות יעמדו בשורה ישרה ולא בעיגול. כמו-כן לא יהיה נר יוצא ונר נכנס, ולא אחד גבוה ואחד נמוך (הקובע לעניין זה הוא גובה השלהבת). חייב להיות הפסק בין נר לנר, כדי שלא יתקרבו השלהבות זו לזו וייראו כמדורה. כמו-כן יש להרחיק את החנוכיות של בני הבית זו מזו, כדי שיהיה היכר לכל אחת מהן לחוד.
מדליקים כשהחנוכייה מונחת במקומה, ומשאירים אותה במקומה כל משך הזמן שעליה לדלוק.
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לא הקפיד להחליף את הפתילות בכל יום.
התחלת ההדלקה היא לאחר סיום כל הברכות. מדליקים בשמן זית, וה'שמש' הוא נר שעווה. מתחילים להניח את הנרות בקצה הימני של המנורה. ומוסיפים ומדליקים בכל יום מהנר הנוסף – משמאל לימין.
אמירת 'הנרות הללו' – לאחר גמר כל ההדלקה.
מתעכבים סמוך לנרות כחצי שעה.
מדייקים שידלקו הנרות חמישים דקות לכל הפחות.
נר שכבה בתוך שיעור זמן דליקתו – חוזרים ומדליקים אותו, בלי ברכה.
אחר שיעור זה – רשאים לטלטל את החנוכייה גם אם הנרות עדיין דולקים.
אחר שיעור זה – רשאים לעשות מלאכה שלא כנגד הנרות, וגם ביום הראשון והשמיני.
* בימי החנוכה צריכה להיות הוספה מיוחדת גם בלימוד התורה. כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע היה יושב אחרי הדלקת נר חנוכה בסמיכות לנרות, ולומד תורה.
* יש אומרים שיש לאכול בחנוכה מאכלי חלב וגבינה, זכר לנס שהיה על-ידי יהודית, בתו של יוחנן כהן גדול.
* מנהג ישראל (תורה היא) לאכול מאכלים שעשויים בשמן, לזכר נס השמן.
התוועדות:
מלבד ההתוועדות עם בני הבית והקרובים ביותר (כנהוג אצל רבותינו נשיאינו), כדאי ונכון שבמשך ימי חנוכה [בכל יום ויום] יערכו בכל מקום ומקום – בחוג המשפחה, וכן בבתי-ספר, מקומות עבודה וכו', לפי תנאי המקום והזמן – התוועדויות ומסיבות של שמחה בענייני דיומא, הן לאנשים, הן לנשים והן לטף, בנים ובנות [בכל המוסדות יש להתוועד עם התלמידים לפחות פעם אחת, ובמוסדות שלומדים בהם בחנוכה – להתוועד כמה פעמים. ההתוועדות – בזמן הדלקת הנרות, לומר דבר תורה מעניינא דיומא, ואחר-כך שאחד הילדים ידליק נר חנוכה לכולם. וכן יחלקו אז דמי חנוכה לתלמידים]. ולספר בהן אודות נס חנוכה והלקחים שיש ללמוד ממנו. תחילה לערוך מסיבה כללית לכל הסוגים, בהשתתפות המשפיע, הרב וכיו"ב, ואחר-כך מסיבה פרטית לכל סוג בנפרד, במירב המקומות, כדי שיוכלו הכול להשתתף. וכן בקשר לילדים. נוסף על ההשתדלות בפרסומי ניסא בשטורעם הכי גדול, ובהוספה שכשם שבחנוכה "עד דכליא ריגלא דתרמודאי", היינו שכולל גם ההתעוררות בהענין דז' מצוות בני נח.
דמי חנוכה:
הרבי הורה להשתדל לתת מעות-חנוכה לילדים [בנים ובנות, הן קטנים והן גדולים. וכן היה אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע נותן לבנותיו, גם אחרי הנישואין, וגם לחתניו] על-כל-פנים פעמיים במשך ימי חנוכה, ומה טוב – מצד התגברות חושך הגלות, כולל ובמיוחד בנוגע להידרדרות מצב החינוך – להוסיף ולהרבות באור וקדושה, ולתת דמי חנוכה גם בכל יום, חוץ מבשבת (גם לא בדבר המותר – גזירה כו') והוספה מיוחדת – כפליים, או ג' פעמים ככה – בליל הרביעי או החמישי.
הנשואים – יבקשו האיש מהאישה, והאישה מהאיש, וכיוצא בזה בנוגע לזקנים וזקנות, לסייע להם כ"מעות חנוכה" לעשות מביתם 'בית חב"ד'. אלה שלא קיימו מנהג זה בשלמות, ישתדלו להשלים בימים הסמוכים לחנוכה, וכל המקדים הרי זה משובח.
יש לחלק דמי-חנוכה לכל התלמידים, ואפילו למי שספק אם הוא בגדר תלמיד – ולו על-שם העתיד. ואולי זה גופא יסייע שיתקרבו בהקדם.
חינוך:
מנהג ישראל לשחק ב'סביבון', וידוע מנהג בני-ישראל לכתוב על ה'סביבון' את האותיות נ-ג-ה-ש, ראשי-תיבות: "נס גדול היה שם", ובכמה מקומות עורכים 'הצגות' הקשורות עם סיפור פרשת ימי חנוכה, מתחפשים ל'חשמונאים' וכו' [כמובן – ובפרט בקשר לבנות – הכול באופן של צניעות ועל-פי הוראת חכם], וכן ימי החנוכה מסוגלים ביותר לארגון כנסים לילדי-ישראל – צבאות ה'.
צדקה:
נוהגים להרבות בצדקה בימי חנוכה, ו"אנו מחוייבים בימי חנוכה... גמ"ח בממון וגוף". עורכים מגבית של צדקה, וזה הזמן המתאים להשלים את מגביות הצדקה של כל חודש כסלו, ובפרט ב'זאת חנוכה'.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
בחנוכה יורד האָבֵל לפני התיבה, חוץ מאמירת הלל. [בכל זמן שמתפללים בבית-הכנסת, מדליקים נרות בעמוד הש"ץ]. לאחר הלל חוזר האָבֵל לעמוד, לאמירת חצי קדיש.
אחרי חזרת הש"ץ: הלל שלם (כל ימי החנוכה), חצי קדיש. שלושה עולים לתורה מכסים את ספר-התורה ואומרים חצי קדיש. הגבהה וגלילה. וממשיכים כסדר: אשרי, ובא לציון, קדיש תתקבל, בית יעקב וכו' עד סיום התפילה.
אין מתענים בחנוכה, אפילו חתן ביום חופתו.
הדלקת נר חנוכה:
בבית הכנסת:
החנוכייה בכותל דרום, והנרות מסודרים ממזרח למערב (מדליקים אותה גם בבוקר, מיום המחרת והלאה). מקומם גבוה, למעלה מעשרה טפחים. מדליקים במנחה לפני עלינו, ואין ממתינים לשקיעה אלא ל"פלג המנחה". מתחילים להדליק מצד ימין. אחר-כך שרים 'הנרות הללו' בניגון הידוע.
אין אדם יוצא ידי-חובתו בנרות בית-הכנסת, ואפילו שליח-ציבור שהדליקם צריך לחזור ולהדליק בביתו, אך לא יברך 'שהחיינו' בביתו, אלא אם-כן מדליק להוציא גם את בני-ביתו ידי חובתם.
"כדי להוסיף בהתעוררות דנר חנוכה, כדאי שתהיה מנורה דלוקה בבית-הכנסת (שכולם מתכנסים שם) במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות".
"מהנכון להחזיר עטרה ליושנה – לצייר את מנורת המשכן והמקדש כשקניה באלכסון, כדעת רש"י והרמב"ם, ועל-פי-זה יש מקום לומר שגם החנוכיות כדאי לעשות קניהן באלכסון. ולמה לשנות בגוף המנורה שקניה היו ביושר ולא כחצי עיגול".
* יש לזכור להדליק נר-חנוכה גם במקומות ציבוריים בברכה, כפי שהנהיג הרבי, ובימים הבאים יש לעשות זאת אחרי פלג המנחה.
הדלקה בבית:
בין מנחה למעריב, אחר התחלת השקיעה, מדליקים נר חנוכה. הנשואים – בחגירת אבנט אבל בכובע ובלבושים הרגילים, לא באלו של שבת ויום-טוב.
לשאלת רבים: בכל ערב, אם האב נמצא מחוץ לבית ויחזור בשעה שבני הבית ניעורים, ימתינו לו. אם רואה שיגיע כשהם ישנים, יבקש מאשתו או מאחד הילדים להדליק עבור הבית, ובבואו רשאי להדליק לעצמו אם כיוון שלא לצאת בהדלקתם. אם יודעים הילדים בבירור שהאב אינו מקפיד ומדליקים תוך חצי שעה מצאת-הכוכבים, ידליקו אז. לא הדליקו, מדליק כל הלילה, אם בני-ביתו ניעורים. ואם כולם ישנים, נכון להקיצם ולברך.
"הציווי 'זה א-לי ואנווהו – התנאה לפניו במצוות', כולל בנוגע לחנוכה – מנורת חנוכה נאה.
בבית הרב לא היתה ההדלקה ברוב עם, ואדרבה.
בימינו מחנכים את הבנים להדליק נרות חנוכה מגיל רך ביותר.
הנהגת בית הרב שהנשים והבנות (בכל גיל) לא הדליקו נרות חנוכה, אלא יצאו בזה על-ידי אביהן, ואחר כך – בעליהן.
כאשר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב היה עוזב את ביתו לפני חנוכה, היה מצווה לזוגתו הרבנית שתדליק את החנוכייה בעצמה (אף שאת הברכות היתה שומעת מאחד הגברים).
מעמידים את החנוכייה על כיסא, מעל שלושה טפחים (24 ס"מ) – ואין מדייקים שיהיה למעלה משבעה טפחים או סמוך לשלושה טפחים, אך לא מעל עשרה טפחים (80 ס"מ). ה'שמש' קצת למעלה מן הנרות.
"קרה וצריך היה לטלטל את המנורה טפח וטפחיים לקרבה לאדמו"ר כדי שיוכל להדליק הנרות, ואחר-כך היו מעמידים אותה במקומה. ובכל זאת בירך בעצמו והדליק".
אין מדליקים נר חנוכה מנר חנוכה אחר, אלא מהשמש או מנר של חול.
מנהג רבותינו נשיאינו שהיו מדליקים נר חנוכה על פתח אחד החדרים ולא על החלון, משמאל הנכנס, דהיינו מול המזוזה, לקיים "כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, ונמצא שהוא מסובב במצוות".
צריך להדליק את הנרות בבית שבו האדם אוכל בקביעות, ויש להעדיף את מקום האכילה על מקום השינה. ההולך לאכול באקראי בבית חברו, צריך לחזור לביתו ולהדליק שם.
מניחים את החנוכייה סמוך לעובי מזוזת-הפתח, בחלל פתח החדר, ואין מדייקים אם הנרות מונחים ממזרח למערב או מצפון לדרום.
כדאי ונכון שהילדים ידליקו נר-חנוכה בפתח חדרם הפרטי [אם תנאי המקום וכללי הבטיחות מאפשרים זאת], ויש בזה גם מעין חינוך 'מקדש-מעט' שלהם בחנוכה.
הנרות יעמדו בשורה ישרה ולא בעיגול. כמו-כן לא יהיה נר יוצא ונר נכנס, ולא אחד גבוה ואחד נמוך (הקובע לעניין זה הוא גובה השלהבת). חייב להיות הפסק בין נר לנר, כדי שלא יתקרבו השלהבות זו לזו וייראו כמדורה. כמו-כן יש להרחיק את החנוכיות של בני הבית זו מזו, כדי שיהיה היכר לכל אחת מהן לחוד.
מדליקים כשהחנוכייה מונחת במקומה, ומשאירים אותה במקומה כל משך הזמן שעליה לדלוק.
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לא הקפיד להחליף את הפתילות בכל יום.
התחלת ההדלקה היא לאחר סיום כל הברכות. מדליקים בשמן זית, וה'שמש' הוא נר שעווה. מתחילים להניח את הנרות בקצה הימני של המנורה. ומוסיפים ומדליקים בכל יום מהנר הנוסף – משמאל לימין.
אמירת 'הנרות הללו' – לאחר גמר כל ההדלקה.
מתעכבים סמוך לנרות כחצי שעה.
מדייקים שידלקו הנרות חמישים דקות לכל הפחות.
נר שכבה בתוך שיעור זמן דליקתו – חוזרים ומדליקים אותו, בלי ברכה.
אחר שיעור זה – רשאים לטלטל את החנוכייה גם אם הנרות עדיין דולקים.
אחר שיעור זה – רשאים לעשות מלאכה שלא כנגד הנרות, וגם ביום הראשון והשמיני.
* בימי החנוכה צריכה להיות הוספה מיוחדת גם בלימוד התורה. כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע היה יושב אחרי הדלקת נר חנוכה בסמיכות לנרות, ולומד תורה.
* יש אומרים שיש לאכול בחנוכה מאכלי חלב וגבינה, זכר לנס שהיה על-ידי יהודית, בתו של יוחנן כהן גדול.
* מנהג ישראל (תורה היא) לאכול מאכלים שעשויים בשמן, לזכר נס השמן.
התוועדות:
מלבד ההתוועדות עם בני הבית והקרובים ביותר (כנהוג אצל רבותינו נשיאינו), כדאי ונכון שבמשך ימי חנוכה [בכל יום ויום] יערכו בכל מקום ומקום – בחוג המשפחה, וכן בבתי-ספר, מקומות עבודה וכו', לפי תנאי המקום והזמן – התוועדויות ומסיבות של שמחה בענייני דיומא, הן לאנשים, הן לנשים והן לטף, בנים ובנות [בכל המוסדות יש להתוועד עם התלמידים לפחות פעם אחת, ובמוסדות שלומדים בהם בחנוכה – להתוועד כמה פעמים. ההתוועדות – בזמן הדלקת הנרות, לומר דבר תורה מעניינא דיומא, ואחר-כך שאחד הילדים ידליק נר חנוכה לכולם. וכן יחלקו אז דמי חנוכה לתלמידים]. ולספר בהן אודות נס חנוכה והלקחים שיש ללמוד ממנו. תחילה לערוך מסיבה כללית לכל הסוגים, בהשתתפות המשפיע, הרב וכיו"ב, ואחר-כך מסיבה פרטית לכל סוג בנפרד, במירב המקומות, כדי שיוכלו הכול להשתתף. וכן בקשר לילדים. נוסף על ההשתדלות בפרסומי ניסא בשטורעם הכי גדול, ובהוספה שכשם שבחנוכה "עד דכליא ריגלא דתרמודאי", היינו שכולל גם ההתעוררות בהענין דז' מצוות בני נח.
דמי חנוכה:
הרבי הורה להשתדל לתת מעות-חנוכה לילדים [בנים ובנות, הן קטנים והן גדולים. וכן היה אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע נותן לבנותיו, גם אחרי הנישואין, וגם לחתניו] על-כל-פנים פעמיים במשך ימי חנוכה, ומה טוב – מצד התגברות חושך הגלות, כולל ובמיוחד בנוגע להידרדרות מצב החינוך – להוסיף ולהרבות באור וקדושה, ולתת דמי חנוכה גם בכל יום, חוץ מבשבת (גם לא בדבר המותר – גזירה כו') והוספה מיוחדת – כפליים, או ג' פעמים ככה – בליל הרביעי או החמישי.
הנשואים – יבקשו האיש מהאישה, והאישה מהאיש, וכיוצא בזה בנוגע לזקנים וזקנות, לסייע להם כ"מעות חנוכה" לעשות מביתם 'בית חב"ד'. אלה שלא קיימו מנהג זה בשלמות, ישתדלו להשלים בימים הסמוכים לחנוכה, וכל המקדים הרי זה משובח.
יש לחלק דמי-חנוכה לכל התלמידים, ואפילו למי שספק אם הוא בגדר תלמיד – ולו על-שם העתיד. ואולי זה גופא יסייע שיתקרבו בהקדם.
חינוך:
מנהג ישראל לשחק ב'סביבון', וידוע מנהג בני-ישראל לכתוב על ה'סביבון' את האותיות נ-ג-ה-ש, ראשי-תיבות: "נס גדול היה שם", ובכמה מקומות עורכים 'הצגות' הקשורות עם סיפור פרשת ימי חנוכה, מתחפשים ל'חשמונאים' וכו' [כמובן – ובפרט בקשר לבנות – הכול באופן של צניעות ועל-פי הוראת חכם], וכן ימי החנוכה מסוגלים ביותר לארגון כנסים לילדי-ישראל – צבאות ה'.
צדקה:
נוהגים להרבות בצדקה בימי חנוכה, ו"אנו מחוייבים בימי חנוכה... גמ"ח בממון וגוף". עורכים מגבית של צדקה, וזה הזמן המתאים להשלים את מגביות הצדקה של כל חודש כסלו, ובפרט ב'זאת חנוכה'.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
לימוד יומי מתורת רבותינו נשיאנו - כ"ח כסלו
חודש כסלו: חודש כסלו הרי בכלל מוצלח יותר מאשר החודש שלפניו ושלאחריו.
מצד ריבוי הימים-טובים שבו נעשה כל החודש כמו יום-טוב, ועד שפועל גם בחודש מרחשוון שלפניו (שאין בו אפילו יום-טוב אחד) שנחשב כמו ערב-יום-טוב.
"נחיצות גדולה לנצל את חודש כסלו להפצת שיטת חסידות חב"ד. ובפרט החל מהימים י' בכסלו, י"ט בכסלו ואילך, וסידור הדברים בפרסום המתאים. ולא רק בהנוער החרדי בלבד, אלא גם זה שלעת-עתה עדיין אינו חרדי, הנמצא לעת-עתה 'חוצה'".
שתי הצעות שהציע כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לחודש זה:
א) בהתאם לזה שחודש כסלו הוא "חודש חסידי", לבטא זאת בכך שבמשך החודש יערכו התוועדויות חסידיות בכל מקום ומקום, הן לאנשים והן לנשים (כמובן, בנפרד), וכדאי גם לצרף את הטף. בהתוועדויות אלה ידברו דברי תורה ויעודדו להוסיף בלימוד התורה, נגלה וחסידות, ובהפצת היהדות והמעיינות חוצה. ובמיוחד – בימים-טובים החסידיים דחודש זה, החל מי' כסלו ואילך בכל יום, בכל מקום וחוג לפי עניינו, עד להתוועדות הכי גדולה ביום י"ט כסלו, ראש-השנה לחסידות, וכפעולה נמשכת – גם בימים שלאחרי זה, ובפרט בימי חנוכה, סיום החודש.
ב) בכל יום בחודש כסלו ילמדו כל אחד מהא לחץ להמשך...
מצד ריבוי הימים-טובים שבו נעשה כל החודש כמו יום-טוב, ועד שפועל גם בחודש מרחשוון שלפניו (שאין בו אפילו יום-טוב אחד) שנחשב כמו ערב-יום-טוב.
"נחיצות גדולה לנצל את חודש כסלו להפצת שיטת חסידות חב"ד. ובפרט החל מהימים י' בכסלו, י"ט בכסלו ואילך, וסידור הדברים בפרסום המתאים. ולא רק בהנוער החרדי בלבד, אלא גם זה שלעת-עתה עדיין אינו חרדי, הנמצא לעת-עתה 'חוצה'".
שתי הצעות שהציע כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לחודש זה:
א) בהתאם לזה שחודש כסלו הוא "חודש חסידי", לבטא זאת בכך שבמשך החודש יערכו התוועדויות חסידיות בכל מקום ומקום, הן לאנשים והן לנשים (כמובן, בנפרד), וכדאי גם לצרף את הטף. בהתוועדויות אלה ידברו דברי תורה ויעודדו להוסיף בלימוד התורה, נגלה וחסידות, ובהפצת היהדות והמעיינות חוצה. ובמיוחד – בימים-טובים החסידיים דחודש זה, החל מי' כסלו ואילך בכל יום, בכל מקום וחוג לפי עניינו, עד להתוועדות הכי גדולה ביום י"ט כסלו, ראש-השנה לחסידות, וכפעולה נמשכת – גם בימים שלאחרי זה, ובפרט בימי חנוכה, סיום החודש.
ב) בכל יום בחודש כסלו ילמדו כל אחד מהא לחץ להמשך...
חודש כסלו: חודש כסלו הרי בכלל מוצלח יותר מאשר החודש שלפניו ושלאחריו.
מצד ריבוי הימים-טובים שבו נעשה כל החודש כמו יום-טוב, ועד שפועל גם בחודש מרחשוון שלפניו (שאין בו אפילו יום-טוב אחד) שנחשב כמו ערב-יום-טוב.
"נחיצות גדולה לנצל את חודש כסלו להפצת שיטת חסידות חב"ד. ובפרט החל מהימים י' בכסלו, י"ט בכסלו ואילך, וסידור הדברים בפרסום המתאים. ולא רק בהנוער החרדי בלבד, אלא גם זה שלעת-עתה עדיין אינו חרדי, הנמצא לעת-עתה 'חוצה'".
שתי הצעות שהציע כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לחודש זה:
א) בהתאם לזה שחודש כסלו הוא "חודש חסידי", לבטא זאת בכך שבמשך החודש יערכו התוועדויות חסידיות בכל מקום ומקום, הן לאנשים והן לנשים (כמובן, בנפרד), וכדאי גם לצרף את הטף. בהתוועדויות אלה ידברו דברי תורה ויעודדו להוסיף בלימוד התורה, נגלה וחסידות, ובהפצת היהדות והמעיינות חוצה. ובמיוחד – בימים-טובים החסידיים דחודש זה, החל מי' כסלו ואילך בכל יום, בכל מקום וחוג לפי עניינו, עד להתוועדות הכי גדולה ביום י"ט כסלו, ראש-השנה לחסידות, וכפעולה נמשכת – גם בימים שלאחרי זה, ובפרט בימי חנוכה, סיום החודש.
ב) בכל יום בחודש כסלו ילמדו כל אחד מהאנשים הנשים והטף (ומה טוב – ברבים, בעת ההתוועדויות הנ"ל וכיוצא בהן) עניין (נוסף) בתורת החסידות, מתורתם של כל אחד מרבותינו נשיאינו [הן של כל אחד מהם בנפרד, והן כפי שהם קשורים יחד ומהווים המשך זה לזה], ומה טוב – מתורתם של שלושת אבות החסידות: הבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן, ומה-טוב – שבכל יום יוסיפו בלימוד, הן בכמות והן באיכות, החל מהעניין שהזמן גרמא – תורתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, שהיא באופן ד"רחובות הנהר" כולל ובמיוחד – בספרים החדשים שנדפסו לאחרונה, ומצווה גוררת מצווה – מתורתם של כל הנשיאים, ועד לתורתו של נשיא דורנו. ונוסף על הלימוד עצמו – ישתדלו כל אחד ואחת בהפצת המעיינות חוצה, לפעול על עוד יהודים שיעשו כן.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
מצד ריבוי הימים-טובים שבו נעשה כל החודש כמו יום-טוב, ועד שפועל גם בחודש מרחשוון שלפניו (שאין בו אפילו יום-טוב אחד) שנחשב כמו ערב-יום-טוב.
"נחיצות גדולה לנצל את חודש כסלו להפצת שיטת חסידות חב"ד. ובפרט החל מהימים י' בכסלו, י"ט בכסלו ואילך, וסידור הדברים בפרסום המתאים. ולא רק בהנוער החרדי בלבד, אלא גם זה שלעת-עתה עדיין אינו חרדי, הנמצא לעת-עתה 'חוצה'".
שתי הצעות שהציע כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לחודש זה:
א) בהתאם לזה שחודש כסלו הוא "חודש חסידי", לבטא זאת בכך שבמשך החודש יערכו התוועדויות חסידיות בכל מקום ומקום, הן לאנשים והן לנשים (כמובן, בנפרד), וכדאי גם לצרף את הטף. בהתוועדויות אלה ידברו דברי תורה ויעודדו להוסיף בלימוד התורה, נגלה וחסידות, ובהפצת היהדות והמעיינות חוצה. ובמיוחד – בימים-טובים החסידיים דחודש זה, החל מי' כסלו ואילך בכל יום, בכל מקום וחוג לפי עניינו, עד להתוועדות הכי גדולה ביום י"ט כסלו, ראש-השנה לחסידות, וכפעולה נמשכת – גם בימים שלאחרי זה, ובפרט בימי חנוכה, סיום החודש.
ב) בכל יום בחודש כסלו ילמדו כל אחד מהאנשים הנשים והטף (ומה טוב – ברבים, בעת ההתוועדויות הנ"ל וכיוצא בהן) עניין (נוסף) בתורת החסידות, מתורתם של כל אחד מרבותינו נשיאינו [הן של כל אחד מהם בנפרד, והן כפי שהם קשורים יחד ומהווים המשך זה לזה], ומה טוב – מתורתם של שלושת אבות החסידות: הבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן, ומה-טוב – שבכל יום יוסיפו בלימוד, הן בכמות והן באיכות, החל מהעניין שהזמן גרמא – תורתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, שהיא באופן ד"רחובות הנהר" כולל ובמיוחד – בספרים החדשים שנדפסו לאחרונה, ומצווה גוררת מצווה – מתורתם של כל הנשיאים, ועד לתורתו של נשיא דורנו. ונוסף על הלימוד עצמו – ישתדלו כל אחד ואחת בהפצת המעיינות חוצה, לפעול על עוד יהודים שיעשו כן.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
קישורים בנושא:
קובץ לימוד יומי לחודש כסלו
הרה"ח
יעקב בן ציון יורקוביץ
ע״ה
תשס"ב, מונטריאול
x
הרה"ח יעקב בן ציון יורקוביץ
ע״ה
תשס"ב, מונטריאול
בן הרב ברוך בועז יורקוביץ. מסר נפשו על לימוד והרבצת התורה וקיום מצוותי והעמיד תלמידים הרבה. האיר את סביבתו בתורה וחסידות מתוך שמחה ואהבת ישראל מקושר לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.
נפטר בשנת ה תשס"ב מונטריאול
מרת
שיינא בורוביץ
ע״ה
תשע"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת שיינא בורוביץ
ע״ה
תשע"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
בתו של ר' חיים ורעייתו בורביץ, וסיימה בשנה שעברה את לימודיה בבית הספר "בנות מנחם"
הבה"ח הת'
לוי הנדל
ע״ה
תשס"ז, מגדל העמק
x
הבה"ח הת' לוי הנדל
ע״ה
תשס"ז, מגדל העמק
בן הרב ישראל יוסף הכוהן התמים לוי נולד בג אייר תשנ"ג במגדל העמק הצטיין באופן מופלג באהבת ישראל והבריות עבד השם באמת נהרג בנר רביעי דחנוכה יחד עם עוד 2 תלמידי התמימים בדרכם לשמח חיילי צה"ל במצוות חנוכה -תשס"ז באילת למד תורה בישיבת תו"ת ליובוויטש לוד במסירה ונתינה בחיות רב ומתוך עזר לזולת וחית ושמחה היה "חסיד באמת
נולד בג אייר תשנ"ג נהרג בנר
רביעי דחנוכה תשס"ז
מרת
יהודית וואגעל
ע״ה
תשס"ד, הר המנוחות
x
מרת יהודית וואגעל
ע״ה
תשס"ד, הר המנוחות
בת הרב יהודה וואגעל זכתה וצאצאי עוסקים בשליחותו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
נפטרה בשנת תשס"ד מנ"כ בהר מנוחות
התמים
משה גולן
ע״ה
תשס"ז, הר הזיתים
x
התמים משה גולן
ע״ה
תשס"ז, הר הזיתים
למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד, קרית גת נהרג בתאונת דרכים מחרידה בעת מילוי שליחותו פעילות חנוכה עם חיילי צ.ה.ל
נהרג בתשס"ז הר הזיתים בירושלים
הנערה התמימה
בליומא דערען
ע״ה
תשנ"ח, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הנערה התמימה בליומא דערען
ע״ה
תשנ"ח, מונטיפיורי, ניו יורק
בת הרב ישראל הכהן דערען
נפטרה בשנת התשנ"ח מונטיפיורי, ניו יורק
מרת
מרים לעהרער
ע״ה
תשמ"ד, מונטריאול
x
מרת מרים לעהרער
ע״ה
תשמ"ד, מונטריאול
בת הרב מנחם מענדיל לעהרער
נפטרה בשנת התשמ"ד מונטריאול
האברך התמים
שמואל העכט
ע״ה
תשל"ז, מונטיפיורי, ניו יורק
x
האברך התמים שמואל העכט
ע״ה
תשל"ז, מונטיפיורי, ניו יורק
בן הרב ישראל העכט אהוב לבריות ומצוין במדות טובות נקטף במיטב שנותיו באסון פתאומי בדרכו למלאכתו בקודש
נפטר בשנת התשל"ז מונטיפיורי, ניו יורק
הבה"ח הת'
ישראל אריה דוברוסקין
ע״ה
תשטו,
x
הבה"ח הת' ישראל אריה דוברוסקין
ע״ה
תשטו,
בן הרב התמים ר' יחיאל מיכל דוברוסקין היד נרצח ע"י מסתננים ממצרים. בכביש המוביל לכפר חב"ד (ספריא ב דאז), בדרכו ללמד בבית הספר למלאכה ששכן שם, בשנת תשטו
נולד בטז בניסן תרצ"ד בעיר בוקובינה. שברומניה
מרת
העניא (שמוטקין) ערנטריי
ע״ה
,
x
מרת העניא (שמוטקין) ערנטריי
ע״ה
,
בת ר'' יהודה (שמוטקין) ערנטריי
הילדה
חיה מושקא איטקין
ע״ה
תש"ע, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הילדה חיה מושקא איטקין
ע״ה
תש"ע, מונטיפיורי, ניו יורק
בתם של הרב יצחק וחני איטקין ממנהטן
ר'
מישה חייקין
ע״ה
תש"פ, קרית גת
x
ר' מישה חייקין
ע״ה
תש"פ, קרית גת
המנוח ז"ל נולד בגומל (הומיל). הוריו והורי הוריו היו מהעיירה פודובריינקה שעל גבול ביילורוסיה ואוקראינה.
כיון שאמו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק זצ"ל, אביו של הרבי, הייתה בתו של ר' זלמן חייקין מהעיירה פודובריינקה, יתכן שמישה ז"ל הוא שאר בשר של הרבי.
יצוין, כי בעיירה פודובריינקה התגוררו שלושה דורות של אבותיו של הרבי: ר' לוי יצחק נכדו של הצ"צ, בנו של ר' ברוך שלום היה רב בפודובריינקה, בנו ר' ברוך שניאור היה חתן של ר' זלמן חייקין, תושב פודובריינקה, ור' לוי יצחק, אביו של הרבי - נולד וגדל בפודובריינקה.
בספר תולדות ר' לוי יצחק כתוב על פודוברנקה: "עיירה זו ידועה היתה כעיירה של תורה, יראת שמים וחסידות".
בשנים האחרונות התגורר מישה חייקין ז"ל קרוב מאוד לישיבת חב"ד בקרית גת, ונהג לבקר באופן קבוע בבית הכנסת 'חסדי שי' המסונף לישיבה, והיה מניח תפילין כל יום ומשתתף בתפילות'.
הת'
לוי הכהן הענדל
ע״ה
תשס"ז, מגדל העמק
x
הת' לוי הכהן הענדל
ע״ה
תשס"ז, מגדל העמק
לוי, בנו של רב קהילת חב"ד במגדל העמק וחבר בי"ד רבני חב"ד - הרב ישראל יוסף הענדל -
נסע בחנוכה תשס"ז עם בן דודו משה העכט למבצעים באילת. באמצע הדרך הרכב נהפך ושלושה מהתמימים ששהו ברכב הלכו לעולמם.
מרת
מרים לבקובסקי
ע״ה
תשפ"א,
x
מרת מרים לבקובסקי
ע״ה
תשפ"א,
בקליפורניה נפטרה ביום שני מרת מרים לאבקאווסקי ע"ה, מנשות חב"ד בלוס אנגל'ס, והיא בת 59 בלבד.
במשך שנים רבות חינכה את צעירי הצאן במוסדות החינוך בעיר, והיתה אהובה על כולם בתור "מורה מירה". נאבקה במחלה האיומה במשך כמה שנים ל"ע.
לפני תשע שנים איבדה את בעלה השליח הרב מנחם מענדל ע"ה. שנתיים קודם לכן איבדה את אחותה מרת זלטה גייסינסקי. אחיה, הרב ליפא דוברובסקי, נפטר בשנת תשע"ג.
הותירה אחריה את ילדיה יבדלח"ט - אידה חזן, ר' נחום, ר' אליעזר, מרת לאה קסלמן, מרת מושקא רוזנפלד, ר' זלמן, ר' סנדר ונכדים.
מסע ההלוויה יצא ביום שלישי מלוס אנגל'ס, ומשם המשיכה בטיסה לניו יורק, שם עברה היום בחזרית בית חיינו.
החייל
נתנאל איתן
ע״ה
תשפ"ד, ירושלים
x
החייל נתנאל איתן
ע״ה
תשפ"ד, ירושלים
קהילת חב״ד בשכונת רמות בירושלים מתעטפת באבל על נפילתו של סגן נתנאל מנחם איתן בן 22, בן למשפחה חב"דית, צוער בגדוד 'גפן' ולוחם ביחידת 669. נתנאל מנחם הי״ד שהיה דבוק בתורת הרבי ולמד בישיבת שלעבים, נפטר מפצעיו לאחר שנפצע בשישי האחרון בצפון רצועת עזה | אחיו סיפר: "מחבלים עשו להם מארב, היה פיצוץ והוא אמר למי שהיה איתו 'עצור' והוא הלך וגם חטף כדור"
קהילת חב״ד בשכונת רמות בירושלים מתעטפת באבל על נפילתו של סגן נתנאל מנחם איתן בן 22, בן למשפחה חב"דית, צוער בגדוד 'גפן' ולוחם ביחידת 669. נתנאל מנחם הי״ד שהיה דבוק בתורת הרבי ולמד בישיבת שלעבים, נפטר מפצעיו לאחר שנפצע בשישי האחרון בצפון רצועת עזה. יהי זכרו ברוך.
דובר צה"ל התיר לפרסום את שמו של לוחם צה"ל סגן נתנאל מנחם איתן שנפל בקרב ברצועת עזה.
איתן, בן 22 מירושלים, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי האחרון בקרב בצפון רצועת עזה.
אלישיב (25) אח של סגן איתן סיפר: "זה נורא קשה, געגוע בלתי נתפס. "עשו להם מארב, היה פיצוץ והוא אמר למי שהיה איתו 'עצור' והוא הלך וגם חטף כדור. במכתב שהוא שלח לנו הוא כתב שזאת זכות להילחם למען המדינה הזאת. הוא היה הדבק של המשפחה. היה לו חשוב שנשמח את ההורים, כל שישי כשהוא היה מגיע היה דואג לוודא מראש שתהיה אווירה טובה, שנשיר שירי שבת".
חיים ארנטל מעמותת 'זיכרון מנחם' אמר עליו כי "נתנאל הוא אחד המתנדבים המרכזיים בעמותה שנהג לתרום טרומבוציטים לילדים חולי סרטן והתנדב במחנות של הילדים בחו"ל. כשאני שומע על החיילים היקרים שלנו שנהרגים, אנחנו שומעים על אנשים מיוחדים ואני חושב שיש פה משהו שאולי קשה להסביר למישהו מבחוץ.
עוד הויסף ארנטל: "מדובר על בן אדם שבמשך ארבע שנים היה קשור בכל קשר שרק אפשר עם 'זיכרון מנחם'. הוא היה מדריך ותרם מרכיבי דם, ניצל כל דקה שלו למען עשייה לטובת הזולת. יומיים-שלושה לפני שנכנס לעזה הוא כתב לאחד החברים שהוא יטוס לדובאי בינואר, שם יתקיים המחנה של הילדים חולי הסרטן. מדובר ב-120 ילדים שטסים עם רופאים, אחיות, מאבטחים ומדריכים. זו לא אבדה רגילה אלא אבדה ל'זכרון מנחם'".
הי"ד.
מרת
ג'ודי זיסמן
ע״ה
תשפ"ד, קראון הייטס
x
מרת ג'ודי זיסמן
ע״ה
תשפ"ד, קראון הייטס
בצער רב נתקבלה הידיעה המצערת על פטירתה של האישה החשובה מרת ג'ודי זיסמן ע"ה רעייתו של הרה"ח ר' בערל זיסמן ע"ה, נפטרה במוצאי שבת בכ"ז בכסלו | הותירה דור ישרים מבורך | ברוך דיין האמת
בצער רב נתקבלה הידיעה המצערת על פטירתה של האישה החשובה מרת ג'ודי זיסמן ע"ה רעייתו של הרה"ח ר' בערל זיסמן ע"ה, נפטרה במוצאי שבת בכ"ז בכסלו. בעלה הרה"ח ר' בערל זיסמן ע"ה פגש באמו של הרבי במחנה העקורים פוקינג לאחר ששרד את השואה והעביר ממנה מכתב אל הרבי. המנוחה התגוררה בפלטבוש שבברוקלין ובשנים ולאחר מכן בצפון מיאמי ביץ'. הותירה אחריה את ילדיה חיה מוסטר , ד"ר שרון זיסמן , שרגא זיסמן ואלי זיסמן . הלוויתה יצאה ביום ראשון ממול 770 אל עבר בית 'החיים' ע"ש מונטיפיורי בקווינס שם נטמנה. משפחתה יושבים שבעה בביתו של בנה ר' אלי זיסמן , גרין היל ליין 14, ספרינג בניו יורק. ברוך דיין האמת.
הרב
חיים אהרון דוברוסקין
ע״ה
תשפ"ד,
x
הרב חיים אהרון דוברוסקין
ע״ה
תשפ"ד,
בירושלים נפטר, בגיל 84, איש החינוך הרה”ח רבי חיים אהרון דוברוסקין ע"ה, מזקני חסידי חב"ד ומוותיקי תושבי חיפה במשך שנים רבות | עסק בהוראה ושימש גם כמנהל ‘מכון פאר ישראל’ ליהדות
ברוך דיין אמת: בירושלים נפטר היום (שני), בגיל 84, הרה”ח הרב חיים אהרון דוברוסקין ע"ה, מזקני חסידי חב”ד ומוותיקי תושבי חיפה במשך שנים רבות. הרב דוברובסקין נולד ברומניה לאביו, הגאון רבי יחיאל מיכל דוברוסקין ע"ה, שכיהן כאב”ד העיר בריאלה. בכ”ד תמוז תש”י, בהיותו בן 10, עלתה המשפחה לארץ הקודש והתיישבה בשכונת הדר שבחיפה, שם כיהן אביו כרב קהילת חב”ד, כרב שכונה וחבר לשכת הרבנות בעיר האדומה, וחבר בבית דין רבני חב”ד בארץ הקודש. במשך עשרות שנים התגורר המנוח בעיר, שם היה מעמודי התווך של קהילת חב”ד, ולפני למעלה מעשור עבר להתגורר בירושלים. במשך שנים עסק בחינוך ובהוראה, ושימש גם כמנהל ‘מכון פאר ישראל’ ליהדות. אחיו, ישראל אריה דוברוסקין הי”ד, נשלח על ידי הרב לשמש כמשפיע בבית הספר למלאכה בכפר-חב”ד. הוא נרצח בכ”ח כסלו תשט”ו בידי מחבלים בעת שהיה בדרכו ללמד בבית הספר למלאכה. הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים, בנות, חתנים וצאצאים רבים. בניו: הרב ישראל שכנא דוברוסקין, משפיע בכפר חב”ד. הרב דב מנחם דוברוסקין, משפיע בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק. הרב יחיאל מיכל דוברוסקין, ראש הישיבה בישיבה קטנה ‘תורת אמת’ חב”ד בירושלים. והרב שניאור זלמן דוברוסקין, משפיע בישיבת תומכי תמימים בני ברק. בנותיו: מרת חיה ברסלבר – אשדוד, מרת חנה וולס – באר שבע, מרת יפה כהן – ביתר עילית, מרת ברכה פבזנר – ביתר עילית, מרת אהובה קרביצקי – קרית מלאכי, מרת שרה רבקה רוטשטיין – ירושלים. הלוויתו יצאה בשעה 20:30 מבית הלוויית ‘שמגר’ בירושלים, לחלקת חב”ד בהר המנוחות, שם ייטמן. ברוך דיין האמת.
מרת
סימה גוביץ
ע״ה
תש"ס, הר הזיתים
x
מרת סימה גוביץ
ע״ה
תש"ס, הר הזיתים
בת הרב שלום גוביץ סייעה רבות ליהודים בזמנים הקשים בברית המועצות הסובייטית ובמיוחד להוריו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בהיותם בגלות
נפטרה בשנת התש"ס הר הזיתים
מהלוויתה של מרת ג'ודי זיסמן
ע״ה
תשפ"ד,
x
מהלוויתה של מרת ג'ודי זיסמן
ע״ה
תשפ"ד,
הלוויתה של מרת ג'ודי זיסמן ע"ה ש נפטרה במוצאי שבת בכ"ז בכסלו, יצאה אתמול (ראשון) ממול 770 אל עבר בית 'החיים' ע"ש מונטיפיורי בקווינס שם נטמנה | ברוך דיין האמת
הלוויתה של מרת ג'ודי זיסמן ע"ה ש נפטרה במוצאי שבת בכ"ז בכסלו, יצאה אתמול (ראשון) ממול 770 אל עבר בית 'החיים' ע"ש מונטיפיורי בקווינס שם נטמנה | ברוך דיין האמת
התמים
יהונתן ביטון
ע״ה
תשס"ז, הר המנוחות
x
התמים יהונתן ביטון
ע״ה
תשס"ז, הר המנוחות
בן יבלט"א ר' ציון ביטון למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד, קרית גת נהרג בתאונת דרכים מחרידה בעת מילוי שליחותו פעילות חנוכה עם חיילי צ.ה.ל.בשנת ה תשס"ז
מאפשרים לכם לקבל
