יומן חב״ד א' אדר ה׳תשפ״ה
‹
היום
אדר
ה׳תשפ״ה
›
תשפ״ד
תשפ״ג
תשפ״ב
תשפ״א
תש״ף
תשע״ט
תשע״ח
תשע״ז
תשע״ו
תשע״ה
תשע״ד
תשע״ג
תשע״ב
תשע״א
תש״ע
תשס״ט
תשס״ח
תשס״ז
תשס״ו
תשס״ה
תשס״ד
תשס״ג
תשס״ב
דברי ימי חב״ד
+
+
+
אירועי היום
+
+
+
+
+
+
הכנות לפורים - א' אדר
התוועדות: "ההתוועדות דסעודה שלישית, שבת מברכים, ויומי דפגרא – בראשי חדשים ומועדי אנ"ש – צריכים להתקיים בבית-הכנסת".
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
לחץ להמשך...
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
לחץ להמשך...
התוועדות: "ההתוועדות דסעודה שלישית, שבת מברכים, ויומי דפגרא – בראשי חדשים ומועדי אנ"ש – צריכים להתקיים בבית-הכנסת".
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
התחיל סעודתו מבעוד יום ואכל כזית, ונמשכה סעודתו אפילו כמה שעות אחר צאת היום – מזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, בתנאי שעדיין לא התפלל ערבית.
ב'יעלה ויבוא' המברך מגביה קולו מעט והשאר עונים 'אמן' על 'זכרנו ... לטובה', 'ופקדנו בו לברכה', 'והושיענו... טובים' – "בין הפרקים ובסוף ברכה זו (השלישית)".
הכנות לפורים:
בקשר למצוות ומבצעי חג הפורים, כתב הרבי: "אשר כל זה דורש זמן והכנה ופעולה – על-כל-פנים מתחיל מראש-החודש", וכן: "כבכל דבר חשוב – צריכה להיות הכנה מבעוד מועד, על-כל-פנים מראש-החודש".
יש להתחיל ולהשלים מבעוד מועד את כל ההכנות הדרושות למבצע פורים בכל העולם כולו, שלא יישאר אפילו יהודי אחד בפינה נידחת בקצווי תבל שלא יהיה נכלל במבצע פורים.
נוסף על קיום כל המצוות דימי הפורים על-ידי כל אחד ואחת, יש להרעיש ולפרסם בכל מקום ומקום, הן בחו"ל וכן (ועל-אחת-כמה-וכמה) בארצנו הקדושה, על-דבר ההשתדלות שכל ענייני פורים יהיו באופן ד"ברוב עם הדרת מלך".
בכמה תחפושות וכובעי פורים (במיוחד של חיילים ושוטרים ממזרח אירופה) ובכובעי-חורף (קוצ'מע), נמצא שעטנז גמור. החכם עיניו בראשו לבודקם מראש במעבדת-שעטנז מוסמכת.
מבצע פורים:
יש לעורר על ההכנות לענייני פורים (ואף בשבת, שהרי "מפקחין על צורכי ציבור בשבת"), כדי שיֵעשו באופן מסודר ובהצלחה, ובהדגשה מיוחדת ליהודים הנמצאים בבתי-זקנים, בתי-רופאים, בתי-האסורים, ובצבא [ומשטרה] בכל מקום, ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע לצה"ל, שעומדים ומגינים בגופם במסירות-נפש ממש על גבול ארץ-ישראל. ו"שמחה פורץ גדר" תגרום הצלחה רבה בכל זה.
כמו-כן יש להשתדל בעוד מועד לדאוג לנתינת צורכי הפורים לכל הזקוקים לכך.
זיכוי הרבים:
המזַכים את הרבים במקרא מגילה, יעדיפו את הקריאה ביום על זו של הלילה, הן מפני שהציבור אינו מודע לה דיו, והן ועיקר מפני (וכדאי לפרסם) שהיא הקריאה העיקרית.
"שתי המצוות: 'משלוח-מנות' ו'מתנות-לאביונים', מכיוון שהן עיקר בעניין הפורים, בנקל יותר לקיימן... ולכן החובה (והזכות) להשתדל ביותר... ולפרסם...: א) גודל מעלת מצוות אלו; ב) שנקל מאוד לקיימן; ג) שכל אחד ואחת שהגיעו לגיל מצוות מחוייבים בהן; ד) ולא עוד, אלא שגם הקטנים והקטנות שהגיעו לחינוך [ו"ספיקא לחומרא"], יקיימו בעצמם מצוות אלו.
הרבה מהצעירים סומכים על הדעה שאפשר לצאת ידי חובה על-ידי שההורים מקיימים מצוות אלו, אבל לצערנו קורה שגם הורים רבים אינם מקיימים זאת כראוי. על-כן, עם כל הכבוד הראוי, מתבקשים הרבנים, המחנכים וההורים, להזכיר לילדים שתחת השפעתם [בכל בתי-הספר מכל סוג]... לקיים באופן אישי את מצוות 'משלוח מנות' ו'מתנות לאביונים', ביום הפורים:
ל'משלוח מנות' דרושים רק שני מיני מאכל, כגון תפוח וסוכרייה; או מאכל ומשקה, כגון פרוסת עוגה ומשקה קל. ו'מתנות לאביונים' אפשר לקיים בשתי פרוטות, פרוטה [קצת יותר מ-10 אג'] לכל אביון. ומובן שכל המרבה בצדקה הרי זה משובח.
כשנותנים לחיילים וכדומה 'משלוח-מנות', יש להקפיד לתת לאנשים בשם 'צעירי-חב"ד' ולנשים בשם 'נשי-חב"ד', וכדי שהם בעצמם יקיימו המצווה – יש להדריכם להחליף את המנות (ויכולים לקיים זאת גם במנות המוכנות להם בחדר האוכל) ביניהם לבין עצמם, איש לרעהו ואשה לרעותה. כן יש לחלק להם מטבעות כדי שיקיימו 'מתנות לאביונים'.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
התחיל סעודתו מבעוד יום ואכל כזית, ונמשכה סעודתו אפילו כמה שעות אחר צאת היום – מזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, בתנאי שעדיין לא התפלל ערבית.
ב'יעלה ויבוא' המברך מגביה קולו מעט והשאר עונים 'אמן' על 'זכרנו ... לטובה', 'ופקדנו בו לברכה', 'והושיענו... טובים' – "בין הפרקים ובסוף ברכה זו (השלישית)".
הכנות לפורים:
בקשר למצוות ומבצעי חג הפורים, כתב הרבי: "אשר כל זה דורש זמן והכנה ופעולה – על-כל-פנים מתחיל מראש-החודש", וכן: "כבכל דבר חשוב – צריכה להיות הכנה מבעוד מועד, על-כל-פנים מראש-החודש".
יש להתחיל ולהשלים מבעוד מועד את כל ההכנות הדרושות למבצע פורים בכל העולם כולו, שלא יישאר אפילו יהודי אחד בפינה נידחת בקצווי תבל שלא יהיה נכלל במבצע פורים.
נוסף על קיום כל המצוות דימי הפורים על-ידי כל אחד ואחת, יש להרעיש ולפרסם בכל מקום ומקום, הן בחו"ל וכן (ועל-אחת-כמה-וכמה) בארצנו הקדושה, על-דבר ההשתדלות שכל ענייני פורים יהיו באופן ד"ברוב עם הדרת מלך".
בכמה תחפושות וכובעי פורים (במיוחד של חיילים ושוטרים ממזרח אירופה) ובכובעי-חורף (קוצ'מע), נמצא שעטנז גמור. החכם עיניו בראשו לבודקם מראש במעבדת-שעטנז מוסמכת.
מבצע פורים:
יש לעורר על ההכנות לענייני פורים (ואף בשבת, שהרי "מפקחין על צורכי ציבור בשבת"), כדי שיֵעשו באופן מסודר ובהצלחה, ובהדגשה מיוחדת ליהודים הנמצאים בבתי-זקנים, בתי-רופאים, בתי-האסורים, ובצבא [ומשטרה] בכל מקום, ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע לצה"ל, שעומדים ומגינים בגופם במסירות-נפש ממש על גבול ארץ-ישראל. ו"שמחה פורץ גדר" תגרום הצלחה רבה בכל זה.
כמו-כן יש להשתדל בעוד מועד לדאוג לנתינת צורכי הפורים לכל הזקוקים לכך.
זיכוי הרבים:
המזַכים את הרבים במקרא מגילה, יעדיפו את הקריאה ביום על זו של הלילה, הן מפני שהציבור אינו מודע לה דיו, והן ועיקר מפני (וכדאי לפרסם) שהיא הקריאה העיקרית.
"שתי המצוות: 'משלוח-מנות' ו'מתנות-לאביונים', מכיוון שהן עיקר בעניין הפורים, בנקל יותר לקיימן... ולכן החובה (והזכות) להשתדל ביותר... ולפרסם...: א) גודל מעלת מצוות אלו; ב) שנקל מאוד לקיימן; ג) שכל אחד ואחת שהגיעו לגיל מצוות מחוייבים בהן; ד) ולא עוד, אלא שגם הקטנים והקטנות שהגיעו לחינוך [ו"ספיקא לחומרא"], יקיימו בעצמם מצוות אלו.
הרבה מהצעירים סומכים על הדעה שאפשר לצאת ידי חובה על-ידי שההורים מקיימים מצוות אלו, אבל לצערנו קורה שגם הורים רבים אינם מקיימים זאת כראוי. על-כן, עם כל הכבוד הראוי, מתבקשים הרבנים, המחנכים וההורים, להזכיר לילדים שתחת השפעתם [בכל בתי-הספר מכל סוג]... לקיים באופן אישי את מצוות 'משלוח מנות' ו'מתנות לאביונים', ביום הפורים:
ל'משלוח מנות' דרושים רק שני מיני מאכל, כגון תפוח וסוכרייה; או מאכל ומשקה, כגון פרוסת עוגה ומשקה קל. ו'מתנות לאביונים' אפשר לקיים בשתי פרוטות, פרוטה [קצת יותר מ-10 אג'] לכל אביון. ומובן שכל המרבה בצדקה הרי זה משובח.
כשנותנים לחיילים וכדומה 'משלוח-מנות', יש להקפיד לתת לאנשים בשם 'צעירי-חב"ד' ולנשים בשם 'נשי-חב"ד', וכדי שהם בעצמם יקיימו המצווה – יש להדריכם להחליף את המנות (ויכולים לקיים זאת גם במנות המוכנות להם בחדר האוכל) ביניהם לבין עצמם, איש לרעהו ואשה לרעותה. כן יש לחלק להם מטבעות כדי שיקיימו 'מתנות לאביונים'.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
ראש חודש - א' אדר
התוועדות: "ההתוועדות דסעודה שלישית, שבת מברכים, ויומי דפגרא – בראשי חדשים ומועדי אנ"ש – צריכים להתקיים בבית-הכנסת".
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
לחץ להמשך...
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
לחץ להמשך...
התוועדות: "ההתוועדות דסעודה שלישית, שבת מברכים, ויומי דפגרא – בראשי חדשים ומועדי אנ"ש – צריכים להתקיים בבית-הכנסת".
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
התחיל סעודתו מבעוד יום ואכל כזית, ונמשכה סעודתו אפילו כמה שעות אחר צאת היום – מזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, בתנאי שעדיין לא התפלל ערבית.
ב'יעלה ויבוא' המברך מגביה קולו מעט והשאר עונים 'אמן' על 'זכרנו ... לטובה', 'ופקדנו בו לברכה', 'והושיענו... טובים' – "בין הפרקים ובסוף ברכה זו (השלישית)".
עבודה פנימית: בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות".
גילוי משיח: בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד".
ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא', אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.
ברכת המזון: טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך . . שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך' של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.
התחיל סעודתו מבעוד יום ואכל כזית, ונמשכה סעודתו אפילו כמה שעות אחר צאת היום – מזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, בתנאי שעדיין לא התפלל ערבית.
ב'יעלה ויבוא' המברך מגביה קולו מעט והשאר עונים 'אמן' על 'זכרנו ... לטובה', 'ופקדנו בו לברכה', 'והושיענו... טובים' – "בין הפרקים ובסוף ברכה זו (השלישית)".
סגור
ראש חודש אדר א - א' אדר
שנה מעוברת:
קביעת חופה:
בספר-המנהגים כתוב: "בחודש אדר... עושים חופה בכל ימי החודש" [=גם בחציו השני]. הרבי נשאל, אם הכוונה גם לימי חודש אדר-ראשון, והשיב:
"לא שמעתי בפירוש. ולפי עניות דעתי – בזמננו, כל המקדים בחתונה כדת משה וישראל הרי זה משובח. ובפרט לאחרי שכבר היו 'תנאים' (ואפילו – החלטה על-דבר-זה והקירוב שבא על-ידי-זה). ואמרו חז"ל, שגם גמר 'נשמות שבגוף' מביא בן דוד, גאולה האמיתית והשלמה".
יארצייט: מי שנפטר אביו בחודש אדר בשנה פשוטה, ינהג מנהגי יארצייט השנה בחודש אדר-ראשון, ויש מחמירים לנהוג בהם גם באדר-שני.
בר-מצוה ויום-הולדת: בן שנולד באדר תשס"ו, מגיע למצוות. מגיע לגיל מצוות באדר שני השנה. וכן בת שנולדה באדר תשס"ז, וכן לענין יום הולדת (כדין בר-מצוה). אבל מכיוון שמדובר בעניין של מנהג, הורה הרבי לנהוג מנהגי יום הולדת בשני האדרים. אמנם מי שנולד בשנה מעוברת, חל יום הולדתו בחודש שנולד בו (אדר ראשון או שני).
משנכנס אדר מרבין בשמחה; "...כל יהודי יוסיף בכל ענייני שמחה, הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לשמח אחרים (כידוע, ששלימות עניין השמחה היא דווקא יחד עם אחרים).
"ולכל לראש – על-ידי הוספה ב' לחץ להמשך...
קביעת חופה:
בספר-המנהגים כתוב: "בחודש אדר... עושים חופה בכל ימי החודש" [=גם בחציו השני]. הרבי נשאל, אם הכוונה גם לימי חודש אדר-ראשון, והשיב:
"לא שמעתי בפירוש. ולפי עניות דעתי – בזמננו, כל המקדים בחתונה כדת משה וישראל הרי זה משובח. ובפרט לאחרי שכבר היו 'תנאים' (ואפילו – החלטה על-דבר-זה והקירוב שבא על-ידי-זה). ואמרו חז"ל, שגם גמר 'נשמות שבגוף' מביא בן דוד, גאולה האמיתית והשלמה".
יארצייט: מי שנפטר אביו בחודש אדר בשנה פשוטה, ינהג מנהגי יארצייט השנה בחודש אדר-ראשון, ויש מחמירים לנהוג בהם גם באדר-שני.
בר-מצוה ויום-הולדת: בן שנולד באדר תשס"ו, מגיע למצוות. מגיע לגיל מצוות באדר שני השנה. וכן בת שנולדה באדר תשס"ז, וכן לענין יום הולדת (כדין בר-מצוה). אבל מכיוון שמדובר בעניין של מנהג, הורה הרבי לנהוג מנהגי יום הולדת בשני האדרים. אמנם מי שנולד בשנה מעוברת, חל יום הולדתו בחודש שנולד בו (אדר ראשון או שני).
משנכנס אדר מרבין בשמחה; "...כל יהודי יוסיף בכל ענייני שמחה, הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לשמח אחרים (כידוע, ששלימות עניין השמחה היא דווקא יחד עם אחרים).
"ולכל לראש – על-ידי הוספה ב' לחץ להמשך...
שנה מעוברת:
קביעת חופה:
בספר-המנהגים כתוב: "בחודש אדר... עושים חופה בכל ימי החודש" [=גם בחציו השני]. הרבי נשאל, אם הכוונה גם לימי חודש אדר-ראשון, והשיב:
"לא שמעתי בפירוש. ולפי עניות דעתי – בזמננו, כל המקדים בחתונה כדת משה וישראל הרי זה משובח. ובפרט לאחרי שכבר היו 'תנאים' (ואפילו – החלטה על-דבר-זה והקירוב שבא על-ידי-זה). ואמרו חז"ל, שגם גמר 'נשמות שבגוף' מביא בן דוד, גאולה האמיתית והשלמה".
יארצייט: מי שנפטר אביו בחודש אדר בשנה פשוטה, ינהג מנהגי יארצייט השנה בחודש אדר-ראשון, ויש מחמירים לנהוג בהם גם באדר-שני.
בר-מצוה ויום-הולדת: בן שנולד באדר תשס"ו, מגיע למצוות. מגיע לגיל מצוות באדר שני השנה. וכן בת שנולדה באדר תשס"ז, וכן לענין יום הולדת (כדין בר-מצוה). אבל מכיוון שמדובר בעניין של מנהג, הורה הרבי לנהוג מנהגי יום הולדת בשני האדרים. אמנם מי שנולד בשנה מעוברת, חל יום הולדתו בחודש שנולד בו (אדר ראשון או שני).
משנכנס אדר מרבין בשמחה; "...כל יהודי יוסיף בכל ענייני שמחה, הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לשמח אחרים (כידוע, ששלימות עניין השמחה היא דווקא יחד עם אחרים).
"ולכל לראש – על-ידי הוספה ב'פיקודי ה' ישרים משמחי לב', לימוד התורה, נגלה דתורה ובפרט פנימיות התורה. ו'תלמוד גדול שמביא לידי מעשה' – קיום המצוות בהידור.
"ועוד, וגם זה עיקר – שעל-ידי 'מרבין בשמחה' בתורה ומצוות, יתווסף גם ב'מרבין בשמחה' בפשטות, גם בעניינים הגשמיים ועל-ידיהם, כפי ההוראה על-פי השולחן-ערוך.
"הן לשמח את עצמו והן לשמח את זולתו, החל מבני-ביתו: הבעל יוסיף בלשמח את אשתו, וההורים – בפרט האב – יוסיפו בלשמח את ילדיהם בעניינים המשמחים את הקטנים (על-פי טבע) כפסק השולחן-ערוך, וגם – להוסיף בלשמח יהודים אחרים שסביבו...".
כמה דרגות בשמחה:
א) עבדו את ה' בשמחה: שמחה זו היא מכוסה בעבודה וטפלה אליה. שהרי העיקר הוא העבודה, אלא שהעבודה צריכה להיות בשמחה.
ב) מועדים לשמחה: ביום-טוב השמחה גלויה, והשמחה עצמה היא מצווה ודבר עיקרי. אבל מכל-מקום השמחה היא שמחת החג – בעניין של מצווה.
ג) משנכנס אדר מרבים בשמחה: שמחה זו אינה מסובבת בסיבת איזה דבר-מצווה, כי אם מרבים בשמחה, איזה שמחה שתהיה, גם שמחה בענייני הרשות, כי העיקר היא השמחה.
ד) שמחת פורים: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע". אינו מרגיש כלל לא רק את סיבת השמחה כי אם גם [את] השמחה עצמה. הוא שקוע כל כך בשמחה עד שאינו מרגישה כלל.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
קביעת חופה:
בספר-המנהגים כתוב: "בחודש אדר... עושים חופה בכל ימי החודש" [=גם בחציו השני]. הרבי נשאל, אם הכוונה גם לימי חודש אדר-ראשון, והשיב:
"לא שמעתי בפירוש. ולפי עניות דעתי – בזמננו, כל המקדים בחתונה כדת משה וישראל הרי זה משובח. ובפרט לאחרי שכבר היו 'תנאים' (ואפילו – החלטה על-דבר-זה והקירוב שבא על-ידי-זה). ואמרו חז"ל, שגם גמר 'נשמות שבגוף' מביא בן דוד, גאולה האמיתית והשלמה".
יארצייט: מי שנפטר אביו בחודש אדר בשנה פשוטה, ינהג מנהגי יארצייט השנה בחודש אדר-ראשון, ויש מחמירים לנהוג בהם גם באדר-שני.
בר-מצוה ויום-הולדת: בן שנולד באדר תשס"ו, מגיע למצוות. מגיע לגיל מצוות באדר שני השנה. וכן בת שנולדה באדר תשס"ז, וכן לענין יום הולדת (כדין בר-מצוה). אבל מכיוון שמדובר בעניין של מנהג, הורה הרבי לנהוג מנהגי יום הולדת בשני האדרים. אמנם מי שנולד בשנה מעוברת, חל יום הולדתו בחודש שנולד בו (אדר ראשון או שני).
משנכנס אדר מרבין בשמחה; "...כל יהודי יוסיף בכל ענייני שמחה, הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לשמח אחרים (כידוע, ששלימות עניין השמחה היא דווקא יחד עם אחרים).
"ולכל לראש – על-ידי הוספה ב'פיקודי ה' ישרים משמחי לב', לימוד התורה, נגלה דתורה ובפרט פנימיות התורה. ו'תלמוד גדול שמביא לידי מעשה' – קיום המצוות בהידור.
"ועוד, וגם זה עיקר – שעל-ידי 'מרבין בשמחה' בתורה ומצוות, יתווסף גם ב'מרבין בשמחה' בפשטות, גם בעניינים הגשמיים ועל-ידיהם, כפי ההוראה על-פי השולחן-ערוך.
"הן לשמח את עצמו והן לשמח את זולתו, החל מבני-ביתו: הבעל יוסיף בלשמח את אשתו, וההורים – בפרט האב – יוסיפו בלשמח את ילדיהם בעניינים המשמחים את הקטנים (על-פי טבע) כפסק השולחן-ערוך, וגם – להוסיף בלשמח יהודים אחרים שסביבו...".
כמה דרגות בשמחה:
א) עבדו את ה' בשמחה: שמחה זו היא מכוסה בעבודה וטפלה אליה. שהרי העיקר הוא העבודה, אלא שהעבודה צריכה להיות בשמחה.
ב) מועדים לשמחה: ביום-טוב השמחה גלויה, והשמחה עצמה היא מצווה ודבר עיקרי. אבל מכל-מקום השמחה היא שמחת החג – בעניין של מצווה.
ג) משנכנס אדר מרבים בשמחה: שמחה זו אינה מסובבת בסיבת איזה דבר-מצווה, כי אם מרבים בשמחה, איזה שמחה שתהיה, גם שמחה בענייני הרשות, כי העיקר היא השמחה.
ד) שמחת פורים: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע". אינו מרגיש כלל לא רק את סיבת השמחה כי אם גם [את] השמחה עצמה. הוא שקוע כל כך בשמחה עד שאינו מרגישה כלל.
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
הרה"ח
חיים מיכאל יוספשווילי
ע״ה
תשע"א, נהריה
x
הרה"ח חיים מיכאל יוספשווילי
ע״ה
תשע"א, נהריה
הרב חיים מיכאל יוספשווילי מאנ"ש חדרה, ששימש כמחנך בכיתה ג בתלמוד תורה חב"ד בעיר. נפטר בשנת תשע"א מבית העלמין כברי בנהריה.
הרה"ח
שמעון ארי ליב גרינבערג
ע״ה
תשיט, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח שמעון ארי ליב גרינבערג
ע״ה
תשיט, מונטיפיורי, ניו יורק
הרב התמים שמעון ארי ליב בן הרב מנחם מענדל גרינבערג שימש בקודש שו"ב וסופר סת"ם נפטר בשנת התשיט מונטיפיורי, ניו יורק
מרת
אסתר ליפקין
ע״ה
תרפ"ד, הר הזיתים
x
מרת אסתר ליפקין
ע״ה
תרפ"ד, הר הזיתים
מרת אסתר בת הרב ברוך מרדכי ליפקין נפטרה בשנת תרפ"ד הר הזיתים
מרת
סימה סיידוף
ע״ה
תשע"א, כרמיאל
x
מרת סימה סיידוף
ע״ה
תשע"א, כרמיאל
הותירה אחריה את ילדיה: ר' קובי סיידוף- פלורידה, ר' שלומי סיידוף- עכו, ר' יוסי סיידוף- ניו יורק, הגב' בתיה ימין- כרמיאל, הגב' דבורה לאה הלל- לוד
מרת
חיה רבקה קארף
ע״ה
תשנ"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת חיה רבקה קארף
ע״ה
תשנ"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
מרת חי רבקה בת הרב בנציון קארף. נפטרה בשנת התשנ"ב מונטיפיורי, ניו יורק
מרת
ליבא שיינדיל אהרונוב
ע״ה
תשל"ו, הר הזיתים
x
מרת ליבא שיינדיל אהרונוב
ע״ה
תשל"ו, הר הזיתים
מרת ליבא שיינדיל בת הרב רפאל אהרונוב. נפטרה בשנת תשל"ו הר הזיתים
הרה"ח
יוסף הכהן ראדאל
ע״ה
תשמ"ט, מונטריאול
x
הרה"ח יוסף הכהן ראדאל
ע״ה
תשמ"ט, מונטריאול
הרב התמים יוסף בן הרב שמואל טובי הכהן ראדאל. מבחירי תלמידי תומכי תמימים באטוואצק מהתשעה שלוחים שכ"ק אדמו"ר הריי"צ יסד על ידם ישיבת תו"ת במונטריאל שבה זכה לשמש כמנהל רוחני הראשון ברגש ובחמימות חסידי לבבי קירב כו"כ מאחב"י לאביהם שבשמים. נפטר בשנת התשמ"ט מונטריאול
ר'
יוסף הרשקו
ע״ה
תשע"ו, אחיעזר
x
ר' יוסף הרשקו
ע״ה
תשע"ו, אחיעזר
ר' יוסף עבד שנים רבות באינסטלציה והיה חלק בלתי נפרד מהנוף של כפר חב"ד
מרת
רחל מקוידינוב
ע״ה
תרס"ב, הר הזיתים
x
מרת רחל מקוידינוב
ע״ה
תרס"ב, הר הזיתים
מרת רחל בת הרב ישראל מקוידידנוב נפטרה בשנת תרס"ב הר הזיתים
מרת
אסנה דבורה דובראווסקי
ע״ה
תשע"ו, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת אסנה דבורה דובראווסקי
ע״ה
תשע"ו, מונטיפיורי, ניו יורק
אשת הסופר החסידי הנודע ר׳ יהושוע דובראווסקי ע"ה, ובת 85.הגב' דובראווסקי ע"ה התגוררה שנים רבות בשכונת קראון הייטס, היתה פעילה באירגון נשי חב"ד, ואירגנה שיעורים לנשים ב-770.ע"ה היתה גאה בעובדה שכל שבעת ילדיה מכהנים כשלוחים ברחבי העולם. ביתה בשכונת קראון הייטס היה "בסיס הבית" עבור כל הילדים, הנכדים והמשפחה המורחבת. ביתה היה תמיד פתוח תמיד לקרובי משפחה ואורחים.בעלה שמש במשך 3 עשורים כאחד העורכים העיקריים של השיחות שיצאו של הרבי באידיש.ילדיה: הגב' שטערנא שרה גורעוויטש מליאון צרפת, הרב יוסף יצחק דובראווסקי מקוריטיבה ברזיל, הרב אליעזר ליפמאן ז״ל מוונקובר קנדה, הרב מנחם מענדל דובראווסקי מדאלאס טקסס, הגב' מרים לאבקאוובסקי מלוס אנגלס קליפורניה, הגב' זלאטע גייסינסקי ז״ל ממרינלנד, והגב' חנה כצמאן סטטן איילנד
הרה"ח
ליפא בער פערלמאן
ע״ה
תשנ"ז, הר הזיתים
x
הרה"ח ליפא בער פערלמאן
ע״ה
תשנ"ז, הר הזיתים
הרב ליפא בער בן הרב מיכאל פערלמאן קליין מחשובי חסידי חב"ד לאס אנדזשעלעס נפטר בשנת תשנ"ז הר הזיתים
מרת
ליבא שיינדיל אהרונוס
ע״ה
תשל"ו, הר הזיתים
x
מרת ליבא שיינדיל אהרונוס
ע״ה
תשל"ו, הר הזיתים
מרת ליבא שיינדיל בת הרב רפאל אהרונוב. נפטרה בשנת תשל"ו הר הזיתים
הרה"ח
יוסף הכהן ראדאל
ע״ה
תשמ"ט, מונטריאול
x
הרה"ח יוסף הכהן ראדאל
ע״ה
תשמ"ט, מונטריאול
הרב התמים יוסף בן הרב שמואל טובי הכהן ראדאל. מבחירי תלמידי תומכי תמימים באטוואצק מהתשעה שלוחים שכ"ק אדמו"ר הריי"צ יסד על ידם ישיבת תו"ת במונטריאל שבה זכה לשמש כמנהל רוחני הראשון ברגש ובחמימות חסידי לבבי קירב כו"כ מאחב"י לאביהם שבשמים. נפטר בשנת התשמ"ט מונטריאול
הרה"ח
משה משל צפתמן
ע״ה
תשל"ו, הר הזיתים
x
הרה"ח משה משל צפתמן
ע״ה
תשל"ו, הר הזיתים
הרב התמים ר' משה משל בן הרב נתן נטע צפתמן. נפטר בשנת התשל"ו הר הזיתים
מרת
לאה ברגר (חיימסון)
ע״ה
תשס"ח, ירקון
x
מרת לאה ברגר (חיימסון)
ע״ה
תשס"ח, ירקון
הותירה אחריה בנים ובת ר' גרשון חיימסון מניו-יורק, ר' דובי חיימסון מניו-יורק, הגב שבי גרינולד מניו-יורק
הרה"ח 'ר
פנחס שניאורסון
ע״ה
תרס"ח, הר הזיתים
x
הרה"ח 'ר פנחס שניאורסון
ע״ה
תרס"ח, הר הזיתים
הרב פנחם בן הרב נחום יוסף שניאורסאהן. נולד בירושלים ונפטר בשנת תרס"ח הר הזיתים
הנער
יהודה שאול מימון
ע״ה
תשע"ה, חולון
x
הנער יהודה שאול מימון
ע״ה
תשע"ה, חולון
מבת ים, בנו של ר' עמי מימון, נפטר בדמי ימיו לאחר ייסורים רבים
מרת
עליזה אלמליח
ע״ה
תשס"ט,
x
מרת עליזה אלמליח
ע״ה
תשס"ט,
אשת ר' יוסף אלמליח, בנו של הרב אלמליח הרב הראשי של קרית גת לשעבר. הגב עליזה הינה אימו של הרב נסים אלמליח מלוד מחשובי אנ"ש ורב שדה התעופה. הותירה אחריה ילדים: בנה: ר' שלומי אלמליח מירושלים מחשובי אנ"ש ברמות, בתה: שושנה בן שטרית מחשובי נשות חב"ד בקרית גת, בנים ובנות המתחנכים במוסדות חב"ד בקריית גת.
הרה"ח
יעקב הלוי פרידמאן
ע״ה
תשס"א, הר המנוחות
x
הרה"ח יעקב הלוי פרידמאן
ע״ה
תשס"א, הר המנוחות
הרב יעקב בן הרב נפתלי הערץ הלוי פרידמאן. ממייסדי רשת "חדרי תורה אור" באה"ק קיבל עול החזקתם עד יומו האחרון עסק כל ימיו כגבאי צדקה במסירות נפש רבה, וסייע להחיות אלפי נדכאים ונצרכים זיכה את הרבים בן הרבצת שיעורי תורה וחסידות ובמיוחד בספר תניא. נולד ה אייר תרע"ח בקובנה שבליטה נפטר בשנת התשס"א הר המנוחות
מרת
פרלא פרידבערג
ע״ה
תשנ"ג, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת פרלא פרידבערג
ע״ה
תשנ"ג, מונטיפיורי, ניו יורק
מרת פרלא בת הרב יעקב פרידבערג נפטרה בשנת התשנ"ג מונטיפיורי, ניו יורק
מרת
עטל גיטלין
ע״ה
תשנ"ג, הר הזיתים
x
מרת עטל גיטלין
ע״ה
תשנ"ג, הר הזיתים
מרת עטל בת הרב מנחם מענדל גיטלין כל ימיה עסקה במצוות ובמעשים טובים נולדה בשנת התרס"ב נפטרה בשנת התשנ"ג הר הזיתים
הרה"ח
אליהו ספאן
ע״ה
תשיח, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח אליהו ספאן
ע״ה
תשיח, מונטיפיורי, ניו יורק
הרב אליהו בן הרב דוד טעבל ספאן נפטר בשנת התשיח מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח
ליפא בער קליין
ע״ה
, הר הזיתים
x
הרה"ח ליפא בער קליין
ע״ה
, הר הזיתים
הרב ליפא בער בן הרב מיכאל פערלמאן קליין מחשובי חסידי חב"ד לאס אנדזשעלעס הר הזיתים
מרת
רבקה בן שחר
ע״ה
תשע"ט, הר המנוחות
x
מרת רבקה בן שחר
ע״ה
תשע"ט, הר המנוחות
אשת איש החינוך הנודע הרה"ח הרב אורי בן-שחר ע"ה, נפטרה והיא בת 91.
הותירה אחריה, בנים ובנות, נכדים ונינים. ילדיה: הגב' אסתר רוזנפלד מכפר חב"ד, הגב' ברכה רייצעס מיסוד המעלה, ר' ישכר דב בן-שחר מכפר חב"ד, והגב' חמדה גרינפלד מניו יורק.
הרה"ח
זלמן באראש
ע״ה
תשע"ט, מונטיפיורי
x
הרה"ח זלמן באראש
ע״ה
תשע"ט, מונטיפיורי
משפיע בישיבה ליובאוויטש בסינסינטי, אוהיו, נפטר לאחר שלחם במחלה הקשה במשך שנים. בן 38 היה בפטירתו.
הרב באראש, במקור מקראון הייטס בברוקלין, עבר לסינסינטי כדי להקדיש את חייו לחינוך של בחורי הישיבה.
הוא שימש כמדריך הראשי בישיבה בסינסינטי, שם פיקח אישית על התפתחותם הרוחנית של מאות 'תמימים'.
בשנותיו האחרונות, הרב באראש נאבק באומץ במחלה קשה, ובשנה האחרונה הוא עבר טיפולים יקרים רבים. רבים ברחבי העולם התאחדו באמירת תהילים ועשו מעשים טובים לזכותו.
הותיר אחריו את רעייתו ומשפחה בת שבעה ילדים, הבכור בן 12 בלבד.
הותיר אחריו גם את הוריו, שלום ומרים באראש מקראון הייטס, סבתא וסבתא דובינסקי - קנסינגטון, ניו יורק ואחיות, יוסף יצחק באראש - קינגסטון, פנסילבניה, מנדי באראש - סדרהרסט, ניו יורק, נחמה מינסקי - קראון הייטס וחיה ברקוביץ – קינגסטון.
הרה"ח
ישראל שמעון קלמנסון
ע״ה
תשע"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח ישראל שמעון קלמנסון
ע״ה
תשע"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
הרב קלמנסון ע"ה, שהתגורר בשכונת קראון-הייטס שבניו-יורק, שימש שוחט של הרבי. הותיר אחריו בנים: הרב שלום-בער קלמנסון סינסינטי, אוהיו, הרב מרדכי קלמנסון מקראון-הייטס וחתנו הרב שמואל הבר מקראון-הייטס
מרת
רישא האלפרין
ע״ה
תשכג,
x
מרת רישא האלפרין
ע״ה
תשכג,
מרת רישא בת הרב חיים דוב האלפרין נפטרה בשנת התשכג
הרה"ח
דבורה פרומר
ע״ה
תשפ"א,
x
הרה"ח דבורה פרומר
ע״ה
תשפ"א,
במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה נפטרה בליל שבת, בגיל 76, לאחר אירוע מוחי, מרת דבורה פרומר ע"ה, אשת יבדלח"ט הרה"ח ר' שמואל פרומר מקריית שמואל.
המנוחה ע"ה הייתה פעילה במשך שנים רבות בארגון נשי חב"ד ועסקה רבות בגמילות חסד.
*
בהזדמנות סיפרה המנוחה: "נולדתי ברוסיה להוריי שמואל והדסה חווה פרייולד, בט"ו אלול תש"ד, חצי שנה לפני סיום מלחמת העולם השנייה.
"בסיומה של המלחמה, שליטה של רוסיה, סטלין, פתח 'חלון קטן' של זמן לאזרחי פולין ואפשר להם לעזוב את רוסיה ולחזור לפולין, מכיוון, שבזמן המלחמה אזרח
השליח הרב
גרשון מענדל גרליק
ע״ה
תשפ"א, הר הזיתים
x
השליח הרב גרשון מענדל גרליק
ע״ה
תשפ"א, הר הזיתים
הרב גרשון מנדל גרליק (נולד בח' באייר תרצ"ב, 1932) הוא שליח הרבי הראשי למדינת איטליה, אב"ד קהילת 'אוהל יעקב' ומרבני מילאנו, מייסד ועד כשרות רבנות מילאנו EK והעומד בראשו, ומייסד של מרכז רבני אירופה ומכהן כחבר הנשיאות ויו"ר ועד הפועל של המרכז.
למד בישיבות המחתרתיות. בתש"ז יצאו בני משפחתו מרוסיה, בתחילה שהו בגרמניה, ובהמשך עלו לישראל. בשנת ה'תש"ט עם הקמת היישוב כפר חב"ד עברו לגור במקום, למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב ובישיבת תומכי תמימים בלוד, אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.
בשלהי חודש סיוון תשט"ו התחיל ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770, שם הוסמך על ידי הרב ישראל יצחק פיקרסקי והרב מרדכי מנטליק.
בתמוז ה'תשי"ח התחתן עם בתיה בת הרב שלום פוזנר בחצר של בניין 770.
בחודש כסלו תשי"ט יצא לשליחות לעיר מילאנו שבאיטליה, והרבי יצא ללוות את משפחתו. כאשר הגיע למילאנו התחיל לכהן כרבה של הקהילה האשכנזית.
הרב גרליק הקים במשך השנים קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות שהתקרבו על ידו ליהדות וחסידי חב"ד. בשנת תשנ"ד הוא חנך במילאנו את בניין "בית מנחם" בצורת מרכז חב"ד העולמי - 770, המשמש גם כמרכז הפעילות של בית חב"ד המרכזי בעיר.
במהלך שנות השבעים יצאו יהודים רבים מברית המועצות ועברו דרך העיר נאפולי, איטליה, והרב גרליק התמסר להפצת יהדות בקרב העולים, בבניית בית כנסת, מקווה, מסעדה כשרה ועוד, פעילות שזכתה ליחס פומבי מהרבי.
בשנת תש"ס (2000) יסד יחד עם רבנים נוספים את מרכז רבני אירופה ומאז הוא משמש כחבר ועד הנשיאות ויו"ר ועד הפועל של המרכז.
הותרי אחריו יבדלח"ט, 3 בנים ו-4 בנות, הממשיכים בדרכו בשליחות הרבי.
הגהח
גרשון מענדל גרליק
ע״ה
תשפ"א,
x
הגהח גרשון מענדל גרליק
ע״ה
תשפ"א,
אבידה גדולה בחב"ד ומשפחת השלוחים: ממילאנו איטליה מגיעה הידיעה המעציבה על פטירת הגה"ח הרב גרשון מנדל גרליק ע"ה רבה של מילאנו ושליח הרבי לאיטליה, ממייסדי מרכז רבני אירופה.
נפטר בשבת קודש, בן 88 בפטירתו.
הרב גרליק ע"ה פעל בשליחות הרבי במילאנו מזה 61 שנה.
זכה לקירובים נדירים מהרבי, ורבים השיב מעוון, הקים אימפריה גדולה של שליחות בכל רחבי איטליה.
מתולדות חייו
הרב גרשון מנדל גרליק (נולד בח' באייר תרצ"ב, 1932) הוא שליח הרבי הראשי למדינת איטליה, אב"ד קהילת 'אוהל יעקב' ומרבני מילאנו, מייסד ועד כשרות רבנות מילאנו EK והעומד בראשו, ומייסד של מרכז רבני אירופה ומכהן כחבר הנשיאות ויו"ר ועד הפועל של המרכז.
למד בישיבות המחתרתיות. בתש"ז יצאו בני משפחתו מרוסיה, בתחילה שהו בגרמניה, ובהמשך עלו לישראל. בשנת ה'תש"ט עם הקמת היישוב כפר חב"ד עברו לגור במקום, למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב ובישיבת תומכי תמימים בלוד, אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.
בשלהי חודש סיוון תשט"ו התחיל ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770, שם הוסמך על ידי הרב ישראל יצחק פיקרסקי והרב מרדכי מנטליק.
בתמוז ה'תשי"ח התחתן עם בתיה בת הרב שלום פוזנר בחצר של בניין 770.
בחודש כסלו תשי"ט יצא לשליחות לעיר מילאנו שבאיטליה, והרבי יצא ללוות את משפחתו. כאשר הגיע למילאנו התחיל לכהן כרבה של הקהילה האשכנזית.
הרב גרליק הקים במשך השנים קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות שהתקרבו על ידו ליהדות וחסידי חב"ד. בשנת תשנ"ד הוא חנך במילאנו את בניין "בית מנחם" בצורת מרכז חב"ד העולמי - 770, המשמש גם כמרכז הפעילות של בית חב"ד המרכזי בעיר.
במהלך שנות השבעים יצאו יהודים רבים מברית המועצות ועברו דרך העיר נאפולי, איטליה, והרב גרליק התמסר להפצת יהדות בקרב העולים, בבניית בית כנסת, מקווה, מסעדה כשרה ועוד, פעילות שזכתה ליחס פומבי מהרבי.
בשנת תש"ס (2000) יסד יחד עם רבנים נוספים את מרכז רבני אירופה ומאז הוא משמש כחבר ועד הנשיאות ויו"ר ועד הפועל של המרכז.
הותרי אחריו יבדלח"ט, 3 בנים ו-4 בנות, הממשיכים בדרכו בשליחות הרבי.
פרטים נוספים ומועד הלוויה בהמשך.
ברוך דיין האמת
הרה"ח
דורון שפי
ע״ה
תשפ"א,
x
הרה"ח דורון שפי
ע״ה
תשפ"א,
מחיפה התקבלה הידיעה המעציבה על פטירתו של ר' דורון שפי בן 68 ז"ל, שהיה מוותיקי הקהילה החב"דית בעיר וממתפללי בית כנסת חב"ד המרכזי ברחוב פרישמן.
בצעירותו זכה באליפות ישראל בשחייה והיה אמור להשתתף בתחרות הספורטאים במינכן, של"ע נרצחו עשרות ספורטאים יהודים הי"ד.
בשל בעיה אישית הוא לא השתתף, וכך ניצל מהפיגוע הנוראי.
בחייו סיפר שהאירוע הזה החל את מפנה בחייו, והחל להתקרב לתורה ולחסידות.
באותם שנים דבק בהמשפיע החסיד ר' ראובן דונין ע"ה והיה מבני ביתם של הרב ראובן ורבקה ברחוב בורכוב 3 המפורסם בעיר.
בשנותיו האחרונות של המשפיע הוא שימש כנהגו האישי, ולאחר פטירת הרב דונין היה מוזמן להתוועדויות רבות, והיה 'עדות חיה' לחייו והשפעתו ופועלו של הרב דונין ע"ה.
במשך שנים ניהל ביחד עם רעייתו תבלחט"א דניאלה מרכז רפואי טיפולי אלטרנטבי בין לאומי.
בשנה האחרונה חלה במחלה הארורה, ובמהלך השבת נפטר.
הותיר אחריו יבדלח"ט, בנים ובנות.
ברוך דיין האמת.
מרת
בת שבע באברויסקי
ע״ה
תשמ"א, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת בת שבע באברויסקי
ע״ה
תשמ"א, מונטיפיורי, ניו יורק
מרת בת שבע בת הרב אברהם אבא באברויסקי נפטרה בשנת התשמ"א מונטיפיורי, ניו יורק
מאפשרים לכם לקבל
