יומן חב״ד י"ט כסלו ה׳תשפ״א

כסלו ה׳תשפ״א
תש״פ
תשע״ט
תשע״ח
תשע״ז
תשע״ו
תשע״ה
תשע״ד
תשע״ג
תשע״ב
תשע״א
תש״ע
תשס״ט
תשס״ח
תשס״ז
תשס״ו
היום
דברי ימי חב״ד
+
x

הוספת שורה ימי שנה » ימי חב"ד

  • שנה
    סוג: תאריך עברי - שנה
  • תאריך
    סוג: תאריך יום וחודש
  • המאורע
    סוג: שדה טקסט
  • הרחבה
    סוג: תיבת טקסט
  • קישור תמונה 1
    סוג: תמונה
  • כיתוב תמונה 1
    סוג: שדה טקסט
  • קישור תמונה 2
    סוג: תמונה
  • כיתוב תמונה 2
    סוג: שדה טקסט
  • קישור קובץ 1
    סוג: שדה טקסט
  • כיתוב קובץ 1
    סוג: שדה טקסט
  • קישור קובץ 2
    סוג: שדה טקסט
  • כיתוב קובץ 2
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה ימי שנה » זכרון להולכים

  • תואר
    סוג: שדה טקסט
  • שם הנפטר
    סוג: תיבת טקסט
  • משפחת הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך פטירה
    סוג: תאריך יום וחודש
  • שנת הפטירה
    סוג: שדה טקסט
  • עיר
    סוג: שדה טקסט
  • תמונה
    סוג: תמונה
  • פרטים אודותיו
    סוג: תיבת טקסט
  • תולדות חייו
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
אירועי היום
+
x

הוספת שורה ברוך דיין האמת » ברוך דיין האמת

  • תמונת הנפטר
    סוג: תמונה
  • תואר
    סוג: שדה טקסט
  • שם הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך פטירה
    סוג: תאריך עברי
  • תאריך לוויה
    סוג: תאריך עברי
  • שדה תוכן
    סוג: תיבת טקסט
  • גיל הנפטר
    סוג: שדה טקסט
  • עיר מגורים
    סוג: שדה טקסט
  • כתובת ההלוויה
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה חתונות » חתונה

  • שם החתן
    סוג: שדה טקסט
  • משפחת החתן
    סוג: שדה טקסט
  • מ (עיר/מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • קישור
    סוג: תיבת בחירה
  • שם הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • משפחת הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • מ (עיר מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • הורי החתןi
    סוג: שדה טקסט
  • הורי הכלה
    סוג: שדה טקסט
  • שם האולם
    סוג: שדה טקסט
  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • כתובת האולם
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » אירוע

  • שם האירוע
    סוג: תיבת טקסט
  • פרטים נוספים
    סוג: תיבת טקסט
  • תאריך האירוע
    סוג: תאריך עברי
  • שעת האירוע
    סוג: שדה טקסט
  • מקום האירוע
    סוג: שדה טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » בר מצוה

  • שדה קישור שם התמים
    סוג: שדה טקסט
  • שם התמים
    סוג: שדה טקסט
  • שם משפחה
    סוג: שדה טקסט
  • שדה קישור הורים
    סוג: תיבת טקסט
  • הורי הבר מצוה
    סוג: שדה טקסט
  • מ(עיר מדינה)
    סוג: שדה טקסט
  • שם האולם
    סוג: תיבת טקסט
  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • כתובת האולם
    סוג: תיבת טקסט
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה ברוך דיין האמת » ניחום אבלים

  • פרטי הנפטר
    סוג: תיבת טקסט
  • מודעת שבעה
    סוג: תיבת טקסט
  • תמונת מודעת אבל
    סוג: תמונה
  • תאריך קימה
    סוג: תאריך עברי
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
+
x

הוספת שורה אירועים למייל האדום » התוועדות בזום

  • תאריך
    סוג: תאריך עברי
  • תיאור האירוע
    סוג: תיבת טקסט
  • שעת השידור
    סוג: שדה טקסט
  • כתובת קישור לזום
    סוג: תיבת טקסט
  • סיסמה לשידור בזום
    סוג: שדה טקסט
  • תמונה (של מודעה)
    סוג: תמונה
טקסט שיכול לעזור לגולש להבין מה הוא צריך לכתוב כאן...
לוח מנהגים
לימוד יומי מתורת רבותינו נשיאנו - י"ט כסלו
חודש כסלו: חודש כסלו הרי בכלל מוצלח יותר מאשר החודש שלפניו ושלאחריו.

מצד ריבוי הימים-טובים שבו נעשה כל החודש כמו יום-טוב, ועד שפועל גם בחודש מרחשוון שלפניו (שאין בו אפילו יום-טוב אחד) שנחשב כמו ערב-יום-טוב.

"נחיצות גדולה לנצל את חודש כסלו להפצת שיטת חסידות חב"ד. ובפרט החל מהימים י' בכסלו, י"ט בכסלו ואילך, וסידור הדברים בפרסום המתאים. ולא רק בהנוער החרדי בלבד, אלא גם זה שלעת-עתה עדיין אינו חרדי, הנמצא לעת-עתה 'חוצה'".

שתי הצעות שהציע כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לחודש זה:

א) בהתאם לזה שחודש כסלו הוא "חודש חסידי", לבטא זאת בכך שבמשך החודש יערכו התוועדויות חסידיות בכל מקום ומקום, הן לאנשים והן לנשים (כמובן, בנפרד), וכדאי גם לצרף את הטף. בהתוועדויות אלה ידברו דברי תורה ויעודדו להוסיף בלימוד התורה, נגלה וחסידות, ובהפצת היהדות והמעיינות חוצה. ובמיוחד – בימים-טובים החסידיים דחודש זה, החל מי' כסלו ואילך בכל יום, בכל מקום וחוג לפי עניינו, עד להתוועדות הכי גדולה ביום י"ט כסלו, ראש-השנה לחסידות, וכפעולה נמשכת – גם בימים שלאחרי זה, ובפרט בימי חנוכה, סיום החודש.

ב) בכל יום בחודש כסלו ילמדו כל אחד מהא לחץ להמשך...
חודש כסלו: חודש כסלו הרי בכלל מוצלח יותר מאשר החודש שלפניו ושלאחריו.

מצד ריבוי הימים-טובים שבו נעשה כל החודש כמו יום-טוב, ועד שפועל גם בחודש מרחשוון שלפניו (שאין בו אפילו יום-טוב אחד) שנחשב כמו ערב-יום-טוב.

"נחיצות גדולה לנצל את חודש כסלו להפצת שיטת חסידות חב"ד. ובפרט החל מהימים י' בכסלו, י"ט בכסלו ואילך, וסידור הדברים בפרסום המתאים. ולא רק בהנוער החרדי בלבד, אלא גם זה שלעת-עתה עדיין אינו חרדי, הנמצא לעת-עתה 'חוצה'".

שתי הצעות שהציע כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לחודש זה:

א) בהתאם לזה שחודש כסלו הוא "חודש חסידי", לבטא זאת בכך שבמשך החודש יערכו התוועדויות חסידיות בכל מקום ומקום, הן לאנשים והן לנשים (כמובן, בנפרד), וכדאי גם לצרף את הטף. בהתוועדויות אלה ידברו דברי תורה ויעודדו להוסיף בלימוד התורה, נגלה וחסידות, ובהפצת היהדות והמעיינות חוצה. ובמיוחד – בימים-טובים החסידיים דחודש זה, החל מי' כסלו ואילך בכל יום, בכל מקום וחוג לפי עניינו, עד להתוועדות הכי גדולה ביום י"ט כסלו, ראש-השנה לחסידות, וכפעולה נמשכת – גם בימים שלאחרי זה, ובפרט בימי חנוכה, סיום החודש.

ב) בכל יום בחודש כסלו ילמדו כל אחד מהאנשים הנשים והטף (ומה טוב – ברבים, בעת ההתוועדויות הנ"ל וכיוצא בהן) עניין (נוסף) בתורת החסידות, מתורתם של כל אחד מרבותינו נשיאינו [הן של כל אחד מהם בנפרד, והן כפי שהם קשורים יחד ומהווים המשך זה לזה], ומה טוב – מתורתם של שלושת אבות החסידות: הבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן, ומה-טוב – שבכל יום יוסיפו בלימוד, הן בכמות והן באיכות, החל מהעניין שהזמן גרמא – תורתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, שהיא באופן ד"רחובות הנהר" כולל ובמיוחד – בספרים החדשים שנדפסו לאחרונה, ומצווה גוררת מצווה – מתורתם של כל הנשיאים, ועד לתורתו של נשיא דורנו. ונוסף על הלימוד עצמו – ישתדלו כל אחד ואחת בהפצת המעיינות חוצה, לפעול על עוד יהודים שיעשו כן.

(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
לוח מנהגים
חג הגאולה י"ט כסלו - ראש השנה לחסידות - י"ט כסלו
אין אומרים תחנון.

ביום זה לפנות ערב, יצא כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"מ זיע"א לחירות מבית האסורים ממאסרו הראשון בפטרבורג בשנת תקנ"ט.

מאחלים בלשון יחיד: "גוט יום-טוב – לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתב ותחתם".

י"ט בכסלו נקרא על-ידי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ "חג החגים".

י"ט בכסלו הוא 'מתן תורה' דפנימיות התורה.

"כיוון שי"ט בכסלו הוא 'ראש השנה לחסידות', ניתן עדיין להשלים בו כל מה שחסר עד אז".

התוועדות:

נוהגים לנגן (=לזמר) בחג הגאולה את הניגון הידוע על הפסוקים "פדה בשלום נפשי". בתקופות שונות הורה הרבי לנגן ניגון זה בהתוועדות, ופעם אחת הורה לנגנו כבר בשבת מברכים חודש כסלו. אף לסיום ההתוועדויות בתקופת י"ט כסלו, לפעמים היה הרבי, בצאתו מההתוועדות [וגם בשבת-קודש הסמוכה וכדומה], מתחיל לשיר "פדה בשלום" או את סיום הניגון "ואני אבטח בך".

החלטות טובות: "בקביעות עיתים לתורה הנגלית ודא"ח ברבים, וחיזוק דרכי החסידות באהבת רעים", וכן "בעבודת התפילה ואהבת ישראל", ו"בקיום המצוות באור והתלהבות, וכל זה – באופן דמוסיף והולך" בג' הקווים דתורה עבודה וגמ"ח, בלימוד הרמב"ם, ג' פרקים ליום, לסייע גם בממונו למוסדות לחץ להמשך...
אין אומרים תחנון.

ביום זה לפנות ערב, יצא כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"מ זיע"א לחירות מבית האסורים ממאסרו הראשון בפטרבורג בשנת תקנ"ט.

מאחלים בלשון יחיד: "גוט יום-טוב – לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתב ותחתם".

י"ט בכסלו נקרא על-ידי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ "חג החגים".

י"ט בכסלו הוא 'מתן תורה' דפנימיות התורה.

"כיוון שי"ט בכסלו הוא 'ראש השנה לחסידות', ניתן עדיין להשלים בו כל מה שחסר עד אז".

התוועדות:

נוהגים לנגן (=לזמר) בחג הגאולה את הניגון הידוע על הפסוקים "פדה בשלום נפשי". בתקופות שונות הורה הרבי לנגן ניגון זה בהתוועדות, ופעם אחת הורה לנגנו כבר בשבת מברכים חודש כסלו. אף לסיום ההתוועדויות בתקופת י"ט כסלו, לפעמים היה הרבי, בצאתו מההתוועדות [וגם בשבת-קודש הסמוכה וכדומה], מתחיל לשיר "פדה בשלום" או את סיום הניגון "ואני אבטח בך".

החלטות טובות: "בקביעות עיתים לתורה הנגלית ודא"ח ברבים, וחיזוק דרכי החסידות באהבת רעים", וכן "בעבודת התפילה ואהבת ישראל", ו"בקיום המצוות באור והתלהבות, וכל זה – באופן דמוסיף והולך" בג' הקווים דתורה עבודה וגמ"ח, בלימוד הרמב"ם, ג' פרקים ליום, לסייע גם בממונו למוסדות רבותינו נשיאינו, ולצאת ב"קריאה לכל אחב"י שליט"א אשר ליבם ער ל'קול ילד בוכה' - לפעולות נמרצות בהפצת התורה בכלל והפצת מעיינות החסידות בפרט, הלימוד והמעשה גם יחד, ומתוך התלהבות חיות ואור".

חלוקת הש"ס:

עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר – בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות כ"ק אדמו"ר הזקן בזה, וזה לשונו: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על-פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מנינים הרבה – יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל – יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור".

כל אחד ישתתף בזה על-ידי לקיחת מסכת אחת. ומה טוב, באם הדבר ביכולתו, לקחת שתי מסכתות או יותר. כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב, וליתן הכתב בידי אחר, שהרי רואים שזה פועל תוספת כוח וזירוז גם אם יהיו קשיים בדבר, ביודעו שיכולים לשאול ולברר אצלו האם אמנם קיים את הבטחתו.

אדמו"ר המהר"ש כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה".

על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת – יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת תשי"ג שוב נקבע המנהג דחלוקת הש"ס [על-ידי הרבי] – לי"ט כסלו.

כשהיה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בזמן חלוקת הש"ס בחו"ל, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח.

בחלוקת הש"ס יש כמה עניינים:

א) תלמוד תורה של המסכתא אשר לקח לחלקו. ב) לימוד המסכתא בתור חלק מלימוד כל הש"ס. ג) כאילו לומד (בשותפות) את כל הש"ס כולו. ד) נחשב כלימוד בעשרה ויותר. ה) מקנה ומזכה לכל אחד ואחד מהמשתתפים חלק בלימודו.

"בטח ידביקו בכותלי בית-הכנסת רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, ויהיה לחיזוק ולזיכרון טוב בהיכל ה', והוא מנהג ליובאוויטש".

ואותם הנמצאים במקום אשר, מאיזו סיבה שתהיה, הוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס – מצטרפים לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של הרבי ע"י "מחנה ישראל".

שיעורי תורה: "לשאלתו מה ילמוד בהמעת-לעת דיום הבהיר... י"ט כסלו... מובן שהלימוד צריך להיות בתורתו של בעל השמחה והגאולה, זאת אומרת, תורת חסידות חב"ד, אם בספריו (כמו ספר התניא, תורה אור ולקוטי תורה) או (ביחד עם הביאורים שנתוספו) במאמרים ושיחות של רבותינו נשיאינו".

בסיום התוועדות י"ט כסלו תשי"ב, קודם ברכת המזון, ציווה הרבי להכריז "שמי שלא סיים עדיין את התניא ... יסיימנו". ולבסוף הוסיף, שלאו-דווקא כעת, אך שלא יפסיקו בין 'חתן תורה' ל'חתן בראשית".

ביום י"ט בכסלו מתחילים ללמוד שוב שיעורי לימוד התניא (– לשנה מעוברת), מתחילת הספר, כפי שנחלקו לימי השנה על-ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

תחילת הלימוד היום צריך להיות בעניינים שהזמן-גרמא, ולכל לראש ב'לשון הרב' שבתחילת לוח 'היום יום' (במעלת יום י"ט בכסלו. ואפשר למצוא בו שייכות לכל יום, גם כשאין הקביעות מתאימה, ובפרט כאשר יהיו 'מונחים בזה').

שחרית: בעבר, כשעדיין לא התפשט המנהג לטבול במקווה בכל יום, היה י"ט כסלו מהימים שבהם הקפידו לטבול: "חסידים נוהגים לטבול לפני תפילת שחרית די"ט כסלו, כמנהג המקובל מחסידים הראשונים בשם מורנו הבעש"ט, שבערב שבת ובערב יום-טוב, כמו גם בשבת ויום-טוב שחרית טובלים במקווה".

(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
ימי חב"ד
יום ההילולא של המגיד ממעזריטש
בשנת תקל"ב פרצה בעיירה מעזריטש מגפה, בעקבות המגפה הרב זושא מאניפולי הביא את המגיד ובני ביתו לעיירתו - אניפולי. לאחר כשבעה חודשים הסתלק המגיד בתאריך י"ט בכסלו ומנוחתו כבוד בעיירה אניפולי. מסופר כי המגיד אמר לאדמו"ר הזקן כי יום י"ט כסלו הוא "יום ההילולא של שנינו" ביום ראשון י"ז בכסלו התבטא המגיד בפני אדמו"ר הזקן כי ביכולתו לראות את דבר ה' שבחומר הגשמי. בעת הטהרה של המגיד זכה אדמו"ר הזקן בחלק הראש, ובהגיעם למקווה ביקש אדמו"ר הזקן כי יניחו את המגיד לטבול לבדו - וכך היה והמגיד טבל שלושה פעמים! במכתבו המפורסם על גאולתו מציין אדמו"ר הזקן כי גאולתו הגיעה ביום ההילולא של רבו - המגיד ממעזריטש.
ציון המגיד ממעזריטש ציון המגיד ממעזריטש
ימי חב"ד
יום הולדת הרבנית מנוחה רחל, בתו של אדמו"ר האמצעי
הרבנית מנוחה רחל נולדה לאביה אדמו"ר האמצעי ביום גאולת אדמו"ר הזקן, בלידתה אמר אדמו"ר האמצעי "מעתה מנוחה תהיה לנו" ועל כן נקראה "מנוחה" ו"רחל" על שם בתו של אדמו"ר הזקן שנפטרה בצעירותה. בתחילה התיישבה בליובאוויטש, ובשנת תר"ה בעצת הצמח צדק עלתה לארץ ישראל והתיישבה בחברון והייתה לאם היישוב היהודי שם.
בית הרבנית מנוחה רחל בחברון המכונה בית הרבנית מנוחה רחל בחברון המכונה "בית שניאורסאהן"
ימי חב"ד
היום בו הצליח רבי משה בן אדמו"ר הזקן להימלט מהכמרים שאסרוהו
לאחר שניצח בויכוח שנערך עם הכמרים המקומיים, נלקח רבי משה למאסר בידי הכמרים. בי"ט בכסלו תקע"ו בעת שנסע עם שוביו בעגלה נרדמו שוביו והוא הצליח לקפוץ מהעגלה ולהימלט. בפחדו שיתפסוהו שוב, נמלט תחת זהות מוסתרת. בחודש סיון תרל"ח נפטר תוך שהוא נע ונד, ומנוחתו כבוד בעיירה רודימסל.
ימי חב"ד
ראש השנה לחסידות, חג הגאולה של אדמו"ר הזקן
לאחר הלשנה שנמסרה לצאר על אדמו"ר הזקן נלקח אדמו"ר הזקן למאסר ושהה בו חמישים ושלושה ימים. ביום השלישי י"ט בכסלו "חופשה ניתנה לו" (ושלימותה בליל כ' כסלו). רבותינו נשיאנו ביארו שמהות המאסר הייתה מכיון שעמד קטרוג על תורת החסידות ולמעשה בגאולתו של אדמו"ר הזקן ניתנה הרשות מלמעלה והוסר הקטרוג על הפצת תתורת החסידות, לכן כונה יום זה על ידי הרבי הרש"ב (וביתר שאת על ידי הרבי) בשם "ראש השנה לחסידות".
מבצר הפטרופבלסקי בו נאסר אדמו מבצר הפטרופבלסקי בו נאסר אדמו"ר הזקן
אדמו אדמו"ר הזקן
ימי חב"ד
יום היארצייט של הרבנית מרים גיטל שניאורסאהן
הרבנית מרים גיטל שניאורסאהן נולדה לאביה הרב מאיר שלמה ינובסקי בעיירה ניקולייב. בא' אלול תרע"א נשאה לרבי שמואל שניאורסאהן, אחיו של רבי לוי יצחק. בכ"ח אלול תרע"ו נולד בנם יחידם - מנחם מענדל עמו עמד הרבי בקשר מיוחד. הרבנית נפטרה בשנים המוקדמות לחייה, בי"ט בכסלו תש"א. הרבי נהג לומר קדיש מדי שנה ביום זה.
הרבנית מרים גיטל הרבנית מרים גיטל
לוח משנת תש לוח משנת תש"ז, בו סימן הרבי את תאריכי אמירת הקדיש
זכרון להולכים
הרה"ח יעקב משה לייזרסון ע״ה תשמ"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח יעקב משה לייזרסון ע״ה תשמ"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
בן הרב אברהם יוסף לייזרסון
נפטר בשנת התשמ"ב מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח גאדיל מרדכי זעלערמאיר ע״ה תשנ"ה, מונטיפיורי, ניו יורק
x
הרה"ח גאדיל מרדכי זעלערמאיר ע״ה תשנ"ה, מונטיפיורי, ניו יורק
בן הרב אברהם אייזיק זעלערמאיר מסר נפשו גם בזמן של הסתר ורדיפות לחנך ילדיו לקיום המצוות
נפטר בשנת התשנ"ה מונטיפיורי, ניו יורק
מרת איילה נוטיק ע״ה תשנ"ח, חולון
x
מרת איילה נוטיק ע״ה תשנ"ח, חולון
נפטרה בשנת תשנ"ח מנ"כ חולון
מרת נאווה ברק ע״ה תשע"ה, נצרת עילית
x
מרת נאווה ברק ע״ה תשע"ה, נצרת עילית
הותירה אחריה את בעלה ר' יהושוע (שוקי) ושמונה ילדים. השליחה כנרת מאיירס, אורנבורג. דנה ליפסקר, רמלה. ר' חן ברק, קראון הייטס. מור שיינר, לוד. רעות, מיכל, אור והת' מענדי
מרת ראשע רובאשקין ע״ה תשל"ו, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת ראשע רובאשקין ע״ה תשל"ו, מונטיפיורי, ניו יורק
בת הרב צבי הירש רובאשקין
נפטרה בשנת התשל"ו מונטיפיורי, ניו יורק
מרת פייגא טאובעל ע״ה תשמ"ד, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת פייגא טאובעל ע״ה תשמ"ד, מונטיפיורי, ניו יורק
בת הרב משה חיים טאובעל
נפטרה בשנת התשמ"ד מונטיפיורי, ניו יורק
ר' נחום בנימין סירוצקי ע״ה תשע"ו,
x
ר' נחום בנימין סירוצקי ע״ה תשע"ו,
הרה"ח מנחם תעיזי ע״ה תשע"ג, הר הזיתים
x
הרה"ח מנחם תעיזי ע״ה תשע"ג, הר הזיתים
התגורר באילת בתקופה האחרונה בעלמא הדין ועסק בשליחות במקום יחד עם רעייתו
מרת שפרה חן ע״ה תשנ"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת שפרה חן ע״ה תשנ"ב, מונטיפיורי, ניו יורק
בת הרב אלימלך חן
נפטרה בשנת התשנ"ב מונטיפיורי, ניו יורק
מרת הענא חיענא דענבורג ע״ה תשמ"ד, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת הענא חיענא דענבורג ע״ה תשמ"ד, מונטיפיורי, ניו יורק
בת הרב יצחק דענבורג אשת הרב התמים ר' ישעי היד
נפטרה בשנת תשמ"ד מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח יוסף מנחם אשבל ע״ה תרצ"ט,
x
הרה"ח יוסף מנחם אשבל ע״ה תרצ"ט,
מד בחדר בליובאויטש לאחר נישואיו עבר ליקטרינוסלב ואחר כך עבר לאודסה. בשנת תרנ"ד עלה לארץ ישראל התקבל לכולל חב"ד היה מורה בפתח תקווה. לעת זקנה התפטר מההוראה והתמסר כליל ללימוד תורה. אמר שיעורים בבית הכנסת בתל אביב ופתח תקוה ועסק במצוות וגמ"ח.
נולד בכז אלול בשנת התריז בליובאויטש ונפטר בשנת תרצ"ט
מרת מלכה פרידמן ע״ה תרע"ח, הר הזיתים
x
מרת מלכה פרידמן ע״ה תרע"ח, הר הזיתים
בן הרב אלטר פרידמן
נפטר בשנת תרע"ח הר הזיתים
מרת רחל דוואשא דזשייקאבסאן ע״ה תרע"ג, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת רחל דוואשא דזשייקאבסאן ע״ה תרע"ג, מונטיפיורי, ניו יורק
נפטרה בשנת תרע"ג
הרה"ח אבישי בטאשוילי ע״ה תש"פ, קרית מלאכי
x
הרה"ח אבישי בטאשוילי ע״ה תש"פ, קרית מלאכי
מחסידי חב"ד בנחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי. הותיר אחריו את רעייתו מרת לאה, בניו: ר' סימן-טוב ור' יוסף - ובנותיו: מרת מלכה אלאשוילי מרמלה - אשת הרה"ג הרה"ח רבי אברהם אלאשוילי, מחבר ספרי הלכה רבים ועורך המהדורה החדשה של שולחן ערוך הרב, מרת בטי רפאל מאלעד, נכדים ונכדות.
הרה"ח משה שאולזון ע״ה תרפ"ד, הר הזיתים
x
הרה"ח משה שאולזון ע״ה תרפ"ד, הר הזיתים
בן הרב שואל שאולזון
נפטר בשנת תרפ"ד הר הזיתים
הרה"ח מרדכי זאב הכהן גוטניק ע״ה תרצ"ב, לונדון
x
הרה"ח מרדכי זאב הכהן גוטניק ע״ה תרצ"ב, לונדון
בן הרב שניאור חיים הכהן גוטניק משלוחי רביה"ק בעיר טיפליס בגרוזיא. אח"כ רב בלונדון
נולד תרנ"ז בעיר פריאסלאב ונפטר בשנת התרצ"ב מנ"כ לונדון
הרה"ח מנחם הילביץ ע״ה תשע"א, רחובות
x
הרה"ח מנחם הילביץ ע״ה תשע"א, רחובות
הרב הילביץ נולד לפני כשבעים שנה בארץ הקודש, להוריו הרב אלתר והרבנית סימה הילביץ, ונקרא על שם זקנו הרב מנחם מענדל הילביץ מגדולי חסידי חב"ד בתקופה ההיא, אשר כיהן כרב בעיירה זעמבין. על חתניו של הסבא הרב מ"מ הילביץ נמנים גם המשפיע הנודע הרב אברהם ברוך פבזנר היד והרב שילם קוראטין ע"ה משגיח בישיבה בליובאוויטש. עסק רבות בהפצת המעיינות, ובמשך שנים רבות כיהן כרב צבאי, ובתפקידו זה עשה גדולות ונצורות למען חיזוק היהדות והפצת החסידות בקרב חיילי צה"ל. כאמור, במשך עשרות שנים כיהן כבעל קורא בבית כנסת חב"ד ברחובות.
האדמו"ר מאיר הלברשטם ע״ה תשע"ב,
x
האדמו"ר מאיר הלברשטם ע״ה תשע"ב,
אדמו"ר זצ"ל, בנם של קדושים, נולד לאביו האדמו"ר רבי יעקב הלברשטאם זצ"ל מטשאקווא, צאצא ישיר לאדמו"ר בעל הדברי חיים' מצאנז זיע"א. הוריו עלו מגליציה לארץ ישראל. לרגל הבר מצווה שלו, שלחו אותו לסבו, האדמו"ר מזימיגראד רבי סיני הלברשטאם זצ"ל, להתחנך על ברכיו. עם פרוץ מלחמת העולם הגיע לבית סבו בקראקא שבגליציה ובפרוץ המלחמה נאלץ לברוח עם סבו לרוסיה. סבו, הרבי מזימיגראד, נפטר בסיביר ונטמן שם. האדמו"ר זצ"ל, שהכל קראו לו בילדותו 'מאיר'ל, נשלח לבית יתומים של אנשי כמורה במומביי שבהודו, שם גדל לצד ילדים נוצרים ושישה יהודים בלבד. מדי יום הניח תפילין במסירות וניצל ממוות בשל מחלת הטיפוס שתקפה אותו. "חשבו אותי למשוגע" כעבור זמן קצר, עזב את בית היתומים והקפיד לשמור על מסורת אבות ולדבר יידיש בכל מקום אליו הגיע בגפו. לימים סיפר האדמו"ר: "לחמתי מלחמת קיום יומיומית כי ידעתי שאסור לי לשכוח מאיפה אני בא ומי הוריי. הסתובבתי ודיברתי בשפת האידיש, כדי שלא אשכח את המאמע לשון'. חשבו אותי למשוגע". סבו, האדמו"ר משאץ לונדון זצ"ל, דאג להטסתו לארץ הקודש ולאחר פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר. קבע את מקום תפילתו בבית המדרש של חסידות דעשש ברחוב רבי טרפון בבני ברק. אחיו הם הגאונים רבי משה הלברשטאם זצ"ל חבר בד"ץ 'העדה החרדית', רבי חכם צבי הלברשטאם זצ"ל - שנהרג יחד עם בנו בתאונת דרכים בדרך לאפיית מצות - האדמו"ר מטשאקווא ירושלים. הופעתו האחרונה בציבור היתה בשמחת החתונה הגדולה בויזניץ, אליה הגיע גם בשל הקשר המשפחתי: הכלה נכדת אחיו רבי חכם צבי הלברשטאם זצ"ל. הותיר אחריו בנים ובנות, שנים מהם חסידי חב"ד: הבכור הרב חיים ברוך שניהל במשך שנים את השידורים ב-770, ר' שמואל (מנכ"ל מפעל הש"ס העולמי) ובן נוסף חסיד חב"ד, ר' חס"ד - חנניה סיני דוד שהיה משב"ק בבית רבי
הרה"ח סעדיה הלוי לעוויט ע״ה תרס"ט, הר הזיתים
x
הרה"ח סעדיה הלוי לעוויט ע״ה תרס"ט, הר הזיתים
בן הרב שניאור זלמן הלוי לעוויט
נפטר בשנת תרס"ט הר הזיתים
הפעוט שניאור זלמן גרינברג ע״ה תשע"ג,
x
הפעוט שניאור זלמן גרינברג ע״ה תשע"ג,
בנם של ר' יוסי ורעייתו הדסה גרינברג

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

אין אירועים

העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.