מערכת COL
|
יום כ"ג אלול ה׳תשע״ו
26.09.2016
אור חדש: כתי"ק של הרבי נחשף אחרי יותר מארבעים שנה
לקראת ראש השנה ה'תשע"ז, נחשפים לראשונה דפי הגהה בכתי"ק של הרבי, על רשימת ההתוועדות של ראש השנה ה'תשל"ג ● מהי הדרך הנכונה לדבר על גזירת "מיהו יהודי" בראש השנה, בו יש להתמקד רק בעניני חיוב? ואיזה ניגון של אדמו"ר הזקן 'בחר' הרבי לנגן בהתוועדות, לאחר מספר נסיונות של הקהל, ללא הצלחה? סקירה מרתקת
(JEM)
פעם הראשונה, לאחר ארבעים וארבעה שנים, מתפרסמים עלי ההגהה שהוכנסו אל הרבי (במסגרת כתיבת "תוכן קצר", חוברות שיצאו לאור בחודשים ניסן-אלול ה'תשל"ב - שנת השבעים להולדת הרבי, בתקופה בה לא יצאו באופן סדיר 'ליקוטים' מוגהים שהודפסו אחר כך בסדרת הספרים 'לקוטי שיחות').
עלי ההגהה נמצאו לאחרונה בהשגחה פרטית נפלאה באגף שמור בארכיון ספריית 'אגודת חסידי חב"ד', במסגרת עבודת החיפוש והמחקר לצורך הוצאת תורתו של הרבי לאור עולם, בסדרה הגדולה "תורת מנחם – התוועדויות" הכוללת 101 כרכים לעת עתה.
תיאור ההתוועדות ותוכן השיחות נרשמו על ידי חברי המערכת ביום ו' תשרי, והוכנסו אל הרבי להגהה, כפי שהיה מקובל באותם חודשים במסגרת ההו"ל של "תוכן קצר". עלי ההגהה נשארו ספונים באוצר הקודש, ולפועל נפסקה ההו"ל של "תוכן קצר", כך שעמודים אלו עם הגהותיו של הרבי לא נדפסו מעולם.
בקונטרס מיוחד היו"ל לקראת ראש השנה ה'תשע"ז, על ידי מערכת 'ועד הנחות בלה"ק', המוסד האמון על הדפסת והפצת תורתו של הרבי, מובאים הדברים לראשונה, בתוספת הערות ומראי מקומות בשולי הגליון, בידי חברי המערכת.
כדי להרוות את הצמאון הרוחני של אנ"ש והתמימים שיחיו לכל דבר וענין חדש של הרבי, ובמיוחד עם גבור הגעגועים לחזות פני מלך עם הגעתנו לחודש החגים השבע והמושבע, הננו לפרסם את תצלום עלי ההגהה המקוריים, בהם ניתן לראות את עבודת הקודש של הרבי בהגהת הדברים ודקדוקם קודם צאתם לאור עולם, וללמוד מתוך חיות מחודשת את הדברים, כנתינתם מסיני, חדשים ממש.
*
להלן סקירה קצרה של ההתוועדות, בשילוב תוכן השיחות שנאמרו בהתוועדות:
ההתוועדות של יום ב' דראש השנה ה'תשל"ג החלה בשעה 7 בערב, ולאחר שהרבי נטל ידיו הק' דיבר שיחה ארוכה אודות המעלה של יום ב' דראש השנה על יום א' דראש השנה כאשר הוא חל בשבת קודש, כהקביעות של שנה זו (תשל"ג). השיחה ארכה קרוב לשעה!
שיחה זו הוגהה על ידי הרבי לאחר מכן, ונדפסה בליקוטי שיחות חלק י"ד עמ' 122 ואילך.
לאחר השיחה הראשונה, הורה הרבי לנגן את ניגוני רבותינו נשיאינו: ציוה לנגן את הניגון ג' תנועות ורמז שינגנו אותו ג' פעמים; ואח"כ ציוה לנגן ניגון מאדמו"ר הזקן, ה"חוזר" הר"ר יואל כהן שיחי' שהיה הממונה להתחיל את הניגונים בהוראת הרבי, החל לנגן ניגון ד' בבות הידוע, אך הרבי רמז בראשו לפתע שלא לזה התכוין, מיד שינה ר' יואל והחל לנגן אבינו מלכינו, ושוב רמז הרבי בתנודת ראש שלא לזו כוונתו,
לפתע החל הרבי לנגן בעצמו הניגון א-לי אתה וניגן בהתלהבות גדולה [בהתוועדות הבאה לרגל יום ההילולא ו' תשרי, הורה הרבי לנגן את ניגון ד' בבות ניגונו של אדה"ז, ואמר, שזו השלמה מראש השנה...]; אח"כ ציוה לנגן ניגון מאדמו"ר האמצעי, מאדמו"ר הצמח צדק, מאדמו"ר מהר"ש, מאדמו"ר הרש"ב, מאדמו"ר הריי"צ, ואחר כך ציוה לנגן את הניגון "אבינו מלכנו". לאחר מכן (ללא הקדמת הניגון הרגיל) אמר מאמר ד"ה "זה היום תחלת מעשיך".
השיחה השניה הוקדשה ליהודים "הנמצאים מאחורי מסך הברזל", אבל אין מסך שמפסיק או מבדיל ח"ו בין ישראל לאביהם שבשמים. והרבי הוסיף ואמר, שזהו על דרך הענין של "אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", שעל ידי שאלה שכבר יצאו מן המיצר אל המרחב יתאמצו ויוסיפו בתורה ומצוות, יעוררו חסדי השי"ת על אחיהם שעדיין לא יצאו משם, שגם הם יזכו לגאולה הפרטית "הם ובניהם ובנותיהם, נכדיהם ונכדותיהם וכו'".
והורה שינגנו ניגון ש"הביאו משם", ועי"ז ישמחו את אלו שנמצאים שם. אחדים מיוצאי גרוזיה ניגנו ניגון המקובל אצל אחב"י במדינת גרוזיה. אחרי הניגון חילק להם הרבי משקה, על מנת לחלק בין המסובים באמרו "חלקתם ניגון עם הקהל, עתה תחלקו משקה".
את השיחה השלישית פתח הרבי באמרו, שעל אף שבכל התוועדות צ"ל שלא יחסר הדיבור על דבר "העניין הידוע" של מיהו יהודי איך שהוא מופרך עד מאוד, אך כיון שבראש השנה צריך לדבר רק בעניני טוב ולא בעניני היפך הטוב, הרי שידברו רק בצד הטוב שבזה.
וזאת, המעלה שלא בערך של בני ישראל, אשר "אתה בחרתנו מכל העמים". וכל המציאות של אומות העולם היא בשביל ישראל, בשביל לאפשר את האתה בחרתנו. במילא הורה הרבי שינגנו בפעם השניה בהתוועדות זו את ה"אתה בחרתנו", און ס'זאל זיין אתה בחרתנו... והרבי סיים את המשפט בעודו מתחיל בעצמו את הניגון. ועמד על מקומו מלוא קומתו ורקד במשך דקות ארוכות עם הקהל בהתלהבות גדולה.
קודם ברכת המזון, לאחר שהורה למלאות את הכוס, אמר הרבי דברים מיוחדים אודות הברכה לבני ישראל לאחר שקיבלו עליהם את מלכותו של הקב"ה ברצון. ונוסח הברכות היו באריכות לפי ערך, כפי שניתן לראות בפנים השיחה.
ההתוועדות הסתיימה בערך בשעה 9 וחצי בערב. ולאחר ברכת המזון (בה בירך הרבי את הברכה הראשונה בשקט, והסביר לאחר מכן, ששינה ממנהגו בכל פעם שאומרה בקול קם, כדי שלא יחשבו בטעות שמתכוין להוציא ידי חובה את השומעים, ובמילא אינם צריכים לברך בעצמם) מסר את החלות מההתוועדות, לחלוקה בעזרת הנשים.
לאחר תפלת ערבית, הבדיל הרבי על בימת ההתוועדות, וחילק בידו הקדושה "כוס של ברכה" לכאו"א.
ביומנים של אנ"ש והתמימים מאותה חלוקה של כוס של ברכה, נרשם שהרבי היה בשמחה גדולה. "זייער אויפגעלייגט". וכמה פעמים בעת שניגנו, הורה לנוכחים – ובמיוחד ליוצאים "מאחורי מסך הברזל" – לשרוק בפה, בסימן הידוע באצבעותיו הק' "אז מען זאל פייפען". בהמשך הורה להרה"ח ר' בן ציון שמטוב לנגן את הניגון הידוע שלו. ובכלל, בעת ניגונים רבים, הניח מידו הק' את הכוס על השולחן ועודד בב' ידיו הק' את השמחה הגדולה.
לאחר שבעת ההתוועדות הראה הרבי קירוב גדול וחיבה ליוצאי בוכרה וליוצאי גרוזיה, הורה הרבי (לה"חכמים" – רבני העדה) שינגנו את הניגונים שלהם. הקהל החל לנגן את הניגון "אתם שלום וביתכם שלום", ולפתע נשמע קולו של הרבי, בהתרוממות הרוח "וואו איז משיח בן רפאל?" ולאחר שנענה שאינו בסמוך, המשיך ואמר "זאל מען דערוויילע זינגען אן עם, ס'איז דאך אן עבירה די צייט".
לאחר ברכה אחרונה, טרם צאתו (כשהשעון מורה על השעה 11:15 בלילה) החל הרבי לנגן "כי בשמחה תצאו".
כאן ניתן לראות קטע וידאו מיוחד, בו מנגנים את "אתם שלום" בהתוועדות חג הפורים של אותה שנה.
עלי ההגהה נמצאו לאחרונה בהשגחה פרטית נפלאה באגף שמור בארכיון ספריית 'אגודת חסידי חב"ד', במסגרת עבודת החיפוש והמחקר לצורך הוצאת תורתו של הרבי לאור עולם, בסדרה הגדולה "תורת מנחם – התוועדויות" הכוללת 101 כרכים לעת עתה.
תיאור ההתוועדות ותוכן השיחות נרשמו על ידי חברי המערכת ביום ו' תשרי, והוכנסו אל הרבי להגהה, כפי שהיה מקובל באותם חודשים במסגרת ההו"ל של "תוכן קצר". עלי ההגהה נשארו ספונים באוצר הקודש, ולפועל נפסקה ההו"ל של "תוכן קצר", כך שעמודים אלו עם הגהותיו של הרבי לא נדפסו מעולם.
בקונטרס מיוחד היו"ל לקראת ראש השנה ה'תשע"ז, על ידי מערכת 'ועד הנחות בלה"ק', המוסד האמון על הדפסת והפצת תורתו של הרבי, מובאים הדברים לראשונה, בתוספת הערות ומראי מקומות בשולי הגליון, בידי חברי המערכת.
כדי להרוות את הצמאון הרוחני של אנ"ש והתמימים שיחיו לכל דבר וענין חדש של הרבי, ובמיוחד עם גבור הגעגועים לחזות פני מלך עם הגעתנו לחודש החגים השבע והמושבע, הננו לפרסם את תצלום עלי ההגהה המקוריים, בהם ניתן לראות את עבודת הקודש של הרבי בהגהת הדברים ודקדוקם קודם צאתם לאור עולם, וללמוד מתוך חיות מחודשת את הדברים, כנתינתם מסיני, חדשים ממש.
*
להלן סקירה קצרה של ההתוועדות, בשילוב תוכן השיחות שנאמרו בהתוועדות:
ההתוועדות של יום ב' דראש השנה ה'תשל"ג החלה בשעה 7 בערב, ולאחר שהרבי נטל ידיו הק' דיבר שיחה ארוכה אודות המעלה של יום ב' דראש השנה על יום א' דראש השנה כאשר הוא חל בשבת קודש, כהקביעות של שנה זו (תשל"ג). השיחה ארכה קרוב לשעה!
שיחה זו הוגהה על ידי הרבי לאחר מכן, ונדפסה בליקוטי שיחות חלק י"ד עמ' 122 ואילך.
לאחר השיחה הראשונה, הורה הרבי לנגן את ניגוני רבותינו נשיאינו: ציוה לנגן את הניגון ג' תנועות ורמז שינגנו אותו ג' פעמים; ואח"כ ציוה לנגן ניגון מאדמו"ר הזקן, ה"חוזר" הר"ר יואל כהן שיחי' שהיה הממונה להתחיל את הניגונים בהוראת הרבי, החל לנגן ניגון ד' בבות הידוע, אך הרבי רמז בראשו לפתע שלא לזה התכוין, מיד שינה ר' יואל והחל לנגן אבינו מלכינו, ושוב רמז הרבי בתנודת ראש שלא לזו כוונתו,
לפתע החל הרבי לנגן בעצמו הניגון א-לי אתה וניגן בהתלהבות גדולה [בהתוועדות הבאה לרגל יום ההילולא ו' תשרי, הורה הרבי לנגן את ניגון ד' בבות ניגונו של אדה"ז, ואמר, שזו השלמה מראש השנה...]; אח"כ ציוה לנגן ניגון מאדמו"ר האמצעי, מאדמו"ר הצמח צדק, מאדמו"ר מהר"ש, מאדמו"ר הרש"ב, מאדמו"ר הריי"צ, ואחר כך ציוה לנגן את הניגון "אבינו מלכנו". לאחר מכן (ללא הקדמת הניגון הרגיל) אמר מאמר ד"ה "זה היום תחלת מעשיך".
השיחה השניה הוקדשה ליהודים "הנמצאים מאחורי מסך הברזל", אבל אין מסך שמפסיק או מבדיל ח"ו בין ישראל לאביהם שבשמים. והרבי הוסיף ואמר, שזהו על דרך הענין של "אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", שעל ידי שאלה שכבר יצאו מן המיצר אל המרחב יתאמצו ויוסיפו בתורה ומצוות, יעוררו חסדי השי"ת על אחיהם שעדיין לא יצאו משם, שגם הם יזכו לגאולה הפרטית "הם ובניהם ובנותיהם, נכדיהם ונכדותיהם וכו'".
והורה שינגנו ניגון ש"הביאו משם", ועי"ז ישמחו את אלו שנמצאים שם. אחדים מיוצאי גרוזיה ניגנו ניגון המקובל אצל אחב"י במדינת גרוזיה. אחרי הניגון חילק להם הרבי משקה, על מנת לחלק בין המסובים באמרו "חלקתם ניגון עם הקהל, עתה תחלקו משקה".
את השיחה השלישית פתח הרבי באמרו, שעל אף שבכל התוועדות צ"ל שלא יחסר הדיבור על דבר "העניין הידוע" של מיהו יהודי איך שהוא מופרך עד מאוד, אך כיון שבראש השנה צריך לדבר רק בעניני טוב ולא בעניני היפך הטוב, הרי שידברו רק בצד הטוב שבזה.
וזאת, המעלה שלא בערך של בני ישראל, אשר "אתה בחרתנו מכל העמים". וכל המציאות של אומות העולם היא בשביל ישראל, בשביל לאפשר את האתה בחרתנו. במילא הורה הרבי שינגנו בפעם השניה בהתוועדות זו את ה"אתה בחרתנו", און ס'זאל זיין אתה בחרתנו... והרבי סיים את המשפט בעודו מתחיל בעצמו את הניגון. ועמד על מקומו מלוא קומתו ורקד במשך דקות ארוכות עם הקהל בהתלהבות גדולה.
קודם ברכת המזון, לאחר שהורה למלאות את הכוס, אמר הרבי דברים מיוחדים אודות הברכה לבני ישראל לאחר שקיבלו עליהם את מלכותו של הקב"ה ברצון. ונוסח הברכות היו באריכות לפי ערך, כפי שניתן לראות בפנים השיחה.
ההתוועדות הסתיימה בערך בשעה 9 וחצי בערב. ולאחר ברכת המזון (בה בירך הרבי את הברכה הראשונה בשקט, והסביר לאחר מכן, ששינה ממנהגו בכל פעם שאומרה בקול קם, כדי שלא יחשבו בטעות שמתכוין להוציא ידי חובה את השומעים, ובמילא אינם צריכים לברך בעצמם) מסר את החלות מההתוועדות, לחלוקה בעזרת הנשים.
לאחר תפלת ערבית, הבדיל הרבי על בימת ההתוועדות, וחילק בידו הקדושה "כוס של ברכה" לכאו"א.
ביומנים של אנ"ש והתמימים מאותה חלוקה של כוס של ברכה, נרשם שהרבי היה בשמחה גדולה. "זייער אויפגעלייגט". וכמה פעמים בעת שניגנו, הורה לנוכחים – ובמיוחד ליוצאים "מאחורי מסך הברזל" – לשרוק בפה, בסימן הידוע באצבעותיו הק' "אז מען זאל פייפען". בהמשך הורה להרה"ח ר' בן ציון שמטוב לנגן את הניגון הידוע שלו. ובכלל, בעת ניגונים רבים, הניח מידו הק' את הכוס על השולחן ועודד בב' ידיו הק' את השמחה הגדולה.
לאחר שבעת ההתוועדות הראה הרבי קירוב גדול וחיבה ליוצאי בוכרה וליוצאי גרוזיה, הורה הרבי (לה"חכמים" – רבני העדה) שינגנו את הניגונים שלהם. הקהל החל לנגן את הניגון "אתם שלום וביתכם שלום", ולפתע נשמע קולו של הרבי, בהתרוממות הרוח "וואו איז משיח בן רפאל?" ולאחר שנענה שאינו בסמוך, המשיך ואמר "זאל מען דערוויילע זינגען אן עם, ס'איז דאך אן עבירה די צייט".
לאחר ברכה אחרונה, טרם צאתו (כשהשעון מורה על השעה 11:15 בלילה) החל הרבי לנגן "כי בשמחה תצאו".
כאן ניתן לראות קטע וידאו מיוחד, בו מנגנים את "אתם שלום" בהתוועדות חג הפורים של אותה שנה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
