מערכת COL
|
יום י"ט אלול ה׳תשע״ו
22.09.2016
מה באמת חשוב בחיים ● עמדה שבועית
על מה אנחנו מבקשים סליחה, על שלא למדנו די מתמטיקה? עם כל הכבוד, לא זה מה שעומד מול עינינו בהתייצבותנו לפני בורא העולם ● המאמר השבועי מאת הרב מנחם ברוד המתפרסם ב"שיחת השבוע" למאמר המלא
סליחות. אילוסטרציה
הרב מנחם ברוד
נראה שהחיים בארץ באמת נפלאים, אם הסערות התקשורתיות הפוקדות אותנו בעת האחרונה הן סביב משפט שנאמר בהרצאה או בעקבות שורה שנכתבה אי-שם. זה סגנון חדש של יצירת מהומה מלא מאומה, אבל בהחלט יש מאחוריה כוונה להלך אימים על מי שמעז להשמיע דעה החורגת ממה שמישהו סבור שהוא הקו ה'נכון'.
בשבוע שעבר היה ניסיון לייצר סערה מדברי שר החינוך ש"לימודי היהדות חשובים מלימודי מתמטיקה". כותרות הענק יצרו רושם שנאמרה כאן אמירה שערורייתית מזעזעת, המחייבת הכאה על חטא או לפחות הבהרה והתנצלות. אבל מה לעשות, זו האמת.
מתמטיקה או בריאות?
הנה, בימים האלה אנחנו עושים איש-איש את חשבון נפשו ומתייצבים בראש מורכן לאמירת הסליחות. על מה אנחנו מבקשים סליחה, על שלא למדנו מתמטיקה במידה מספקת? על מה אנחנו עושים חשבון נפש, על שלא השקענו בלימודי מדעים? עם כל הכבוד למקצועות האלה, לא הם העומדים מול עינינו בהתייצבותנו לפני בורא העולם לפני יום הדין.
על מה אנחנו מבקשים סליחה ועורכים חשבון נפש? – על דברים שברוח. על שלא למדנו די הצורך תורה, על שלא קיימנו די מצוות, על שלא עשינו דיינו מעשי צדקה וחסד, על שלא זיככנו את מידותינו, על שלא נהגנו כבוד בזולת. על אלה נאמר בלב נשבר 'אשמנו, בגדנו', ונקווה שבשנה הבאה נשתפר ונתעלה.
המתמטיקה היא כלי. אמנם כלי חשוב וחיוני להתקדמות טכנולוגית, אבל כלי בלבד. לעומת זה, לימודי היהדות מעצבים את האישיות שלנו, את עצם היותנו בני-אדם ויהודים. אין אלה שני מקצועות שאפשר להשוות ביניהם ולנהל דיון על מידת חשיבותם, אלא האחד הוא כלי ואמצעי בלבד ואילו השני קשור לעצם הווייתנו.
הדבר דומה לשאלה אם חשוב יותר ללמוד מתמטיקה או להיות בריא. כל אב ואם ישיבו נחרצות: 'העיקר הבריאות'. ובכן, כשם שהבריאות הפיזית היא המשאלה הגדולה והחשובה שכולנו מאחלים לעצמנו ולילדינו, גם הבריאות הרוחנית – להיות אדם בריא בנפשו ויהודי בריא ברוחו – היא הדבר החשוב ביותר.
יסודות בריאים
יהדות איננה מקצוע שלומדים לצורך מבחן, מקבלים ציון ויכולים לנפנף אחר-כך בתעודה נאה. את היהדות צריך להפנים ולהטמיע בתוך הנפש. יהדות משמעותה זהות יהודית, חיבור איתן לשורשים היהודיים, גאווה יהודית. לימודי היהדות צריכים להחדיר בתוכנו את מערכת הערכים היהודית, כדי שנוכל לעמוד באתגרי החיים ולהעביר את המורשת המופלאה הזאת לדורות הבאים.
כאשר היסודות חזקים, אפשר לבנות עליהם בניין לתפארת. יהודי שקיבל מטען ערכי עמוק ושורשי יוכל לעסוק בכל מקצוע ועיסוק ולהתמודד עם כל אתגר בלי להתבלבל ובלי לוותר על זהותו וערכיו. יהודי כזה מקדש שם שמים ומעורר כבוד בעיני סביבתו.
בימים האלה של אלול אנחנו מחזירים את הפרופורציות לחיינו. עושים את חשבון נפשנו ונזכרים מה הם הדברים החשובים באמת, שבזכותם נזכה לכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה.
נראה שהחיים בארץ באמת נפלאים, אם הסערות התקשורתיות הפוקדות אותנו בעת האחרונה הן סביב משפט שנאמר בהרצאה או בעקבות שורה שנכתבה אי-שם. זה סגנון חדש של יצירת מהומה מלא מאומה, אבל בהחלט יש מאחוריה כוונה להלך אימים על מי שמעז להשמיע דעה החורגת ממה שמישהו סבור שהוא הקו ה'נכון'.
בשבוע שעבר היה ניסיון לייצר סערה מדברי שר החינוך ש"לימודי היהדות חשובים מלימודי מתמטיקה". כותרות הענק יצרו רושם שנאמרה כאן אמירה שערורייתית מזעזעת, המחייבת הכאה על חטא או לפחות הבהרה והתנצלות. אבל מה לעשות, זו האמת.
מתמטיקה או בריאות?
הנה, בימים האלה אנחנו עושים איש-איש את חשבון נפשו ומתייצבים בראש מורכן לאמירת הסליחות. על מה אנחנו מבקשים סליחה, על שלא למדנו מתמטיקה במידה מספקת? על מה אנחנו עושים חשבון נפש, על שלא השקענו בלימודי מדעים? עם כל הכבוד למקצועות האלה, לא הם העומדים מול עינינו בהתייצבותנו לפני בורא העולם לפני יום הדין.
על מה אנחנו מבקשים סליחה ועורכים חשבון נפש? – על דברים שברוח. על שלא למדנו די הצורך תורה, על שלא קיימנו די מצוות, על שלא עשינו דיינו מעשי צדקה וחסד, על שלא זיככנו את מידותינו, על שלא נהגנו כבוד בזולת. על אלה נאמר בלב נשבר 'אשמנו, בגדנו', ונקווה שבשנה הבאה נשתפר ונתעלה.
המתמטיקה היא כלי. אמנם כלי חשוב וחיוני להתקדמות טכנולוגית, אבל כלי בלבד. לעומת זה, לימודי היהדות מעצבים את האישיות שלנו, את עצם היותנו בני-אדם ויהודים. אין אלה שני מקצועות שאפשר להשוות ביניהם ולנהל דיון על מידת חשיבותם, אלא האחד הוא כלי ואמצעי בלבד ואילו השני קשור לעצם הווייתנו.
הדבר דומה לשאלה אם חשוב יותר ללמוד מתמטיקה או להיות בריא. כל אב ואם ישיבו נחרצות: 'העיקר הבריאות'. ובכן, כשם שהבריאות הפיזית היא המשאלה הגדולה והחשובה שכולנו מאחלים לעצמנו ולילדינו, גם הבריאות הרוחנית – להיות אדם בריא בנפשו ויהודי בריא ברוחו – היא הדבר החשוב ביותר.
יסודות בריאים
יהדות איננה מקצוע שלומדים לצורך מבחן, מקבלים ציון ויכולים לנפנף אחר-כך בתעודה נאה. את היהדות צריך להפנים ולהטמיע בתוך הנפש. יהדות משמעותה זהות יהודית, חיבור איתן לשורשים היהודיים, גאווה יהודית. לימודי היהדות צריכים להחדיר בתוכנו את מערכת הערכים היהודית, כדי שנוכל לעמוד באתגרי החיים ולהעביר את המורשת המופלאה הזאת לדורות הבאים.
כאשר היסודות חזקים, אפשר לבנות עליהם בניין לתפארת. יהודי שקיבל מטען ערכי עמוק ושורשי יוכל לעסוק בכל מקצוע ועיסוק ולהתמודד עם כל אתגר בלי להתבלבל ובלי לוותר על זהותו וערכיו. יהודי כזה מקדש שם שמים ומעורר כבוד בעיני סביבתו.
בימים האלה של אלול אנחנו מחזירים את הפרופורציות לחיינו. עושים את חשבון נפשנו ונזכרים מה הם הדברים החשובים באמת, שבזכותם נזכה לכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
