בקונטרס 'התוועדות' השבועי, המופץ בימים אלו בין חסידי חב"ד ליובאוויטש, וכלל לומדי תורתו של הרבי, חבויה סגירת מעגל מרגשת ואף היסטורית.

לצד המשך ההוצאה לאור הסדירה של תורת הרבי, שיחות הקודש, המאמרים, אגרות הקודש, הרשימות וכו' על ידי מכון ההו"ל של תורת הרבי – 'ועד הנחות בלשון הקודש' בניהולו הנמרץ של הרה"ח ר' חיים שאול ברוק שיחי', לא פוסקים המאמצים לאתר את החלקים החסרים, השיחות והמאמרים שלא נמצאים בדפוס, גם לא בקופיר או בצילום.

כשהמטרה המרכזית למול עיניהם, שלא יאבד ח"ו אות אחת ממה שאמר או כתב הרבי במשך כל השנים, והכל יצא לאור בדפוס נאה, בצורה מסודרת ואחראית כפי ההוראות וההדרכות להם זכו חברי המערכת במשך השנים, נעשו ונעשים מאמצים גדולים תוך השקעה של דמים מרובים תרתי משמע, להגיע אל הדבר השלם.

מאותה התוועדות של שבת פרשת כי תצא ה'תשל"א, נותרו ה'הנחות' של השיחות בחלקה הראשון של ההתוועדות, עד לאמירת ה'מאמר' ד"ה כי תצא למלחמה. שיחה אחת מתוך ההתוועדות עובדה בהמשך מ'הנחה' לשיחה מוגהת ונדפסה ב'לקוטי שיחות'. אולם חלק הארי של הדברים שהשמיע הרבי באותה התוועדות לאחר המאמר, לא היה בנמצא.

בהשגחה פרטית מופלאה, תוך כדי הכנת כרכי 'תורת מנחם – התוועדויות' של שנת ה'תשל"א [חלקים ס"ב, ס"ג, ס"ד, ס"ה], ומתוך אמונה שדבר מדבריו של הרבי לא יילך לאיבוד ח"ו בתהום הנשיה, מצאו חברי המערכת תוך כדי נבירה מדוקדקת בארכיון של אלפי דפי 'הנחות' מצהיבים, הרשומים בכתב יד, את 'החלק האבוד' של אותה התוועדות.

*
הבחור התמים אהרן גאלדשטיין שיחי', שישב בשבת תחכמוני בבית חיינו 770, היה מתלמידי התמימים המצויינים והמובחרים, שהקדיש עיתותיו להעלות על הכתב את ה'הנחות' מהתוועדויותיו של הרבי, כשהוא משתדל שלא להחסיר דבר מדבריו הק'. כך, לבד ממה שראה ושמע בעת ההתוועדות יחד עם אנ"ש והתמימים, היה יושב שעות מרובות בעת ה'חזרה' לאחר ההתוועדות, ורושם ללא הרף.

לימים, לאחר שהתחתן בשעטומ"צ, וזכה להמנות על לגיונו של מלך, לצאת בשליחות הרבי לעיר אן ארבור במישיגן [שם החל מיד בפעילות נמרצת בין חברי הקהילה היהודית ובמיוחד בין הסטודנטים הרבים, פעילות הנושאת פירות ופירי פירות, כאשר עד עצם היום הזה הוא מנהל ביד רמה את בית חב"ד בעיר זה למעלה מארבעים שנה] הגה במוחו רעיון, להגיש לרבי 'מתנה' – את כל ה'הנחות' שרשם משנת ה'תשכ"ז עד שנת ה'תשל"ה!

קורת הרוח העצומה שהתפשטה על פניו הק' של הרבי היתה גלויה. לצורך הכנת הכתבה, שוחחנו עם השליח הר"א גאלדשטיין שיחי', והוא העלה זכרונות מאותה יחידות תוך שהוא משחזר במדויק את מילותיו הקדושות והנצחיות של הרבי.

לאחר שהרבי התענין אם עמל על כך בעצמו, ללא עזרה (והוא אישר שאכן כך היה), ובאם הרב יואל כהן שיחי' עבר על ההנחות הללו, אמר הרבי בזה"ל: "אַ גרויסער יישר כח. דאָס איז אַ גוטע זאַך. און מסתמא וועט דאָס בריינגען אַ תועלת".

ואח"כ בהמשך היחידות, לאחר הברכות וההוראות בקשר לשליחות, עבורו ועבור רעייתו, חזר הרבי עוה"פ בנוגע לשיחות ואמר: "יישר כח נאָך אַמאָל, און מען זאָל הערן פון אייך בשורות טובות פון איצטער ביז יעמולט, און פון יעמולט און ווייטער".

אח"כ שאלתי – נזכר הרב גאלדשטיין – באיזה מקום להניח את השיחות, והראה בידו הק' ליד השולחן, והנחתי אותם שם, ואמר עוה"פ: "יישר כח, אַ גרויסן דאַנק".

ואכן, יש מקום לומר שמילותיו הנבואיות של הרבי באותה 'יחידות' "און מסתמא וועט דאס בריינגען א תועלת", מתגשמות בעת המלאכה הגדולה בהוצאת תורתו של הרבי לאור עולם, המתבצעת על ידי ועד הנחות בלה"ק. בכרכים בהם נדפסים השיחות של השנים הללו, מסתייעים חברי המערכת רבות ב'הנחות' שרשם הרב גאלדשטיין בכתב ידו. ובמיוחד, כמו במקרה דנן, בחלקים מהתוועדות שנמצאים רק ב'הנחה' הנמצאת ברשותו, ועותק ממנה מסר לידיו הק' של הרבי באותה יחידות מופלאה. וזכות הרבים, לומדי תורתו של רבינו בכל העולם כולו, תעמוד לו ולזרעו אחריו.

*

בעת ההתוועדות אמר הרבי, שהיות שזוהי השבת שלפני ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים - הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן, ובפרט אשר הקביעות היא ביום רביעי לפרשת תבוא, אותה קביעות כמו בשנת קה"ת בה נולד אדמו"ר הזקן, וענינם היה להאיר את העולם בתורה הנגלית ובתורת החסידות "יפוצו מעיינותיך חוצה" הרי ש"זוהי אחת הסיבות להתוועדות זו, וזאת בהמשך להמדובר במשך הזמן האחרון (מאז התוועדות חמשה עשר בשבט ה'תשל"א) שכעת הוא הזמן שצריכים "לכבוש" את העולם על ידי לימוד התורה".

בין השיחות שבאים בדפוס בפעם הראשונה, ניתן ללמוד את השיחה אודות רש"י בתחילת הפרשה ד"ה כי תצא למלחמה על אויבך, ובסיום הפרשה ד"ה אשר קרך בדרך שם מביא המשל הידוע על אמבטי רותחת.

בהמשך אמר הרבי שיחה, כדרכו בקודש, על הערות אביו הרה"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן ז"ל על הזהר. מעניין שהרבי מקדים ואומר "הנה על הזהר דפרשתנו אין הערות. ולכן נתעכב על המבואר בהערות אאמו"ר בנוגע לברכת כהנים שבביאור זה ישנו ענין השייך לחודש אלול, וגם ענין השייך לשיעור תניא היומי שלומדים בהשגחה פרטית ביום הש"ק זה".

את קונטרס 'התוועדות' – לחץ כאן להורדה ניתן לקבל גם דרך הדוא"ל, על ידי הצטרפות למעגל המנויים המקבלים זאת מידי שבוע. כתובת המערכת למשלוח בקשת הצטרפות: [email protected]‏. לחצו כאן: להורדה

*
באמצע ההתוועדות, השמיע הרבי דברי הספד מיוחדים על הרב ראובן מרגליות, שנלב"ע באותה תקופה:

"וכאן המקום להזכיר אודות הרב ראובן מרגליות, שזכה לאריכות ימים, ולפני שבוע נפטר בלא בנים – שהיה בקי נפלא בספר הזהר, וזכה לערוך ציוני מראה מקומות על ספר הזהר, בדוגמת מסורת הש"ס שיש על הגמרא, אבל על ספר הזהר לא היה ענין כזה עד שנערך על ידו, ומובן גודל התועלת שבדבר, ובלשון הידוע "אזנים לתורה".

מי היה אותו גאון שזכה לאזכור מיוחד זה בעיצומה של ההתוועדות?

הגאון הרב ראובן מרגליות ז"ל, נולד בלבוב בז' כסלו ה'תר"ן, ונלב"ע בתל אביב בז' אלול ה'תשל"א. חיבר למעלה מחמישים ספרים במגוון נושאים תורניים. את חיבורו הראשון 'תולדות אדם' על המהרש"א הוציא כבר בגיל 22 בשנת תער"ב קודם מלחמת העולם הראשונה.

בחודש טבת תרצ"ה, לאחר פטירת רעייתו, עלה לארה"ק והתיישב בתל אביב, שם חי עד סוף ימיו. הקים את 'ספריית הרמב"ם' בה שימש כאוצר וספרן ראשי. נלב"ע ללא שהשאיר אחריו צאצאים.

הקשר עם הרבי התנהל באמצעות חילופי מכתבים, במשך שנים רבות. הרב מרגליות שהיה בעל זיכרון צילומי, ובקי במרחב עצום של תחומי התורה, כתב וההדיר ספרים רבים. בין השאר ההדיר את 'ספר חסידים', 'מלחמות ה' לבן הרמב"ם, ספר הזוהר עם הערות ניצוצי זהר, שו"ת מן השמים, ספר הבהיר, זהר חדש עם ניצוצי זהר.

כמו רבים מהמו"ל בעולם התורני היהודי, היה שולח לרבי בתדירות את ספריו, ובמכתבי התודה וההערכה הוסיף הרבי מדילי' הערות ושקו"ט על ספריו. ביטויים מיוחדים כלפיו אנו מוצאים באגרת קודש מט"ו סיון תשי"א, בה כותב לו הרבי: "דבר גדול עשה ועושה בניצוציו והערותיו על הזוהר, תיקוני זוהר, הבהיר וזוהר חדש – חכמה יש כאן ומלאכה יש כאן . . וראה ראיתי בפועל ממש גודל התועלת אשר בניצוציו במשך לימודי ועיוני בספרים אלו. וברכת רבים אשר ישתמשו בזהר נצוציו, עליו תבוא".

חלק מההתכתבות היתה בתחומי המחקר שלו וספריו על הרמב"ם והזהר, תוך שהוא עוסק בהשוואת דבריו של הרמב"ם ויסודות הפסיקה שלו למובא בזהר, וכן בספרו 'שערי זהר' על ספר הזהר המהווה מעין מקבילה ל'מסורת הש"ס' על הש"ס, תוך שהוא מביא למעלה משישים אלף מראי מקומות! מכל ספרות התושבע"פ גמ' ומדרשים וכו' לדברי הקבלה.

ספרו הידוע ביותר הוא 'מרגליות הים' על מסכת סנהדרין, שכל כולו אומר חריפות ובקיאות של גאון השולט במכמני התורה כולה ודולה ממנה אבנים טובות ומרגליות. ספר שהפך לספר יסוד לכל לומד מסכת זו, שהיא כידוע מסכת שהיתה חביבה במיוחד על הרבי, ואותה בחר מידי שנה ב'חלוקת הש"ס' הרשמית שע"י מחנה ישראל שהיתה מתבצעת בעת ההתוועדות של חג הגאולה י"ט כסלו, (וכפי שפורסמו תצלומי הכרטיס בעבר).

בספרי התוועדויות, לקוטי שיחות, אגרות קודש, ציין הרבי במקומות רבים למגוון ספריו. עוד בשנת תש"ה (אג"ק ח"ב עמ' סד) מציין הרבי את ספרו 'נפש חיה' על שו"ע או"ח. [ספר שכתב הגאון במשך שנתיים תרד"ע-תרע"ו, בהם הסתתר מהמשטרה הצבאית שחיפשה את העריקים מגיוס למלחמה].