תשובה:

אם קיבלת היתר ממורה הוראה להשתמש באינטרנט לצורכי הפרנסה וכיוצ"ב, הרי שלגבי גלישת WIFI של השכן, ההלכה היא שמותר לגלוש על פס האינטרנט של השכן, כל עוד אין זה מאט או מפריע לו בשימושו האישי. עם זאת, כאשר הדבר ניתן, הרי שמהיות טוב , ראוי לבקש רשות מבעל הקו, אם ידוע מי הוא (בטעם הדבר עי' בסוף המקורות). וכמובן יש לוודא שאינטרנט של השכן שעליו גולשים, הינו מסונן כהלכה, שאם לא כן אסור בהחלט לגלוש דרכו.

מקורות:

האם יש בזה גזל מבעל הקו?

אין איסור גזל בגלישה על פס חבירו, שהרי הגולש אינו משתמש בנתב של החבר/שכן אלא בפס הוירטואלי, ואין בכך איסור. שהרי מבואר (בשו"ע חו"מ סי' שסג,ו) שאסור לאדם להנות מחברו כשמחסרו, אבל אם אינו מחסרו מממונו – מותר, וזאת לפי הכלל "זה נהנה וזה לא חסר". וכתב הרמ"א שם שכופין על מידת סדום במקום שזה נהנה וזה לא חסר, היינו בדבר שאם היה רוצה להנות (להשכירו ולהרוויח בו) – לא היה יכול להנות בו. בזה המקרה – כופין על מידת סדום.

וא"כ גם כאן אין בעל ה"פס" יכול להרוויח מהפס שלו כלל, שהרי אין מושג או מוצר שניתן להשכרה או לעשית ריוח בדבר זה ואין אפשרות מעשית לאדם בעל רשת ביתית למכור למכור דבר וירטואלי שכזה מהרשת שלו לאדם אחר, (ובנוסף ברור ומובן שאף אם יחליט אדם למכור גלישה בקו שלו, לא יוכל להבטיח לקונה שימוש ברור וודאי כרצונו, שהרי באותו העת יכול אדם אחר או רבים להצטרף כך אין שום אפשרות להכיל על דבר זה שם מכירה או העברת בעלות כלל), ולכן בנדון זה "כופין על מידת סדום".

אמנם בפתחי תשובה (ס"ק ג) הביא דעת הנוב"י (תניינא חו"מ סי' כד, ו) ודעת בעל הבית אפרים (חו"מ סי' מט) שהביאו מחלוקת ראשונים בדבר, ותמהו על פסק הרמ"א הנ"ל, ולדבריהם, למעשה (בגלל מחלוקת הראשונים בסוגיא), אין מתירים לכתחילה לאדם לכוף את חבירו בעל כורחו, שיוכל להשתמש בשלו ללא רשותו, וזאת גם אם חבירו "אינו חסר". וראה ג"כ מ"ש בעונג יו"ט או"ח סי' מח בהג"ה הראשונה: ולכאורה הי' אפשר לומר דכאן שייך לאמר כופין על מדת סדום כדאמרינן בב"ב דף ל"ב, מיהו התוס' כתבו בב"ק דף כ' דגבי חצר דלא קיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר יכול לעכב לכתחילה לא אמרינן כופיי על מדת סדום. והטעם נ"ל פשוט דלא שייך כופין ע"מ סדום, אלא כשהדבר יוצא מרשותו, כגון אם האחין או השותפין באין לידי חלוקה יכול האח לאמר ליתן לו שדה הסמוכה לחצר שלו משום כופין עמ"ס. אבל דבר שהוא שלו יכול לעכב את חבירו מליהנות ממנו אף שאין לו היזק ממנו, שכל אחד יכול להשתרר על שלו כפי מה שירצה. והכא נמי יכול לעכב על חבירו וכו'" עכ"ל הנוגע לנדו"ד.

[וע"ע במהרשד"ם (חו"מ סי' תט) שהוכיח מדברי הרמב"ם (הל' שכנים ח,ד) [וכוותיה פסק המחבר (בשו"ע סי' קנג,יג)] שאדם יכול להשתמש בשל חבירו בעל כורחו, כל זמן שאינו מחסרו. אמנם בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ג סי' קנז) כתב לדחות את ראית המהרשד"ם זו ,וע"ע במהרש"ם (ח"ב סי' קנג) דהביא גם דברי המהרשד"ם הנ"ל ומה שהאריך בזה. ובכל אופן מידי ספיקא לא יצאנו, שהרי גם לדעת המהרשד"ם ודעימיה אין זו דעת שאר הראשונים, עיי"ש. וא"כ בודאי יכול בעל ה"פס" לומר קים לי כוותיהו].

אך נראה שבנידון דידן, הוי קיל טפי מכל הנ"ל, שהרי יש ביד כל אדם לחסום את השימוש בפס הוירטואלי שלו, ע"י חסימה, וכבר בעת התקנת הרשת הוא נדרש לבחור האם תהיה אפשרות להתחבר לאינטרנט האלחוטי שלו ע"י גלישה של זרים או שהוא חפץ לעשות חסימה , ורק בעלי קוד גישה יוכלו להתחבר.

הרי אדם שבחר ביודעים לאפשר לכל מאן דבעי להתחבר לרשת האלחוטית שלו, הרי הוא דומה לאדם ששם כליו ברשות הרבים ומוכיח לרבים שאינו חפץ בהם. ובפרט שכפי הבירור שעשינו, רובם של הבריות אכן חוסמות את האפשרות לגלישה לזרים ללא סיסמה, כך שאדם שלא עשה סיסמה, מגלה באי עשיה זו את רצונו ודעתו לאפשר לכל מאן דבעי לגלוש על שלו, ואין בזה כל חשש גזל מבעל קו האינטרנט.

האם יש במעשה זה גזל מחברת האינטרנט?

בכלל טענה זו כשלעצמה דורשת עיון, וכי יכול אדם לאסור על הקונה שיהנו אנשים אחרים מהמקח שנמכר? למה הדבר דומה , למי שרכש דיסק שמע, ומשמיעו בקול רם בנגן שלו בביתו הפרטי, אך פותח את חלונותיו לרווחה, וכל עוברי רשות הרבים נהנים משמיעת המוזיקה, וכי יעלה על הדעת שיש לדון מה דעת חברת המוזיקה על מעשה זה? והאם יש בכוחה לאסור עליו שימוש שכזה? אך להוציא מליבם של המקשים, ראיתי בפירוש בספר דרך האתרים שהאריך לדון בבכל סוגיות הרשת בהלכה, ובתוך דבריו כתב (סי' עו): "יש לציין שאין לדון אם יש איסור הנאה מבעלי החברה [כונתו לשימוש גזול מן החברה, שלכאורה מכרה את השימוש רק ללקוח ושימוש העודף של הזרים נוטל מהחברה מה שלא ברצונה] שלאחרי בירור קצר [שערכתי] עם החברות (בזק, HOT, נטוויז'ן) התברר שאין כל בעיה מבחינתם, כמובן כל שבעל הקו מסכים, או כשלא מגבילים את השימוש שלו.

"ועוד יש לציין שכשדברתי עם אנשי החברות שהזכרתי העירו שהגלישה בקו של השכן לא תאט לו את פעילות גלישתו רק אם עושים פעולות כבדות כגון שמורידים תוכנות או קבצי שירים, אך לקרוא נתונים או לשלוח דואר אלקטרוני עם תמליל בלבד, אין זה אמור להפריע לו כל כך." ע"כ.

תבנא לדינא: מעיקר הדין כל עוד השימוש הוא לזמן קצר או שאינו מוריד תוכנות או קבצי שירים, אין כאן חיסרון לחבירו, ואין בגלישה זו גזל כלל, עם זאת כהנהגה קבועה, יש בכך אי מוסריות מסויימת, וכפי שניסח זאת אחד מפוסקי זמנינו, כאשר נשאל מעשה כזה, השיב: שלמרות שיתכן שמותר באופנים מסוימים, הרי שמוסרית אין הדבר טוב, ודומה הדבר לאדם שעולה על 'טרמפ' מבלי לבקש רשות מהנהג . (ואף שיש לדון ולהשיב על דבריו, שהרי ב'טרמפ' מוסיף משקל ומחסרו בדלק, אולם מה שאין כן כאן שפעמים רבות אין מחסרו כלל, למשל כשאינו בביתו באותה שעה וכיוצא בזה, אך ההשוואה מבחינה מוסרית קיימת במידה מסויימת, עכ"פ לשיטות הפוסקים שסוברים שלעולם אין היתר לכתחילה להשתמש בשל חבירו ללא רשותו, ראה לעיל לשון העונג יו"ט. משא"כ לפסק הרמ"א אין בדבר זה אי מוסריות כלל, ולהיפך ההנהגה הנגדית מכונה מידת סדום) ועל-כן בודאי שמהיות טוב ראוי לבקש רשות לדבר, ואפשר שאף על-ידי הודעה כללית הדבר יתאפשר. אולם מעיקר הדין נראה שבאופנים שנתבארו אין איסור בדבר.

אתר "הלכה" - שאלות ותשובות בהלכה - http://halacha.co

השאלות המתקבלות באתר נשלחות על ידי צוות האתר לבית ההוראה שבנשיאותו של הרב מאיר אהרן שליט"א ברחובות, ונענות על ידי צוות בית ההוראה. כל התשובות חוזרות לצוות האתר לאחר שנבדקו ואושרו על ידי הרב אהרן שליט"א בעצמו.  הפסיקה בבית ההוראה הינה בעיקר לפי שו"ע הרב זצוק"ל, במקרה והשואל מעוניין לקבל תשובה למנהג עדה מסויימת, יש לציין זאת בפרטי השאלה.