ב"ה
בשברולט ישראל יש מתקפת השקות בחודשים האחרונים, תחילה זו הייתה הספארק החדשה שהפכה ללהיט מכירות תוך זמן קצר. בהמשך הגיע המאליבו שהושק במדור לפני מספר שבועות ואז הודיעה שברולט על יבוא סדיר של הקאמרו (שמגיע בטפטוף ביבוא אישי כבר שנים רבות).
הקאמרו הוא רכב הספורט של שברולט, (לא היחיד, יש גם את הקורבט) עם מנוע חזק ועיצוב שלא מיועד למופנמים, כל תדלוק או חנייה מייצרת התגודדות של סקרנים, למזלינו קיבלנו את הקאמרו בצבע לבן שהופך אנשים למנומסים יותר (הם מצלמים מרחוק...) העיצוב מסעיר ודרמטי, משהו שהזכיר לנו טיל לפי שיגור...
לפני שמגיעים לאולם התצוגה אנו רושמים לעצמינו את כל הדעות הקדומות שלנו על הקאמרו: הוא בטח זולל דלק, האמריקאים לא יודעים לייצר מנועים חכמים, לפי הנפח זה בכלל מנוע ישן של GM, הוא בטח לא יציב על הכביש והוא עולה איזה חצי מיליון...עכשיו קמטו את הנייר ותזרקו אותו לפח כי הקאמרו זה לא שום דבר ממש שחשבנו עליו.
למרות הדמיון החיצוני, הקאמרו החדש שונה מאד מהדגם שהיה לפניו. הוא חכם יותר, מאובזר יותר וחסכוני הרבה יותר. המידות בקטלוג מספרות לנו על רכב באורך של SUV ממוצע (4.78 מטר) וגובה של סטענדר ממוצע ( 1.35 מטר). מכסה המנוע מעוצב ומקומר ובעיקר ארוך ארוך שמסתיר תחתיו מנוע עתיר נפח ומומנט.
תתכופפו, עכשיו עוד קצת , תפרשו שתי ידים ותתכוננו לצלילה, קפיצה זהירה למושב הנהג, קיבלתם מכה בראש? זה סימן זיהוי מיוחד לבעלי קאמרו מתחילים עד שתתרגלו למושב הנמוך... וזה עוד כלום, חכו לרגע שתרצו לצאת, אם אתם לא מספיק גמישים זה ידרוש ממכם אימון גב במכון כושר ופיתוח תרגילי אקרובטיקה שיתאימו היטב גם אם תחליטו יום אחד להצטרף לקרקס הרוסי...
עכשיו תושיטו את ידכם לסגור את הדלת, ידכם קצרה מלהושיע? תנסו את תרגילי האקרובטיקה של הפיסקה הקודמת ותמיד אפשר לבקש ממישהו ברחוב לעזור... עכשיו נשאר רק למתוח את היד בשביל חגורת הבטיחות ואפשר להניע. קחו לכם שתי דקות ותתרגלו לאפלולית, זו לא מערת שדים, זה שברלוט קאמרו שאפילו הגג שלה שחור כפחם. לשם שינוי אנחנו לא מקטרים על השחור שחור הזה, נראה לנו טבעי ברכב כזה. (בתוספת של 4.000 ₪ תוכלו לקבל אותו בצבעי אדום חום ולבן), אולי בגלל זה סידרו לנו תאורת אוירה עם 24 צבעים ששוברת מעט את הפחם הזה.
רמת האיבזור היא אחת מהגבוהות היותר שפגשנו והכל מסודר בסדר מופתי ובהנדסת אנוש משובחת. יש מקום ברווח לרגליים, המושב חובק אבל לא חונק, מיקום ההגה מוצלח, מחשב הדרך עשיר, נח לתפעול ומציע נתונים שמזכירים מטוס קרב (כולל ספירה של תוך כמה זמן תגיעו מאפס למאה...) קו החלונות בסדר ואנו רואים היטב את הכל מבחוץ (הבעיה מתחילה בסמטאות צפופות, עליות תלולות, שם יש מחיר גבוה לעיצוב הקרבי). מערכת המולטימדיה שכבר פגשנו במאליבו מצוינת, רק שכאן הוסיפו לה מערכת אנדרואיד עם וויז מובנה, מה שמשפר פלאים את החבילה.
לחיצה על מתג ההנעה, מזכירה את מה ששכחנו אחרי הקדמה של 550 מילה. נהמה נפלטת מארבעת האגזוזים וצריך להיזהר עם הדוושה כדי לא לרסק אותה בקירות של החניון... לא ממש, יש מצב תיור בקאמרו, מה שמאפשר נסיעה שקטה ורגועה עם תגובת מצערת שפויה. עשרים דקות אח"כ בכביש המהיר, מעבירים את התוכנית למצב ספורט ומכאן העניינים נשמעים קצת אחרת, לחיצה הגונה על הדוושה מייצרת רעש שלא משאיר מקום לספקות על הכח שיש תחת מכסה המנוע וככל שהרגל מרסקת את הדוושה הרעש הופך לצרחה שמזמינה אותנו לרופא אוזניים. המהירות עולה ואנו ממתנים את עצמינו ואת הרכב, גם בכביש 6 מותר לנסוע רק 120 קמ"ש ואנחנו לא מעוניינים לאבד את רישיון הנהיגה. מכוונים את מערכת הניווט לרמת הגולן, קצת אבסורדי שאנחנו מחפשים איזור שקט... עם כזה רעש.
ברכב המבחן הותקנו חישוקי 20, בלמי ברמבו שאמורים לבלום את המסה הזו ביותר יעילות וחישוקי פחם מאיימים. בתוספת של 20.000 ש"ח זה שלכם ואחרי שכבר הוצאתם צ'ק של 329.000 ₪ זה בטח לא כסף... אבל ממש לא התלהבנו בלשון המעטה מהתוספת הזו, היא מוציאה לחופשי את כל מה שמכונה נוחות בנהיגה, כל שבר בכביש או פס האטה זמני הופך לבום בתא הנוסעים, הגב מבקש כירופרקט וכבר לא בטוח שזה שיפר את אחיזת הכביש (שזה בעצם המטרה המקורית). כל הבומים הללו גרמו לנו לחרדה וקצב התנועה הואט בכבישים צרים עם איכות סלילה ישראלית. במקום הזה שכל רכב ספורט אמור לזרוח, הנסיעה הפכה לחששנית משהו ובקצב נמוך מהתוכנית המקורית. אם זה תלוי בנו (כאילו שמנהל הבנק יודע מזה...) אנו מוותרים על זה ומעדיפים את הצמיגים הסטנדרטיים.
רמת הגולן היא באמת אחד המקומות הנדחים והמרשימים בישראל, אין כמעט מכוניות על הכביש ואפשר קצת לשחק ולבדוק את רמת האחיזה. כל עוד האספלט סביר הכל עובד מצוין ואנו צולחים את הסיבובים בשלווה ובמהירות די גבוהה, ברגע שאיכות הסלילה יורדת גם המהירות יורדת, לא באנו לכאן עם מצב רוח לוחמני ואנו מעדיפים לחזור בשלום.
איכשהוא מתחיל להחשיך ואחרי תפילת מנחה באחד מהיישובים, החרטום מופנה חזרה למרכז. הצצה בנתוני צריכת הדלק מגלה להפתעתנו שלמרות הנהיגה התובענית, צריכת דלק עומדת על 8 ק"מ לליטר. הנסיעה למרכז על כבישים שבהם אנו לא לבד, רגועה ומתחשבת ואנחנו משתדלים לא להעיר את הנהגים הישנים לצידנו, סוגרים את בקרת השיוט על 100 קמ"ש והמנוע של הקאמרו משתף פעולה וסוגר שני צילינדרים כדי לשפר את צריכת הדלק, מחשב הדרך מראה כעת נתוני צריכת דלק של רכב היברידי...בסך הכל הגענו באותו היום לצריכה ממוצעת של 11 ק"מ לליטר, נתון שהוא לא פחות ממהפיכה לרכב אמריקאי מסוג כזה .
לסיכום: לא פשוט להתנייד עם רכב כזה בגלל איך שהוא נראה ובעיקר בגלל מה שיחשבו עליכם (ועדיין לא דיברנו שאין כמעט אפשרות לשבת במושב האחורי ושלתא המטען הצלחנו להכניס מזוודה בלחץ ולא הצלחנו עד עכשיו להוציא אותה...) אבל זה רכב המבחן המהנה שנבחן במדור עד היום. אם היה אפשר לייצר עבורנו את הקאמרו בגירסת סטיישן, עדיף בצבע לבן (ויש תקדים, אאודי ומרצדס מייצרים כבר שנים סטיישן ספורטיביות). אנו מעריכים שזה היה להיט בכפר חב"ד... (בכפוף לאישור הבנק...)