הרצל קוסאשוילי, COL

האמת, הופתעתי. לא ידעתי ולא שיערתי שלמוזיקת הכלייזמרים יש אוהדים כה רבים, בטח לא בטווח הגילאים שראו עיניי אמש במוזיאון ישראל בירושלים.

אנחנו כולנו רגילים לקשר אוטומטית מוזיקת כלייזמרים עם ירושלמים בלבוש חסידי שמקפצים לצלילי הקלרינט המייבב. אם גם אתם שבויים בקונספציה הזאת, אתם מוזמנים לקחת חלק בפסטיל הכלייזמרים הבינלאומי שנפתח אמש בירושלים.

נערים צעירים וזקנים יושבים יחדיו, ונהנים ממוזיקה יהודית אותנטית, שצמחה במזרח אירופה, ושורשיה נטועים גם במסורות מוזיקאליות שונות ברחבי העולם.

עם השנים הסצינה סביב מוזיקת הכלייזמרים התפתחה לתעשיה משגשגת של תקליטורים ואירועי פסטיבל שונים, כמו הספטיבל המפורסם בצפת שחוזר על עצמו מידי שנה כבר שלושים שנה.

כיום אפשר לומר שמוזיקת הכלייזמרים השתרשה עמוק בלב הקונצנזוס המוזיקלי, והוא משפיע רבות על סגנונות מוזיקה שונים ומגוונים מכל העולם, בעיקר במסורות העממיות והצועניות.

בארץ קיימים מספר אגדות כלייזמר שצמחו כאן, בניהם מוסא ברלין, חיליק פרנק וישראל זוהר. אולם ללא ספק, מי שמזוהה בעיקר עם מוזיקת הכלייזמרים הוא אמן הקלרינט חנן בר-סלע.

אמש לאחר המופע המצויין, בו נטלו חלק אמנים מכל העולם ותלמידים מבתי הספר למוזיקה ולכלייזמר, שוחחתי עימו על ההתעננינות הגוברת בסגנון המוזיקה הזה, וכמון, על הקשר והשילוב של ניגוני חב"ד לסגנון הזה.