דב הלמן

'קעמפ גן ישראל'. מושג המספר את הרגעים היפים בחייו של כל חייל שזכה להמנות על שורותיו, וכל מפקד או מלמד שזכה ליטול בו חלק. לא יופי במובן של חוויה נעימה נוספת, אלא אירוע ייחודי הסוחט את הנשמה כולה וחודר אל מעמקי הנפש; אל הרבדים שאינם שותפים, בדרך כלל, להתרשמויות השגרתיות. לא תהיה זו הגזמה לומר כי כמעט ואין עוד חוויה בחייהם של אותם ילדים או בחורים שיכולה להשתוות בעוצמתה ל'קעמפ גן ישראל'.

אולי התחושה הזאת לא מפעמת אצל כולם, במהלך הקעמפ, בצורה גלויה ומודעת, אך היא תתן תמיד את אותותיה גם זמן רב לאחר סיומו: כל צפייה בתמונה כלשהי מתקופת הקעמפ, כמו גם האזנה לאחד מהמנוניו - תסעיר את אמות הסיפים, תעורר געגוע עז אל הקסום מכל, ותרעיד את הנימים האחרונים שבמעמקי הנפש.

קעמפ "גן ישראל" שהחל במתכונתו העיקרית כמסגרת המיועדת לילדים מבתים לא חב"דיים הפך במרוצת השנים ל"סדן שמייצרים עליו חסידים". הוא מהווה את הכלי היחיד שבעקבותיו, תוך זמן קצר בלבד, נרשמים מהפכות של ממש בלבבות ילדים צעירים.
מה סוד כוחו של הקעמפ? מה כל-כך מיוחד בו הגורם לתחושות כה עמוקות ואיתנות?

פנינו אל הרב יצחק שי' קפלן, משלוחי הרבי באשדוד, המוכר לרבים כמי ששימש במשך השנים כ'גנרל' ותפקידים חינוכיים נוספים ב'קעמפ גן ישראל ארץ-הקודש' והיה היוזם של תכניות מרכזיות שמהוות עד היום חלק מתכנית הקעמפ. השירים אותם כתב עבור ה'קעמפ' ידועים לשם דבר, ורבים מהם מושרים עד היום בקעמפים ובמסגרות חינוכיות שונות.

אומרים שלקעמפ יש כוח חינוכי מיוחד. איך זה ייתכן באמת? הרי (לפחות בארץ) מדובר בשבועיים בסך הכל. מה כבר אפשר לעשות בשבועיים?

"קודם כל צריך להדגיש את המובן מאליו, שהקעמפ בוודאי לא יכול לשמש תחליף לעבודה חינוכית פרטנית ומסודרת, לא רק מפני שהוא נמשך רק תקופה הקצרה אלא גם כי לא לכך הוא נועד ולא זה תפקידו. יחד עם זאת אכן יש לו השפעה 'מקיפה' גדולה מאוד, ובעניין זה אכן שום דבר לא יכול להתחרות בו.

"העיקרון הוא פשוט מאוד - עבור הילד הקעמפ הוא חוויה עצומה ממש. בגלל השהייה עשרים וארבע שעות, האינטנסיביות של התכניות והאווירה הלא-רגילה, התחושה היא שנמצאים בעולם אחר, עד כדי כך, שהורים יעידו כמה קשה אחר כך לחזור לעולם האמיתי... כיוון שמדובר בחווייה כל כך יוצאת דופן, שמשאירה רושם כה עצום על הנפש, כשמעמיסים על החוויה הזאת מסרים חסידיים הם חודרים ונצרבים בנפש הרבה יותר חזק משאר המסרים שמועברים במסגרות 'משעממות' יותר.

"באחת השנים הורה חכם השאיר לנו משפט מאוד יפה ב'ספר האורחים' של הקעמפ: "מה שנזרע מתוך כיף, צומח גבוה". זאת נקודה מאוד נכונה, שכדאי שהורים ומחנכים יזכרו תמיד - שהחוויה וההנאה הם לאמתו של דבר האמצעי החינוכי הכי מועיל.

"לכך יש להוסיף את היתרון של ה'תמימים', כמי שחיים בעולם טהור של תורה, חסידות והתקשרות, ללא עול של משפחה ופרנסה, מה שמאפשר להם גם להתמסר לחניכים ללא גבול".

כמי שכתב כמה מהשירים שהפכו לנכסי צאן ברזל בקעמפים, מהי הדרך לכתוב שיר שיצליח לגעת בלבבות ולהשפיע?

"קודם כל אני חייב להודות שכשאני רואה היום את השירים הללו שנכתבו לפני עשר שנים, אני מוצא בהם הרבה פגמים וצדדים לא מושלמים, אבל כנראה לילדים זה לא הפריע אז ולא מפריע גם היום... לגופו של עניין הייתי שם את האצבע על שתי נקודות שלדעתי הן קריטיות. הראשונה היא המסר. כשמתיישבים לכתוב שיר, חייבת להיות לכותב איזושהי אמירה, משהו עמוק ואמיתי שהוא רוצה להעביר בשיר. זו לא יכולה להיות רק סדרה של ססמאות בחרוזים, כמו שרואים לפעמים: יחד ננצח במלחמה... נביא את הגאולה... בלי פחד באהבה...


"החיבור של המלים למנגינה": שיר הקעמפ (ארכיון COL)

"הנקודה השנייה היא החיבור של המלים למנגינה. המנגינה היא כמו בגד שצריך להיות תפור היטב על המלים ה'לבושות' בה. כשכותבים מלים למנגינה קיימת, אי אפשר סתם לשלוף מנגינה אלא צריך לחפש היטב את המנגינה שתתאים לרוח של השיר. אם להמשיך את המשל של הבגד, בחירת המנגינה משולה לבחירת הבד. אחר כך מגיעה המשימה הקשה יותר של האריגה והתפירה - צריך לדאוג שכל שורה ושורה תתאים לתנועה המסוימת במנגינה שהיא 'יושבת' עליה. המלים הכי זועקות בשיר צריכות לשבת על התנועה הכי זועקת במנגינה. אפשר לראות שירים די מוצלחים שנכשלים בנקודה הזאת, ולטעמי בכך מחמיצים את עיקר העניין.

"ויחד עם כל זאת, לא מיותר להוסיף שעם כל הכבוד לשירי הקעמפים, בעיניי מקומם של שירים אלה הוא רק בקעמפ עם הילדים, ובהתוועדויות ובמעמדים רציניים הם פחות מתאימים..."

האם קיימת חוויה אישית-מיוחדת הזכורה לך במיוחד?

"התכנית שאישית הסבה לי הכי הרבה נחת, ולכן היא זו שזכורה לי באופן מיוחד, היא התכנית של "החוזרים", שבה הילדים לומדים להאזין בעצמם לשיחה קצרה של הרבי ואחר כך לכתוב 'הנחה' מהשיחה. כיוון שרוב הילדים אינם דוברי יידיש, יש תהליך שלם שבו הילדים משננים את תוכן השיחה ולומדים מילות מפתח ביידיש שחשובות להבנת השיחה, ואחר כך מתאספים כולם יחד וצופים בשיחה כפי שהיא יוצאת מפי קדשו של הרבי. הרגעים הללו, שבהם רואים את הילדים עוקבים, משפט אחרי משפט, אחר דברי הרבי, הם עבורי מהרגעים הזכורים ביותר והמרגשים ביותר".