לבית האדמו"ר רבי ישראל מויזניץ הגיע הגה"ח הרב אליהו לנדא, מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית, יחד עם הרב מנחם מענדל קסטל, השליח לבני ברק.
האדמו"ר הביע את התפעלותו הרבה מרעיון ליקוט שיחות הרבי אודות "לשיטתייהו" והזכיר את הידוע שהמשיח התגלה לבעש"ט ושאלו הבעש"ט אימתי קאתי מר וענהו לכשיפוצו מעיינותיך חוצה.
אפשר לומר, הוסיף האדמו"ר, דמעיינותיך קאי על כל מעיינות הבעש"ט בכל שטחי ותחומי התורה אף נגלה דתורה כפי שנתבאר בבית מדרשה של החסידות.
האדמו"ר אף הוסיף שזהו דבר פשוט שתלמידי הבעש"ט למדו אחרת את שור שנגח את הפרה וכל סוגיות הגמרא מקבלים אור פנימי יותר לאור תורת החסידות.
בתגובה הזכיר הרב לנדא את הפשט הידוע בחסידות על סוגיית "שניים אוחזין בטלית", והאריך לחזור על סוגייתו הפרוסה של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בעניין ברשימת קדשו הנושאת את השם הזה.
בהמשך הגיש הרב לנדא לאדמו"ר גם את הספר המלקט את הערותיו של הרבי על הספר מנחת חינוך, אף הוא בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות. האדמור הפליא בגודל הרעיון וציין שלאביו היה "קאך" יוצא מן הכלל בלימוד בקביעות בספר מנחת חינוך, והוא בעצמו ראה את זקנו האמרי חיים שוקד רבות על הלימוד בספר מנחת חינוך. ודבר מבורך זה שמוציאים ספרים על נגלה דתורה מבאר החסידות ומתורתו של הרבי בפרט.
בבית כ"ק האדמו"ר מצאנז ביקרו הגה"ח הרב צבי וילהלם, משלוחי הרבי לנתניה, והרב ישראל אלפנביין מראשי ישיבת חב"ד בעיר. לאחר שהגישו לאדמו"ר את הספר, הזכיר הרב וילהלם את אחת השיחות המובאות בו - אודות מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון אודות אופן התגשמות הפסוק "והשבתי חיה רעה מהארץ" לעתיד לבוא.
האדמו"ר הזכיר את דברי הגאון הרוגוטשובי בעניין מחלוקת אחרת בין תנאים אלו בגדר "תשביתו", והרבנים הזכירו שאכן דברים אלו הובאו בהמשך הליקוט.
בהמשך נסובו הדברים על אודות שיטתו הייחודית של הרבי בלימוד, כאשר הוא מחבר ומאחד את עניני הנגלה שבתורה עם פנימיותה.
לפני הסיום עמדו הרבנים על גדולת יום ההילולא והאדמו"ר ציטט את האמור על משה רבינו, "מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש".