שניאור זלמן ברגר / הרבי והפ"נ מטשקנט

בשבת האחרונה, בהתוועדות של הרשקופ בנחלת הר חב"ד, התוועדו שלושה שלוחים – אבא ושני בנים – הרב אבא דוד גורביץ שליח הרבי לאוזבקיסטן, הרב ברוך גורביץ שליח הרבי לשיקגו והרב יוסף גורביץ שליח הרבי בלוס אנג'לס והסיפורים על הרבי ושליחות, זרמו כמים. ובשלב מסויים החלו טיפין טיפין, להישמע סיפורים מהתקופה בה השלושה חיו תחת הדיכוי הקומוניסטי ברוסיה הסובייטית. ואחד הסיפורים ממחיש את הקשר בין החסידים המקושרים מאחורי מסך הברזל והרבי. הנה אחד הסיפורים, כפי שסיפר הרב אבא דוד גורביץ:

היה זה בשנות הכ' המאוחרות, כאשר יום אחד, לבית שלי בטשקנט, הגיע ידידי הרה"ח ר' זלמן קליין ע"ה, ומפני סיבה, ביקש שאכתוב עבורו פ"נ לרבי, נעניתי לבקשתו, ובסיום הגשתי לו "ביכל" [תכריך כתב יד] של חסידות ובו הטמין את הפ"נ, כפי שהיה נהוג באותם ימים להכניס הפ"נ בספר חסידות [ורק במקרים חשובים מאוד, כמו שידוך, או יציאה מרוסיה, היו שולחים מכתב בדרך לא דרך לרבי]. ומה פשר ה"ביכל" שהיה בבית שלי? באותם ימים עסקתי באיתור ספרי חסידות ישנים וכתבי חסידות עתיקים, בכל רחבי ברית המועצות, ובדרכים שונות ומשונות, שלחתי אוצרות אלו לרבי, וה"ביכל" המדובר המתין למשלוח במשך תקופה ארוכה, יחד עם ספרי וכתבי חסידות רבים.

חלפו מספר שנים, ובסייעתא דשמייא, קיבלתי היתר לצאת את רוסיה הסובייטית ולעלות לארץ הקודש, יחד עם רעייתי בניי וביתי שיחיו, ועמנו לקחנו מזוודה גדולה עמוסה בכתבי חסידות וספרי חסידות ישנים. מספר חודשים לאחר שהגעתי לארץ הקודש, נסעתי לרבי, ואת המזוודה הבאתי לרבי בעת שנכנסתי ל'יחידות'. פתחתי את המזוודה, והרבי הוציא "ביכל" אחד, פתח ומיד מצא... פ"נ. את הפ"נ של ר' זלמן קליין מטשקנט! אי אפשר לתאר במילים את ההתרגשות שלי באותו רגע; הרי מספר שנים עברו מאז נכתב הפ"נ, וספרים וכתבים רבים יש פה, והרבי הוציא אחד, פתח ומיד מצא את הפ"נ.

הרבי קרא את הפ"נ במהירות, באותה זווית וסגנון, כפי שקורא פ"נים שמוגשים ב'יחידות', ולאחר שסיים בירך בברכות מיוחדות את כותב הפ"נ, ר' זלמן קליין.