מערכת COL | יום א' תמוז ה׳תשע״ו 07.07.2016

ללכת על בטוח • הרצל קוסאשוילי

"מה אומר ומה אדבר. אכן מדובר באושר עד, ולא עד בכלל... אפשר בהחלט לומר שהאושר חזר לחיי. ממש כך. אני מתאר לעצמי שרבים מכם מרימים גבה ובצדק: ״על מה הוא מדבר?! מבצעים?! להתלהב ככה ממבצעים?!...״ ● הרצל קוסאשוילי בטור מיוחד ואקטואלי ● מגזין שישי  הולכים על בטוח
ללכת על בטוח • הרצל קוסאשוילי


הרצל קוסאשוילי, COL

עוד מעט ימלאו 50 שנה למבצע תפילין שהגה ויזם הרבי נשיא דורנו.

מי מאיתנו כ׳תמים׳, לא חווה את הרגעים הללו בהם נדמה היה לך שאתה נשלח אל עבר הלא נודע, כשאתה חמוש בשקית תפילין רש״י שהוריך רכשו במיטב כספם לבר המצווה שלך, ואתה מציע אותם לעוברים ושבים הנקרים בעמדת המבצעים שלך, ספק במבוכה ספק בחשש מאכזבת הסרוב, להניח אותם לשתי דקות בלבד, ולו בכדי שלא תשוב ריקם לישיבה.

לבנתיים חלפו להם ביעף כ-25 שנים ואת חטאיי אני מזכיר היום - מאז ימי בחרותי בישיבה, כשהייתי משרך את רגליי לעבר השוק המפורסם ברמלה בכל יום שישי בכדי להניח תפילין לפוקדי השוק ועד לשנה האחרונה, לא שחזרתי את הפעולה הזאת מכל מיני סיבות עלובות במיוחד, בעיקר מעצלנות וקהות חושים.

במבצע הצבאי האחרון, עת התעופפו מעל לראשנו טילי ׳כיפת ברזל׳ המפורסמים ונטרלו את הקסאמים מתוצרת החמאס ימ״ש, בתושיה לא מובנת כלל, מצאתי את עצמי ביום שישי אחד, לצד שולחן ו׳ערכת מבצעים׳ מהודרת, הכוללת ערכות נרות שבת לנשים ושלושה זוגות תפילין, בכניסה לסופר ׳אושר עד׳ בעיר מגוריי, יחד עם שני חברים, אברכים מהקהילה בלוד.

מה אומר ומה אדבר. אכן מדובר באושר עד, ולא עד בכלל... אפשר בהחלט לומר שהאושר חזר לחיי. ממש כך. אני מתאר לעצמי שרבים מכם מרימים גבה ובצדק: ״על מה הוא מדבר?! מבצעים?! להתלהב ככה ממבצעים?!״. אז כן, בשביל אחד כמוני ששכח מה זה, או יותר נכון, כאחד שלא חווה אותם מנקודת המבט הבוגרת והאחראית, אלא בעיקר כמטלה ועול, אני בהחלט מתלהב מהצעד הלא מובן הזה שעשיתי.

אני עדיין רואה את הבחורים מהישיבות בלוד ובכפר יוצאים למבצעים, ומבין שגם מה שהם עושים, גם אם כמצוות אנשים מלומדה, נחוץ והכרחי. אולם מה שהאברכים שיוצאים למבצעים עושים לעצמם, הוא בגדר הצלה של ממש עבורם, ואני אסביר.

לזה שהעולם שסביבנו השתנה, אנחנו לא צריכים הוכחות. אני לא מתכוון לקידמה האלקטרונית והמכנית, אני מתכוון לעולם האמיתי שהשתנה. למהפכה שחולל הרבי ביסודות התפיסה היהודית. איפה לפני 25-30 שנה, היית שומע במבצעים משפט כמו: ״הנחתי בנץ רבנו״? או שהיית חוטף סרוב עיקש מלא בבוז, או במקרה הטוב התעלמות ומלמול ״לא, תודה...״. התופעה היום היא לא פחות ממדהימה. מעבר לעובדה הברוכה שקמו לנו ׳חיקויים׳, בצורת דוכני תפילין ברחובה של עיר. אני מדבר על האוויר שהשתנה. ההיענות למצוות התפילין כיום היא בהיקף חסר תקדים. גאון ישראל לא היה מוחשי יותר מעולם.

אם תצאו לבצעים, תוכלו לקבל מושג, ומי שוותיק בתחום, בטח יוכל להבין אותי על מה אני מדבר. גם הרווחים לצד ההשקעה ברורים ומידיים. לעניות דעתי, במבצע תפילין, אפשר לראות את נקודת האמת שבכל איש אשר בשם ישראל יכונה. ואני לא מדבר על סיפורי מופת שמימיים. אני מדבר ׳על השוטף׳. על אלו שהופכים ל׳מניחים קבועים׳, וכשאתה מחסיר שבוע אחד, הם שואלים בשבוע שאחרי זה: ״איפה היית?, חיפשתי אותך...״. ואז אתה מבין את גודל האחריות שמוטלת על כתפיך.



ויש כמובן גם סיפורים שיכולים להציף את הלב על גדותיו, אבל הם בגדר בונוס בלבד ובטח שלא העיקר. הנה לכם אחד כזה. בקיץ שעבר, לא הרבה אחרי שנקשרתי למבצע תפילין מחדש, ניגש אלינו לשולחן יהודי מבוגר שפניו חרושות קמטים, וידיו הסדוקות העידו עליו שהוא מתפרנס מיגיע כפיים אמיתי.

לפני שהפשיל את ידו להנחת התפילין, אמר לי בפנים שוחקות: ״מגיע לי מזל טוב, נולד לי נכד השבוע״. בירכתי אותו בלבביות, וניגשתי להניח לו את התפילין. כשסיים, הוא ביקש לשאול אותי שאלה. הבהרתי לו שאינני רב, ובטח שלא מורה הוראה, אולם השאלה שלו הממה אותי לחלוטין. הוא שאל אותי: ״תגיד, נכון שאם אני הסנדק, כדאי שאני אלך באותו יום למקווה...?״

עניתי לו בהתרגשות: ״בוודאי שאם תוכל לטבול באותו בוקר זה יהיה דבר יפה ונכון״. אני זוכר שאמרתי לו את זה עם דמעות של אושר בעיניים, כשאני חושב על הפשטות התמימה והטהורה הזאת שחבויה בנו ונגלית לעתים. ועל איך בכלל אפשר לקטרג על אנשים כאלה?

וכמוהו יש עוד רבים וטובים, וכולם מסתבר רוצים איכשהו להתחבר לנקודה הפנימית שלהם, הם רק מחכים שנהיה שם. שוב, אני לא מדבר על קרקפתות, ולא על בר מצווה בגיל 85.

גם הבונוסים הנוספים הם ברורים. יום שישי שהלכת למבצעים לא ייחשב אצלך ל׳יום מבוזבז׳. העיקרון אצלי בכל אופן הוא פשוט. שעה של מבצעים ביום שישי. שעה, דקה לא יותר. מצידי שבשעה הזאת יניח אדם אחד תפילין, או עשרה. העיקר זו הקביעות הנפשית והידיעה - אני את שלי נתתי לרבי, ובעיקר יצאתי עם תחושה של ערך עצמי כלשהו. לא סתם נמרחתי בבית מול המחשב (או הוואטסאפ...). חוץ מזה ש׳בין גברא לגברא׳, יש הזדמנות ללמוד חת״ת, רמב״ם ולהתחיל לכל הפחות ״שניים מקרא ואחד תרגום״.

אני כותב את השורות הללו מעל האוקיינוס האטלנטי בדרכי לרבי, לג׳ תמוז נוסף... והמחשבות המתבקשות הן כמובן של חשבון נפש. זה לא סוד.



במרוצת 22 השנים הקשות מאז ג׳ תמוז תשנ״ד, התפלשנו והתגוששנו בעפר המחלוקות והאידאולוגיות המושחזות לכאן ולכאן. וכל כך הרבה ׳מריבות צודקות׳ נשרפו באוויר המתלהט והתאדו בנינו. הרי על כך שרבנו רצה שנזכה כמה שיותר יהודים במצוות ובהנחת תפילין בפרט אין עוררין. אז מה יותר פשוט ומתבקש מלהתחבר למובן מאליו וללכת על בטוח?

אתם יודעים מה, אם לא הצלחתי לשכנע אתכם עד עכשיו, אומר זאת כך: צאו למבצעים, לא בשביל לזרז את הגאולה, לא בשביל לעשות נחת רוח, לא בשביל לקרב עוד יהודי לאביו שבשמיים ולא בשביל לתפוס מלאכים. צאו למבצעים בשביל עצמכם. לא תאמינו כמה חדווה יש בתחושה הזאת שאתה סוף כל סוף פרודוקטיבי...
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.