'משפט הספרים' החל משנת תשמ"ה, כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מספריית ליובאוויטש.

הפרשיה הגיעה לבית המשפט בארה"ב. הרבי היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על חסידות חב"ד בדורנו.

מפורסמת גם עדותה של הרבנית הצדקנית חיה מושקא ע"ה, שאמרה את המשפט שהשפיע רבות: "הרבי והספרים שייכים לחסידים".

הפרשה הסתיימה בשנת תשמ"ז ביום ה' טבת כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים לאגודת חסידי חב"ד. מאז מציינים חסידי חב"ד בכל שנה בה' טבת את "חג הספרים – דידן נצח".

מסתבר, שעד מרכזי וחשוב העיד לטובת הרבי והחסידים: אלי ויזל ז"ל.

בין העדים שהופיעו בהתנדבות, בלט אלי ויזל, סופר השואה הידוע, שבמהלך עדותו המרשימה הוא נתן הערכה מקיפה על ההשפעה הגדולה של ליובאוויטש בעולם בכלל, ע"י שלוחי הרבי די בכל אתר ואתר, ובמיוחד על ההכרות שלו, הקרובה והאישית, עם הרבי.

הוא הרחיב את היריעה, כחוקר מפורסם של תולדות החסידות, על המושג של רבי וכדו'. כאשר המסקנה שלו היא, שלא יתכן מושג של רכוש פרטי אצל אישיות כמו הרבי.

מצו"ב קטע מיומן על מהלך המשפט המפורסם, ובו מופיע איזכור עדותו של אלי ויזל.