מערכת COL
|
יום כ"ה סיון ה׳תשע״ו
01.07.2016
איך אנחנו מבטאים כיום את היחס המיוחד לכוהנים?
איך אנחנו מבטאים כיום את היחס המיוחד לכוהנים? ● הרב יוסף-שמחה גינזבורג משיב במדורו ב'שיחת השבוע' היחס המיוחד לכוהנים
ברכת כהנים משולשת
שאלה: איך אנחנו מבטאים כיום את היחס המיוחד לכוהנים?
תשובה: מצוות עשה מן התורה (הנוהגת בכל מקום ובכל זמן) להקדים כוהן לישראל לכל דבר שבקדושה, שנאמר (ויקרא כא,ח): "וקידשתו". למשל, מזמינים אותו לעלות ראשון לתורה, מכבדים אותו לדבר ולדרוש תחילה בכל כינוס, לברך 'המוציא' בסעודה, לזַמן בברכת המזון, להיות שליח ציבור (ובכל מצווה שאדם מוציא בה רבים ידי חובה), ולתת לו מנה יפה לפני כל המסובים – אלא אם כן יש אחר הגדול ממנו בחכמה, ואז יכובד החכם תחילה. ויש הסבורים שקדימת הכוהן היא מדרבנן.
הקדמת הכוהן לברך בסעודה היא רק כאשר כל המסובים הם בעלי הבית ואין שם אורח, או שכולם אורחים ואין שם בעל הבית. אבל אם יש בסעודה אורח ובעל הבית, אפילו אם בעל הבית הוא כוהן וגדול בחכמה, האורח מברך, כדי שיברך את בעל הבית. ובכל-זאת רשאי בעל הבית לברך בעצמו, או לכבד בברכה אחד מהמסובים. ואורח שנתכבד לברך לא יסרב בלי סיבה, שכן "ממהרים לתת שכר למברך תחילה".
אסור להשתמש בכוהן לצורך פרטי, כי גם עכשיו, שאין לנו קרבנות – בקדושתו הוא עומד. ואם הכוהן מוחל על כבודו – מותר, שהכהונה היא שלו ורשאי למחול, וכל שכן אם יש לו הנאה מזה, כגון בשכר, או שהוא נהנֶה לשרת אדם חשוב.
אולם אין להקל להשתמש בכוהן בדרך של ביזיון, אפילו כשהוא מוחל, אלא אם כן זו פרנסתו ואין לו מלאכה אחרת. ויש אוסרים גם לכוהן להשתמש בכוהן אחר בשימושים האמורים.
מקורות: גיטין נט,ב. ס' המצוות להרמב"ם עשה לב. ס' החינוך מצווה רסט. שו"ע אדה"ז סי' קכח סעיף ס וסי' רא ס"ג. פסקי תשובות שם. הלכה ברורה סי' קכח בבירור הלכה ס"ק קיג-קיד וסי' רא בביה"ל ס"ק ג, וש"נ.
תשובה: מצוות עשה מן התורה (הנוהגת בכל מקום ובכל זמן) להקדים כוהן לישראל לכל דבר שבקדושה, שנאמר (ויקרא כא,ח): "וקידשתו". למשל, מזמינים אותו לעלות ראשון לתורה, מכבדים אותו לדבר ולדרוש תחילה בכל כינוס, לברך 'המוציא' בסעודה, לזַמן בברכת המזון, להיות שליח ציבור (ובכל מצווה שאדם מוציא בה רבים ידי חובה), ולתת לו מנה יפה לפני כל המסובים – אלא אם כן יש אחר הגדול ממנו בחכמה, ואז יכובד החכם תחילה. ויש הסבורים שקדימת הכוהן היא מדרבנן.
הקדמת הכוהן לברך בסעודה היא רק כאשר כל המסובים הם בעלי הבית ואין שם אורח, או שכולם אורחים ואין שם בעל הבית. אבל אם יש בסעודה אורח ובעל הבית, אפילו אם בעל הבית הוא כוהן וגדול בחכמה, האורח מברך, כדי שיברך את בעל הבית. ובכל-זאת רשאי בעל הבית לברך בעצמו, או לכבד בברכה אחד מהמסובים. ואורח שנתכבד לברך לא יסרב בלי סיבה, שכן "ממהרים לתת שכר למברך תחילה".
אסור להשתמש בכוהן לצורך פרטי, כי גם עכשיו, שאין לנו קרבנות – בקדושתו הוא עומד. ואם הכוהן מוחל על כבודו – מותר, שהכהונה היא שלו ורשאי למחול, וכל שכן אם יש לו הנאה מזה, כגון בשכר, או שהוא נהנֶה לשרת אדם חשוב.
אולם אין להקל להשתמש בכוהן בדרך של ביזיון, אפילו כשהוא מוחל, אלא אם כן זו פרנסתו ואין לו מלאכה אחרת. ויש אוסרים גם לכוהן להשתמש בכוהן אחר בשימושים האמורים.
מקורות: גיטין נט,ב. ס' המצוות להרמב"ם עשה לב. ס' החינוך מצווה רסט. שו"ע אדה"ז סי' קכח סעיף ס וסי' רא ס"ג. פסקי תשובות שם. הלכה ברורה סי' קכח בבירור הלכה ס"ק קיג-קיד וסי' רא בביה"ל ס"ק ג, וש"נ.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
