מערכת COL
|
יום כ"ד סיון ה׳תשע״ו
30.06.2016
תיק חטופי תימן נפתח: משפחות חב"דיות מיוצאי תימן מדברות
"ילדים קטנים שעלו עם הוריהם לארץ הקודש – העלימו אותם מהוריהם, תוך כדי תירוצים שונים ומשונים חסרי שחר", קבע הרבי בשיחת-קודש לפני קרוב לשלושים שנה ● בעקבות פרשת חטופי ילדי תימן שעלתה לכותרות, התחקה שבועון 'כפר חב"ד' אחר משפחות חב"דיות ממוצא תימני שילדיהם נעלמו, ונדהם מהיקף הסיפורים והתגליות ● התינוק שניצל רגע לפני חטיפה, האם שחזרה מבית-הרפואה בו ילדה ללא התינוק, האישה שלא ויתרה ונלחמה על בנה עד שחזר לידיה, החסיד שחושף שאחותו "נחטפה בוודאות", והאח שנקרא על שמו של אחיו "שהודיעו שהוא נפטר" ● מיוחד חטופי תימן
חיים גיל
זה כבר תקופה שהמערכת הפוליטית והתקשורתית רועשת סביב עניין ילדי תימן החטופים. שרת המשפטים הגב' שקד הודיעה כי בכוונתה להביא לכך שהפרוטוקולים החסויים מוועדות החקירה בעניינם של הילדים, יראו אור ויפורסמו ברבים. ראש הממשלה נתניהו הביע את תמיכתו בכך והעיסוק התקשורתי בנושא החזיר את הנושא לתודעה הציבורית.
בשיחה של הרבי ממרחשוון תשמ"ז, לפני קרוב לשלושים שנה, אמר הרבי את הדברים הבאים (בלתי מוגה): "ידוע ומפורסם לכל מה שאירע לפני שלושים־ארבעים שנה בעליית ילדי תימן וילדי טהרן לארץ הקודש: ילדים קטנים שעלו עם הוריהם לארץ הקודש – העלימו אותם מהוריהם, תוך כדי תירוצים שונים ומשונים חסרי שחר, שהילדים זקוקים לטיפול רפואי ומצבם קשה וכו', עד שהודיעו להם שהילדים נפטרו… וכל זה למה – מכיוון שלא רצו שיתחנכו אצל הוריהם שהיו שומרי תורה ומצוות, כי אם, שיוכלו לחנכם כרצונם, תוך כדי ניתוק מוחלט ממורשת היהדות!
"מאות ילדים קטנים נעלמו עקבותיהם בתקופה ההיא, ועד היום הזה לא יודעים ההורים מה עלה בגורלם של ילדיהם, היכן נמצאים היום! גם כיום, לאחרי שלושים־ארבעים שנה, יש אפשרות לעלות על עקבותיהם של אותם ילדים, שכן, באותם משרדים שטיפלו בילדים, ישנן רשימות מדויקות שבהן מופיעים שמותיהם של כל הילדים, לאן נשלחו וכו'. הצרה היא, אבל, שלא רוצים לתת את הרשימות של שמות הילדים, והצרה הכי גדולה – שאין פוצה פה ומצפצף, בתקופה האחרונה נתעוררו אמנם אחדים לדרוש שיתנו את הרשימות של הילדים – אבל, לא היה זה אלא 'קול ענות חלושה', ולא הועיל מאומה!
"ישנם הטוענים, שגם אם יתנו את הרשימות של הילדים, לא יועיל הדבר לתקן את המצב, להחזירם לכור מחצבתם, בהיותם ילדים שנולדו להורים שומרי תורה ומצוות — שהרי כבר עברו שלושים־ארבעים שנה שגדלו באווירה דהיפך התורה. גם טענה זו אין לה מקום. זוהי אמנם עבודה קשה ביותר, אבל אף על פי כן בכל מצב אסור להתייאש מיהודי, ואף אחד לא יכול לקחת על עצמו את האחריות לבוא ולומר שבנוגע לפלוני ופלוני אי־אפשר לעשות מאומה כדי לקרבו לתורה ויהדות".
בשיחה נאמרו דברים חמורים במיוחד על אותם אלה שאמורים לייצג את עמדותיה של היהדות החרדית ועל מעורבותם של יהודים שומרי תורה ומצוות במעשים החמורים שנעשו באותן שנים. הרבי מוסיף ואומר: "חוב קדוש על כל מי שיש ביכולתו לעשות כל התלוי בו למנוע ולעצור את גזילת הילדים המתרחשת בהווה, ונוסף לזה, להשתדל לתקן גם מה שנעשה בעבר".
הרבי מתייחס ליציאתם של אלפי ילדים מאיראן שהתרחשה באותן שנים בעקבות המהפכה האסלאמית. ילדים שהוריהם היו ברובם יראים ושלמים וביקשו להציל את ילדיהם מהעתיד השחור שחיכה ליהודי איראן עם עלות חומייני לכס השלטון.
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת הודיעה השבוע כי תקדם חקיקה שתעגן הקמת מאגר גנטי בפרשת "ילדי תימן". יושב ראש הוועדה, חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי "השנים שעברו לא הורידו לא מהעוצמה ולא מהרצון שלנו, ולא המעיטו מהיכולת שלנו ומהצורך כדי לברר את שהיה. פרשיות ונושאים שונים התבררו לאחר שנים רבות. אני לא חושב שיש היום ויכוח גדול אם זה דמיון או קונספירציה, כאשר הרוב מאמין כי האמת היא שהיו דברים, ואנו מעוניינים בחקר האמת. מקדמים כיום את פתיחת החומרים הכתובים של ועדות החקירה, לצד כך, את התמונה המלאה והמיטבית ניתן להשלים באמצעות מאגר גנטי, שיכול לתת ודאות כמעט מוחלטת לממצאים.
"הבדיקות הגנטיות יכולות גם להוכיח שלא היה, אז אין להירתע מכך. אני לא חושב שזה יביא לטלטלה במדינה, גם אם יגלו שהייתה שיטתיות מצד הממסד, תהייה סערה תקשורתית, יקומו ועדות, אך אני לא רואה שילכו אנשים לכלא. אי הוודאות תהייה לא פחות אות קין על המדינה, בפרספקטיבה של שנים ניתן לדון בזה בפתיחות".
לא נתייחס כאן לשאלות ההלכתיות שהקמת מאגר כזה יכולה לעורר. אך לכאורה, כך נראה, לאחר שנים רבות, יש מי שנותן את דעתו לפצע הפתוח והמדמם ומי יודע, אולי, אולי, יוסר הלוט מעל מה שהתרחש באותן שנים רחוקות.
עשר שנים לאחר אותה שיחה בה התייחס הרבי לפרשה העגומה הזו, אמר הרב מנחם פרוש מי שהיה אז מבכירי 'אגודת ישראל' בראיון עיתונאי כי הוא פוחד לחשוף את שמותיהם של האנשים שעמדו מאחורי חטיפת הילדים. לדבריו, אפשר, בעבודה מאומצת להגיע לחקר האמת ולאתר את אותם ילדים שנלקחו מהוריהם בשיטתיות ובעבודה מאורגנת.
התגלית
חסידים חושפים: "כמעט נחטפנו"
לאורך השנים חזרה הפרשה וצפה שוב ושוב אך ללא הועיל. פרטיה נותרו חתומים וגנוזים. הודעתה של שרת המשפטים לפיה תתיר הממשלה לגנזך המדינה לחשוף את המסמכים, ומינויו של השר צחי הנגבי על ידי ראש הממשלה לרכז את הטיפול בנושא, העניקו תקווה מסוימת לבני משפחותיהם של הילדים שנעלמו.
יצאנו לחפש משפחות מאנ"ש שילדיהן נחטפו וחזרו מופתעים, שלא לומר המומים מהמציאות שנגלתה לעינינו. עוד בטרם נביא את עדויותיהן של אותן משפחות נציין כי עד היום, קרוב לשבעים שנה לאחר קליטתם של יהודי תימן בארץ הקודש, רוחשות הקונספירציות סביב הפרשה והמעטים מבני הדור ההוא שעוד נותרו בחיים, פוחדים לפתוח את הפצע הפתוח הזה.
את שיחתנו הראשונה קיימנו עם הרה"ח עשהא-ל ישעיהו משיכון חב"ד בלוד. מה שהביא אותנו אליו, היו השמועות... כמו לכל האנשים עמם שוחחנו, בהעדר מקורות מסודרים, הגענו אליו לאחר ששמענו ממישהו-ששמע-ממישהו, שמישהו במשפחת ישעיהו נחטף באותן שנים.
הרב ישעיהו ששימש במשך עשרות שנים מגיד שיעור בישיבה קטנה בלוד ומורה ומנהל בבתי ספר חב"ד, ממהר להכחיש את השמועה. כן, הוא מאשר כי "כמעט" נחטף, תופעה בה ניתקל עוד פעמים רבות בהמשך, אך מודה לה' כי כוונתם של החוטפים לא עלתה בידם. אנחנו מצידנו חושבים שאלפי התלמידים שהעמיד, אמורים אף הם להודות לה' על-כך.
"אני לא זוכר כלום. הייתי אולי בן שנה. כל מה שאני יכול לספר זה רק ממה ששמעתי בבית. מתברר כי אימא שלי ע"ה כבר שמעה את הסיפורים שהתרוצצו אז במחנות העולים וכאשר נלקחתי לבית-רפואה, כנראה משום שלא הרגשתי טוב, לא הסכימה לעזוב את מיטתי אף לרגע", אומר לנו הרב ישעיהו ומבהיר שדבריו אינם בגדר ידיעה, אלא שמועה בלבד שהסתובבה במשפחה.
הרב אהרון זוהר מספר אף הוא סיפור דומה. "גם אני ניצלתי ברגע האחרון. גם אותי ניסו לחטוף. הייתי בגיל שנתיים-שלוש כאשר הגעתי לארץ. הגענו למחנה עולים ליד חיפה – מחנה שער עלייה – ואשפזו אותי בבית רפואה בחיפה כתוצאה מחוסר תזונה.
"בבית סיפרו שהמצב שלי היה מאוד גרוע ולאחר ימים ספורים שהאכילו אותי וחזרתי לעצמי והשמנתי מעט, דוד שלי ע"ה הגיע לבית הרפואה בדיוק בשעה שעמדו לקחת אותי. אני ראיתי אותו וצעקתי לו דוד יעקב, דוד יעקב, ואחד מהם אמר: 'שקט. אנחנו לוקחים אותו לצילום'. דוד שלי התעקש לקחת אותי והביאו אותי הביתה. אם הם לא היו מגיעים, הייתי נעלם. הם כבר הלבישו אותי והכינו אותי למשלוח.
"זה הסיפור שלי. אבל היה לי אח קטן שאימא שלי ע"ה ילדה בבית היולדות בכפר סבא. זה היה עוד לפני שהקימו את בית הרפואה 'מאיר', אני זוכר ששמחנו שסיפרו לנו שאימא ילדה בן. היא סיפרה שהיא ביקשה להאכיל אותו ואמרו לה: 'מה, את לא יודעת? הוא מת'. היא ביקשה שיתנו לה לראות אותו, אבל הם אמרו שכבר קברו אותו. היא חזרה הביתה ללא הילד.
"לא. היא לא אמרה שום דבר במשך השנים. כאב לה, אבל היא לא דיברה כמעט. לפחות זה מה שאני זוכר. אני הייתי קטן מדי מכדי לזכור. אולי אחותי הגדולה ממני תזכור". אחותו של הרב זוהר, היא הגב' יונה אברהם מבני ברק. ניסינו להשיג אותה ללא הצלחה.
הרב זוהר אומר כי סיפורים מסוג זה נשמעו באותן שנים לא פעם ולא פעמיים. כשאנו שואלים אותו מה דעתו על כוונת הממשלה להתיר את פרסום המסמכים הגנוזים, הוא אומר: "אולי אפילו יעשו בדיקות די.אנ.אי, אבל במקרה שלנו זה לא יעזור. יש אנשים שיש להם מספר תעודת זהות, הם קיבלו צווי גיוס. לנו אין כלום. שום דבר. שום פרט שיכול לעזור בזיהוי".
אנו שואלים אותו האם כתב על-כך אי פעם לרבי, האם דיבר על-כך כאשר נכנס ליחידות. "לא", הוא עונה בנימת צער. "הייתי אצל הרבי ביחידות. העליתי נושאים אחרים אך לא את זה. אולי אחי ע"ה, אולי אחותי תיבדל לחיים טובים. אני לא שאלתי את הרבי על-כך מעולם". כאמור, את הגב' אברהם לא הצלחנו להשיג.
הרב זוהר מספר כי אחותו הלכה לארכיונים רבים בניסיון לאתר מסמכים. "אבל הם השמידו בוודאי את כל המסמכים". הוא אומר כי בבית דיברו על האחריות או המעורבות של יהודים שומרי מצוות בסיפור הזה. "אבל הם כולם לא בין החיים. אם זה זרח ורפטהיג ואם זה יוסף בורג. אין לי שמץ של מושג מה היה התפקיד שלהם בסיפורים האלה".
המאבק
"לא ויתרנו, החזרנו אותו"
אמם של בני משפחת ימיני מכפר סבא, הגב' מזל ימיני, חוותה חוויה דומה, גיסה, הרה"ח יעקב ימיני המתגורר בקריית מלאכי, בנחלת הר חב"ד, אינו זוכר פרטים רבים, אך היא, שבנה "כמעט" נחטף, מספרת: "ברוך ה' הצלחתי להילחם והחזרתי אותו, אבל הוא נפל במלחמה. היה בן 26 כאשר נפל". קולה נשבר כשהיא מספרת זאת. "חבר של סבא אמר לנו: 'אם לא תילחמו הם ייקחו לכם את הילד. קראו לו שאול ניסים והם כבר נתנו לו שם אחר, אבל אנחנו לא ויתרנו, ובסוף הצלחנו להחזיר אותו הביתה".
המשך העדויות – השבוע במגזין 'כפר חב"ד'. אל תחמיצו. עוד במגזין: טורים לשבת הכנה ל-ג' תמוז ושלל כתבות בלעדיות.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
