המשך תקציר יומן של א' התמימים:

דניעפרופטרובסק. את הבוקר פתחנו בהתוועדות עם השליח הראשי לעיר, הרב שמואל קמינצקי, בבניין של הבית חב"ד, קומה 18. הוא אירח אותנו מאד יפה וסיפר אנקדטות מרתקות, קיבלנו גם קצת מושגים לגבי השאיפה של כולנו להיות שלוחים של הרבי. יצאנו למרפסת של המשרד, ממנה נשקפת כל העיר על נהרותיה. התמונה היפה שנשקפה לעינינו, הזמינה תמונה משותפת.

לאחר מכן יצאנו לסיור רגלי שארך שעות, בהדרכתו המופלאה של ר' יצחק קירשנבוים. עברנו בתחנות רבות של הרבי בצעירותו, כמו גם בתחנות משפחת בית הרב.

אציין אחדים מהם:
תחילה הגענו אל הבית של ר' ליויק משם נלקח למאסר. ארבע שנים התגורר שם. ראינו את דלתות שער הכניסה לבית. אמרנו פרק תהילים לפדיון ספריו וכתביו של ר' ליויק, שעדיין נמצאים בשביה, חזרנו על תורתו שאולי נאמרה כאן.. והמשכנו ליעד הבא. יש לציין שבחצר האחורית של בית ר' ליויק, הוקם המרכז היהודי הגדול בעולם.. ולחשוב שהקומניסטים חשבו שבמאסרו, הם קברו ר"ל את היהדות בעיר...

חזרנו שוב לבית כנסת של ר' ליויק, בו כיהן כרב, בארבע שנותיו האחרונות בעיר. בית הכנסת הזה שימש ככתובת הישיבה שלנו ביומיים האחרונים, ועתה אנו נפרדים ממנו עם צביטה בלב. נפרדים מתוך דבר הלכה, הרב אורנשטיין חוזר מאמר דא"ח בע"פ.

ממשיכים הלאה לעבר רחוב מירונובה. זה וודאי היה אחד השיאים של המסע. על הרחוב הזה התבטא הרבי לחמותו של הרב קמינצקי: "גיערט צו מיר" (=שייך אליי). הנה מיקום הבית.

הבית לצערנו כבר לא נמצא, אך אלו הדל"ת אמות.. ניגנו את הניגון של ר' ליויק בהתלהבות.

הרי הניגון הזה הושר כאן כבר בעבר.. ולאחר מכן המשכנו שמאלה לעבר הבית הכנסת של ר' ליויק והרבי (הרבי התבטא: הייתי פונה שמאלה מהבית ותכף מגיע לביהכנ"ס..). זו הייתה חוויה חזקה מאד. בית הכנסת קיים. גם תבניתו החיצונית נשארה. רקדנו ולמדנו. הרב ולפא חזר על רעיון מתורת ר' ליויק. אני בטוח שכולם קיבלו פה החלטה טובה.

לאחר מכן המשכנו הלאה לשתי כתובות נוספים בהן התגורר ר' ליויק. באחד מהם התגורר, ככל הנראה, כאשר הגיע לבחון את האפשרות לעבור מניקולייב לעיר. אז היה ללא משפחתו, ובשני היה עם משפחתו. כנראה גם הרבי התגורר כאן.

מתברר שהבית כנסת הראשון בו התפלל ר' ליויק ודרש היה בית הכנסת "תפארת ישראל". אני מבין שזו תגלית שנתגלה רק לאחרונה. כאן כנראה אירע הסיפור בו נשאל ר' ליויק ע"י אחד מהמתפללים: מי מבין את הדרשה שלך?, ור' ליויק הצביע לעבר הפינה שם ישב הרבי שהיה אז נער מאד צעיר. הבית כנסת נסגר בימי ראשית המהפכה, ומאז לא התקיימה כאן תפילה. הגיע הזמן לתקן זאת. הבניין הינו אתר בנייה ולא ניתן להיכנס, וערכנו את התפלה ברוב שירה וזמרה בחצר בית הכנסת. הבית כנסת של ר' ליויק חזר לחיים.

ביקרנו גם בבית הכלא בו ישב ר' ליויק תפוס במשך מספר חודשים. כזכור, ברשימה שלו, כותב ר' ליויק שישב בחמשה בתי אסורים שונים כנגד ה' גבורות.. זהו אחד מאותם בתי אסורים. ניגנו ושרנו עוצו עצה, וכמובן "דידן נצ במשך ח" ..

והנה חשיפה ותגלית ראשונית: בימי ערב פסח תרפ"ד, התבקש הרבי למסור שיעור בהלכות פסח באחד מבתי הכנסת בעיר. הרבי נעתר ומסר סדרת שיעורים. המתפללים כל כך התלהב שכתבו לו מכתב תודה יפה, חתומה ע"י הגבאים והמתפללים, ואף כתב הכתרה לשמש כרב בית הכנסת שלהם.. בית הכנסת איננו קיים, אך ראינו את המקום.

כשהערב עמד לרדת, נשכרה עבורנו ספינה בה שטנו ונהנינו שעה ארוכה ומרגיעה. במלון מנורה, מלון יפה ומפואר, המתינה לנו ארוחה עשירה כיד המלך. בכלל, כל האירוח הוא כאן ברמה גבוהה. ברחבות ובנעימות. הרב אורנשטיין מבקש להודות במיוחד לגב' וובר שדאגה במסירות לכל הפרטים הגדולים והקטנים כאחד. אני מזדרז לישון. לפנות בוקר ממשיכים להאדיטש...

הצלם יוסי בלשניקוב ממשיך ללוות את המסע הייחודי.