משה בן-חיים

מאות רבות ליוו אמש למנוחות את הרב יונה ביניאשווילי ע"ה, שליח חב"ד בשכונת בית הכרם בירושלים. שלוחים בירושלים, מכרים, דתיים, חרדים, עם כובע, כיפה שחורה או סרוגה, וגם כאלו שהגיעו ושמו ממחטה על הראש. 'הרב יונה' כולם קראו לו, וכולם הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון, כמי שהיה אהוב על תושבי השכונה, בה פעל למעלה מעשרים וחמש שנה.

הרב דוד שפירא, רב שכונת בית הכרם, ספד לו אמש בהלוויה ואמר: "27 שנים נגמרו ביום שישי. יונה שלנו...אין יהודי אחד בשכונה שלא מכיר את יונה. מזוזה - יונה, ליל סדר -יונה. יונה איננו מי יסדר לנו מזוזות כשרות? לא היה איש של דיבור, היה איש מעשים.

כמה עשרות משפחות זכו לסדר ראשון בחייהם בזכות הרב יונה? זכו לתקיעת שופר בפעם הראשונה? לשבת בסוכה בפעם הראשונה? מה יעשו? למי יפנו? בשל מי עשתה הרעה הזאת? ידאגו כל בני החבורה! למה? היהודי יונה מילא את שליחות בכל רמ"ח איבריו ועשה זאת בצניעות ולא סיפר על מעשיו.

עזר למהפכה הרוחנית של שכונת בית הכרם. רבי יונה אהבנו וכיבדנו אותך מאוד אבל אולי לא כיבדנו אותך מספיק. תמחל לנו. קשה לנו להיפרד ממך. אהבת את עם ישראל ואת ארץ ישראל ותורת ישראל".

*

יצאנו לשמוע משלוחים מכרים חברים ותושבי השכונה, מעט על פועלו של השליח הצנוע, שפעל הרחק מעיני הזרקורים. התמונה שנגלתה לעיניו היתה מרגשת: הרב יונה, פעל בהצנע לכת יוצא דופן. מבית לבית, מכיתה לכיתה הוא עבר לפני החגים: לפני ר"ה עם שופר בעשרות כיתות לזכות את התלמידים, ולהשמיע בפניהם ערכי החג; לפני פסח עם מצות שמורות, וכל השנה, מבצע תפילין ובדיקת מזוזות. מבית לבית, כשהוא נשרך באוטובוסים מבתים ברחבי השכונה למכון בדיקת מזוזות.

מצלמה? כתבה על הפעילות? "אפשר בכסף הזה לקנות עוד ציוד לחלק לילדים", הוא הגיב בביטול, ואץ בדרכו הלאה, לעוד כתובת לבדיקת מזוזות.

כך גם מספר לנו השליח במחנה יהודה וכיכר הדוידקה, הרב צבי רודרמן: "זכור לי רגע אופייני של הרב יונה: אני עומד בדוכן יהדות שלי בשוק מחנה יהודה, והנה אני מבחין ברב יונה. לא הספקתי להחליף מילת ברכה, והוא כבר ממהר הלאה. "אני חייב לרוץ וקבוע מזוזות בבית של מישהו", הוא היה אומר, ורץ הלאה. היה רץ לכל כתובת באופן פרטני, לוקח למכון הבדיקה, וחוזר לאותה כתובת עוד באותו היום", נזכר הרב רודרמן. "זה היה מאפיין אותו", הוא מסכם.

ר' אריה הרטמן, ידיד המשפחה:

"הרב יונה היה הכתובת בשכונת בית הכרם, לכל עניין יהודי, בפשטות. צריך מזוזה? הרב יונה הכתובת. מי שיודע, שכונת בית הכרם היא שכונה יוקרתית, ולפני 25 שנה, היתה רחוקה מיהדות. לאט-לאט הרב יונה ז"ל בנה קשרים, ביקורי בית והרבה יהדות יש בשכונה היום בזכותו. סדר פסח, מבצע חנוכה, שיעורי תורה לגברים ולנשים. הביא את דבר החג לתלמידים. אמרת יהדות? אמרת הרב יונה..."

"האסון גרם לזעזוע בכל השכונה, התושבים בהלם", אומר לנו ר' אריה. "ראו את זה אמש בהלוויה, בהמונים שהגיעו, גם כאלו שלע"ע לא שומרים תומ"צ."

*

שוחחנו גם עם יבדלח"ט מנחם מנדל, בנו של הרב יונה ביניאשווילי ע"ה. והוא סיפר:

"מגיל קטן אני כבר זוכר את כל המשפחה בפעילות. היינו אוהבים 'להסתובב' עם אבא. למרות שהסיבוב היה קצת ארוך... היה נעצר ומדבר עם כל אחד, שואל ומתעניין.

מנדי משתף בסיפור שנחרט היטב בזכרונו על 'מבצע שופר' לפני ראש השנה:

"לפני שנתיים, אבא קרא לי מהישיבה, ואמר לי שהוא לא חש בטוב, ואם אוכל לבוא ולעשות איתו 'רוטציה'. הוא כיתה, אני כיתה. לקחנו שני שופרות וכך היה. בתי הספר היו בני כמה כיתות לכל שכבת גיל. א'1, א' 2 וכן הלאה...

 
הרב יונה ביניאשווילי ב'מבצע שופר' עם תלמידים לפני ראש-השנה

"אחרי כמה כיתות כאלו, בכל כיתה תוקעים 'רק' 30 קולות, וגם כמה ילדים שרוצים לנסות כוחם בשופר, והרגשתי ש...זהו. אין לי כבר אוויר בריאות.

"אבל אני עושה את זה כל שנה, ובכל בתי הספר והגנים?..." שאל אותי אבא, ספק כעובדה, ספק בתמיהה".

בעוד אנקדוטא נזכר מנדי, כשבראש השנה הוא ואביו יצאו רגלית למגרש כדורגל כדי לזכות עוד יהודים בתקיעת שופר. "השחקנים עצרו את המשחק, שמו מגבות על הראש, וכך שמעו ביום הקדוש את תקיעת שופר. זה היה מחזה בלתי-נשכח", הוא מספר.

כשמשפחת ביניאשווילי עברה להתגורר בשכונה היוקרתית, המעבר לא היה קל עבור מנדי הצעיר. "הייתי אז בחור בישיבה קטנה, ומראה מכוניות חולפות בעיצומו של יום כיפור, 'לא עשה לי טוב' בלשון המעטה. רק להסביר את האווירה שהיתה אז, ואת המהפיכה שאבא חולל". עוד דוגמה הוא מציין: "בפעם הראשונה שאבא חילק מצה שמורה, היו אנשים שהביטו בתימהון ולא ידעו אפילו מה זה..."




למעלה: בהכנות אחרונות לליל סדר ציבורי. למטה: עם יבדלח"ט בנו מנחם מנדל

לפני שהרב יונה נפטר ושהה בבית הרפואה בטיפול נמרץ, הגיעו רבים לתמוך ולחזק. "בא אדם כבן 90, שם עליי את ידו וברכני. יש לו נכדים שבילדותם היו באים לפעילות של אבא", מוסיף ומספר מנדי. "אשה אחת סיפרה שבשבת הילד אמר 'אקח את הספרים שהרב יונה נתן לי בל"ג בעומר לבית הכנסת'.

צניעות מופלגת

"מה שבלט אצלו, זה צניעות. לא-מזמן שם נעליו בתיקון, לא חשב שצריך לקנות חדשות. מאצלנו לא החסיר מה שצריך אבל לעצמו לא דרש כלום. גם בעניין השליחות לא פרסם דבר, וכשהציעו לו לקנות מצלמה לבית חב"ד כדי לפרסם על הפעילות, העדיף לעשות בכסף 'דברים טובים': עוד דברים לפעילות ולילדים. 'להשאר אין צורך', היה אומר".


הרב יונה ע"ה, באוהל הק' בכינוס השלוחים בשנה שעברה

ממשיכים בדרכו

הרב יונה נפטר כשלוש שעות לפני כניסתת השבת. שעה לפני שבת, אחד מבני המשפחה נשלח במהירות עם חבילות 'שיחת השבוע' לכל בתי הכנסת. "הוא עסק בזה, זה היה חשוב לו. לכן רצינו להמשיך", מסכם בנו מנדי.

*

כשהרב אלי זילברשטרום שיחי' מנווה יעקב עובר ברחוב, יש תלמידים שזוכרים אותו כ"מורה אלי". 30 שנה לימד בבית ספר חב"ד בעיר גנים בירושלים.

את תלמידו מכיתה ב' יונה בינישווילי, הוא זוכר היטב, והקשר רק הלך והתהדק ברבות השנים. עם הזמן, הרב אלי שיחי', הפך ל'עשה לך רב' של הרב יונה ביניאשווילי.

"יונה למד אצלינו מכיתה ב' בבית ספר חב"ד", פותח הרב אלי ומספר. "אחרי שסיים את בית הספר חב"ד, המשיך בישיבה תיכונית (לא הגיע מבית חב"די), ואחרי צבא החל לעבוד במשרד האוצר. כל השנים שמרנו על קשר".

כאמור, הקשר הלך והתהדק. ממשיך לספר הרב זילברשטרום: "גם כפקיד בכיר באוצר, הרב יונה פעל כשליח לכל דבר: "הניח תפילין עם העובדים, מזוזות, שיעורי תורה. פעילויות שלימות. השנה לפני ליל הסדר הוא סיפר לי שעורך ל-150 איש, ולפני 'סעודת משיח' הגיע להתייעץ איתי מה לומר בסעודה".

לפני כמעט עשור, עזב הרב יונה ביניאשווילי את משרד האוצר והחליט להתמסר לשליחות. עם הזמן מצבו הכלכלי התדרדר, מה שלא מנע ממנו להמשיך ולפעול ביתר שאת. "גם לשכירות דירה לא תמיד היה לו לשלם", אומר לנו בעצב הרב אלי זילברשטרום.

והוא פונה בקריאה נרגשת: " אנו מרימים קרן לעזור לבני המשפחה, לצורך קיום בסיסי ותשלום דמי השכירות, מאחר ואנו יודעים את המצב הקשה בו היה נתון. מי שרוצה לסייע בהקמת הקרן, שיפנה אלי למספר הבא: 054-8177092

*

זמני ניחום בבית משפחת ביניאשווילי:

רחוב משה קול 18/3 רמת בית הכרם
זמני ניחום אבלים: בוקר 9:00 עד 13:00. אחה"צ 16:00 עד 21:30