השליח הרב מנדי זקלס,  בריאנסק רוסיה

לוחות הזמנים של הרכבות הרוסיות הבין עירוניות ידועות בדייקנותם הרבה.

גם היום, כמו מידי יום, מתחנת הרכבת ״קייבסקיי״, רציף 11, רכבת מספר 23. בדיוק בשעה היעודה 21:21 יצאה הרכבת לדרכה ממוסקבה הבירה - לאודסה שבאוקראינה השכנה.
לנסיעה ארוכה ארוכה...

כמה ארוכה?

״הכרוז״ הודיע שבדיוק, אבל בדיוק בעוד 23 שעות ו8 דקות נוכל לראות את פאתי העיר אודסה.
בין הנוסעים הרבים גם עשרות מחברי ה״כולל תורה״ בערי רוסיה בהנהלתם של הרב בנצי ליפסקר שיחי׳ והרב משה וובר, שעושים את דרכם לסמינר מיוחד מסוגו באודסה בראשות רבה של אודסה הרב אברהם וולף שיחי׳.

הרכבת בדרכה, כדרכם של רכבות הנוסעות מזרחה, עוצרות לאיסוף נוסעים בבריאנסק המחוז.
שש שעות אחרי שיצאה ממוסקבה ב 3:02 לפנות בוקר. הרכבת עצרה בתחנה המרכזית בבריאנסק. בקלות, איתרתי את הקרון שלי, קרון מספר 9 (מתוך 18 קרונות), אני מפלס בדממה במסדרון הצר, מזדרז לחדרי אל מקומי על דרגש המיטה, מבין ארבעת הדרגשים.
חשוך, כולם ישנים, הכל צפוף, צפוף מאוד, ולחשוב שכאן אני עוד הולך לבלות את היממה הקרובה.

אחרי שעתיים בדיוק עוצרת הרכבת, בתחנתה האחרונה על אדמת רוסיה בעיר ״סוזמקה״. שוטרי הגבול והמכס עוברים מחדר לחדר לבדיקה אחרונה וביקורת דרכונים.

תוך זמן קצר נבדקו כל מאות הנוסעים, והגיעו לקרון האחרון.

מייד כשהציגה ״הגברת האוקראינית״ את דרכונה, ״השוטר הרוסי״ שם לב שהדרכון - לא בתוקף! (שפג לפני 5 שעות) וקבע, ״שהגברת״ אינה יכולה להמשיך במסעה.

״הגברת״, שבקיאה היטב בחוקה של הפדרצייה הרוסית, טענה, ״אמנם דרכוני אינו בתוקף (מזה כחמש שעות), אך כאזרחית אוקראינית אתם אינם רשאים לשלול את כרטיס הנסיעה ששילמתי במיטב כספי, ונמצא בתוקף״

״ולכן, על פי החוק אתם רשאים לסרב לי לצאת מרוסיה אך לא רשאים להוריד אותי מהרכבת. שהרי הכרטיס בתוקף. ולכן אני מסרבת לרדת מהרכבת״.

שוטרי הגבול ניסו להתמקח ולשכנע אך היא עומדת על שלה!

הויכוח נמשך והתארך, עננת היריבות המרה בין המדינות שעדיין לא שקעה, מקשה על המשא ומתן.

מסתיימים להם 22 הדקות, והרכבת אמורה להמשיך בנסיעתה.

אבל הגברת בשלה.... ״אני לא יורדת״!!! והשוטרים בשלהם! אבל איכשהוא כולם מסכימים שבכוח לא מורידים אותה.

20 דקות, 30 דקות, שעה חולפת וכל צד מתבצר בעמדתו.

שעתיים חלפו! והפתרון לסנסציה המוזרה שהתרחשה, לא נראית באופק.

הנוסעים שלאט לאט מבינים את גודל העיכוב ומעכלים את המצב החדש, מתחילים לאבד סבלנות.

הרכבת כמרקחה, נוסעים עומדים במעברים, צעקות, ונראה שכל רגע המצב עומד לצאת משליטה, קבוצת נוסעים מתארגת ומנסים לטכס עצה.

רק אחרי 3 שעות מתישות מגיע רעיון מפתיע. מעניין ומקורי!

״להפריד את הקרון האחרון משאר הקרונות, ולהמשיך בנסיעה עם קרון אחד פחות - ונוסעת אחת פחות״. כן, כן... הזוי, אבל מבריק.

כלומר, ״הגברת״ מתעקשת שהיא לא מוכנה לרדת מהרכבת - אז לא נוריד אותה מהרכבת! היא תישאר לה בקרונה!!! בתוך גבולות רוסיה. (עד שימצא לה פתרון דיפלומטי) ואנו נמשיך בשלום לדרכינו.

אבל מה עם הנוסעים הנוספים שנמצאים בקרון שלה?

חיש מהר, הנוסעים המתוסכלים התארגנו ומצאו להם מקומות אירוח בקרונות האחרים.
ורגע לפני שהגיעו ״אנשי המסילות״ עם הציוד הנדרש להפריד את הקרון.

הבינה ״הגברת״ שהתעקשותה לא נשא פרי. אחרי 4 שעות מורטות עצבים, אספה לפתע את מיטלטליה וירדה מהקרון לקולות אנחה וכעס של הנוסעים. תוך דקות הרכבת כבר שעטה למחוז חפצה.

שכני לחדר ברכבת, הוא ״מיכאל״ אברך כולל תורה בעיר אורנבורג תלמידו של ״השליח המסור הרב גואל מייארס שיחי׳.

בזמן נסיעתי חשבתי הרבה זמן (והיה לי הרבה), מאיפה הגיע להם הרעיון המוזר הזה של הפרדת הקרונות?

״מיכאל״ גם הוא חווה איתי את הסיטואצייה המוזרה, ושיתפתי אותו במחשבותי, ואז הוא לוחש לי:״הרעיון הזה מגיע, למי שיש רק נפש הבהמית!״

אכן כך, אנחנו מתחנכים משחר ילדותינו, שגם אם השני, או קבוצה בעם, חושב או חושבים אחרת. או מחליטים ומתנהגים אחרת.

״לא מפרידים את הקרון״ - לא מנתקים ומשאירים אותם לדרכם.

אנחנו לא מפרידים, כי אנחנו לא יכולים, כי אנחנו שותפים בנשמתינו - נשמה אלוקית אחת!
הכוללים בחבר העמים דואגים, להעניק לכל יהודי מזון רוחני כל יום - כל השנה!

קרונות נוספים מתווספים מידי שנה, לרכבת אחת גדולה.

והאמת, לא שייך בכלל להפריד את הקרון, כי אנחנו באמצע נסיעה מהירה, הרכבת הרוחנית של ״כוללי תורה״ שועטת, דוהרת לעבר הגאולה הקרובה!