אמש, באסרו-חג שבועות, התקיים בעפולה כינוס התורה המסורתי ע"פ הוראת הרבי.

ראשון הדוברים היה הרב רן אבוחצירא, מחשובי הלומדים בעפולה, שהסביר ע"פ המקורות את טעם אמירת מניין המצוות בליל שבועות: מאחר ומובא באחרונים שכיום שייך לקיים רק 142 מצוות עשה ו164 מצוות לא-תעשה, שהן ש"ו בלבד מתוך כל התרי"ג, וידועים דברי האר"י הקדוש שחייב כל אדם לחזור בגלגול עד שיקיים כל המצוות, תיקנו לומר את כל המצוות בליל שבועות כדי שיעלה עליהם הכתוב כאילו קיימו כולן. משם נחית לדבר בעניין המצווה הראשונה – מצוות פריה ורביה – ע"ד הנגלה, מה הוא גדר חיובה ומתי מקיימים אותה.

הדובר השני היה הרב מ"מ דורון, מצעירי האברכים בעיר, שחידש בעניין "חמדת ימים אותו קראת" – היכן מצינו שהקב"ה יקרא לשבת "חמדת ימים". החידוש התבסס על התירוצים השונים שנאמרו בזה החל מבראשונים ועד האחרונים, כאשר בכל תירוץ הודגשו מעלותיו וחסרונותיו, ולבסוף ביאר את העניין בד"א ע"פ הערת הרבי בפרשת בא תשנ"א – ששם הרבי לא מציין אף אחד מכל המפרשים העוסקים בזה, אלא מציין לזהר קכ"ט א. והוא לכאורה פלא, שהרי שם בזהר לא מדובר כלל על העניין! והסביר שאולי כוונת הרבי למה שכתוב שם שעת רצון היא בשעת רעוא דרעוין, ורצון מתרגמים "חמדה", וע"פ הסבר זה מסתלקות קושיות כל המפרשים.

הרב ישראל אוחנה, דיבר בעניין הקשר בין ארבע אבות נזיקין ותולדותיהם, לבין דיני טומאה ותולדותיה – במה דומים ובמה שונים.

והדובר המרכזי – הרב ביטון – רב מושב אדירים, התחיל את משאו בהבאת דוגמאות רבות מהתנ"ך ומדרשי רז"ל בעניין הכרת הטוב, ולאחמ"כ סיפר בהתרגשות לשומעים המרותקים כיצד כשהיה ילד עוד לפני בר-מצווה הגיעו למרוקו שלוחי הרבי הרב מיכאל ליפסקער, הרב מטוסוב והרב יהודה ראסקין ודאגו להביא לילדים ספרים שלא היו כלל בנמצא – והילדים פשוט לא למדו מחוסר בספרים, ודאגו לילדים אפילו לבגדים ונעליים, תוך שהם סוחבים את הדברים היקרים מרחק 400 ק"מ ויותר ע"ג חמורים מהנמל עד לכפר בו התגוררה אז משפחתו.