הרצל קוסאשוילי

הרב שמואל לוין (36) מבאר שבע, לא חלם כשלמד אדריכלות באוניברסיטת חרקוב שבאוקראינה, שיגיע ביום מן הימים לפינות נידחות בעולם כאדריכל מקוואות, ויסייע לשלוחים רבים להחיות את מקום שליחותם באמצעות בורות המים שמטהרים את הטמאים.

הרב לוין, שמתמחה היום באדריכלות מקוואות בשיטת חב"ד הידועה – 'בור על גבי בור' כשיטת הרבי הרש"ב נ"ע, וכמובן גם בשאר השיטות הקיימות כיום, מגלה טפח (על מנת להטפיח) מעבודתו המרתקת, כאחד שאמון על מקוואות מפוארים רבים ברחבי העולם שנבנו בתכנונו, פיקוחו ובהדרכתו.

ההתחלה היתה כמובן ללא כל כוונה להתמקצע במקוואות, אלא ללמוד אדריכלות לשמה, בכדי לרכוש מקצוע בחיים, ממנו יהיה אפשר להתפרנס בכבוד בעתיד.

בשנת תשנ"ט עלה הרב שמואל לוין מחרקוב שבאוקראינה בגפו, כשהוא מתחיל חדשים בארץ הקודש. זאת לאחר שלמד במשך שנתיים באוניברסיטה המקומית בחרקוב אדריכלות וסיימם בהצטיינות. בארץ הוא נרשם ללימודים במרכז גוטניק בירושלים ושם לדבריו חל המפנה בחייו.

"כשהייתי במרכז גוטניק, ניגש אליי אחד מהמשפיעים בישיבה הרב יוסף שיפרין ושאל אותי מה אני עושה? אמרתי לו שאני אדריכל. הוא חשב קצת ואז אמר לי: "נו, אם אתה אדריכל אז תבנה מקוואות". האמת היא שהייתי מופתע. קודם כל הייתי בראשית צעדיי בדת, ובטח שלא ידעתי איך לעכל את המושג הזה שנקרא "מקווה", וזה בטח לא היה בתכנון שלי כאדריכל.

השפה שלי לא היתה חזקה, ובכדי לתרגל את העברית שלי, מעבר ללימודים בשעות היום, הייתי רוכש ספרים בכדי לשפר את הקריאה וההבנה שלי בשפה. וכך מאז שהוא אמר לי את זה הרב שיפרין, הייתי רוכש ספרים על מקוואות ולאט לאט נכנסתי לזה. בהמשך למדתי בנחלה' אצל ר' מוטל קוזלינר. ובשנת תשס"ב הייתי בקבוצה והתחלתי ללמוד מקוואות באופן יסודי אפשר לומר".

בטח אחרי קבוצה באה החתונה?

"כן. ברוך ה' זכיתי להינשא לאחר הקבוצה, ואחרי החתונה הלכתי ללמוד בכולל בבאר שבע כפי רצונו של הרבי שאברכים ילמדו בשנה הראשונה בכולל. למה באר שבע? אישתי מצאה עבודה באופקים וממילא גרנו ארבע שנים באופקים בשביל שיהיה לה קל להגיע לעבודה, ואני הייתי נוסע בכל יום לכולל בבאר שבע".

ואיך הגיעה המומחיות במקוואות?

"סיימתי את לימוד ההלכות, במקביל לסמיכה הרבנית הבסיסית שעשיתי, וניגשתי למבחן בהיכל שלמה על הלכות מקוואות".

איפה עושים סטאז' בכזה מקצוע?

"בחסדי שמיים, מיד אחרי תום הלימודים כשהתעודה בידי, מצאתי עבודה ב'אור אבנר' במחלקת התכנון. מנהל המחלקה היה ר' ידידיה חסין מכפר חב"ד. ומחלקת התכנון והבניה ב'אור אבנר' שמה לה למטרה, לעזור לשלוחים במדינות חבר העמים בענייני תכנון ובניה. התחלתי ככה לתכנן מקוואות בפועל, ושלוחים שפנו אליי התחלתי לעזור להם בזה.

במקביל, מרכז רבני אירופה הביא לנו פרויקט גדול של עשרות מקוואות ברחבי אירופה והתחלתי להתפתח מקצועית במקביל לידע שרכשתי עם הזמן".

וזהו, ככה נעשים לאדריכלי מקוואות? אין איזו הכשרה נוספת שעוברים?

"אפשר תמיד להתמקצע עוד ועוד, והחידושים בתחום הזה כמו בכל דבר מתעדכנים מעת לעת. אני למשל ראיתי פרסום לקורס מפקחי מקוואות בי.נ.ר. בירושלים, כשאת הקורס מנחה ומעביר הרב אליהו אלחרר רב העיר מודיעין, ושם קיבלתי תמונה רחבה לכל עניין המקוואות בימינו בעידן המודרני, וכמובן את ההיבטים ההלכתיים. בשבילי היה חושב לשמוע סיפורים מהשטח וללמוד מכך על הפתרונות שנמצאו לבעיות שמתעוררות כיום".

הבירוקרטיה

הרב לוין מציין עובדה מפתיעה בעניין הבירוקרטיה הנדרשת לבניית מקווה. לדבריו, בארץ הרבה יותר קשה לבנות מקווה או לשפץ מבנה קיים מאשר בחו"ל.

"בארץ יותר קשה. כי צריכים הרבה אישורים. גם משרד הבריאות נכנס בעניין, ויש את עניין ההנגשה לנכים וכו'. בחו"ל לעומת זאת הרבה יותר קל. אין את כל הסחבת והניירת הזאת, עם אישורים על גבי אישורים. ברגע שיש לך כסף אתה יכול לגשת למלאכה. 'המזל' אם אפשר לומר כך של רבים מהשלוחים ברחבי חבר העמים, ברוסיה ובאוקראינה בעיקר, הוא שהמטבע 'נפל' במקומות הללו והערך של הכסף הזר הוא חזק יותר משמעותית".

יש איזה מקום נידח במיוחד שהגעת אליו בשביל מקווה?

"הייתי בניקראגווה. ותכננתי שם מקווה חב"ד. זו הנקודה הכי רחוקה ונידחת שהגעתי אליה בעבודתי. אני בטוח שעוד אגיע בעזרת ה' לעוד מקומות לשם בניית מקוואות. בשביל דבר כזה חשוב, אין 'נידח' בעיניי. בכל מקום אפשר לבנות מקווה שיסייע ליהודים לשמור על יהדותם, מבלי לוותר על פאר ומקצוענות".

איך מתבצעת למעשה העבודה שלך? אתה מגיע לפני הבניה ותוך כדי לעקוב אחר העבודות?

"אני מלווה את התוכניות, ההדמיות ועיצוב הפנים ואני גם מפקח על הבניה. בעיקרון צריך להיות שלוש פעמים במקום. בהתחלה לפני הבניה, בזמן היציקות ובסוף, לראות את המוגמר ולברך עליו".

יש לך חלום לבנות מקווה במקום מסויים?

"האמת שהיום אני מתמקד כמה שיותר מקוואות בארץ. רבים לא יודעים, אבל ישנם הרבה מקוואות בארץ במצב ירוד אסתטית והלכתית. כשגילתי את המצב הייתי צריך בהרבה מקומות להתחיל כמעט מאפס.

מילא שהמקוואות הישנות דורשות שדרוג. הכי כואב לי שברוב הפעמים המועצה הדתית או העירייה מזמינה תכנון מקווה מאדריכל מומחה בתחומו, אבל ללא רקע והבנה הלכתית במקוואות. הרי שרוב הפעמים מחפשים את התוכנית הישנה מלפני שנים ומעתיקים אותה ללא כל הבנה בזה שכשם שנשתנו העתים כך גם האפשרויות והאתגרים ההלכתיים גדלים. ככה יוצא לצערי שמשקיעים מיליונים בבניית המקווה, והלכתית יש במקום בעיות שהיה אפשר למנוע ובכסף יותר קטן. אני רואה את זה אל מול עיניי יום יום כמעט לצערי.

הייתי למשל לאחרונה במרכז הארץ, וראיתי מקווה שכזה. מצד אחד המקווה מפואר, אך בהיעדר ידע הלכתי, כל המערכת נבנתה ממקווה שנבנה לפני 30 שנה בדרכים כאלה שלא עושים כיום".

מה התגובות מהסביבה הקרובה והרחוקה שלך למקצוע שלך?

"אנשים שהם לא דתיים חושבים שזה סתם בית מרחץ. אבל בסביבה אדריכלית יש הערכה מקצועית להתמחות שלי. לאחרונה התחלתי לעזור לכמה אדריכלים שהתחילו 'לתפוס ראש' בכיוון המקוואות. לא מזמן התחלתי לעבוד עם אדריכל מפורסם בשם שאול יסקי מתל אביב שמתכנן בית כנסת ומקווה בקריית גת. הוא רצה שהכול יהיה מהודר, אז הוא פנה אליי וייעצתי לו מה לעשות. למעשה, כל מה שקשור לתכנון ההלכתי הוא הפקיד בידיי. בורות, בור תחתון אוצר זריעה אוצר השקה וכו', והכל בפיקוח של הרב הבלין כרב העיר. עוד מעט ייבנה שם מקווה איכותי גם ברמת ההידור, וגם בחלוקה נכונה של חדרי המרחץ והבורות. אני לא יושב ומלמד אותם, אני דורש את השרטוטים והתוכניות ומוציא להם שרטוט ותכנון משלי לפי הסטנדרטים שלהם והם משלבים אותם בתוך התוכניות שלהם.

אני חייב לציין בנוגע למקווה בנייעז'ין שראיתי שהיית שם בל"ג בעומר. הייתי מעורב במקווה הזה מתחילתו, ועבדתי לצד דרישתו של הנגיד שתרם את המקווה, להזדרז בבניה, ומצד שני ליוו אותי השליח הרב מאיר סטמבלר והרב מיכאל הלפרין מהגבעה הצרפתית וחבר בי"ד רבני חב"ד.

המעניין במקווה בנייעז'ין היה, שהוא מרוחק מקירוב עיר. צ'רניגוב הכי קרובה לנייעז'ין, כך שמהבחינה הזאת, המקווה הוקם באזור קשה. אין שם שליח בפועל, התורם מקייב, ובשטח בפועל היה שם רק הקבלן הלא יהודי איוואן שבנה את המקווה.

בהתחלה ביקשתי תמונות בוואטסאפ מהקבלן, והייתי שם ביציקות יומיים לפני ראש השנה. למזלי, מצאו קבלן מקצועי שתפס את העניין, מה שלא קורה בשאר המקוואות. היתה אמנם הפסקה בבנייה והוא המשיך לבד את עבודתו, ומהתמונות שהוא שלח לא קיבלתי תמונת מצב אמיתית למקווה.

ראיתי שהבניה מסתיימת או-טו-טו, ואמרתי לרב מאיר סטמבלר שאני חייב להגיע לראות שהכל כמו שצריך לפני שמסיימים. לנסיעה זו הצטרף הרב מיכאל הלפרין מהגבעה הצרפתית שהוא מומחה למקוואות. הגענו וגילינו שללא שום הנחיה מעבר למה שדרשתי להיצמד להוראות, בנו את המקווה כמו שצריך. הקבלן הלך לפני התוכניות וההנחיות, לא הוסיף ולא שינה.

בכל המקומות אליהם אני מגיע, אני חוזר על החשיבות של הפתחים להעברת מי גשמים. וזו הפעם ראשונה בכלל שהגוי הקבלן בנה מקווה 'כמו שצריך' כי הוא לא סטה מהמתווה שקבענו לו מראש. אני בתוכי ידעתי שזה בזכות ה'מיטאלע רעבע', שסוף סוף הוקם מקווה טהרה בסמוך לציונו".