מערכת COL
|
יום ג' סיון ה׳תשע״ו
09.06.2016
זמירות חדשות נשמעות בכפר חב"ד ● בנימין ליפקין
בימים האחרונים, ככל שמתרבות השיחות בתוככי אנ"ש על המתרחש בכפר חב"ד והדעות, כטבעי בני אדם, מנוגדות וקוטביות ● מדהים להיווכח באיזו קרקע של בּוּרוּת נתקלות יוזמות כאלו ואחרות היוצאות מבית מדרשו של הרב. ויש גם רעה חולה נוספת היונקת מעיוות מביך של המושג 'אהבת ישראל' ● בנימין ליפקין בטור מיוחד ל-COL בעקבות האירועים בכפר חב"ד למאמר המלא>>
בנימין ליפקין
הזאת נעמי?
שאלתי את עצמי כלא מאמין, כשמוע אוזניי את קולו הרהוט והמוכר של ידידי הרב מנחם ברוד, מעל גלי האתר, אומר ללא חת כדברים הבאים: זה צביון החיים בכפר חב"ד. מי שבוחר לגור פה, אמור לדעת שזה הצביון פה. אם משהו לא מוצא חן בעיניו, במקום להכפיש את הרב, לסלף עובדות או לרוץ לתקשורת, הארץ פתוחה לפניו לאורכה ולרוחבה. הוא יכול לגור בכל מקום בארץ בלי להגביל את עצמו בדרישות הייחודיות של הצביון בכפר חב"ד.
את השאלה האמורה, הלקוחה מתמיהת מכריה של נעמי, במגילת רות הנישאת בחג השבועות הנושק לפתחנו, שאלתי את עצמי בתמיהה מהולה בהפתעת שמחה. כמשקיף מהצד שנים לא מעטות, לא זה היה הרושם שבו הצטייר בעיניי כפר חב"ד. את הזמירות הללו הכוללות את המושגים: צביון, פרהסיה, דרישות סף ועוד מונחים מהטרמינולוגיה הישירה והעקיפה של מישור זה – אני רגיל לשמוע בערים כמו ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד, ירושלים, בני ברק, אשדוד. משום מה, מכיוון כפר חב"ד טרם שמעתי עד כה כזאת.
*
אין ספק. כל מי שחי בכפר כמו גם כל מי שמתעניין ברוחש והמתרחש בו (ובימים אלו אין כמעט מי מאנ"ש בעולם כולו שאינו מתעדכן בחדשות הכפר) מודע לכך שיש כאן תופעה.
רבים וטובים תומכים בכל לבבם, בכל נפשם ובכל מאודם בדרישותיו החד משמעיות של הרב מצאן מרעיתו: להקפיד על צניעות, קלה כבחמורה, להתרחק מן הכיעור והדומה לו ולהוסיף מן החול על הקודש. העובדה שהרב לא רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים, דבר יום ביומו, אך ממחישה כי טובת הכפר ועתידו הרוחני לנגד עיניו וכי מכאן נובעות הכנות והאכפתיות שלו שכך יהיה ולא אחרת.
"טובת הכפר ועתידו הרוחני לנגד עיניו": המד"א הרב מאיר אשכנזי במהלך שיעור בכפר חב"ד, השבוע (צילום: שימי קוטנר, COL)
מנגד, בימים האחרונים, ככל שמתרבות השיחות בתוככי אנ"ש על המתרחש בכפר והדעות, כטבעי בני אדם, מנוגדות וקוטביות (בעיקר, לפי התרשמותי הלא מדעית, מקרב אלו שאינם תושבי הכפר, כמוני), מדהים להיווכח באיזו קרקע של בּוּרוּת נתקלות יוזמות כאלו ואחרות היוצאות מבית מדרשו של הרב. אנשים נתקלים בקריאה כזו או אחרת של הרב, או בלאו שיצא מפיו לנוכח צעד כזה או אחר, ומגיבים ספונטנית בביטול עם-הארצי בנוסח: "זה לא מתאים לנו. אנחנו חב"דניקים. זה אולי מתאים למאה שערים או לבני ברק. לא לכפר חב"ד".
לפני שבועות אחדים הוזמנתי למסור הרצאה בפני 70 מורים של ת"ת בעלזא באשדוד שעשו לעצמם שבת גיבוש במתחם בית רבקה בכפר חב"ד ב'. כתום ההרצאה, ביום שישי אחר חצות, נשאלתי על ידי המארגנים לפשר הקמת הקומפלקס הענק והמרשים העונה לשם כפר חב"ד ב', שהם לראשונה רואים אותו ומבקרים בו. עיניהם נקרעו מתדהמה שעה שתיארתי בפניהם גופא דעובדא היכי הוי: כשעמדו להקים סמינר לבנות הכפר, הורה הרבי כי הסמינר יקום במרחק של שלושה מילין (3 ק"מ) מהישיבה. לשם כך, נרכש והוכשר שטח שבו לימים הוקמו כל המוסדות של בנות הכפר, מכיתה א' בבי"ס יסודי עד סוף המכללה.
סביר להניח כי היוזמה הזו, לו הייתה מתוודעת לראשונה לצעירים שלהוותם ולרוע מזלם גדלו בדור שלא ידע את יוסף – היו הללו מגיבים בסיבוב אצבע סביב הרקה ומפטירים: נו באמת, זה לא בשבילנו ההתנהלות הזאת של 'משמרת הצניעות'. אנחנו לא כאלה. באותה מידה סביר להניח כי לו היו סופרים הללו את כמות צמד המילים "בית יעקב" שיצאו מפה קודשו של הרבי כל אימת שביקש להבהיר את הקריטריונים של מידת הצניעות הנדרשת מכל בת חב"דית באשר היא – היו מגיבים באותו חוסר אמון מוחלט.
כזה הוא הקושי הגדול של צעירים, וכיום כבר אבות לצעירים, לקלוט ולהכיל כי האמת החב"דית הצרופה שעונה על שלוש אותיות: א' מ' ת'. כי פעילות של קירוב ושל הפצה, ויציאה למבצעים עם כל השטורעם וכל החיוּת אינה אמורה לפגום בכהוא זה את הכלל הבסיסי של "והיה מחנך קדוש" על כל הגלום בו.
*
כמו לא היה די בכל אלו, יש עוד רעה חולה שהולכת וצוברת תאוצה עד שהייתה לשורש פורה ראש ולענה.
בהקימו את כפר חב"ד, כינה הרבי הריי"צ את הכפר, כפר של אהבת ישראל. הדברים ידועים וקיבלו מני אז הדים רבים, בכתב ובעל פה. באירוניה ניתן לקבוע כי במרוצת השנים קיבלה אותה אהבת ישראל פנים רבות ומגוונות, מעל ומעבר, או שמא מתחת ומעבר לכוונת המשורר, אם ניתן להתבטא כך. הדברים מקבלים ביטוי בעצם ימים אלו.
אם יבש המעיין של איש תקשורת מתוסכל והוא זקוק לחומרים שיבאישו את ריחה של היהדות החרדית – חב"ד תספק לו את שירותי התחקירנות כמו את כל המרואיינות, אחת לאחת, לסדרה מפוקפקת במיוחד היוצאת תחת ידו לעיניו הצופיות של העם כולו.
אם צה"ל אמור לעמוד ביעדי גיוס מתוככי החברה החרדית שלא בדיוק ששה להתגייס בהמוניה – חב"ד תספק לו בחדווה ובהתמסרות יוצאת מגדרה מאות מבניה שימלאו את אמבטיית הגיוס ויצילו אגב כך (אהבת ישראל, כבר אמרנו) את שאר בני גילם מהציבור החרדי מהגיוס.
אם רשויות החוק תרות בנואשות אחר בדל מידע ומודיעים שיספקו להן את לטרת הבשר שעליה הם חיים – יהיו אלו חסידי חב"ד שלא יוכלו לעמוד מנגד בראותם יהודים עצובים ומיואשים וירוצו למסור לידיהם שמות, כתובות ופרטי מפרי חוק מכל עבר, מבלי שמוע את אשר פיהם אומר שלוש פעמים ביום, "ולמלשינים אל תהי תקוה".
אם אתר שקורא לעצמו חרדי ואינו חדל לעסוק, באובססיה יומיומית, בסחי ובמאוס של המגזר שאותו הוא מתיימר לשרת ולו הוא אמור לתת שירות, תר אחר חומרים חדשים – חב"ד תספק לו בשופי, פעם אחר פעם, רכילויות זולות, חצאי אמיתות, הכפשות זולות ולו על מנת להשמיץ בכיכר העיר, ועל פני כל הארץ, לעיני שומרי תורה ומצוות כמו לעיני מי שאינם כאלו לעת עתה, את רבו של כפר חב"ד שכל חטאו אינו מסתכם אלא בעמידתו על משמר הדת.
אולי הגיעה השעה להציב סכר בפני הפרץ הבלתי נשלט של אהבת ישראל בראש חוצות. אולי הגיעה השעה להזכיר לעצמנו כי גם רבי עקיבא שאמר כלל גדול בתורה דרש זאת על הפסוק ואהבת לרעך כמוך. מרוב דאגה לזולת ולסיפוק כל צרכיו, אפלים ומפוקפקים ככל שיהיו, אנחנו פוגעים בעצמנו, בנפשות ילדינו ובכל היקר לנו. אולי די!
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
