מערכת COL
|
יום ג' סיון ה׳תשע״ו
09.06.2016
תגליות ב'אגרת מבוארת': במשנת הרבי בזוהר בתורת חכמי ליטא
לאיזה ספר תרם הרבי באופן אישי להדפסתו? וכיצד שינוי מיקומו של סימן-שאלה מיישב את דברי הספרי בהם התקשה הגאון מווילנה ● חידושו של הרבי אותו הגדיר "רעיון עמוק", ומדוע במתן-תורה לא היה 'הד' לקולו של הקדוש-ברוך-הוא? ● כיצד השיב הרבי לשאלותיהם של שלשה מגדולי הרבנים בדור הקודם על מאמר תמוה שנמצא בספר הזוהר לפיו הקריבו את 'שתי הלחם' על גבי המזבח? ● מאמר מיוחד לרגל חג השבועות, זמן מתן תורתנו 'אגרת מבוארת'
הרב צבי הירש הכהן וואָלק זצ"ל, בעל ה"כתר כהונה". משמאל: שער הקונטרס החדש שיצא לקראת חג השבועות
הרב מנחם מענדל גרינפלד
ה'כתר כהונה'
הגאון רבי צבי הירש הכהן וואָלק זצ"ל, נולד בשנת תרט"ז לאביו הרב עזריאל ז"ל, היה מגדולי תלמידי ה"בית הלוי" עוד בשבתו בסלוצק. נשא לאישה את בתו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה, רבה של ראז'ינאי ובעל ה'תכלת מרדכי' על פירוש הרמב"ן.
בגיל ל"ח עלה רצ"ה לכהן כרב ואב"ד של פינסק המעטירה, בתפקיד זה שימש כשתים עשרה שנה עד פטירתו, בערב שבת קודש פ' ויגש, ד' טבת תרס"ז והוא בן נ"א שנים בלבד.
רצ"ה הותיר אחריו כתבים וחידושים בכל מקצועות התורה. במהלך שבתו ברבנות פינסק כתב את חיבורו הגדול "כתר כהונה", פירוש מקיף ויסודי על ה"ספרי", אך נפטר בטרם הספיק להביאו לבית הדפוס. בשנת תשי"ד הדפיסו בניו את חלק ראשון של פירוש זה על פרשת נשא בלבד, ובמהלך השנים נמשכה הוצאתו לאור של פירוש מיוחד זה.
יחידות והערות לחביבותא דמילתא
ככל הנראה בראשית שנת תשט"ו, ביקר בנו הרב מרדכי גימפל וואָלק שהיה גר באותה תקופה בארה"ב, ב'יחידות' אצל הרבי, והעניק לרבי את הספר הראשון אותו הוציא לאור מתורת אביו. בהמשך ל'יחידות' שלח הרבי מכתב בו מביע תודה על הספר, ומברך אותו ואת אחיו שיעלה בידיהם להגדיל תורה ולהאדירה בכמות ובאיכות.
את המכתב מסיים הרבי בנוסח שהיה כותב במכתבים בהם הוסיף הערות על הספרים שנשלחו אליו: "כדרכי ולחביבותא דמילתא בקבלת ספר, הנה מועתק בזה איזה הערות, כפי שהזמן גרמא, על-כל-פנים בראש הספר ובסופו".
הנושא שבראש הספר עוסק בפרשת השבוע, פרשת נשא – עונש ואזהרה בלאו דטומאת מקדש, ואילו הנושא שבסוף הספר עוסק באחד הפירושים המיוחדים של הרבי בפירוש המדרש רבה שבעת מתן תורה לא היה לקולו של הקב"ה 'בת קול', התאמה מושלמת ל'קביעות' הנוכחית, בשנה זו.
קול גדול ולא יסף
בחלקו האחרון של המכתב, עוסק הרבי באחד ממאמרי חז"ל המעניינים המתאר את מתן תורה. בפרשת ואתחנן חוזר משה רבינו לבני ישראל על עשרת הדיברות שנאמרו בסיני, ומסיים במילים: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר . . קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף. שואל רבי שמעון בן לקיש במדרש רבה: מהו ולא יסף? אלא, כשאדם קורא לחברו, יש לקולו 'בת קול', והקול שהיה יוצא מפי הקב"ה לא היה לקולו בת קול.
מפרשים רבים התחבטו בחידה זו, מהי אותה 'בת קול' שלא הייתה בקולו של ה', ובעל ה'כתר כהונה' מציע פתרון מקורי: בעוד שאת עשרת הדברות שמעו בני ישראל מפי ה' באוזניהם בעומדם על הר סיני, הרי שאת שאר ציוויי התורה שמע רק משה רבנו מפי הגבורה באופן אישי באוהל מועד, ומפיו שמעו כל בני ישראל. לפיכך, את כל הציוויים עליהם חזר משה בפני בני ישראל, כינו חז"ל בשם המושאל "בת קול", כמו 'קול שני' לעומת הקול הראשון אותו שמע משה בעצמו מפי הגבורה. לעומת זאת את עשרת הדיברות שמעו ישראל באופן ישיר מנותן התורה, ללא 'בת קול', בלי תיווכו של משה רבנו בתור 'קול שני'...
"רעיון עמוק וביחד עם זה מובן"
הרבי לא דחה את פירושו של ה"כתר כהונה", אך מציע פירוש שונה שמתיישב היטב עם הקטע הקודם שבמדרש. הרבי נוקט בפשטות כפירושו של ה'עץ יוסף' על מדרש רבה, שמשמעות ה'בת קול' הוא הד.
כדי להבין את הרעיון העמוק, מקדים הרבי את חלקו הראשון של המדרש: כשנתן הקב"ה את התורה, צפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו. אלא העולם שותק ומחריש. ויצא הקול, אנכי ה' אלקיך. וכן הוא אומר (ואתחנן ה, יח): את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף.
מסביר הרבי שתוכן מאמר המדרש הוא שכל פרט מהבריאה שמע, הבין וקלט בעצמו את הקול "אנכי ה' אלקיך". בהמשך לכך, מוסיף המדרש לבאר, שקליטה זו לא התבטאה רק ברוחניות והבנת הבריאה ונשמתה, אלא קול ה' "אנכי ה' אלקיך" חדר באופן פנימי גם בגשמיות החומר של כל פרטי הבריאה.
לאור זאת, מובן שלא היה לקול זה הד. כאשר נוצרים גלי קול, הם מתפשטים באוויר עד שנתקלים בחומר אטום וכך נוצר הד, הלא הוא ה'בת קול' האמורה; אך כאשר הקול נספג בעצם הניצב מולו – לא חוזר הד. כך במתן תורה, מייצג העדר ההד, את הרעיון האמור, שגם חומרם וגשמיותם של הנבראים הפנימו את קולו של הבורא, שנקלט בתוכם.
הקרבת שתי הלחם על המזבח – מחלוקת במציאות?!
בחלקו השני של הקונטרס, מובא שו"ת של רבני הדור הקודם עם הרבי בו מבאר קושיא עצומה שנשאל – כיצד עולים בקנה אחד דברי השל"ה הקדוש (ומקורו בספר הזהר הקדוש), שבחג שבועות היו שתי הלחם עולים וקרבים על גבי המזבח, בה בשעה שהם עשויים חמץ האסור ליקרב ע"ג המזבח.
במכתבו הרבי מביא את מפרשי הזוהר, שחלקם רוצים לתרץ שמדובר רק ב"הקרבה" רוחנית, שהרי החמץ מסמל את היצר הרע, ואותו יש להקריב לפני הקב"ה, ולכן אין סתירה בין האיסור התורני להקריב חמץ גשמי על המזבח, ובין הזהר שמדבר בהיבט הרוחני של הענין.
הרבי, שבתורתו הראה תמיד כיצד תורת הנגלה שלובה עם תורת הנסתר והדא"ח, מתרץ בדרכו שלו שאין סתירה בין הדברים. ומבסס את דבריו על דברי הגמרא במסכת מנחות לצד ראיות נוספות, ולאחר מכן מבאר רעיון זה בעבודת האדם לקונו.
המאמר המלא כולל תצלומים ומסמכים בפרסום ראשון, מתפרסם בשבועון "כפר חב"ד" שיצא לקראת שבת פרשת נשא וחג השבועות.
לקראת חג השבועות, הוציא לאור 'מכון אנכ"י', העוסק בפענוח וחקר אגרות-קודש התורניות והעיוניות של הרבי, את החוברת השישית בסדרת "אגרת מבוארת", הכולל את מכתבי הרבי הנזכרים, יחד עם מכתבים נוספים. וכן תצלום שער הספר "כתר כהונה" ומכתבו של הרב שמואל אהרן הלוי פרדס זצ"ל המתפרסם גם הוא כאן לראשונה. בהערות למכתבים באו פענוחים הכוללים ציטוטים ומקורות, ביאורים ועיונים בפירוש דברי הרבי. כעת זו הפעם הראשונה בה ניתן ללמוד את הערותיו של הרבי באגרות אלו, ולעיין בהם באופן רציף ונגיש לכל חסיד השוחר את משנתו של הרבי.
לחץ כאן להורדת הקונטרס
לאגרות אחרות כנס לאתר 'מכון אנכ"י'
ה'כתר כהונה'
הגאון רבי צבי הירש הכהן וואָלק זצ"ל, נולד בשנת תרט"ז לאביו הרב עזריאל ז"ל, היה מגדולי תלמידי ה"בית הלוי" עוד בשבתו בסלוצק. נשא לאישה את בתו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה, רבה של ראז'ינאי ובעל ה'תכלת מרדכי' על פירוש הרמב"ן.
בגיל ל"ח עלה רצ"ה לכהן כרב ואב"ד של פינסק המעטירה, בתפקיד זה שימש כשתים עשרה שנה עד פטירתו, בערב שבת קודש פ' ויגש, ד' טבת תרס"ז והוא בן נ"א שנים בלבד.
רצ"ה הותיר אחריו כתבים וחידושים בכל מקצועות התורה. במהלך שבתו ברבנות פינסק כתב את חיבורו הגדול "כתר כהונה", פירוש מקיף ויסודי על ה"ספרי", אך נפטר בטרם הספיק להביאו לבית הדפוס. בשנת תשי"ד הדפיסו בניו את חלק ראשון של פירוש זה על פרשת נשא בלבד, ובמהלך השנים נמשכה הוצאתו לאור של פירוש מיוחד זה.
יחידות והערות לחביבותא דמילתא
ככל הנראה בראשית שנת תשט"ו, ביקר בנו הרב מרדכי גימפל וואָלק שהיה גר באותה תקופה בארה"ב, ב'יחידות' אצל הרבי, והעניק לרבי את הספר הראשון אותו הוציא לאור מתורת אביו. בהמשך ל'יחידות' שלח הרבי מכתב בו מביע תודה על הספר, ומברך אותו ואת אחיו שיעלה בידיהם להגדיל תורה ולהאדירה בכמות ובאיכות.
את המכתב מסיים הרבי בנוסח שהיה כותב במכתבים בהם הוסיף הערות על הספרים שנשלחו אליו: "כדרכי ולחביבותא דמילתא בקבלת ספר, הנה מועתק בזה איזה הערות, כפי שהזמן גרמא, על-כל-פנים בראש הספר ובסופו".
הנושא שבראש הספר עוסק בפרשת השבוע, פרשת נשא – עונש ואזהרה בלאו דטומאת מקדש, ואילו הנושא שבסוף הספר עוסק באחד הפירושים המיוחדים של הרבי בפירוש המדרש רבה שבעת מתן תורה לא היה לקולו של הקב"ה 'בת קול', התאמה מושלמת ל'קביעות' הנוכחית, בשנה זו.
קול גדול ולא יסף
בחלקו האחרון של המכתב, עוסק הרבי באחד ממאמרי חז"ל המעניינים המתאר את מתן תורה. בפרשת ואתחנן חוזר משה רבינו לבני ישראל על עשרת הדיברות שנאמרו בסיני, ומסיים במילים: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר . . קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף. שואל רבי שמעון בן לקיש במדרש רבה: מהו ולא יסף? אלא, כשאדם קורא לחברו, יש לקולו 'בת קול', והקול שהיה יוצא מפי הקב"ה לא היה לקולו בת קול.
מפרשים רבים התחבטו בחידה זו, מהי אותה 'בת קול' שלא הייתה בקולו של ה', ובעל ה'כתר כהונה' מציע פתרון מקורי: בעוד שאת עשרת הדברות שמעו בני ישראל מפי ה' באוזניהם בעומדם על הר סיני, הרי שאת שאר ציוויי התורה שמע רק משה רבנו מפי הגבורה באופן אישי באוהל מועד, ומפיו שמעו כל בני ישראל. לפיכך, את כל הציוויים עליהם חזר משה בפני בני ישראל, כינו חז"ל בשם המושאל "בת קול", כמו 'קול שני' לעומת הקול הראשון אותו שמע משה בעצמו מפי הגבורה. לעומת זאת את עשרת הדיברות שמעו ישראל באופן ישיר מנותן התורה, ללא 'בת קול', בלי תיווכו של משה רבנו בתור 'קול שני'...
"רעיון עמוק וביחד עם זה מובן"
הרבי לא דחה את פירושו של ה"כתר כהונה", אך מציע פירוש שונה שמתיישב היטב עם הקטע הקודם שבמדרש. הרבי נוקט בפשטות כפירושו של ה'עץ יוסף' על מדרש רבה, שמשמעות ה'בת קול' הוא הד.
כדי להבין את הרעיון העמוק, מקדים הרבי את חלקו הראשון של המדרש: כשנתן הקב"ה את התורה, צפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו. אלא העולם שותק ומחריש. ויצא הקול, אנכי ה' אלקיך. וכן הוא אומר (ואתחנן ה, יח): את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף.
מסביר הרבי שתוכן מאמר המדרש הוא שכל פרט מהבריאה שמע, הבין וקלט בעצמו את הקול "אנכי ה' אלקיך". בהמשך לכך, מוסיף המדרש לבאר, שקליטה זו לא התבטאה רק ברוחניות והבנת הבריאה ונשמתה, אלא קול ה' "אנכי ה' אלקיך" חדר באופן פנימי גם בגשמיות החומר של כל פרטי הבריאה.
לאור זאת, מובן שלא היה לקול זה הד. כאשר נוצרים גלי קול, הם מתפשטים באוויר עד שנתקלים בחומר אטום וכך נוצר הד, הלא הוא ה'בת קול' האמורה; אך כאשר הקול נספג בעצם הניצב מולו – לא חוזר הד. כך במתן תורה, מייצג העדר ההד, את הרעיון האמור, שגם חומרם וגשמיותם של הנבראים הפנימו את קולו של הבורא, שנקלט בתוכם.
הקרבת שתי הלחם על המזבח – מחלוקת במציאות?!
בחלקו השני של הקונטרס, מובא שו"ת של רבני הדור הקודם עם הרבי בו מבאר קושיא עצומה שנשאל – כיצד עולים בקנה אחד דברי השל"ה הקדוש (ומקורו בספר הזהר הקדוש), שבחג שבועות היו שתי הלחם עולים וקרבים על גבי המזבח, בה בשעה שהם עשויים חמץ האסור ליקרב ע"ג המזבח.
במכתבו הרבי מביא את מפרשי הזוהר, שחלקם רוצים לתרץ שמדובר רק ב"הקרבה" רוחנית, שהרי החמץ מסמל את היצר הרע, ואותו יש להקריב לפני הקב"ה, ולכן אין סתירה בין האיסור התורני להקריב חמץ גשמי על המזבח, ובין הזהר שמדבר בהיבט הרוחני של הענין.
הרבי, שבתורתו הראה תמיד כיצד תורת הנגלה שלובה עם תורת הנסתר והדא"ח, מתרץ בדרכו שלו שאין סתירה בין הדברים. ומבסס את דבריו על דברי הגמרא במסכת מנחות לצד ראיות נוספות, ולאחר מכן מבאר רעיון זה בעבודת האדם לקונו.
המאמר המלא כולל תצלומים ומסמכים בפרסום ראשון, מתפרסם בשבועון "כפר חב"ד" שיצא לקראת שבת פרשת נשא וחג השבועות.
לקראת חג השבועות, הוציא לאור 'מכון אנכ"י', העוסק בפענוח וחקר אגרות-קודש התורניות והעיוניות של הרבי, את החוברת השישית בסדרת "אגרת מבוארת", הכולל את מכתבי הרבי הנזכרים, יחד עם מכתבים נוספים. וכן תצלום שער הספר "כתר כהונה" ומכתבו של הרב שמואל אהרן הלוי פרדס זצ"ל המתפרסם גם הוא כאן לראשונה. בהערות למכתבים באו פענוחים הכוללים ציטוטים ומקורות, ביאורים ועיונים בפירוש דברי הרבי. כעת זו הפעם הראשונה בה ניתן ללמוד את הערותיו של הרבי באגרות אלו, ולעיין בהם באופן רציף ונגיש לכל חסיד השוחר את משנתו של הרבי.
לחץ כאן להורדת הקונטרס
לאגרות אחרות כנס לאתר 'מכון אנכ"י'
שער "כתר כהונה" על הספרי, העותק אותו מסר בן המחבר לרבי.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
