ככה היו העובדות, כתבתי צ'ק על סך עשרת [10,000] אלפים שקל לזמן של שלש חדשים ונתתי למחליף הצ'ק ונתן לי תמורתו 9,400 [תשעת אלפים וארבע מאות] שקל. ואחרי השלש חדשים המצב שלי הדרדר והצ'ק חזר בלי כסוי, בא המחליף ותבע ממני את הצ'ק וכל ההוצאות שהיו לו בגלל החזרת הצ'ק, סך הכל נתתי לו [10,050] עשרת אלפים וחמישים, יוצא שקבלתי מהמלוה 9,400 [תשעת אלפים וארבע מאות] שקל, ואחרי שלש חדשים שלמתי עבור הלוואה זו [10,050] עשרת אלפים וחמישים שקל, הרי כאן ריבית ממש בלי שום שאילות, ולכן אני חושב שאפילו באם הצ'ק יעבור הרי זה אסור כיון שיכול לבא לידי ריבית ממש, אלא אם כן לא יהי אחריות על הלוה [המקבל] על הצ'ק באם לא יהיה לו כיסוי וכדומה, ואם הוא יחזור המלוה [הנותן] יאכל אותו ויהיה כל ההפסד שלו, אז לא יבא לריבית כלל אבל מי יחליף צ'ק בתנאים כאילו, הרי הוא מטורף או יקח עמלה 50% דהיינו שיתן עבור הצ'ק רק חמשת אלפים שקל, ומי מטורף לשלם ריבית כל כך גבוה, לכן זה לא שייך כלל, אלא בדרך שיש ריבית.
לכן כמו כל הלוואה בריבית מועיל היתר עיסקא, אולי גם כאן יואיל היתר עיסקא.
בכלל האם מועיל היתר עיסקא לפועל שמקבל משכורת קבוע [כמו מלמד] שהרי כל מה שכתוב בשטר הוא שקר ברור, האם מועיל שטר שמבוסס על שקר.