מערכת COL
|
יום י' אייר ה׳תשע״ו
18.05.2016
לקט הוראות הרבי לתהלוכות וכינוסי ל"ג בעומר
פרסום, תהלוכות, 'רעש דקדושה', אלו פרסים לחלק, לימוד תורה, תוכן בתהלוכות, דגלים ושילוט, ו"להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה" - אלו הוראות מדוייקות שנתן הרבי לתהלוכת וכינוסי ל"ג בעומר ● ראש מערך השליחות באה"ק הרב יוסף יצחק אהרונוב קורא לכלל השלוחים ולאנ"ש חסידי חב"ד באה"ק להשתתף בכמה שיותר תהלוכות ל"ג בעומר, ובהתאם להוראותיו הק' של הרבי לפעול לקיום התהלוכות בשטורעם הכי גדול ובשמירה על הוראותיו של הרבי ● מוגש כשירות COL, חובה לכל חסיד! הוראות הרבי לל"ג בעומר
(תמונה: jem)
לקט הוראות הרבי לתהלוכות וכינוסי ל"ג בעומר, עם ציונים ומקורות
1. פרסום:
א. פרסום בשטורעם - באופן של "ארים נסי על ההרים" (שיחת שבת פ' אחו"ק ה'תש"נ)
"ולעשות זאת מתוך 'רעש' ו'שטורעם' ובפרסום הכי גדול, בהתאם לשנה זו, שעניינה הי' תהא שנת ניסים - באופן של "ארים ניסי על ההרים" שלא בערך למה שעשו בשנים עברו".
ב. פירסום הצעות ורעיונות להצלחת התהלוכות והכינוסים (שם)
ג. "וכן יפרסמו את כל ההצעות והדרכים שיכולים להביא להצלחת התהלוכות והכינוסים, כולל גם - שישלחו סיוע ועזרה לאלו שזקוקים לזה מאיזו סיבה. והפרסום עצמו יהיה גם כן באופן של "ארים ניסי על ההרים".
ד. להדגיש בפרסומים על דבר חלוקת ספרי קודש כפרסים לילדים.
2. תהלוכות וכינוסים / לילדים ולמבוגרים
א. גם תהלוכות וגם כינוסים (שם)
"יש לערוך בכל מקום תהלוכות וכינוסים - 'יחד כל שבטי ישראל'".
ב. מקור בפנימיות התורה לענין התהלוכות
"כנהוג בשנים האחרונות - ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל"ג בעומר "תהלוכה". ותוכן הענין - ע"פ המבואר בדרושי חסידות (מיוסד גם על נגלה דתורה) שתכלית ירידת הנשמה למטה לבוא מבחינת עמידה, "עומדים", לבחינת הליכה "מהלכים". וענין זה בא לידי ביטוי (בין השאר) גם בתהלוכה כפשוטה - שמזמן לזמן (ב"עת רצון") מתאספים והולכים כולם יחדיו (כל הציבור כולו, "אל תפרוש מן הציבור"), להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין-כל, גם לעיני עמי הארץ, שיהודים הולכים לקיים רצון קונם, ובאופן של הליכה מדרגא לדרגא, "ילכו מחיל אל חיל" (משיחות בה"ב ח', י"א, ט"ו באייר תשמ"ח).
ג. גם ילדים וגם מבוגרים
1) "יש להשתדל של"ג בעומר, יום שמחתו של רשב"י יהיה "יום שמחתנו" דכל בני ישראל בכל מקום שהם (בחוץ לארץ ועל אחת כמה וכמה בארץ ישראל) - על ידי עריכת חגיגות ותהלוכות וכו', שבהם ישתתפו האנשים והנשים (בנפרד, בתכלית הצניעות, כמובן) והטף". (משיחות בה"ב ח', י"א, ט"ו באייר תשמ"ח, סעיף י"ג).
2) "והדגשה מיוחדת בנוגע לילדים [ובאופן שגם המבוגרים (ההורים והזקנים כו') מצטרפים אליהם, על דרך מה שכתוב "והשיב לב אבות על בנים", "על ידי בנים"] (משיחת ש"פ בהר, ט"ו באייר תשמ"ט).
3. בצניעות וברעש דקדושה
א. במענה לצאגו"ח על דבר אופי הפרסום: "וכל הנ"ל ברעש קדושה".
ב. בדף לקט "הוראה לפועל לל"ג בעומר" (כנראה משיחות בה"ב ח', י"א, ט"ו באייר תשמ"ח) שהוכנס לרבי להגהה, היה כתוב: "ולסדר תהלוכות בכל מקום, ובהשתתפות אנשים נשים וטף". הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "כפשוט בצניעות המתאימה".
ג. וכנ"ל: "עריכת חגיגות ותהלוכות וכו', שבהם ישתתפו האנשים והנשים (בנפרד, בתכלית הצניעות, כמובן) והטף". (משיחות בה"ב ח', י"א, ט"ו באייר תשמ"ח, סעיף י"ג).
ד. אחד השלוחים שלח לרבי פלייר (פרסומי) שהדבר הבולט בו היה "מפגן צניחה" בקשר לתהלוכת וכינוס ל"ג בעומר. הרבי מחה על כך בחריפות בפתק לצאגו"ח וביקש שיעירו על כך לשליח.
4. לחלק פרסים ספרי קודש ולהדגיש זאת בפרסום
א. במענה לצאגו"ח: "לחלק לילדים בתהלוכות ספרי קודש ולציין זאת בפרסום המקדים".
ב. במענה למכתב צאגו"ח שבו נכתב: "נראה לנו כי אין מניעה לפרסם גם שיוגרלו פרסים כגון 'מחשבים', 'טיסה בשמי הארץ', 'אופניים', 'מצלמה', וכדומה", כתב הרבי: "אין מניעה. אלא שהספרים יודגשו בהפרסומת".
5. התוכן בתהלוכות והכינוסים:
א. סיסמא התהלוכות - "יחד כל ילדי ישראל": "וכמדובר כמה פעמים .. אודות עריכת "תהלוכות" של ילדי ישראל בסיסמא "יחד כל ילדי ישראל" - כלשון הכתוב: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב"י (משיחת ל"ג בעומר תשמ"ח, סעיף ה').
ב. תורה - ללמוד מרשב"י "תורתו אומנתו":
1) בשעת הכינוס - לומר דברי תורה וכן ובמיוחד י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל שהרבי בחר במיוחד עבור כלל ילדי ישראל, ומתורתם של רשב"י ורבי עקיבא.
2) ההוראה שיש ללמוד מ"תורתו אומנתו" אצל רשב"י, כל אחד לפום שיעורא דילי' (משיחות בה"ב ח', י"א, ט"ו באייר תשמ"ח, סעיף ט"ו.א, ושיחת ל"ג בעומר תשמ"ח סעיף ז.א.) "שבאותה שעה (ששים דקות, שלושים דקות, או אפילו שמונה עשרה דקות) שלומד תורה, יהיה במעמד ומצב ד"תורתו אומנתו", שבשעה זו אין בעולמו שום דבר מלבד לימוד התורה, ושום דבר שבעולם אינו תופס מקום אצלו שיפסיק מלימוד תורתו של הקב"ה - "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו".
ג. עבודה - שהתפילה במקום קרבנות תיקנוה ונקראת עבודה - לומר מזמור ל"ג בתהילים (אג"ק לבני ובנות ישראל מיום א' פ' בחוקותי תשמ"ט).
ד. צדקה - נתינה לצדקה במספר ח"י (18) - מתאים ליום הל"ג בעומר שחל ביום י"ח באייר (מכתב לבני ובנות ישראל מיום א' פ' בחוקותי תשמ"ט).
ה. "לפנים משורת הדין" - ללמוד מהנהגת רשב"י שקיים מצוות לא רק באופן המוכרח, אלא גם באופן של "לפנים משורת הדין", מידת חסידות (לקט "הוראה לפועל" לל"ג בעומר, כנראה משיחות בה"ב ח', י"א, ט"ו באייר תשמ"ח).
ו. "בכל דרכיך דעהו" - תוכן ונקודת עבודתו של רשב"י היא "בחד קטירא אתקטרנא .. בי' אחידא בי' להיטא כו'". אשר כתוצאה מזה נעשית העבודה גם בעניני הרשות באופן ד"בכל דרכיך דעהו", היינו שב"דרכיך" (דרכים שלך, בעניני הרשות) גופא נעשה "דעהו" (ידיעת ה')". (משיחת ל"ג בעומר תשמ"ח סעיף ז', משיחות בה"ב ח', י"א, ט"ו באייר תשמ"ח). בהמשך השיחה הנ"ל הרבי הסביר באריכות אופן ההסברה הנ"ל.
ז. להרבות בשמחה בל"ג בעומר - "ל"ג בעומר, יום הסתלקותו של רשב"י, הוא - יום שמחתו, מצג גודל העילוי שנעשה אצלו בעת ההסתלקות .. ולא עוד אלא שרשב"י צוה שישמחו ביום זה, היינו ששמחתו של רשב"י פעלה גם אצל (על העומדים סביבו, ועל אחת כמה וכמה אצל) תלמידיו, ואצל כל בני ישראל (עד סוף כל הדורות) - שמחה גלויה. .. ולכן, יש להשתדל שביום הל"ג בעומר ירבו כל בני ישראל בכל מקום שהם בעניני שמחה, הן בהנוגע לאנשים והן בנוגע לנשים (בנפרד, בתכלית הצניעות, כמובן), והן בנוגע לטף" (משיחת ל"ג בעומר תשמ"ח סעיף ה').
ח. אהבת ישראל - ב-32 הימים שלפני ל"ג בעומר מתו תלמידי רבי עקיבא "משום שלא נהגו כבוד זה בזה", לפי הערך שהיה מצופה מגודל מעלתם של תלמידי רבי עקיבא. וביום הל"ג בעומר פסקה המגפה, עוד לפני ההסתלקות של רשב"י. רשב"י היה אחד מחמשת תלמידיו הגדולים של רבי עקיבא (שמהם נבנה העולם לאחרי ל"ג בעומר). רבי עקיבא קבע "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה" והנהגה באהבת ישראל בלטה במיוחד אצל רשב"י. (משיחת ל"ג בעומר תשמ"ח סעיף ו').
ט. לעורר להוסיף בכל עניני יהדות - "ופשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים (והמבוגרים) ויספרו להם אודות רשב"י, וכו' וכו', ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, תורה ומצוותיה" (משיחות בה"ב ח', י"א, ט"ו באייר תשמ"ח, סעיף ט"ו).
י. בקשה נפשית - להסביר הנ"ל לילדים ולמבוגרים - "ובבקשה נפשית להשתדל ולהוסיף בהסברת הדברים (בהתייחס לענינים הנלמדים מהנהגת רשב"י כנ"ל) באותיות ובסגנון המתאים, החל מהמסביר עצמו, שיונח אצלו, ובמילא יהיו הדברים יוצאים מן הלב, שאז נכנסים ללב השומע" (משיחות בה"ב ח', י"א, ט"ו באייר תשמ"ח, סעיף ט"ו.ב.).
6. להעזר בדגלים ובשלטים
"התהלוכות מוסיפות... בחינוך ילדי ישראל... על ידי שעושים את התהלוכה בהתאם ל"דרכו" של הילד, על ידי זה שהוא הולך "צועד" בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם ענינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט - ענינים השייכים לרשב"י ולל"ג בעומר, וכיו"ב, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם-טוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם" (משיחת ש"פ אחו"ק יו"ד באייר תש"מ, סעיף י"ג).
7. "ברוב עם הדרת מלך"
א. "להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה" (תש"מ).
ב. "שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו, שבכל מקום ומקום שנמצאים שם יהודים, שיחגגו ל"ג בעומר בשמחה גדולה, על ידי .. תהלוכה של ילדים, וברוב עם הדרת מלך" (ש"פ אחו"ק תש"נ).
ג. "אזכיר על הציון להצלחת הכינוס בכל המובנים ובמיוחד לתוצאות מבורכות שיהיו הרבה מאוד תהלוכות וכנסים ויהיו גדולים ומוצלחים" (מענה הרבי לכינוס היערכות מיוחד של השלוחים באה"ק לל"ג בעומר תשמ"ז).
ד. בשנת תשמ"ו דיווח הרב ישראל ליבוב ע"ה לרבי על 70,000 ילדים בתהלוכות באה"ק. מענה הרבי היה: "אמרו חז"ל תפסת מועט וכו', אבל אין הפירוש ח"ו מיעוטא דמיעוטא ובפרט עם רשב"י ובטח תהיה הזדמנות למלאת וכו' ולהוסיף על השלימות בזה וכדאי הוא רשב"י כו' ויבשר טוב".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
