מערכת COL
|
יום כ"ה ניסן ה׳תשע״ו
03.05.2016
בפעם ה-45: לונדון מתכנסת ל"כינוס תורה"
זה 45 שנה (מאז תשל"ב) שמתקיימת ב"בית ליובאוויטש" בלונדון "כינוס תורה" מרכזית ע"פ הוראת הרבי בא' מימי חול המועד פסח, בהשתתפות רבני הקהילות וראשי הישיבות כינוס תורה בלונדון
זה 45 שנה (מאז תשל"ב) שמתקיימת ב"בית ליובאוויטש" בלונדון "כינוס תורה" מרכזית ע"פ הוראת הרבי בא' מימי חול המועד פסח, בהשתתפות רבני הקהילות וראשי הישיבות שליט"א.
הכינוס מאורגן ע"י ר' יהודה לייב שי' אייווס מ"צעירי אגודת חב"ד" בלונדון, וגררה השתתפות של קרוב ל100 מבני הקהילה.
הרב לוי פריז, משפיע בהישיבה קטנה, פתח את הערב עם "דבר מלכות" שיחת כ"ק אדמו"ר בביאור מחלוקת הרמב"ם והראב"ד ע"ד טיבול המצה החרוסת. וחידושו של כ"ק אדמו"ר בביאור לשון "הבל" בדברי הראב"ד.
בהמשך לכך, הציג הרב לוי יצחק ראסקין – רב קהילת חב"ד בלונדון – מחקר בנוסח סידור רבינו הזקן, הפעם התייחס למקורות סותרים לכאורה על המשפט "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" אשר במקום אחד הוא מיוחס ליעקב אבינו ואילו במקום אחר מיוחס למלאכים או למשה רבינו.
ראשון התמימים, עלה הת' גבריאל שוויי תלמיד בישיבת תו"ת המרכזית 770, ביאר שיטת הרמב"ם במקורות שהוא מביא לגאולה העתידה.
אחריו עלה הת' שמואל ציפרוס מישיבת "אהלי תורה" אשר חידד את החידוש במאמר "מצה זו" משנת תשמ"ט לעומת המבואר בעניין זה במאמרים קודמים.
בעמדינו ב"שנת הקהל" עלה הת' מנחם מענדל וואגל, שליח בישיבת חב"ד בטורונטו, ודן בהשאלה למה לא מצינו שתיקנו חז"ל "זכר להקהל" כמו שתיקנו להרבה מצוות אחרות.
אחריו עלה הת' יעקב יוסף צמח ראסקין מישיבת חב"ד בלאס אנגעלעס, ודן בגדרי "טעם ועיקר" מהלכות תערובות.
בין הקהל החשוב נמנו הרבנים: הרב מ. גורדון, משפיע בישיבה גדולה; הרב מ. זבדי, מנהל ישיבה קטנה; הרב א. קסלמן, משפיע בי"ס תיכון לבנים; הרב ר. דובאוו, משפיע בישיבת ליובאוויטש מנטשסטר; הרב ש. לו, מנהל בי"ס תיכון לבנות; הרב י.י. פעווזנער, משפיע בישיבת "אהלי תורה"; הרב נ.ד. דובאוו, שליח בווימבלדון; הרב מ. בראקמאן, שליח בדרום-מזרח לונדון; הרב י. אוסטין, רב ביהכ"נ נלסון סטריט; הרב א. סיטראן, רב ביהכ"נ וואלפורד ראוד.
הכינוס מאורגן ע"י ר' יהודה לייב שי' אייווס מ"צעירי אגודת חב"ד" בלונדון, וגררה השתתפות של קרוב ל100 מבני הקהילה.
הרב לוי פריז, משפיע בהישיבה קטנה, פתח את הערב עם "דבר מלכות" שיחת כ"ק אדמו"ר בביאור מחלוקת הרמב"ם והראב"ד ע"ד טיבול המצה החרוסת. וחידושו של כ"ק אדמו"ר בביאור לשון "הבל" בדברי הראב"ד.
בהמשך לכך, הציג הרב לוי יצחק ראסקין – רב קהילת חב"ד בלונדון – מחקר בנוסח סידור רבינו הזקן, הפעם התייחס למקורות סותרים לכאורה על המשפט "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" אשר במקום אחד הוא מיוחס ליעקב אבינו ואילו במקום אחר מיוחס למלאכים או למשה רבינו.
ראשון התמימים, עלה הת' גבריאל שוויי תלמיד בישיבת תו"ת המרכזית 770, ביאר שיטת הרמב"ם במקורות שהוא מביא לגאולה העתידה.
אחריו עלה הת' שמואל ציפרוס מישיבת "אהלי תורה" אשר חידד את החידוש במאמר "מצה זו" משנת תשמ"ט לעומת המבואר בעניין זה במאמרים קודמים.
בעמדינו ב"שנת הקהל" עלה הת' מנחם מענדל וואגל, שליח בישיבת חב"ד בטורונטו, ודן בהשאלה למה לא מצינו שתיקנו חז"ל "זכר להקהל" כמו שתיקנו להרבה מצוות אחרות.
אחריו עלה הת' יעקב יוסף צמח ראסקין מישיבת חב"ד בלאס אנגעלעס, ודן בגדרי "טעם ועיקר" מהלכות תערובות.
בין הקהל החשוב נמנו הרבנים: הרב מ. גורדון, משפיע בישיבה גדולה; הרב מ. זבדי, מנהל ישיבה קטנה; הרב א. קסלמן, משפיע בי"ס תיכון לבנים; הרב ר. דובאוו, משפיע בישיבת ליובאוויטש מנטשסטר; הרב ש. לו, מנהל בי"ס תיכון לבנות; הרב י.י. פעווזנער, משפיע בישיבת "אהלי תורה"; הרב נ.ד. דובאוו, שליח בווימבלדון; הרב מ. בראקמאן, שליח בדרום-מזרח לונדון; הרב י. אוסטין, רב ביהכ"נ נלסון סטריט; הרב א. סיטראן, רב ביהכ"נ וואלפורד ראוד.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
