מערכת COL
|
יום כ"ד ניסן ה׳תשע״ו
02.05.2016
נחיתה רכה, גשרים ויעדים: טיפים ל'זמן קיץ'
רגע לאחר שהתלמידים חזרו לספסלי הלימודים, בתחילתו של 'זמן קיץ', פנינו לאיש החינוך ומנחה ההורים, מחבר הספר 'נחנך ונצליח' הרב שחר שאער, לשמוע 'טיפים' - איך עושים את זה בצורה הכי נכונה ● ומה עושים כשהילד מבטא חוסר חשק לחזור למסגרת הלימודים? ● כתבה מרתקת ומועילה להורים, וגם למורים חוזרים למסגרת ● אתם שואלים - המומחים עונים: יש לכם שאלות בנושאים חינוכיים נוספים? כתבו במערכת התגובות, ובע"ה בשבוע הבא היועץ החינוכי ישיב על שאלותיכם>>
צילום אילוסטרציה: מנדי הכטמן
"בין הזמנים" של חודש ניסן, מלבד היותו זמן ארוך כשלעצמו, הוא גדוש עשייה: הכנות לחג הפסח, חווית הקניות לחג עם הילדים, ערב החג, וכל מערבולת העשייה, הסוחפת אליה את כל המשפחה. בחג עצמו, זהו זמן שבו נמצאת המשפחה בצוותא, בחג ובחול המועד. כל זה עושה את 'חופשת פסח' לכמעט מציאות בפני עצמה, שמשכיחה את הסדר הרגיל.
והנה, בקושי הספקנו לשים את כלי הפסח במחסן או ב'בוידעם', - מבלי הודעה מוקדמת -, מגיע לו 'זמן הקיץ': החיים שבים פתאום למסלול, צריך לקום מוקדם, ולהספיק להגיע בזמן ללימודים. נגמרו 'בין הזמנים', חוזרים בבת אחת לשגרה.
אז איך עושים את זה נכון?
איך עוברים בבת אחת ממצב של מנוחה, בחיק המשפחה, עם קימה מאוחרת, לסדר יום קפדני ותובעני?
הרב שחר שאער, מחבר הספר 'נחנך ונצליח', מסביר:
"לפני התשובה לשאלה האופרטיבית, נתייחס בגדול למעבר מחגים לשגרה.
הרבי מתייחס לשאלה זו ולמצב זה בשיחותיו הקדושות. המעבר אכן עלול להיות קיצון ומאתגר עבור מבוגרים ובוודאי עבור הילדים. הרבי "מציע" להמשיך את עוצמת החג, את האווירה הנעלית ומיוחדת גם בימים שאחרי החג ובעצם לקחת מכל חג, מסר וכלים לכל השנה. בסוכות זה השמחה, בפסח זה התגברות על מכשולים וכן הלאה. גם קריאתו של הרבי להמשיך בכינוסי תורה וכדו' מעבירה מסר שלמרות שהחג הסתיים, הוא לא נגמר. יש להמשיך את האווירה לימות החול.
"בחיק המשפחה צריך לשמר את אווירת החג, את הביחד, את הפניות והכי חשוב את השמחה. לא לשכוח שהחזרה לשגרת לימודים ועבודה נותנת מסגרת ומהווה עוגן חשוב בחיי המשפחה, יחד עם זאת צריך לשלב בתוך המסגרת תרבות של פניות, הבנה, שמחה ואהבה שהבית והמשפחה יהיו מקום משמעותי וחיובי.
איך אני מתמודד עם רטינה של הילד, כמו למשל: 'אוף, אין לי כח לקום מוקדם' וכדומה?
"אסרו חג הוא יום מצוין לתרגול המעבר הפיזי והרגלי השינה וההשכמה. המעבר השנה היה מוזר, כי לא היה אסרו חג ביום חול. בשיחות משפחתיות באמת חשבנו שלא לשלוח את הילדים ללימודים ביום ראשון, במחשבה שניה החלטנו לשלוח, אבל מאוחר.
"צריך לזכור שבמוסד חינוכי במצב תקין, גם הילדים רוצים לחזור ללימודים, למורה מאיר הפנים ובעיקר לחברים. תפקידנו כהורים זה ליצור את החיבורים וההקשרים, כמו: "המורה מתגעגע אליך" "תפגוש את יוסי החבר הכי טוב שלך", ו"מעניין מה יהיה הפרס על טבלת ההצטיינות בחופש", וכן הלאה.
צילום אילוסטרציה: מנדי הכטמן
"בשורה התחתונה צריך לזכור מה היעד אליו רוצים להגיע. צריך לשאוף ולחתור כל הזמן לכיוון היעד מתוך דאגה לאווירה טובה. גם אם לעתים נוצרת אווירה מתוחה ולחוצה, אסור להפוך את זה לשגרה.
מה יכול להיות מאתגר, וכן מעניין את הילד בזמן הקיץ הקרוב?
"ילד מטבעו סקרן, חפץ בהתפתחות ובדרך כלל רוצה עוד. כדאי לכל הורה לזהות מה הכלים שברשותו ומתאימים לילדים שלו (לעתים זה שונה מילד לילד) ולדבר על זה, להפוך את זה לחלק מההוויה וכלי לעידוד.
"אני מכיר ילד שבשבילו משחק 'פליימוביל' זה משמעותי. אחרי תקופה ומבצע בבית הוא מקבל עוד יחידת פליימוביל.
"גם מה שעבורנו ההורים נראה פעוט, עבור הילדים זה משמעותי. לפני כמה חודשים, הבת שלי אומרת "אוף אבא משעמם, למה הסכמת לאחותי ללכת לדודה?" חשבתי לרגע, ואמרתי לה "אין בעיה, אשחק איתך". באמת שיחקנו 'מונופול' יחד, והדבר גרם לה ולי להרבה נחת וכיף. למרות שיש לנו במשפחה שעות וארוחות ערב משותפות, מכיוון שזה היה תוספת על הרגיל, זה היה משמעותי.
"בקיץ הימים ארוכים יותר, ניתן להוסיף עוד פעילויות עם הילדים, עוד יציאה לגינה ציבורית, עוד משחק אחה"צ ולהביא לבית שמחה ואווירה טובה.
יש לך מסר למורים, איך לתת 'חשק חדש' לתלמידים, ואולי גם קצת יתר הבנה למצב המעבר והרגישות המיוחדת בתקופה זו?
"אם לנו ההורים הקיץ מהווה אתגר, אז למורים על אחת כמה וכמה. כמחנכים עלינו לזכור שהופקדו בידינו נשמות גבוהות, אחריות כבדה שאנו מתוגמלים עליה.
"מחנך יכול לנגוע בנשמה של ילד, להשפיע עליו לכל החיים לטוב ולהפך. יש לתת את הדעת כל הזמן איך לחבר את הילד לכיתה, להווי החינוכי, לאווירה חסידית ושיראה בנו המחנכים - דמויות לחיקוי.
"להיות ערני למצב של כל תלמיד ובמיוחד אלו הזקוקים לתשומת לב מיוחדת, לערוך ולקבוע איתם תוכניות עידוד וחיזוק.
"ולא לשכוח את הצלע השלישית - ההורים! לחשוב איך מחברים את ההורים באמת לצרכים של ילדיהם, מתוך כבוד הדדי וראיית טובת הילד, איך נוטעים אצל ההורים תקווה ומוטיבציה לפעול למען ילדיהם.
"לפני מספר חודשים הייתי בחתונה של אברך חמד – לתפארת, שהייתי מחנך שלו בכיתה ג'. בחתונה ניגש אלי האבא כולו זורח ומאושר ואומר לי: "אתה רואה את הבן הזה, הוא שלך".
"הייתי מעט נבוך ואמרתי לו "אני דווקא זוכר הרבה קשיים והתמודדויות לא פשוטות איתו ואתכם כהורים, אל תתן לי כבוד שלא-לי". אומר לי האבא: "אני יודע וזכור לי טוב מאד מה עברנו יחד, אבל אשתי ואני לא נשכח: תמיד הרגשנו שמה שעומד לנגד עיניך זה טובתו של הבן ונתת לנו תקווה שהוא עוד יגיע רחוק. הנה - זה שלך".
בברכת קיץ בריא.
***
● אתם שואלים - המומחים עונים: יש לכם שאלו בנושאים חינוכיים נוספים? צרפו אותן במערכת התגובות, ובע"ה בשבוע הבא היועץ החינוכי ישיב על שאלותיכם>>
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
