מערכת COL
|
יום י"ח ניסן ה׳תשע״ו
26.04.2016
"בזכות חתן למולות דמים": בלוג שליחות, הרב ירחמיאל גורליק
את הבלוגים של הרב ירחמיאל גורליק השליח בטיומן סיביר, קוראי COL בוודאי מכירים, וקוראים בשקיקה, וגם לקט מיוחד מסיפוריו ראו אור לראשונה במוסף מיוחד 'מצווה עלינו לספר' שצורף ל'כפר חב"ד' של חג הפסח ● הפעם, הרב ירחמיאל גורליק מפתיע ומביא סיפור 'טרי' לגמרי: מברית שנערכה היום, שלישי ח"י ניסן ה'תשע"ו - יום הברית של הרבי - לעוד נשמה יהודית אבודה, אי-שם בסיביר הרחוקה ● מרתק הרב ירחמיאל גורליק
הברית בטיומן סיביר, הבוקר: מימין, המוהל השליח הרב מנדי זקלס. משמאל: השליח בטיומן הרב ירחמיאל גורליק
'מפני קדושת המועד'
הרב ירחמיאל גורליק, טיומן, סיביר
"השעה ארבע לפנות בוקר. אולם מקבלי הפנים בשדה התעופה אשר בעיר ניז'ניווארטובסק שבצפון הרחוק של מערב סיביר, כאלף קילומטר מטיומן. אני נחתתי זה מכבר ותיכף גם הוא ינחת ונקבל בשמחה את פניו.
הוא יגיע לשלוש שעות בדיוק. הוא סיים ביקור בעיר וולדימיר כמה מאות קילומטרים ממוסקבה וטס היישר אלינו. מכאן הוא יצא מיד חזרה לעיר שליחותו שם מכהן פאר כרבה של העיר בריאנסק.
הרב מנדי זקלס ורעייתו עשו את הלא יאמן. ימי חול המועד פסח הן ימים נינוחים ורגועים בדרך כלל, ימים בהם כל שליח מחפש לקחת קצת אויר לנשימה בחיק משפחתו אחרי המירוץ והעבודה הרבה של ההכנות לפסח ועריכת הסדרים הציבוריים. אפשר היה למצוא מספיק תירוצים והיתרים לדחות זאת אולי לזמן נוח יותר.
אך הוא מיד אחרי הבדלה של מוצאי החג הראשון כבר יוצא למסע. תוך שהוא מכניס את הצידה לדרך הארוכה שהכינה לו הרבנית הוא מגיב בפשטות להתפעלותי "נו, מה לעשות.. אלו הן הרי בריתות שאי אפשר לדחות אותן לזמן אחר"...
ממש בלי להתייעץ עם אף מוהל, כמה ילדים יהודים מתוקים בקצוות שונות של רוסיה, החליטו לצאת לאויר העולם דווקא בימים הסוערים של ערב פסח.
וכעת על הרב זקלס, כאחד המוהלים היחידים ברוסיה הענקית, לצאת למסעות הארוכים להכניסם בברית בעיתם ובזמנם ביום השמיני.
כשהרב זקלס כבר יצא להמשך המסע אלינו למחוז טיומן, לאחרי הברית בעיר וולדימיר אליה נסע מאות קילומטרים ברכב הוא שלח לי את ההודעה הבאה:
"כזה דבר עוד לא היה לי אף פעם.
קוואטער, חייקה, מהכיסא, להכיסא, מוהל, סנדק, עמידה לברכות, ברכות. ואפילו בחירת השם... בכל הכיבודים התכבדתי אני... והכל בברית אחת".
אצלנו כבר היה לו קל יותר. למרות מספר הנוכחים המצומצם בדירה הלא גדולה, יש לנו ברוך ה' מי שיהיה קוואטער, סנדק, ומי שיאמר את הברכות והוא יכול להתעסק כעת ברוגע במילה עצמה.
וכך מאילוצי הזמן והטיסות הבודדות המגיעות למקום הנידח הזה, מיד ב"נץ החמה" כשהשעה היא קצת אחרי חמש בבוקר נערכה הברית ונקרא שמו של הרך הנולד בישראל: עמנואל.
•••
כל כך התרגלנו לזה עד שאנו לא תופסים את הפלא הגדול כל פעם מחדש. זה נעשה כדבר המובן מאליו. כאילו ברור לכולם שכיום כל ילד יהודי היכן שרק לא יהיה בעולם יימצא בטח מישהו שידאג לו והוא בוודאי יזכה איכשהו להיכנס בברית בעתו ובזמנו.
אך אסור לנו להתרגל והאמת צריכה להאמר בראש כל חוצות שוב ושוב ושוב!
לולי הרבי מליובאוויטש, הרועה הנאמן, הדואג לכל נשמה ונשמה באשר היא, אף אחד לא היה כלל יודע על קיומם של אלו! עמנואל הקטן ואלפי אלפים גדולים וקטנים שכמוהו הפזורים בכל פינות העולם הקרובות והנידחות לא היו זוכים להכנס בברית, לשמור מצוות ולחיות כיהודים.
לולי עבודתו הקדושה של הרבי הם היו חלילה אובדים לגמרי לעם ישראל.
לא לחינם זכה עמנואל הקטן להיוולד ביום הבהיר י"א ניסן יום הולדתו של הרבי ולהיכנס בברית היום ח"י בניסן יום הברית של הרבי.
עמנואל ואשר כמוהו הם הם התוצאה הישירה של האור הבהיר שהחל למלא ולהאיר באור יקרות את כל העולם כולו בימים בהירים אלו של לפני 114 שנה.
ולנו לא נשאר אלא לבקש ולהתחנן להקב"ה ביום זכאי זה ובזכות עמנואל זה:
"הרחמן הוא ישלח לנו משיחו הולך תמים. בזכות חתן למולות דמים. לבשר בשורות טובות וניחומים. לעם אחד מפוזר ומפורד בין העמים".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
