מערכת COL
|
יום י"ג ניסן ה׳תשע״ו
21.04.2016
שיחה של הרבי לחג הפסח ● מבט לפרשה, הרב מאיר אליטוב
באמירת ההגדה של פסח, אנו מקיימים את מצות התורה "והגדת לבנך", ומכאן שתוכנו הפנימי של החג מצוי בתוככי ההגדה. בשיחה שואל הרבי מספר שאלות שמתוכם אנו באים לביאור חדש ופנימי במשמעותו של החג ובתוכנו המיוחד ● שיחה מבוארת של הרבי לחג הפסח, בהגשת הרב מאיר אליטוב ● מגזין שישי שיחה של הרבי לחג הפסח
הרב מאיר אליטוב
באמירת ההגדה של פסח כפי שנוסחה על ידי התנאים, אנו מקיימים את מצות התורה "והגדת לבנך" ומכאן שתוכנו הפנימי של החג מצוי בתוככי ההגדה, וכדי להבינה לעומקה שואל בה הרבי כמה וכמה שאלות שמתוכם אנו באים לביאור חדש ופנימי במשמעותו של החג ובתוכנו המיוחד:
א. מדוע נכתב הקטע הפותח את ההגדה – "הא לחמא עניא כו'" בארמית בשונה מכל ההגדה הכתובה עברית.
ב. הזמנת האורחים - "כל דכפין וכל דצריך" - צריכה להעשות לכאורה קודם הסדר או לכל הפחות בתחילתו ומדוע רק אחרי שסיימנו את הקידוש שהוא גם הכוס הראשונה של הסדר אנו אומרים "הא לחמא עניא... כל דצריך כו'".
ג. "...די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים..כו'" והלא (כקושיית המהר"ל) לא מצינו שאכלו אבותינו מצות במצרים אלא רק ביצאתם ממצרים ומה פשר המילים הנ"ל
ד. מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו במצרים ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו" והלא קרבנו עוד בימי אברהם אבינו – "ואקח את אביכם מעבר הנהר.." או לכל היותר במעמד הר סיני ומה פירוש המילה "ועכשיו" המדבר על היום ממש.
ה. איך אפשר לומר "ואלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים" והלא גזירת הגלות הייתה רק לארבע מאות שנה ואילו לא הוציאנו אחרי מאתיים ועשר שנה הייתה הגלות פוקעת מאליה לאחר ארבע מאות שנה.
ו. מדוע שייכת האמרה "והיא שעמדה לאבותינו ולנו כו'" דווקא לפסח ומדוע לא נאמרה גם בפורים ובחנוכה שהלא נכתב בה "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו".
ז. איך יתכן שבפתחו של ליל הסדר של חג החרות אנו מכריזים ואומרים "השתא עבדין" הלא כל החג הוא על היותנו בני חורין.
ח. בקטע האחרון של ההגדה "על אחת כמה וכמה", מדוע מצא לנכון בעל ההגדה להסביר מהי המעלה בבניית בית הבחירה כשלעצמה - "לכפר בו על כל עוונותינו" בזמן שלא הסביר קטעים תמוהים אחרים כמו "העבירנו בתוכו בחרבה ולא שיקע צרנו בתוכו" או "קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה" כשדווקא המעלה של בניית בית הבחירה לכפרת עוונות די מובנת מאליה.
ומסביר הרבי: ילד יהודי היושב לשולחן הסדר שואל את עצמו כמה וכמה שאלות שלא מתיישבות עם הגיונו הפשוט.
לכל לראש יודע הוא שעם ישראל עדיין בגלות ואלו המצרים ומציקים לישראל עדיין קיימים אז היכן הם הגאולה והחרות אותם אנו חוגגים.
בנוסף, הלא כתוב בתורה שכל הרשעים מתו בחושך ושישראל יצאו ברכוש גדול ואיך יתכן שעוד יש בעם ישראל עניים ובנים רשעים.
על כך בדיוק בא להשיב הקטע הראשון של ההגדה (שלא נועד להזמנת האורחים) הכתוב בארמית שהיא לשון העם של אז כדי להסביר לו את המצב האמיתי של עם ישראל שאמנם נגאל ממצרים אבל זו עדיין לא הגאולה האמתית והשלימה שאין אחריה גלות ולכן "השתא עבדין" ועדיין יש בינינו עניים ובן רשע.
אבל אם כך, על מה כל החג והחגיגה? על הבחירה שבחר הקב"ה בעם ישראל במצרים, (שבלעדיה לא היו ישראל יוצאים ממצרים גם לאחר ארבע מאות שנה והיו בוחרים להישאר שם מרצונם) בחירה שהיא למעלה מהשכל כי הלא טענה אז מידת הדין "הללו עובדי ע"ז והללו עובדים עבודה זרה" ובכל זאת בחר בקב"ה בישראל להיות לו לעם סגולה מכל העמים.
הבחירה ההיא היתה פתיחת הצינור לכל הגאולות שיבואו אחריה ומכוחה ובכל שנה ושנה מאיר מחדש אור חג הפסח באופן נעלה יותר. לכן גם אומרים את "והיא שעמדה" דווקא בפסח.
מטעם זה גם נכתב בהגדה "ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו" כי בכל שנה ושנה אנו מתקרבים יותר ויותר לגאולה האמתית והשלימה שתבוא במהרה בימינו אמן.
(על פי שיחה לחג הפסח לקו"ש חלק י"ז)
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
