מערכת COL
|
יום ג' ניסן ה׳תשע״ו
11.04.2016
המסע הלילי ביער לצד דובים: עדות הנערות נחשפת
אחרי ששוחררו מבית הרפואה והחיים מתחילים לשוב למסלולם, שתי הנערות מפלורידה מספרות את גירסתן: הטיול הקליל שהחל בשבת, ההחלקה לתוך האגם, המסע הלילי המפחיד בתוך היער לצד דובים וחיות, והחילוץ הדרמטי הנערות מספרות
כתב COL בארה"ב
פרשת ההיעלמות בפלורידה: כמו שסיקרנו כאן בהרחבה, שני נערות בנות 16 חולצו אתמול (ראשון) בשלום מאיזור מיוער לאחר שנעדרו מאז שבת, בחיפושים שנמשכו כיממה. כעת, מתפרסמת לראשונה גירסת הנערות עצמן:
שתי הנערות, תלמידות תיכון חב"ד "בית חנה" במיאמי שהו בשבת נופש באיזור נופש. בשבת אחר הצהריים, החליטו לצאת לטיול סביב האגם, הנמצא סמוך למלון, וליד היער. האדמה סביב האגם היתה בוצית וחלקה, ואחת הבנות החליקה פנימה.
חברתה, למרות שהיא לא יודעת לשחות, נכנסה גם היא פנימה, כדי לעזור לה. מתוך האגם הבוצי, הם ניסו לשוב ולטפס לגובה פני הקרקע, אך גילו כי האגם בוצי מאוד וזה בלתי אפשרי מתוך המים. הנערות המשיכו לנוע במעגל מסביב לאגם כדי למצוא מקום טוב יותר לטפס, ואכן הם מצאו מקום כזה. דא עקא, יציאה זו הובילה אל תוך היער.
הם חשבו לעצמן, - כך מסתבר ממה שסיפרו - שלא יהיה עניין גדול ללכת בצורה מעגלית ולחזור מהכיוון ממנו באו. תוך כדי הליכה ביער הסבוך, הנערות ניסו ללכת בכיוון של רעשי רחוב / מכוניות, אותם שמעו מרחוק. למרבה האבסורד, היער מעוות את כיוון הקולות... בעוד הן היו בטוחות כי הדרך מובילה חזרה למקום ישוב, הן רק הלכו והעמיקו אל תוך היער.
בשלב מסויים הבינו, שהן הלכו לאיבוד... אך מצד שני חייבים להמשיך וללכת עד שמגיעים בסופו-של-דבר. "זה לא יכול להיות כל כך רחוק", חשבו.
מחוגי הזמן נעו במהירות והחל להחשיך בעודם פוסעים בשבילי בוץ ומים. הלילה ירד, הנעליים והגרביים סחוטות ממים ובוץ. בדרכם הם ראו הם ראו דוב ענק, ומגוון בעלי חיים אחרים... בדרך נס הם לא נפגעו.
במהלך הצעדה הלילית בתוך סבך העצים, הן נשרטו מכף רגל ועד ראש. כששמעו את המסוק הראשון (בסביבות חצות של מוצ"ש), החליטו להישאר במקום ולהמתין לחילוץ.
צפו: מסוק החילוץ של המשטרה ממריא באחת מגיחות הסיור לאיתור הנערות>>
'חפ"ק' תהילים של ילדי צבאות ה' בעת החיפושים:
השתיים טיפסו על עץ כדי לאותת למסוק כשיבוא בפעם הבאה. כשהוא הגיע כעבור כמה שעות, עדיין לא ראו אותם...
הם החליטו שלא להסתמך על העזרה שלו, וניסו להגיע אל מחוץ ליער בכוחות עצמם. הנערות המשיכו ללכת כל הלילה, חלק מהזמן במים עד למותניים...
בסופו של דבר הם הגיעו לקרחת יער קטנה, שם המסוק שהגיע בבוקר - הבחין בהם, והזעיק את כוחות החילוץ. לאחר התאוששות קצרה, נערך מפגש מרגש עם הוריהן.
הנערות היו מזועזעות מהחוויה הקשה, אך גם שמחות מאוד על הסיום הטוב בס"ד.
פרשת ההיעלמות בפלורידה: כמו שסיקרנו כאן בהרחבה, שני נערות בנות 16 חולצו אתמול (ראשון) בשלום מאיזור מיוער לאחר שנעדרו מאז שבת, בחיפושים שנמשכו כיממה. כעת, מתפרסמת לראשונה גירסת הנערות עצמן:
שתי הנערות, תלמידות תיכון חב"ד "בית חנה" במיאמי שהו בשבת נופש באיזור נופש. בשבת אחר הצהריים, החליטו לצאת לטיול סביב האגם, הנמצא סמוך למלון, וליד היער. האדמה סביב האגם היתה בוצית וחלקה, ואחת הבנות החליקה פנימה.
חברתה, למרות שהיא לא יודעת לשחות, נכנסה גם היא פנימה, כדי לעזור לה. מתוך האגם הבוצי, הם ניסו לשוב ולטפס לגובה פני הקרקע, אך גילו כי האגם בוצי מאוד וזה בלתי אפשרי מתוך המים. הנערות המשיכו לנוע במעגל מסביב לאגם כדי למצוא מקום טוב יותר לטפס, ואכן הם מצאו מקום כזה. דא עקא, יציאה זו הובילה אל תוך היער.
הם חשבו לעצמן, - כך מסתבר ממה שסיפרו - שלא יהיה עניין גדול ללכת בצורה מעגלית ולחזור מהכיוון ממנו באו. תוך כדי הליכה ביער הסבוך, הנערות ניסו ללכת בכיוון של רעשי רחוב / מכוניות, אותם שמעו מרחוק. למרבה האבסורד, היער מעוות את כיוון הקולות... בעוד הן היו בטוחות כי הדרך מובילה חזרה למקום ישוב, הן רק הלכו והעמיקו אל תוך היער.
בשלב מסויים הבינו, שהן הלכו לאיבוד... אך מצד שני חייבים להמשיך וללכת עד שמגיעים בסופו-של-דבר. "זה לא יכול להיות כל כך רחוק", חשבו.
מחוגי הזמן נעו במהירות והחל להחשיך בעודם פוסעים בשבילי בוץ ומים. הלילה ירד, הנעליים והגרביים סחוטות ממים ובוץ. בדרכם הם ראו הם ראו דוב ענק, ומגוון בעלי חיים אחרים... בדרך נס הם לא נפגעו.
במהלך הצעדה הלילית בתוך סבך העצים, הן נשרטו מכף רגל ועד ראש. כששמעו את המסוק הראשון (בסביבות חצות של מוצ"ש), החליטו להישאר במקום ולהמתין לחילוץ.
צפו: מסוק החילוץ של המשטרה ממריא באחת מגיחות הסיור לאיתור הנערות>>
'חפ"ק' תהילים של ילדי צבאות ה' בעת החיפושים:
השתיים טיפסו על עץ כדי לאותת למסוק כשיבוא בפעם הבאה. כשהוא הגיע כעבור כמה שעות, עדיין לא ראו אותם...
הם החליטו שלא להסתמך על העזרה שלו, וניסו להגיע אל מחוץ ליער בכוחות עצמם. הנערות המשיכו ללכת כל הלילה, חלק מהזמן במים עד למותניים...
בסופו של דבר הם הגיעו לקרחת יער קטנה, שם המסוק שהגיע בבוקר - הבחין בהם, והזעיק את כוחות החילוץ. לאחר התאוששות קצרה, נערך מפגש מרגש עם הוריהן.
הנערות היו מזועזעות מהחוויה הקשה, אך גם שמחות מאוד על הסיום הטוב בס"ד.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
