ביום שני השבוע, יום הבהיר כ"ה אדר, יום הולדתה ה-115 של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא ע"ה, הגיע למדפי החנויות הכרך החדש בסדרת "תורת מנחם - התוועדויות" בהוצאת מכון ההו"ל של תורת כ"ק אדמו"ר זי"ע - 'ועד הנחות בלשון הקודש' בניהולו של הרב חיים שאול ברוק שיחי'

כרך נ"ז, החותם את שנת ה'תשכ"ט, מכיל את שיחות הקודש וההתוועדויות מש"פ חוקת-בלק, חג הגאולה י"ב תמוז עד לערב ראש השנה של שנת ה'תש"ל. בכך נחתמים 20 השנים הראשונות לנשיאותו של הרבי. בספר זה עשרה מאמרי דא"ח, כאשר שניים מהם הוגהו ברבות השנים וי"ל בקונטרס מיוחד בפ"ע.

כמו כן, עמלו חברי המערכת לעטר את שיחות הקודש באלפי ציונים ומראי מקומות כרצון קודשו של הרבי, וערכו מפתח ענינים למאמרים; מפתח ענינים לשיחות; מפתח פסוקים ומאמרי חז"ל. כן בולטים במיוחד המפתחות המפורטים לפי נושאים מרכזיים בשיחות אותה תקופה: מפתח ביאורים בפירש"י על התורה; מפתח ביאורים בפרקי אבות; מפתח ביאורים באגרת התשובה.

בכדי להרוות את צמאונם של אנ"ש והתמימים, עוד קודם שיספיקו לגשת לחנויות קה"ת ברחבי תבל, או חנויות הספרים המובחרות בכדי לרכוש את העותק האישי של הספר החדש מתורתו של הרבי, הננו להגיש טעימה ממי הדעת הטהור.

*

המופת המדהים, השיחה המוגהת והתאונה הקשה

ביום חמישי, ג' תמוז ה'תשכ"ט, התקיימה שמחת חתונה בא' מערי השדה, והתמימים שחזרו ממנה לניו יורק היו מעורבים בתאונה קשה שכללה התלקחות של הרכב בה נסעו תשעה תמימים. בחסדי ה' ובנס גלוי ניצלו כל הנוסעים, אך חלקם נזקקו לטיפול ארוך וממושך עקב כוויות בכל חלקי גופם ל"ע. באותם שעות ממש ישב הרבי בחדרו הק' והגיה חלק משיחת אחש"פ (נדפסה בתו"מ כרך נ"ו) אודות ביסוס שכונת קראון הייטס, העידוד לרכישת בתים בשכונה דווקא ותוכחה כנגד המנוסה והבריחה ממנה.

השיחה המוגהת יצאה מחדר קודשו של הרבי באותו לילה, תוך הוראה להדפיסה בתוספת ג' אגרות של רבותינו נשיאינו אודות הפתגם שאחרי שריפה מתעשרים. בעת שהודיעו לרבי על פרטי התאונה, הגיב "זיי האב איך געמיינט" [=אליהם הייתה כוונתי]! וכן אמר לאחר זמן שכנראה, בגלל מאורע זה ניתוספו בקונטרס הנ"ל אגרות אלו בהם מדובר בענין השריפה.

בעת ההתוועדות שהתקיימה לרגל חג הגאולה י"ב תמוז, כשבוע ימים לאחר המאורע, החל הרבי את ביאורו בפירש"י עה"ת במילים אלו: "ידובר אודות פירש"י בנוגע לסיפור התורה שהי' ענין של שריפה ע"י הנחש "נחשים השרפים", ולאח"ז נאמר למשה "עשה לך שרף גו' והי' כל הנשוך וראה אותו וחי", והיינו, שלא זו בלבד שלא הי' ענין של היפך החיים, אלא אדרבה "וראה אותו וחי" .. וענין זה מתאים גם עם פתגם אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי והצמח צדק (כפי שנדפס בחוברת - קונטרס "קטע משיחת אחש"פ ה'תשכ"ט"): "שמעתי מפי קדושי עליון .. שאחר השריפה מתעשרים...

ועד"ז בעניננו: הסיבה שאירע מאורע זה - "אין גו' אתנו יודע עד מה"; זהו א' מפליאות תמים דעים (ע"ד לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחת י"ט כסלו הידועה); אבל לאחרי שאירע בפועל – צריכה להיות התוצאה ד"וראה אותו וחי", בחיות מחודשת, שלכן צריכים להוסיף התמדה ושקידה בלימוד התורה, ובאופן שהלימוד מביא לידי מעשה – קיום המצוות בהידור, ומתוך בריאות נכונה, באופן ד"וחי", אמן כן יהי רצון".

שמע בני מוסר אביך

בעת התוועדות ש"פ חוקת בלק, חג הגאולה י"ב תמוז, וכן בהתוועדות חג הגאולה י"ג תמוז למחרתו, נשמעו מפי הרבי דיבורים חריפים ביותר אודות כמה הנהגות של כמה וכמה ובהם תלמידי התמימים, שדעתו של הרבי לא היתה נוחה מהם בלשום המעטה.

הגיעו הדברים עד כדי כך, שבעיצומה של התוועדות י"ג תמוז, נשמעו דברים מפיו הק' בצורה שלא נשמעה מעולם... הקהל כולו הזדעזע עד עמקי נשמתו כששמע איך שהרבי מכריז כי הוא שוקל להפסיק את ההתוועדויות בצורה גורפת, תוך שהוא מונה את הסיבות לכך. (דברי הרבי מתפרסמים בספר זה, בפרסום ראשון. עמ' 30 ואילך ע' 121 ואילך).

בזכרון אלו שהשתתפו באותה התוועדות לא נמחק המחזה הנורא. גם ראש הישיבה המיתולוגי של ישיבת תות"ל המרכזית בבית חיינו 770 הגה"ח הרב מרדכי מענטליק, שהיה עומד כידוע בביטול גמור ללא ניע וללא זיע בכל משך ההתוועדות, תוך שהוא מקפיד שלא להחצין שום רגשות, נעשה חיוור כסיד. פיו נפער בתדהימה וכאב אז התפשט על פניו.

סיבת הניצחון במלחמת ששת הימים

קטע מהתוועדות ש"פ מטות מסעי מבה"ח מנחם אב: "... וזהו גם המענה להשואלים בנוגע ל"מבצע תפילין" – שלאחרי שכבר עברו י"ב חודש, וב' פעמים י"ב חודש, ש"מרעישים" אודות ענין התפילין, האם עדיין צריכים להמשיך ולעסוק בזה? והמענה על זה – שאדרבה ואדרבה: דוקא עכשיו צריכים לעסוק ב"מבצע תפילין" עוד יותר מאשר עד עתה, שכן, עד עתה הי' עיקר הצורך ד"ויראו ממך", ואילו עתה נמצאים במעמד ומצב שיש צורך בענין ד"טרף זרוע אף קדקד".

אילו זכינו, היתה מסתיימת מלחמת ששת הימים בשלימות ולתמיד, באופן ד"ויראו ממך", "נפל פחד היהודים עליהם"; אבל מה אירע בפועל? – לאחרי שהאויבים ברחו, רדפו אחריהם, וביקשו מהם לעשות שלום, ומזה באים כל הצרות!

... לפני מלחמת ששת הימים היו שונאי ישראל בטוחים בנצחונם והתפארו כו'. ובכל זאת, בחסדי השי"ת ובזכות מצות הנחת תפילין, נצחו בנ"י אותם בנצחון גדול למעלה מדרך הטבע, ועד אשר נמס לבבם ולא קמה עוד רוח בהם, ולא עלה על דעתם כלל לחזור ולהלחם, או לדרוש לקבל בחזרה את השטחים שכבשו מהם.

... בגלל הנהגה זו, לחזר ולרדוף אחר הגוי, נמצאים עתה במעמד ומצב שבכל יום יורים לעבר יהודים רחמנא ליצלן, ונופלים קרבנות מבנ"י, הי"ד, ולכן יש צורך בענין של "טרף זרוע אף קדקד". כל עוד שהי' זה רק דיון של דיעות, כאשר זה טען כך וזה טען אחרת – אזי לא נורא כל כך. אבל כאן מדובר כבר על מצב של פיקוח נפשות.

באותה שיחה דיבר הרבי בחריפות נגד תיקון תפילה מיוחדת ונוספת לזכר ששה מיליון קדושי השואה ה' יקום דמם: "... וטוען כלפי א' מאדמו"רי פולין שאינו רוצה להדפיס עמוד זה, שזה סימן שהוא סבור כך וכך, לא איכפת לו משש מליון יהודים הנ"ל! לך איכפת מהשש מיליון, ולא לא איכפת?!... אדמו"ר הנ"ל – שלא תיקן שום תפלה – איבד בפולין מליון חסידים... לו, "לא איכפת" מהם; ואילו זה שרוצה לתקן תפלה זו – הוא זה שאיכפת לו מהם!... מי שמך להתערב בענינים כאלו?!... ה"פוסק" בנידון זה הוא אדמו"ר הנ"ל!"

נחיתת האדם הראשון על הירח

בש"פ דברים, שבת חזון, אמר הרבי את הדברים הבאים: "... כל האמור לעיל בא בתור הקדמה לא' הסיבות שבגללן נערכת התוועדות זו – העובדה שבשבוע האחרון מתהלכים אנשים מתוך בלבול בגלל הטיסה אל הירח [יומיים לאחר מכן, ביום שני ו' מנחם אב, נחת לראשונה אדם על הירח].

... כדי שהמכונה הנ"ל תוכל לטוס לירח, יש צורך באנשים שמתכננים את כל פרטי הדברים, והם אחראים לכך שהטיסה תתנהל כשורה כו'. ומובן, שכאשר אנשים אלו יטענו, שבמקום למלא את תפקידם מתוך החדר המיוחד לכך, יטוסו הם בעצמם – אזי התוצאה תהי' היפך הטיסה!... ומזה למדים גם בנוגע לחשיבות ענין התורה, שדוקא על ידה נמשכים ובאים כל עניני העולם, כך, שגם טיסה הנ"ל היא ע"י הנתינת כח של התורה, שעל ידה נעשית שלימות הבריאה.

... וכן הוא בנוגע לחקירה שנתעוררה לאחרונה – אם יש יצורים, בעלי חיים כו', על הירח: ובהקדמה – שלכאורה לא הי' צריך להתייחס לענין זה, כיון שאינו נוגע לקיום התומ"צ. אבל, כיון שמשתדלים ולהוטים (מ'קאכט זיך) ביותר לעורר אודות מצות תפילין, והרי יתכן שכאשר פלוני ידע מה להשיב על חקירה הנ"ל, אזי יתוסף עוד יהודי שיניח תפילין, ועד"ז בנוגע לשמירת שבת או כשרות וכיו"ב – השבתי לפלוני ששאל אצלי אודות חקירה הנ"ל, שמצינו מענה על זה בגמרא!

... ומזה מוכח שיש "יושביה" לא רק על כדור הארץ, אלא גם על כוכבים נוספים. ומ"מ, בני האדם שנמצאים על כדור הארץ הם במעלה גדולה יותר מהברואים שנמצאים על כוכבים נוספים, שלכן ניתנה התורה על כדור הארץ דוקא.

... נוסף על האמור לעיל, אודות סיבת ההתוועדות בגלל המאורע של הטיסה אל הירח, - והלימוד מזה, שהם בעצמם ביקשו שיתפללו עבורם מהתפלות של דוד המלך, נעים זמירות ישראל ..

וכן בשב"ק שלאחרי זה, באמצע הביאורים בפירש"י ובאגרת התשובה עצר הרבי ואמר:

"... יש גם ענינים פשוטים (שמובנים גם ללא יגיעה) – כמו הענין שאודותיו נתעורר "רעש" ("עס טומלט זיך") לאחרונה, שטסו ונחתו על הירח וחזרו משם. ובכן, לכל לראש יש להתייחס להוראה מזה, שמובנת בפשטות – כפי שאמר אפילו הגוי [כנראה הכוונה לא' האסטרונאוטים שהביע גודל התפעלותו באמירת הפסוק בראשית ברא אלוקים גו'], והרי ידוע מאמר הבעש"ט, שבכל דבר שרואים או שומעים, אפילו מגוי, יש הוראה בעבודת ה'.

... ועד"ז בנוגע לבלבול שנגרם כתוצאה מזה – שהיו כאלו שהעזו לשנות את נוסח התפלה בקידוש לבנה: "ואיני יכול לנגוע בך"... ולכן יש להזהר שלא לשנות את הנוסח דקידוש לבנה, אפילו לא שינוי שאינו בעצם הענין, שכן גם מנין התיבות בנוסח התפלה הוא בדיוק... ובנוגע לפועל: יש להקפיד על נוסח התפלה – שלא להוסיף תפלות חדשות, ולא לשנות את נוסח התפלות שנתקנו ע"י זקני ישראל.

באותה שיחה הורה הרבי לתלמידים שנכוו בשריפה באותה תאונה המוזכרת לעיל, בקרותו להם "השרופים", שיאמרו לחיים, ואמר: "באש הצתה, ובאש אתה עתיד לבנותה". ואמר שאלו שאינם נמצאים עתה יאמרו קרוביהם לחיים עבורם.

אי אפשר שלא לערוך התוועדות בשבת שכזו

בהתוועדות ש"פ עקב, ח"י מנחם אב, אמר הרבי: "בנוגע להתוועדות ביום הש"ק זה, מצד הענין ד"והייתם נקיים מה' ומישראל", צריך להבהיר בנוגע לאלו שיש להם טענות על כך שלכתחילה לא הודיעו שלא תתקיים התוועדות ביום הש"ק זה, וכן יש להתנצל בפני אלו שהטענה שלהם היא שבגלל ההתוועדות אינם יכולים לישון במנוחה... הנה למרות שלכתחילה היתה הסברא שלא תתקיים התוועדות, מ"מ נערכת התוועדות מצד כמה סיבות, ואחת מהם היא – בגלל שבפרשת עקב מדובר אודות מצות תפילין: בפרשת "והי' אם שמוע", הפרשה הרביעית שבתפילין, שבה נאמר "וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם". ..

ולכן כאשר מרבים כ"כ לדבר אודות מצות תפילין, ודורשים לעסוק בזה בכל התוקף – אין מקום לוותר ולדלג על פרשה כזו שבה מדובר אודות השלימות על תפילין, ויש בה כו"כ מדרשי חז"ל וכו"כ ענינים שיכולים לדבר אודותם. ויה"ר שיתרבו מניחי תפילין, ועד אשר לא ישאר אפילו יהודי אחד שמחוייב במצות תפילין ואינו מקיימה ח"ו.

ספר התורה המיוחד מתוניס

בערב שבת פ' נצבים וילך אחר חצות, נכנס הרבי לבית הכנסת הגדול של 770 עם ספר תורה בידו, שניתן במתנה מיהודי תוניס באמצעות השליח הר"ר ניסן פינסון, והכניסו לארון הקודש, ולאחרי זה התפלל מנחה עם הציבור תוך שהוא מורה לא' מבני משפחת השליח שיירד לפני התיבה.

הספר נמסר לידיו של הרבי בחדרו הק' על ידי הגבאי ר' יהושע פינסון אחיו של השליח, בצירוף קנקן יי"ש ובעת ההתוועדות בש"ק לאחר אמירת המאמר מזג הרבי ממנו לכוסו, ונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדות.