מערכת COL
|
יום כ"ו אדר ב ה׳תשע״ו
05.04.2016
מה באמת סוד הישרדתו של העם היהודי? ● מנחם ברוד
במבט חיצוני הוא נראֶה עם ככל העמים, כפוף לכוחות הטבעיים ולתהליכים חברתיים, דמוגרפיים ופוליטיים כלל-עולמיים. אבל בנקודה כלשהי מתברר שוב ושוב שהוא חורג מהכללים וחומק מהמוסכמות ● המאמר השבועי מ'שיחת השבוע' הישרדותו של העם היהודי
צילום: מנדי הכטמן, COL
הרב מנחם ברוד
חכמינו קבעו כי אדם אינו רשאי לסמוך על הנס. מחובתו לפעול בתוך המערכת הטבעית והרציונלית ולעשות את הדברים הנכונים, על-פי שיקולים טבעיים וארציים. ועם זה, בעולמו של יהודי, הן כפרט הן כחלק מהעם היהודי כולו, קיים המרכיב המפתיע והבלתי-צפוי – הנס.
השבת ניכנס ל'חודש הראשון', כפי שנקרא בפרשת החודש: "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה". אבל רגע, הלוא החודש הראשון הוא חודש תשרי, שבתחילתו חגגנו את ראש השנה? מתברר שהעם היהודי חי בו בזמן בתוך שני לוחות שנה: האחד מתחיל בתשרי והשני מתחיל בניסן.
שני לוחות שנה
הלוח שמתחיל בתשרי מייצג את מערכת החיים הטבעית, והלוח שמתחיל בניסן מייצג את המֵמד הניסי בחיינו. בכל רגע נתון אנחנו מתנהלים בשני צירים מקבילים: הציר הטבעי, האנושי, הרציונלי, והציר העל-טבעי, הניסי.
ההיסטוריה של העם היהודי משקפת להפליא מערכת מורכבת זו. מצד אחד העם חי חיים טבעיים, ארציים: עסק בחיי פרנסה, דאג לצרכיו בכלים אנושיים, התמודד עם בעיות ועם גזֵרות בדרכים מקובלות. אולם ברור לכול שעל-פי חוקי הטבע העם היהודי לא היה יכול לשרוד ולהתקיים, מפני שכל הכוחות הטבעיים עמדו כנגדו. לצד הגורמים הטבעיים פעלו על העם היהודי כוחות על-טבעיים, שהעניקו לו כוח ויכולת לשרוד במקום שהתנאים הטבעיים כשהם לעצמם היו גורמים לו להיכחד ולהיעלם.
בנקודה זו טמון סוד קיומו של העם היהודי. במבט חיצוני הוא נראֶה עם ככל העמים, כפוף לכוחות הטבעיים ולתהליכים חברתיים, דמוגרפיים ופוליטיים כלל-עולמיים. אבל בנקודה כלשהי מתברר שוב ושוב שהוא חורג מהכללים וחומק מהמוסכמות. כאשר כל המומחים מנבאים את היעלמותו ודעיכתו, הוא פתאום פורח ומתנשא. יש בו דבר מה חמקמק, שאינו מתיישב בכלים הרציונליים המקובלים.
זה היסוד הניסי הקיים בעם ישראל, יסוד המסומל בחודש ניסן, שבו נולד ונתהווה העם היהודי. לידתו של העם היהודי ויציאתו מעבדות לחירות שתיהן היו ניסיות ועל-טבעיות, וכאן ניתן לעם ישראל הכוח להתקיים בציר מקביל לזה הטבעי – הציר הניסי.
לקב"ה דרכים משלו
הכרה זו צריכה לבוא לידי ביטוי הן בחיי הפרט הן בחיי הכלל. יהודי צריך לעסוק לפרנסתו בדרך הטבע, ועם זה עליו לדעת כי "ברכת ה' היא תעשיר" וכי "הוא הנותן לך כוח לעשות חיל".
כך גם בחיי מדינה. צריך לפעול בדרכי הטבע, לנהל פעילות דיפלומטית מקובלת, לבנות עוצמה צבאית, אבל צריך לזכור כל הזמן שעומדים לרשותנו עוד כוחות, על-טבעיים. גם אם נדמה שבדרכי הטבע דוחקים אותנו לפינה, עלינו לזכור שאם נעמוד על שלנו על-פי רצון ה' – ימצא הקב"ה דרכים משלו לחלצנו ממֵצר.
חודש ניסן מזכיר את הכוח שניתן לנו להגיע לגאולה אמיתית ושלמה, כמאמר חז"ל: "בניסן נגאלו, בניסן עתידים להיגאל".
חכמינו קבעו כי אדם אינו רשאי לסמוך על הנס. מחובתו לפעול בתוך המערכת הטבעית והרציונלית ולעשות את הדברים הנכונים, על-פי שיקולים טבעיים וארציים. ועם זה, בעולמו של יהודי, הן כפרט הן כחלק מהעם היהודי כולו, קיים המרכיב המפתיע והבלתי-צפוי – הנס.
השבת ניכנס ל'חודש הראשון', כפי שנקרא בפרשת החודש: "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה". אבל רגע, הלוא החודש הראשון הוא חודש תשרי, שבתחילתו חגגנו את ראש השנה? מתברר שהעם היהודי חי בו בזמן בתוך שני לוחות שנה: האחד מתחיל בתשרי והשני מתחיל בניסן.
שני לוחות שנה
הלוח שמתחיל בתשרי מייצג את מערכת החיים הטבעית, והלוח שמתחיל בניסן מייצג את המֵמד הניסי בחיינו. בכל רגע נתון אנחנו מתנהלים בשני צירים מקבילים: הציר הטבעי, האנושי, הרציונלי, והציר העל-טבעי, הניסי.
ההיסטוריה של העם היהודי משקפת להפליא מערכת מורכבת זו. מצד אחד העם חי חיים טבעיים, ארציים: עסק בחיי פרנסה, דאג לצרכיו בכלים אנושיים, התמודד עם בעיות ועם גזֵרות בדרכים מקובלות. אולם ברור לכול שעל-פי חוקי הטבע העם היהודי לא היה יכול לשרוד ולהתקיים, מפני שכל הכוחות הטבעיים עמדו כנגדו. לצד הגורמים הטבעיים פעלו על העם היהודי כוחות על-טבעיים, שהעניקו לו כוח ויכולת לשרוד במקום שהתנאים הטבעיים כשהם לעצמם היו גורמים לו להיכחד ולהיעלם.
בנקודה זו טמון סוד קיומו של העם היהודי. במבט חיצוני הוא נראֶה עם ככל העמים, כפוף לכוחות הטבעיים ולתהליכים חברתיים, דמוגרפיים ופוליטיים כלל-עולמיים. אבל בנקודה כלשהי מתברר שוב ושוב שהוא חורג מהכללים וחומק מהמוסכמות. כאשר כל המומחים מנבאים את היעלמותו ודעיכתו, הוא פתאום פורח ומתנשא. יש בו דבר מה חמקמק, שאינו מתיישב בכלים הרציונליים המקובלים.
זה היסוד הניסי הקיים בעם ישראל, יסוד המסומל בחודש ניסן, שבו נולד ונתהווה העם היהודי. לידתו של העם היהודי ויציאתו מעבדות לחירות שתיהן היו ניסיות ועל-טבעיות, וכאן ניתן לעם ישראל הכוח להתקיים בציר מקביל לזה הטבעי – הציר הניסי.
לקב"ה דרכים משלו
הכרה זו צריכה לבוא לידי ביטוי הן בחיי הפרט הן בחיי הכלל. יהודי צריך לעסוק לפרנסתו בדרך הטבע, ועם זה עליו לדעת כי "ברכת ה' היא תעשיר" וכי "הוא הנותן לך כוח לעשות חיל".
כך גם בחיי מדינה. צריך לפעול בדרכי הטבע, לנהל פעילות דיפלומטית מקובלת, לבנות עוצמה צבאית, אבל צריך לזכור כל הזמן שעומדים לרשותנו עוד כוחות, על-טבעיים. גם אם נדמה שבדרכי הטבע דוחקים אותנו לפינה, עלינו לזכור שאם נעמוד על שלנו על-פי רצון ה' – ימצא הקב"ה דרכים משלו לחלצנו ממֵצר.
חודש ניסן מזכיר את הכוח שניתן לנו להגיע לגאולה אמיתית ושלמה, כמאמר חז"ל: "בניסן נגאלו, בניסן עתידים להיגאל".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
